למה כבלים עושים הבדל ולא רק-מחקר מעניין באונ' בר אילן על מוליכות

[liranbh]

האם אתה חושב שהמצב שונה גם פה?

אני לא תמים
כל אתר צריך מקור הכנסה וברור שיש סקירות ממומנות
אבל פה יש הרבה יותר סבלנות
חסימות היו פה רק במקרים קיצוניים
לדוגמא אם היה מישהו כמו שרון100 (רק הפוך בדעות) שם מזמן היה נחסם ופה הוא עדיין חי

 

[sharon100]

אני לא תמים
כל אתר צריך מקור הכנסה וברור שיש סקירות ממומנות
אבל פה יש הרבה יותר סבלנות
חסימות היו פה רק במקרים קיצוניים
לדוגמא אם היה מישהו כמו שרון100 (רק הפוך בדעות) שם מזמן היה נחסם ופה הוא עדיין חי

אכן מזעזע איך אני לא נחסם כשאני אומר שמדידה מדעית שנערכת על ידי מכשיר הכי משוכלל בעולם שעולה 100,000 דולר שעורך אלפי בדיקות אובייקטיביות יותר אמינה בעיניי מדעה ואוזן של כל אודיופיל בעולם הזה.
דבר שני הרבה לא מסכימים איתו שם וגם מטנפים עליו ולא נחסמים
וגם הם בעצמם קונים מלא ציוד אלה אנשים שיש להם מערכות במאות אלפי דולרים והם אומרים את דעתם טןב מאוד אם הם לא אוהבים או כן אוהבים ציוד מסוים.
יש שם חופש טוטאלי לכל דעה.
אגב החברה שלו מייצגת או מייבאת או וואטאבר את JBL וKEF והוא מטנף על הדגמים שהוא לא אוהב ונמדדים גרוע חופשי חופשי.

 

[liranbh]

אכן מזעזע איך אני לא נחסם כשאני אומר שמדידה מדעית שנערכת על ידי מכשיר הכי משוכלל בעולם שעולה 100,000 דולר שעורך אלפי בדיקות אובייקטיביות יותר אמינה בעיניי מדעה ואוזן של כל אודיופיל בעולם הזה.
דבר שני הרבה לא מסכימים איתו שם וגם מטנפים עליו ולא נחסמים
וגם הם בעצמם קונים מלא ציוד אלה אנשים שיש להם מערכות במאות אלפי דולרים והם אומרים את דעתם טןב מאוד אם הם לא אוהבים או כן אוהבים ציוד מסוים.
יש שם חופש טוטאלי לכל דעה.
אגב החברה שלו מייצגת או מייבאת או וואטאבר את JBL וKEF והוא מטנף על הדגמים שהוא לא אוהב ונמדדים גרוע חופשי חופשי.

ראשית אני לא חושב שאתה צריך להחסם כאן , זה דווקא נחמד שיש כאלו שכותבים שטויות, אותי זה לא מעצבן
לגבי הגורו שלך, תעשה ניסוי:
תכנס לאחת הסקירות המהללות שלו (למשל של toppind d10 שהווקמן שהיה לי בשנות ה 80 נשמע יותר טוב ממנו) ותכתוב שאתה מדדת והמדידות שלך יצאו גרועות למוצר הזה
אתה תיחסם לפני שתספיק ללחוץ על submit
תקרא מה חושבים עליו באתרים אחרים

 

[clip99]

כל אתר צריך מקור הכנסה וברור שיש סקירות ממומנות

מממ...האם אתה מתכוון לASR , או לאתר בו אתה כותב?

חסימות היו פה רק במקרים קיצוניים

מממ... אני יכול לאזכר כמה חברים שלא היו מסכימים איתך , אלא אם "חילוקי דעות רעיוניים" נחשבים אצלך כמקרה קיצוני .

 

[liranbh]

מממ...האם אתה מתכוון לASR , או לאתר בו אתה כותב?

מממ... אני יכול לאזכר כמה חברים שלא היו מסכימים איתך , אלא אם "חילוקי דעות רעיוניים" נחשבים אצלך כמקרה קיצוני .

