אני חוזר שוב: חוויית השמיעה לא מעניינת אותי , היא אינה חלק מההתייחסות שלי . היא עשויה להשתנות מאדם לאדם - על אותה מערכת ובאותו חדר . אותי מעניין רק מה שמגיע לעור התוף , לא כי אני מאזין דרך גרפים וסקופים אלא משום שזה מה שמדיד . החוויה לא מדידה . היא ניתנת לתיאור סובייקטיבי בלבד . לכן , היא לא במוקד הויכוח , לא ניתן להעמיד אותה לדיון .
למה כבלים עושים הבדל ולא רק-מחקר מעניין באונ' בר אילן על מוליכות
- פותח הנושא gds
- פורסם בתאריך
זה יפה מאוד אבל למה קראת לזה שמיעה? מערכת השמיעה מתחילה בתנודת אוויר שעוברת לעור התוף ואתה מחליט לעצור שם, אבל היא ממשיכה בעצמות הזעירות, בגירוי עצבי שהעצמות עושות, ובעיבוד של המסר העצבי במערכות עיליות יותר במוח. מדידת תנודות בעור התוף זו לא שמיעה.
מצחיק אותי שאנשים כאן מנסים לדחוף את השמיעה כמשהו יותר מדויק או אובייקטיבי ממדידה מדעית של סאונד או אות חשמלי.
אנשים מעדיפים מנורות על סוליד סטייט כשזה מוכח מדעית שמנורות זה פשוט הוספת דיסטורשן, זה יכול להיות דיסטורשן נעים ואנשים יכולים לפרש את זה כסאונד חם או כמידריינג' עשיר וכו וכו
אבל זה מה שזה איך שלא הופכים את זה.
קח רמקולים לדוגמא ניתן למדוד כמה הם flat און ואף אקסיס וכמה דיסטורשן הם מפיקים
הכל כמעט מדיד זה לא סיינטולוגיה או מיסטיקה
אז כשאתה עושה דיסמיסטיפיקציה של התחום, מעיף את כל התפיסות השגויות שעליהן התחביב הזה התבסס במשך שנים ונשאר עם עובדות מדעיות טהורות ועל זה מבסס את הבחירות שלך בנוסף לטעם האישי ולמה ששמעת ואהבת, נראה לי שזאת גישה הרבה יותר בריאה, בתחום הזה ובכל תחום אחר
הנתונים לא רלוונטים , בניגוד למדידות שאני מניח שרק ליצרנים יש גישה אליהן, בניגוד לקהיליה המדעית ולגופי מדידה עצמאים . זה מה שאתה אומר? כי אם כן , אז אתה בהחלט צודק - הכל ידוע (רק לחברות הבוטיק האודיופילות האקזוטיות) , כולל אותן מדידות של הנעלמים המיוחדים שמעניקים לציוד שלהן את ההילה והנופך המיוחד כל כך , שלא יכול להתקיים אצל היצרנים ה"פושטיים" ...אוקיי.
לגבי BT : ברור שיהיה הבדל שמיע . מעשית , האם יתאפשר לדיגיסן לבדוק את המערכת של נמר על עיוור ? אההה , אז למה שיטרח להגיע להאזנה מודעת? מה זה ייתן לו.
מזכיר לי את הדיון שהיה לי עם אריה גור המנוח . הסברתי לו מה שאני מסביר לך עכשיו . אז כן , אין צורך להסביר לי את מנגנון השמע האנושי . אני עושה הבדל בין 2 התוואים דרכם מגיע אות השמע לחווייה , שהיא נגזרת של מנגנונים פסיכואקוסטיים : זה שמחוץ לגוף והוא נושא הדיון כאן מבחינתי , וזה שבתוך הגוף . השני לא מעניין אותי , כי אני חוקר רק את הראשון .
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,906
- מעורבות
- 2,930
- נקודות
- 113
תזכורת: אנחנו מדברים כאן על אודיו, לא על פילוסופיה. ובאודיו השימוש העיקרי בהקשר שלנו הוא ההנאה מהמוזיקה דרך הצליל, כשהמטרה היא למקסם את ההנאה. זה שהיא לא מדידה ו/או יש מגבלות בדיונים עליה לא אמור לשנות את המטרה ו/או את הפוקוס עליה.
