נראה לך שאני חייב הסברים פה למישהו?!! הקובי הזה מסתלבט פה על האנשים ,שומע אצלו קולנוע ביתי ואני צריך לפנות לו את זמני היקר!?
לא אצלי.
תשמע משה, אני בז לאנשים כמוך שמנסים לצחקק ולגחך על תחום מופלא כמו קולנוע (מישהו ראה את איציק??).
יתכן ובז זו לא המילה הנכונה אלא יותר חמלה.
ומדוע מחלה?
חמלה מהטעם הפשוט, ש ב-100% מהמקרים של אותם אנשים שמצחקקים על קולנוע, אנחנו ניווכח שהם מקשיבים לאיזו מערכת מגוחכת, שהיא מופלאה בעיני עצמם, או במקרה הכי אופטימי, הם מקשיבים לאיזו מערכת Mid level קטנטונת וחמודה, המסוגלת לנוע בין מוזיקת מעליות לדיאנה קרול, לפני שהיא קורסת לתוך עצמה.
בו בזמן שבעליה יושב בחושך ואומר לעצמו וואוו כמה אוויר, וואו.
אנחנו בעניין אחר משה.
ברגע שתתקל לראשונה בחייך במערכות סאונד וורסטיליות ומתוחכמות, אתה תבין שמערכת הסאונד אדישה לחלוטין, אם היא מנגנת מוזיקה חמודה כזאת, מסוג שהפנסיונרים מקשיבים לה בזמן שתיית התה בקפולסקי, או משהו פומפוזי, מאתגר, דינמי ומחייב.
אדישה לחלוטין משה.
במערכות הקולנוע הרציניות והמושקעות, שיש מאחוריהן הרבה מחשבה ולא סתם אוסף עצום של רמקולים שנועדו לבום בום, אתה תגלה הרבה בשר משה ולא אבקת קוסמות, או כישופים.
והבשר הזה משה, בא לידי ביטוי בפרוססורים עם טכנולוגיה, שבקלות יכולה להיות מוטמעת בחללית הבאה למאדים, יהיו שם טיפולים אקוסטיים מקצועיים ומדודים, יהיו שם הגברות רציניות והכי חשוב משה, רמקולים, זוכר מאיפה יוצא הסאונד?
רמקולים שידעו בקלילות להתמודד עם כל מה שיזרקו להם.
מערכות הקולנוע הללו משה, יגרמו לך לבכות כשתקשיב למוזיקה המרגשת של פרנסיס לה ב-"סיפור אהבה",
הם יגרמו לך הנאה ויעלו על פניך חיוך כשתקשיב למוזיקה המופלאה של הנרי מנסיני ב-"ארוחת בוקר בטיפאני"
והם ידביקו אותך לכסא כשתקשיב למוזיקה האייקונית של ג'ון וויליאמס במלתעות.
אלו הן מערכות סאונד משה ואין להן בעיה לנגן כל מה שרק תרצה, אפילו באור.
רן