מתכוון לכל אתר
חוץ מרוברט שנחסם פה שלא בצדק , כל היתר היו טרולים
חבר שם , לא פעיל במיוחד אבל קראתי ללא מעט , שאלתי קצת

 

[ארז_וחני]

כיצד אתה מגדיר "ציוד יותר איכותי ורגיש" ? מהן אמות המידה , המשתנים , לצורך הצדקת קנייה של הצד הנגדי של ציוד כזה ? איזו סיבה טובה אחרת תהיה להם , POO ?
כיצד אמירה כזו מתיישבת עם הפצצה החדשה שעמיר הטיל , לפיה "הבעיה הקטנה איתם (מדידות) היא שאין כל כך מתאם בין המדידות האלה לבין איך שהמכשיר נשמע, וגם לא תמיד יש משמעות לשיפור במדידות." ?

אני מניח שזכורה לך תשובתו של דיגיסן להזמנה לשמוע אצל נמר , ובקצרה - למה לו לטרוח ? כיצד יידע לנטרל הטיות והשאות ששמיעה מודעת עלולה ליצור אצלו ? ובקיצ-קצרה - לא רלוונטי .

עמיר לא הטיל שום פצצה.
אם היה מתאם בין המדידות לבין איך שהמכשיר נשמע אז החיים של כולנו היו קלים ופשוטים יותר בהקשר של התחביב הזה.
אבל בתחביב שעוסק בהפקת הנאה מהאזנה, מה שאמור לקבוע זה, למרבה הפליאה, זה הנאה מהאזנה....
הנאה מארוחה מתאפשרת רק כאשר אוכלים אותה. אפשר לבדוק את המרכיבים של הארוחה אבל עד שלא טועמים לא יודעים אם זה טעים לך או לא.
למה זה טריוויאלי ומובן (והרי אפשר לפרק כל מזון להרכב כימי) כאשר מדובר בחוש הטעם אבל לא מתקבל כאשר מדובר בחוש השמיעה ?
איפה תמצא הרכב כימי בתפריט של ארוחה וניסיון להגדיר את המזון כטעים או לא לפי ההרכב הכימי ?

למה דיגיסן היה צריך לטרוח להגיע לנמר ?
ולו רק בשביל להבין על מה כל המהומה ובמה הסטאפ של נמר כל כך שונה בתוצאה שהיא מפיקה ממערכת בסיסית שהוא מכיר.
אני כבר לא מדבר על סקרנות, שזו תכונה בסיסית הנדרשת מכל מי שמחזיק מעצמו " מדען "....

הטיעון של הטיה והשאה בגין האזנה מודעת הייתה עובדת אצל דיגיסן בכיוון הפוך של הכחשה, כלומר, לא שומע...
אלמלא מדובר בדרגת חרשות גבוהה גם הכחשה לא הייתה עוזרת לדיגיסן, הוא היה שומע את ההבדל ועוד איך...
אבל למה לו לסכן את כל התיאוריה שבנה בעמל רב שעלולה לקרוס כמגדל קלפים ?
יש לו מה להפסיד וזו הסיבה לסירובו.
ארז

 

[liranbh]

עזבו נו, זה ילד קטן בגן. לא מענין.
לירן, באמא שך, פנק אותנו באיזה עמוד לדוגמא עם לינק לקניה של הנבלה.

הנה
מישהו בפורום המקביל עשה את העבודה
https://www.superbestaudiofriends.org/index.php?threads ... ost-316578

הבחור פתח אתר smsl-topping שמסתבר שזה אותה חברה , דרכו הוא מוכר את המוצרים עם לינקים לסקירות המהללות

כנראה שזה היה שקוף מדי אז הורידו את האתר אבל ברור שאלו השיטות
אובייקטיבי בכאילו אבל סוקר בעיקר מוצרים סינים שגם זולים וגם אפשר להרוויח מהם הכי הרבה אחוזים

 

[clip99]

מתכוון לכל אתר

זה אישום רציני.. תיזהר , שלא תיחסם...