זה מזכיר לי את הסיפור של החלמאי שהסתובב סביב פנס רחוב בלילה והסתכל על הרצפה. שאלו אותו מה הוא מחפש והוא אמר "מטבע". שאלו אותו אם הוא איבד את המטבע ליד הפנס והוא אמר "לא, ברחוב השני". שאלו אותו למה הוא לא מחפש ברחוב השני, והוא אמר "כי שם חושך!"
מה לגבי החלמאים שהמדע אומר להם X וזה לא ניתן לערעור בכלל והם אומרים מה פתאום זה בכלל Y כי ככה האוזן שלי אמרה לי, למרות שהאוזן היא הדבר הכי לא מדויק וסובייקטיבי בעולם וכל אדם בעולם שומע אחרת?
אריה היקר, מי יגלה עפר מעיניו, יפה שהעלית את זכרו, אכן הוא מאוד ההתעניין בפאן הפסיכו-אקוסטי, היה תמיד מזכיר מומחה אליו פנה פעם.
אבל תחזור לאיך הדיון התחיל, עמיר דיבר על שמיעה, ואתה ציטטת אותו בהתייחס לשמיעה. אני משוכנע שהוא לא התכוון לשמיעה כתנודות בעור התוף, אלא לכל התהליך. מה הרעיון למדוד בעור התוף? תמדוד עם מיקרופון, יותר קל, ממילא אין לזה משמעות. מלכתחילה התעניינו מה הקשר בין המדידות לבין מה שאנחנו שומעים, בתודעה, לא בעור התוף, כי זאת המטרה הסופית, לשפר איך שדברים נשמעים.
(עמיר הקדימני)
אבל תחזור לאיך הדיון התחיל, עמיר דיבר על שמיעה, ואתה ציטטת אותו בהתייחס לשמיעה. אני משוכנע שהוא לא התכוון לשמיעה כתנודות בעור התוף, אלא לכל התהליך. מה הרעיון למדוד בעור התוף? תמדוד עם מיקרופון, יותר קל, ממילא אין לזה משמעות. מלכתחילה התעניינו מה הקשר בין המדידות לבין מה שאנחנו שומעים, בתודעה, לא בעור התוף, כי זאת המטרה הסופית, לשפר איך שדברים נשמעים.
(עמיר הקדימני)
תגיד איך אתה מודד במה?
בכלל איך ממדידות של רמקולים אדע איך הם ישמעו בסלון שלי באקוסטיקה הקיימת?
יש מדידה כזו?
לא יעזרו לך 1000 מדידות בתנאים של מעבדה עם ציוד של מליון דולר, בסוף תשים בסלון ולא יתאים בגלל 20 סיבות שונות שאתה לא יכול למדוד
פוסט קשור אבל לא בדיוק על הנקודה בה אנחנו דנים כאן. יש את עניין ההבדל בין המדידות לבין השמיעה, ויש את מה שהעלית בפוסט לגבי PARTY POOPERS , שזו סוגיה אחרת.
ניתן למדוד את ה dispersion,
ברור שלא ניתן לדעת אם בחדר שלך ישמע טוב אבל לפחות יש לך את הבסיס
זה כמו לקנות אוטו ולהגיד מיותר להגיד כמה כ"ס יש לו כי לא ברור איך הוא יסע בתוך בוץ או בשטח הררי
איזה בסיס?
היו לי פעם פוקל 906 מדפי שמאד אהבתי אבל היה חסר לי קצת באס אז הלכתי לאחד המוכרים באזור שלי שהציע לי לקחת את הרצפתיים מאותה סדרה 926
מה יותר קל מלשדרג רמקול שאתה אוהב לדגם הרצפתי שלו
הבאתי אותם הביתה ואכזבה קשה, דפקו כמו סאבים בקולנוע ביתי , לא משנה מה עשיתי
זה אומר שהרמקול לא טוב? ברור שלא
רק לא מתאים לי
היה עוזר לי מדידות? לא
אם היית קורא את המדידות לפני ההחלפה לפחות היית יודע טיפה למה לצפות
הכוונה ב"נאמנות למקור" היא למקור המוקלט ולא למציאות בה התרחשה ההקלטה .