עמיר לא הטיל שום פצצה.
אם היה מתאם בין המדידות לבין איך שהמכשיר נשמע אז החיים של כולנו היו קלים ופשוטים יותר בהקשר של התחביב הזה.
אבל בתחביב שעוסק בהפקת הנאה מהאזנה, מה שאמור לקבוע זה, למרבה הפליאה, זה הנאה מהאזנה....
הנאה מארוחה מתאפשרת רק כאשר אוכלים אותה. אפשר לבדוק את המרכיבים של הארוחה אבל עד שלא טועמים לא יודעים אם זה טעים לך או לא.
למה זה טריוויאלי ומובן (והרי אפשר לפרק כל מזון להרכב כימי) כאשר מדובר בחוש הטעם אבל לא מתקבל כאשר מדובר בחוש השמיעה ?
איפה תמצא הרכב כימי בתפריט של ארוחה וניסיון להגדיר את המזון כטעים או לא לפי ההרכב הכימי ?

ועוד איך פצצה . לכאורה יש סתירה בין טענה לחוסר מתאם בין מדידה לחווייה , לבין המציאות בשטח לפיה הרוב בונים את המערכת שלהם מרכיבים שעונים על הגדרות ספציפיות לפלח מסויים במכלול הצרכני הזמין , אם יורשה לי להתנסח בזהירות .. אם סתירה זו לא היתה מתקיימת , מיצוב המערכות / שאיפות של דמוגרפיית היעד באתר הזה היה מקבל משרעת רחבה יותר .. גם ההקבלה לתחום הקולינרי לא במקומה , למרות שמדויקת בעיקרה . מעולם לא אמרתי שצריך להתבסס על מדידות באופן עיוור , כי המדד היחיד שלהן הוא אובייקטיבי- נאמנות למקור , וזה מה שחשוב רק לחלק מהאנשים ולא לכולם .

למה דיגיסן היה צריך לטרוח להגיע לנמר ?
ולו רק בשביל להבין על מה כל המהומה ובמה הסטאפ של נמר כל כך שונה בתוצאה שהיא מפיקה ממערכת בסיסית שהוא מכיר.
אני כבר לא מדבר על סקרנות, שזו תכונה בסיסית הנדרשת מכל מי שמחזיק מעצמו " מדען "....

הטיעון של הטיה והשאה בגין האזנה מודעת הייתה עובדת אצל דיגיסן בכיוון הפוך של הכחשה, כלומר, לא שומע...

ברור שהיא שונה , ומה הרבותא בכך? כל מערכת שונה מרעותה ובאותה נשימה אפשר היה לומר "במה המערכת הבסיסית כ"כ שונה מזו של נמר" . סקרנות לא משחקת בתרחיש הזה שום תפקיד , פרט למתן מענה להיבט הרכילותי ! מה טעם למדען ללכת להיווכח שוב בקיומה של תופעה שכבר מוכרת לו ולמדע? שים לב גם לבור בו אתה נופל בסיפא של דבריך: גם הכחשה היא תולדה של הטיה ,אמונה (ידיעה , בדיגיסן עסקינן) מוקדמת במקרה שלנו .. מה שבעצם מחזק את דבריי - הדרך היחידה להיווכח בקיומו של "קסם בסלונו של נמר" אם אני זוכר נכון את הציטוט , היא באמצעות האזנה בלתי מודעת , ככל ואם יתאפשר הדבר .

 

[ארז_וחני]

קליפ 99,
מתנצל אבל לא הבנתי את הפצצה שלטענתך עמיר הטיל פה.
אשמח להסבר פשוט יותר (התנסחת זהיר מידי...) ואולי גם עמיר יכול לחוות את דעתו בעניין.

בנושא דיגיסן, היה מצופה ממנו שיטען שלא שומע הבדל. את זה כיניתי בתואר ״הכחשה״.
מהכרותי עם המערכת של נמר, שמאז עברה המון גלגולים ושיפורים, גם חירש למחצה היה שומע שמדובר בחיה אחרת. אם מדובר באדם עם אופי של מדען, היה אמור להסתקרן איך נמר הצליח להגיע לסאונד הזה ואני מאמין שנמר גם היה מדגים לו את ההשפעה של כבל חשמל קומקום או אינטרקונקט פשוט. אם הייתה בו טיפת סקרנות מהסוג המאפיין מדען היה עט על ההצעה ולו רק בשביל הסיכוי שישמע הבדל ואז יתחיל לנסות למצוא הסבר טכני לשוני.

האזנה בלתי מודעת היא שלב שני בתהליך ויש בה צורך רק אם בהאזנה מודעת המאזין מאשר שהוא שומע הבדל.
אבל דיגיסן נמנע כבר מהשלב הראשון....