מממ...אולי , אבל סלח לי אם זה נראה לי תמוה שכל אותם "מהנדסים שיודעים בדיוק מה כדאי למדוד" תמיד עובדים בחברות הבוטיק האקזוטיות - אחרת משתמע מדבריך שהם יודעי תורת הנסתר הנעלמה מעיני כל הקהיליה המדעית , אחרת אין שום דרך לראות את זה באמת כניסיון לבסס עליונות של המוצרים אותם הם מתכננים . אם נרחיב את האמירה "למדידות מוכרות אין שום מיתאם" לכל רכיב אודיו , יקר כזול , משתמע מכך שאין שום סיבה להעדיף דווקא מוצרים ממיתוג מסוים אבל לא זה המצב בפועל . כלומר האפשרות היחידה להעדפה גורפת של כל מה שמכונה "היי אנד" היא שמתכנני ציוד כזה מסתירים משהו שלא ידוע לכל השאר ומה לעשות שזה לא נראה לי סביר והמשמעות היא שאולי המדידות הידועות דווקא כן נותנות אינדיקציה להתנהגות של ציוד , אפילו אם מדובר בניואנסים שלא תמיד אפשר להבחין בהם - וזה נכון גם לגבי "היי אנד" . זו מסקנה טעונה , כי היא מעמידה את כל הסופרלטיבים לתחום הזה בסימן שאלה גדול . לכן בתור אדם שבוחר בציוד מהסגמנט הזה , אתה צריך לענות על השאלה למטה , אחרת אין מקום לדיון ענייני על המסע האודיופילי הפרטי שלך .
אתה מוזמן להסביר איך אפשר לקשור פילוסופיה ל"אותי מעניין רק מה שמגיע לעור התוף" . זה עניין טכני לחלוטין .
ברוראם היית קורא את המדידות לפני ההחלפה לפחות היית יודע טיפה למה לצפות
יש מדידות של הרמקול הזה בחדר שלי
אפשר לינק?
לשיטתך לא צריך בכלל room correction, נכון?
שוב
זה כמו לקרוא נתונים של רכב כולל כל המדידות שעשו לו
אתה יודע פחות או יותר למה לצפות
האם אתה תדע בדיוק איך הוא יסע בתוך שלולית או בוץ? לא לא ממש, אבל תהיה לך אינדיקציה כללית לגבי ביצועיו, כנ"ל לגבי הרמקולים, היית יודע שיש להם המון output של בס
אתה יודע מה בוא נראה
המדפיים היו focal aria 906
הרצפתי אותה סדרה רק 926
תראה לי מדידות של שניהם ואיך היית יודע שלרצפתי יש המון באס
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,906
- מעורבות
- 2,930
- נקודות
- 113
מתוך שינה חשבתי על הסיבות לכך שמדידות לא משקפות את מה ששומעים לגבי מגברים ורמקולים.
הבעיה העיקרית היא שכל המדידות נעשות ב-steady state, על סינוסים קבועים, ועל מעגלים פתוחים או עם אימפדנס התנגדותי קבוע בלבד, למרות שמעורבים גם סלילים, גם קבלים, גם טרנזיסטורים וגם מאסה עם התנגדות מיכאנית וגם עם התנגדות אלאסטית שאינה קבועה אלא תלויה בהיסט הממברנה יחסית למרכז.