מדוע ההקבלה לקולינריה איננו נכון ?
בשני המקרים מדובר בחוויה חושית השונה מאדם לאדם.
בשני המקרים יש מדדים אוביקטיבים שיכולים לתאר את הציוד/חומרי הגלם היוצרים את החוויה.
למה לדעתך אף אחד לא מתעניין בהרכב הכימי של מזון/ארוחת גורמה ?
למה בקולינריה זה ברור ומובן מאליו שהטעם קובע אבל בהאזנה המדידה חשובה יותר מאיך שזה נשמע , לדעת הטכנוקראטים כמובן ?

 

[exupgh12]

מה שמוזר באתר ASR,שבפורום אין ביקורת שלילית או חיובית מהגולשים שמודים שקנו ציוד לפי המלצתו.
יש שם פורום כזה.רשום שם רק מה קנו.
או שמה שקנו מתאים להם או שלא רוצים להודות שטעו.

בדומה לטסלה, מבקרים ממודרים מפורומים וקבוצות.... אז מה אם גג הזכוכית גורם ליושבים ברכב להתבשל בקיץ הישראלי, אז מה אם אין צמיגים או חלפים בזמינות, אז מה אם כדי לקבוע תור לטיפול נדרש לקבוע חודש מראש.

 

[AK1]

ועוד איך פצצה

לא הבנתי מה הפצצה הגדולה שכביכול היטלתי.

1. האם אתה מכיר מדידה כזו, שיש מיתאם ברור בין תוצאותיה בכמה מכשירים שונים לבין איך שהם נשמעים?
2. האם אתה מוצא פגם בהסברים שנתתי לגבי למה הנתונים של THD ו-FR למשל לא כל כך משמעותיים?

לכאורה יש סתירה בין טענה לחוסר מתאם בין מדידה לחווייה , לבין המציאות בשטח לפיה הרוב בונים את המערכת שלהם מרכיבים שעונים על הגדרות ספציפיות לפלח מסויים במכלול הצרכני הזמין

כתבתי במפורש:

אני בטוח שיש מדידות שיש מתאם בימיהן לבין איך שהמכשיר נשמע, אבל לא מפרסמים את תוצאותיהן ב-specs, ומה שכן מפרסמים, לא ממש מעניין, כולל גם damping factor, שלא ממש מנבא את איכות הבאס.

ברור שאת רוב המכשירים בונים לפי שיקולים ומדדים טכנולוגיים, והמתכננים השונים כנראה למדו איזה מדידות מעניין לבצע, והם משתמשים בהן לתיכנון ובדיקה, אבל מי אמר שהמדידות שמוסכם לפרסם אותן כ-specs של מכשירים הן רלוונטיות למה ששומעים? איפה יש כאן סתירה?

 

[AK1]

זה די מביש, ה"עליהום" הזה שעושים על האמיר הזה. פוסלים אותו אישית ואת התנהלותו במקום פסילת טיעוניו, מה שהמלכלכים למיניהם כנראה לא מסוגלים לעשות, אבל זו ההטעייה הלוגית הידועה בשם ad hominem, ועצם השימוש בה פסול לא פחות מאשר מה שהדוברים פוסלים.

אני לא הסניגור שלו, אבל בכל זאת, לתשומת לב העוסקים בהשמצות:

1. הוא לא חייב לאף אחד תשובות על שום דבר, למעט אולי יצרנים שאמיר הראה שמוצריהם בעייתיים, שאמורה להיות להם הזדמנות להביא טיעוני נגד -- אם הם יכולים -- באותו פורום שבו נתנו הטיעונים כנגדם. בטח לא לסתם אנשים עם השגות על דבריו.
   
   
2. יש הרבה שמנסים להוכיח שהוא טועה/מרמה ושצריך להראות לו את האור ולחשוף את מעשיו, אבל אין להם מה להתפלא אם הוא לא מסכים שיעשו לו את זה אצלו בבית. אז לא מפתיע שהוא חוסם ומוחק את כל מה שלא מתאים לו מהאתר שלו, וזו התנהלות סבירה לחלוטין, ללא שום טעם לפגם.
   