כל דרייבר של רמקול בעצם מכיל גם סליל, גם ממברנה+מגנט בעלי התמדה, שהתזוזה שלהם גורמת למתיחה של הממברנה או חומרים אלאסטיים מסביבה --תופעה שאינה ליניארית ככל שמתרחקים מהמרכז, ויכולה להיות "אינסופית" כשמגיעים לנקודה שממנה והלאה הממברנה לא יכולה לצאת או להיכנס. זה אומר שהשפעת המגבר על הממברנה אינה מיידית אלא בעיכוב, היא לא ליניארית, וגם תלויה בכל רגע במידת ההיסט של הממברנה מהמרכז, שזה אומר שהיא תלויה בהיסטוריה, במה שקרה לפני רגע. לזה נוסף העניין שלא רק המגבר מזרים זרם דרך הרמקול, אלא גם להיפך. כמוכן, כל מה שקורה משתנה עם התדר.
כל הסיבוך הזה מתאר רק מה שקורה עם דרייבר בודד, אבל יש כמה דרייברים, שכל אחד מתנהג אחרת בכל אחד מהאספקטים הנ"ל, ובדרך יש עוד מעגל של קרוסאובר עם התנהגות משלו.
כל זה לגבי רמקולים דינמיים, אבל יש גם אלקטרוסטאטים וריבונים ופלזמה ושאר ירקות, שכל אחד מתנהג אחרת לגמרי.
כך שלגמרי ברור שכל רמקול שונה מאוד מרעהו, כך שאין רמקול ספציפי שמייצג את כולם.
ןלזה יש להוסיף שבכל רגע הקלט למערכת משתנה, גם בתדר וגם באמפליטודה.
אז, כשחושבים על זה, האם זה מפתיע מישהו שמה שמודדים עבור גל סינוס בתדר ואמפילטודה קבועים, על אימפדנס התנגדותי קבוע, אינו מייצג שום דבר במציאות, אפילו אם המדידה אובייקטיבית ואינה תלוייה במאזין?
הבעיה העיקרית היא שכל המדידות נעשות ב-steady state, על סינוסים קבועים, ועל מעגלים פתוחים או עם אימפדנס התנגדותי קבוע בלבד, למרות שמעורבים גם סלילים, גם קבלים, גם טרנזיסטורים וגם מאסה עם התנגדות מיכאנית וגם עם התנגדות אלאסטית שאינה קבועה אלא תלויה בהיסט הממברנה יחסית למרכז.
כל דרייבר של רמקול בעצם מכיל גם סליל, גם ממברנה+מגנט בעלי התמדה, שהתזוזה שלהם גורמת למתיחה של הממברנה או חומרים אלאסטיים מסביבה --תופעה שאינה ליניארית ככל שמתרחקים מהמרכז, ויכולה להיות "אינסופית" כשמגיעים לנקודה שממנה והלאה הממברנה לא יכולה לצאת או להיכנס. זה אומר שהשפעת המגבר על הממברנה אינה מיידית אלא בעיכוב, היא לא ליניארית, וגם תלויה בכל רגע במידת ההיסט של הממברנה מהמרכז, שזה אומר שהיא תלויה בהיסטוריה, במה שקרה לפני רגע. לזה נוסף העניין שלא רק המגבר מזרים זרם דרך הרמקול, אלא גם להיפך. כמוכן, כל מה שקורה משתנה עם התדר.
כל הסיבוך הזה מתאר רק מה שקורה עם דרייבר בודד, אבל יש כמה דרייברים, שכל אחד מתנהג אחרת בכל אחד מהאספקטים הנ"ל, ובדרך יש עוד מעגל של קרוסאובר עם התנהגות משלו.
כל זה לגבי רמקולים דינמיים, אבל יש גם אלקטרוסטאטים וריבונים ופלזמה ושאר ירקות, שכל אחד מתנהג אחרת לגמרי.
כך שלגמרי ברור שכל רמקול שונה מאוד מרעהו, כך שאין רמקול ספציפי שמייצג את כולם.
ןלזה יש להוסיף שבכל רגע הקלט למערכת משתנה, גם בתדר וגם באמפליטודה.
אז, כשחושבים על זה, האם זה מפתיע מישהו שמה שמודדים עבור גל סינוס בתדר ואמפילטודה קבועים, על אימפדנס התנגדותי קבוע, אינו מייצג שום דבר במציאות, אפילו אם המדידה אובייקטיבית ואינה תלוייה במאזין?