   
3. האם ואיך הוא מתפרנס זה עסקו הפרטי, אלא אם מישהו טוען שהוא לוקח שוחד מחברות, או מרמה כדי לקבל טובות הנאה ישירות או עקיפות וכד', אבל כל הטענות מסוג זה ללא הוכחות הן בחזקת הוצאת דיבה, לא רק לא-מוסריות אלא ברמה של עבירה על החוק, וברוב המדינות גם ניתנות לתביעה. מזל שהוא בטח מוצף בטענות כאלה באנגלית, ואין לו זמן לכאלה בעברית, כך שאין בזה סכנה ממשית למלכלכים.

 

[omi]

שום פצצה. הנושא הזה עלה בשבועות האחרונים ללא התייחסות שוב ושוב, חוסר המיתאם בין החוייה למדידות השכיחות בסקירות, אבל כמובן שנח למודדים להתעלם. איך אתה יודע לפי איזה פרמטר האוזן "אוהבת" צליל וחושבת שהוא מחקה את המציאות?
לדוגמה חלק מהיצרנים מייצרים ציוד שיימדד היטב בגל סינוס בשביל הסקירות, והוא נופל מול אותות מורכבים יותר, ז"א מוזיקה.

 

[clip99]

מי אמר שההסכמה הכללית איזה מדידות לפרסם כ-specs הן רלוונטיות למה ששומעים? איפה יש כאן סתירה?

מתנצל אבל לא הבנתי את הפצצה שלטענתך עמיר הטיל פה.

למה להסתבך? איני חולק על דבר אחד שכתבת בהודעה 47 , אבל הם לא תופסים לגבי אנשים שמחפשים נאמנות למקור בכל מחיר , ואני גם לא מתייחס למה שיצרנים מפרסמים אלא למדידות עצמאיות. לפיכך אני מוצא את דבריך כהרחבה לטענה הידועה "המדע לא יודע הכל , ויש דברים שעוד איננו יודעים למדוד" שתיאורטית היא אולי נכונה , אך מעשית היא מתפרשת כניסיון לביסוס עליונות של ציוד שממותג כ"היי אנד / היי פרייס" , וכניסיון לתרץ את הבחירה בו . אם אתה שואל אותי אם אני מכיר , אתה בעצם מודה שאינך מכיר . אבל המציאות מכתיבה שלאנשים בכל זאת יש העדפות בכל הנוגע לסאונד , ולמרות שיש להם מערכות וציוד שונים לחלוטין זה מזה - דבר אחד נשאר זהה - המיתוג , ורמת התמחור שנגזרת ממנו . לכן יש 2 אפשרויות : הראשונה והסבירה היא שכל המדידות האפשריות ידועות , או לפחות כל אלו שמכסות את רוב המשתנים - כולל אלו שכן יודעות למצוא מתאם , ואם תוצאתן דומה או זהה או לא יודעת להצביע על סיבה להבדל בין רכיב זול לרכיב הייאנד , נשמטת הקרקע תחת המגדל האודיופילי . לא אפשרות מלבבת . השנייה : הבלתי סביר קרה ואנחנו באמת לא יודעים הכל (בדומה לכתבה שפתחה את השרשור ושאגב אין לה שום קשר לתחום השמע) , אבל מה? הידע האיזוטרי , תורת הסוד הקסומה והנשגבת שמנסחת את סט הבדיקות הסודי שכן יודע להסביר מי נגד מי ולמה , היא נחלתן הבלעדית של קומץ חברות בוטיק שהצליחו לעשות את מה שלא היה אפשרי לכל אחד אחר , כולל המדע . האם זו אפשרות מגוחכת?
האם צריך בכלל לענות על השאלה הזו?
מקווה שהבהרתי את עצמי .

בנושא דיגיסן, היה מצופה ממנו שיטען שלא שומע הבדל. את זה כיניתי בתואר ״הכחשה״.אם הייתה בו טיפת סקרנות מהסוג המאפיין מדען היה עט על ההצעה ולו רק בשביל הסיכוי שישמע הבדל. האזנה בלתי מודעת היא שלב שני בתהליך ויש בה צורך רק אם בהאזנה מודעת המאזין מאשר שהוא שומע הבדל.

אין ערך להצהרה שמבוססת על שמיעה מודעת , ולכן הוא נמנע . גם הוא מודע לכך שהוא עצמו נתון להטיות . ברור שישמעו הבדל בהאזנה מודעת! אז אלא אם ניתן להעמיד את מערכתו של פלוני למבחן עיוור , מה הטעם בה מלכתחילה?

מדוע ההקבלה לקולינריה איננו נכון ?

אמרתי שהיא מדויקת , אך לא במקומה . אי אפשר להכשיר בעיה אחת ע"י הקבלתה לבעיה אחרת .. גם בתחום הקולינרי אין משמעות להתרשמות מודעת . כמובן שזה נכון בעיקר , ואולי רק , לתחום טעימות היין ; אף אחד לעולם לא יטרח לדמיין לעצמו בכלל מבחן בין 2 פיצות .

 

[clip99]

שום פצצה. הנושא הזה עלה בשבועות האחרונים ללא התייחסות שוב ושוב, חוסר המיתאם בין החוייה למדידות השכיחות בסקירות

אתה מתעלם מההשפעות של ההטיות שנוצרות במהלך האזנה מודעת . ברור שלא יהיה מיתאם לחויה.
אתה מתעלם מההשפעות של סביבת ההאזנה ושל השידוך לרכיבים שונים . ברור שלא יהיה מיתאם לחויה.
אתה מתעלם ממה שאמרתי לגבי מדידות , שהמדד האובייקטיבי היחיד שלהן הוא נאמנות למקור . ברור שלא יהיה מיתאם לחויה . ואגב , לא זו היתה הפצצה. תסתכל הודעה אחת למעלה

 

[omi]

אתה מתעלם מההשפעות של ההטיות שנוצרות במהלך האזנה מודעת . ברור שלא יהיה מיתאם לחויה.
אתה מתעלם מההשפעות של סביבת ההאזנה ושל השידוך לרכיבים שונים . ברור שלא יהיה מיתאם לחויה.
אתה מתעלם ממה שאמרתי לגבי מדידות , שהמדד האובייקטיבי היחיד שלהן הוא נאמנות למקור . ברור שלא יהיה מיתאם לחויה . ואגב , לא זו היתה הפצצה. תסתכל הודעה אחת למעלה

לא הבנת או שלא הסברתי טוב. לא דיברתי על חוויה אודיופילית. אלא על חווית שמיעת מוזיקה בסביבה מחקרית ככל שתרצה. איך אתה מצמיד פרמטרים של מדידה של ציוד למידת הנאה מאותו ציוד? למה דווקא למדוד THD של גלי סינוס?

כיצד אמירה כזו מתיישבת עם הפצצה החדשה שעמיר הטיל , לפיה "הבעיה הקטנה איתם (מדידות) היא שאין כל כך מתאם בין המדידות האלה לבין איך שהמכשיר נשמע, וגם לא תמיד יש משמעות לשיפור במדידות." ?

זאת הפצצה במילותיך אליה התייחסתי. החויה דלעיל היא "איך שהמכשיר נשמע" עליה דיברת כאן.

 

[clip99]

לא הבנת או שלא הסברתי טוב. לא דיברתי על חוויה אודיופילית. אלא על חווית שמיעת מוזיקה בסביבה מחקרית ככל שתרצה. איך אתה מצמיד פרמטרים של מדידה של ציוד למידת הנאה מאותו ציוד? למה דווקא למדוד THD של גלי סינוס?


זאת הפצצה במילותיך אליה התייחסתי. החויה דלעיל היא "איך שהמכשיר נשמע" עליה דיברת כאן.

אבל מי הצמיד מדידות להנאה? מדידות הן אובייקטיביות , כאשר הפרשנות להן היא סובייקטיבית- דהיינו משתנה מאדם לרעהו . מדידות , לפיכך , יכולות להצביע על אופי מסוים - לא על מידת הנאה!
אני מדבר על מדידות וביצועים , אתה מדבר על מדידות והנאה/חווייה . שים לב , סייגתי את ה"פצצה" להיבט האובייקטיבי . לסובייקטיבי - איני נכנס . נא לדייק בקריאת והבנת כתביי.

 

[ארז_וחני]

אני גם לא מתייחס למה שיצרנים מפרסמים אלא למדידות עצמאיות. לפיכך אני מוצא את דבריך כהרחבה לטענה הידועה "המדע לא יודע הכל , ויש דברים שעוד איננו יודעים למדוד" שתיאורטית היא אולי נכונה , אך מעשית היא מתפרשת כניסיון לביסוס עליונות של ציוד שממותג כ"היי אנד / היי פרייס" , וכניסיון לתרץ את הבחירה בו

ההרחבה היא פרשנות שלך שאינני מסכים איתה.
היצרנים והמתכננים של ציוד אודיו יודעים לתכנן ולייצר על סמך נתונים מדידים ויודעים את הקשר בין איך שזה נמדד לבין איך שזה יישמע (או אמור להישמע) אבל :
1.סט הנתונים הזה לא נגיש לקהל הרחב.
2. הם מתקנים את הציוד לאחר שמתקבל פידבק מקבוצת ביקורת, גם על חשבון "קלקול" פרמטרים מדידים. אם סט הנתונים היה מנבא במדויק איך זה יישמע אז לא היה שום צורך בקבוצת ביקורת.

מכאן שהמשך התגובה שלך לגבי 2 אפשרויות פשוט מתייתרת.

אין ערך להצהרה שמבוססת על שמיעה מודעת , ולכן הוא נמנע . גם הוא מודע לכך שהוא עצמו נתון להטיות . ברור שישמעו הבדל בהאזנה מודעת! אז אלא אם ניתן להעמיד את מערכתו של פלוני למבחן עיוור , מה הטעם בה מלכתחילה?

מה הטעם במבחן עיוור אם בהאזנה מודעת אין הבדל שמיע ?
על מנת לבחון את תקפות האלמנט הפסיכולוגי של הטיה והשאה יש תנאי מקדמי שאם הוא לא מתקיים אז אין תכלית למבחן עיוור. התנאי הוא שבהאזנה מודעת יש הבדל שמיע.

 

[AK1]

למה להסתבך? איני חולק על דבר אחד שכתבת בהודעה 47 , אבל הם לא תופסים לגבי אנשים שמחפשים נאמנות למקור בכל מחיר

אלה שחושבים שהם מחפשים "נאמנות למקור" ועדיין לא יודעים שזה חסר שחר, החל בכך שההקלטות לא מנסות לשמר "מקור" כלשהו, עשויים לחשוב שהמדידות רלוונטיות וש-0.000000000001% THD עדיף על 1% עיוות ומקרב אותם אל היעד הנכסף, פשוט טועים בעניין הספציפי הזה.

ואני גם לא מתייחס למה שיצרנים מפרסמים אלא למדידות עצמאיות. לפיכך אני מוצא את דבריך כהרחבה לטענה הידועה "המדע לא יודע הכל , ויש דברים שעוד איננו יודעים למדוד" שתיאורטית היא אולי נכונה , אך מעשית היא מתפרשת כניסיון לביסוס עליונות של ציוד שממותג כ"היי אנד / היי פרייס" , וכניסיון לתרץ את הבחירה בו .

אני לא יודע למה אתה מתכוון ב"מדידות עצמאיות" ומי עושה אותן ומה הוא מודד ומה הוא מסיק מהמדידות, אבל:

א. ממש לא התכוונתי לשטות של "המדע לא יודע הכל , ויש דברים שעוד איננו יודעים למדוד". בהחלט יכול להיות שיש מהנדסים שיודעים בדיוק מה כדאי למדוד, אבל אין להם שום אינטרס לפרסם את השיטות שלהם, כי זה יקל על אחרים לייצר מוצרים מתחרים.

ב. אתה אולי בוחר לפרש את זה "כניסיון לביסוס עליונות של ציוד שממותג כ"היי אנד / היי פרייס" , וכניסיון לתרץ את הבחירה בו", אבל זו פרשנות מומצאת שלך. אני פרשתי את זה פשוטו כמשמעו, שלמדידות שבדרך כלל דנים בהן -- ב-specs או בכלל -- אין שום מיתאם למה ששומעים.

לכן יש 2 אפשרויות: הראשונה והסבירה היא שכל המדידות האפשריות ידועות , או לפחות כל אלו שמכסות את רוב המשתנים - כולל אלו שכן יודעות למצוא מתאם

לפני שאתה ממשיך עם האפשרויות שיש או אין, תצביע על בדיקה אחת שיש מתאם בינה לבין מה ששומעים, אחרת נשארת אפשרות אחת -- שאתה מתפלסף ללא בסיס במציאות.

אני מתייחס למציאות של הניסיון האישי שלי, שכלל למשל את המגברים הבאים:

א. Krell KSA-250, מפלצת של 64 קילו ו-250W ב-Class A -- מגבר מצויין לכל הדיעות, כולל במדידות, שהיה אצלי המון שנים.

ב. באיזשהו שלב התפתיתי להחליף אותו ב-Bel Canto eVo4, מגבר 4-ערוצי class D שעבד כסטריאו במצב bridged, עם specs טובים בהחלט, כולל הספק 360W ל- 8 אוהם, FR 1Hz - 80KHz -3dB, דמפינג פקטור גדול מ-100 וכו', אבל תוך זמן קצר למדי הבנתי שזו הייתה טעות. הוא נשמע די עלוב, כולל באס עלוב ומרוח.

ג. החלפתי אותו במונובלוקים מנורתיים Antique Sound Lab Hurricane DT 200 עם specs ברצפה וסאונד בתקרה, שלא רק שאכלו את ה-Bel Canto, אלא נדמה לי שהיו עדיפים לאוזני גם על הקרל, 100W כ"א, בטח דמפינג פקטור 15 ומטה, ובאס --וכל התחום -- נהדר. הם היו אצלי כמה שנים טובות, והיו כנראה נשארים אפילו יותר, אלמלא הנטייה של המנורות להישרף, או אפילו ממש להתפוצץ, ברעש מפחיד, ולפעמים לקחו איתן את הפיוז הפנימי, שהטכנאי שלי הציע לי לא להחליף בעצמי אלא לחכות לו כדי שיבדוק את הנזק בכל פעם.

ד. החלפתי את ההוריקנים בצער רב במונובלוקים עם specs ברמה שלא נתקלים בה כל יום: Parasound Halo JC 1. בסטראופייל מדדו הספק של 500W ל-8 אוהם, 1000W ל-4, 2000W ל-2 ו-4000W לאוהם אחד. ב-25W הראשונים (כמעט כל הזמן) הוא עובד ב-class A, זרם מקסימלי 135A(!), דמפינג פקטור 1200(!), slew rate 130V/ms... אני כבר לא זוכר אם היה שיפור בסאונד לעומת ההוריקנים, נדמה לי שלא, אבל הסאונד היה טוב וגם הוא החזיק אצלי הרבה שנים.

ה. החלפתי את ה-JC1 ב-Audio Research Reference 250, שוב מנורתיים, 250W שלא גדלים עם הקטנת האימפדנס, ללא class A בכלל, ה-slew rate רק 20, דמפינג פקטור 10(!!!), THD 0.5% (כלומר לא מפציץ בהרמוניות זוגיות שהאוזן אוהבת). אמה מה? אני לא חושב שיש איזשהו אספקט, כולל הבאס, שה-AR לא עדיף בו, למרות הנחיתות המוחלטת בנתונים.

 

[omi]

אבל מי הצמיד מדידות להנאה? מדידות הן אובייקטיביות , כאשר הפרשנות להן היא סובייקטיבית- דהיינו משתנה מאדם לרעהו . מדידות , לפיכך , יכולות להצביע על אופי מסוים - לא על מידת הנאה!
אני מדבר על מדידות וביצועים , אתה מדבר על מדידות והנאה/חווייה . שים לב , סייגתי את ה"פצצה" להיבט האובייקטיבי . לסובייקטיבי - איני נכנס . נא לדייק בקריאת והבנת כתביי.

הלו תוריד קצת את הדידקטיות אנחנו לא בגן.

מדובר בחוית השמיעה. אין דבר כזה שמיעה בלי חויה. מה תמדוד, את מידת תנודת עור התוף? אתה רוצה לחקור את מידת הריאליסטיות שציוד כלשהו נשמע לאדם, זה נכלל תחת חויה. אנחנו חווים דרך החושים.
מויקיפדיה:
תחושה היא חוויה הנוצרת באמצעות גרייה של אחד החושים או של מערכת החישה ומהווה למעשה נתון (קלט) חושי.

גירויי החושים נחווים, זו החוויה.