בעקבות איש השנה

AK1 · 21/7/22

שיהיה ברור למי שזה עדיין לא ברור לו: כל מה שאני כותב כאן בהקשרים של גיין ורגישות וכו' אינם מתוך ידע והבנה של העניין, למעט הגדרות בסיסיות וטיפה שכל ישר(?), ובעצם העיקר כאן הוא לשאול את מי שכן יודע ומבין מה ההסבר לכך שהבדלים לא גדולים ברגישות הכניסה של מגבר יחסית למתח היציאה של הפרה גורמים להבדל שמיע באיכות..

דברים שהבנתי בינתיים:

כדי שמגבר ינגן באותה עוצמה שמגיעה לאוזן עם שני פרה-אים שונים, שניהם צריכים לתת את אותם מתחים בדיוק.
את המגבר לא מעניין אם סיגנל של נגיד 1.5 וולט שמגיע אליו הוא מפרה שיכול להוציא 2 וולט או 6 וולט, מבחינתו זה אותו סיגנל.
במגבר החדש של רן מויאל יש אפשרות לכוונן את הגיין, ובהינתן שההספק המקסימלי של המגבר הוא נתון, כיוונון הגיין שקול לגמרי לכיוונון רגישות הכניסה של המגבר.
אין משמעות ישירה לגיין בהקשר של התאמה בין פרה למגבר. מה שחשוב הוא ההתאמה בין המתח המקסימלי שהפרה מוציא ללא עיוות לבין רגישות הכניסה של המגבר. הגיין קובע רק עד כמה חזק תישמע התוצאה שכמגיעים לרגישות הכניסה. זה לא עניין להתאמה מול הפרה אלא מול רגישות הרמקולים, המרחק מהם, עוצמות ההאזנה הרצויות וכו'.
פרה שמוציא פחות מרגישות המגבר לא יוכל לגרום למגבר לעבוד במלוא ההספק, מה שיכול לגרום לצליל חלש מדי, ושאר בעיות, אבל לא בהכרח. אם הגיין של המגבר מספיק גדול, גם פרה חלש יוכל להביא אותו לווליומים הרצויים באיכות טובה. ככל שהפרה עובד קרוב יותר למקסימום שלו, יחס האות לרעש שלו גבוה יותר.
פרה שמוציא יותר מרגישות המגבר עלול לגרום לו לקליפינג ושאר צרות, אבל לא בהכרח. אפשר לשמוע בווליום מספיק נמוך שלא יגרום לבעיות הנ"ל. בעיות אחרות יכולות לכלול הקטנת יחס אות/לרעש כיוון שהפרה לא עובד קרוב למקסימום שלו, שבו יחס האות לרעש הוא המקסימלי.

Dan-Cinemart · 21/7/22

נכתב ע"י AK1:
מאיפה לקחת שחשבתי ששומעים ב-126dB?? זה ווליום מטורף. 126dB האמורים הם היחס בין האות לרעש. אם אתה מקטין את האות ב-10dB, אתה מקטין את היחס בין האות לרעש ב-10dB. במקרה שלנו, זה יורד מ-126dB- ל-116dB-.

וכשאתה מוריד את הווליום בפרה שלך ב-10dB, ההבדל בווליום הוא עצום, אבל אתה לא שומע איזו נפילת איכות איומה.

זה לא ברור לי למה.

אתה משתמש במונחים תיאוריים, של "קרוב" לרצפת הרעש, סיגנל "מצומצם", וכד'. בוא נדבר במספרים, כי התיאור המילולי עלול להיות מפחיד ולתת רושם שונה לגמרי מהכמותי.

באיזה מצב אתה קרוב לריצפת הרעש? כשאתה שומע ב-85dB SPL, אם ה-S/N הוא 126dB, רצפת הרעש טובעת לגמרי ברעש הסביבתי שהוא בד"כ 30dB בחדר סופר שקט ובד"כ יותר מזה. גם אם היא קטנה ל-116dB או ל-106dB, זה עדיין לגמרי לא שמיע.

הסיגנל בכלל לא מצומצם -- זה אותו סיגנל אנלוגי שמגיע מהפרה למגבר, רק שאם בפרה של ה-2V שומעים בווליום שמראה נגיד את המספר 70, בפרה של ה-6V שומעים בווליום שמראה את המספר 60, בהנחה שזו סקלה דומה. ההבדלים בין הסיגנלים הם ברעש שנמצא באיזור של 100dB יותר נמוך מהאות, אבל בעצם מה שמתחת ל-30dB SPL כאמור לא שמיע בגלל הרעש הסביבתי, אז כשאתה שומע ב-85dB SPL, כל רעש שהוא 55dB ויותר מתחת לזה לא יהיה שמיע, שלא לדבר על 100dB מתחת, אז אנחנו רחוקים איזה 45dB מרצפת הרעש. זה מרחק א-ד-י-ר.

אז זהו, שלא ברור לי למה עם פרה חזק מדי זה שמיע.

אז בוא לשמוע . פשוט
אתה הולך למקומות שלא קשורים לנושא .
הפרה לא חזק מדי - זה דווקא מבורך להיות גבוה בתנאי שהמגבר מתאים .
S/N ו טווח דינמי אלו מדידות שונות .
הן מתארות את הטווח של המכשיר אבל לא את טוען המערכת והכל נגזרת של כל הדברים שציינת והווליום שאתה שומע אל מול הרעש שיש בחדר .
בלי קשר - יש רעש של מכשיר כל מכשיר .( בלי קשר לרעש בחדר )
אתה ממשיך לחשוב על זה במונחים אבסולוטים של להנמיך להוריד את הווליום וזה יהיה אותו דבר אבל לא כך הדבר .
אם הסינגל הדיגטלי מתפרס על פני יותר מתח בהכרח הוא יהיה מצומצם יותר במספר נמוך יותר וקרוב לרצפת הרעש .

AK1 · 21/7/22

נכתב ע"י shushu:
עמיר, בווליום חרישי נניח אתה לא ביחס אות לרעש של
126db
לרעש יש שני מרכיבים:
רכיב קבוע - רעש עצמי של המכשיר/קדם שלא תלוי בעצמת הווליום (רצפת הרעש שדן דיבר עליה)
רכיב משתנה - מוגבר ומונמך עם הסיגנל, לא משפיע על יחס אות לרעש.
בווליום נמוך מאוג המרכיב הקבוע של הרעש משתק תפקיד יחסי גדול יותר ביחס לאות.

זה ברור לי, אבל אנחנו לא מדברים על אותות חרישיים, אלא על אותות באותן עוצמות מכל פרה, ועוצמות משמעותיות, כי הן צריכות להיות מעל לרעש הסביבתי, אחרת לא ישמעו אותן.

AK1 · 21/7/22

נכתב ע"י Dan-Cinemart:
אז בוא לשמוע . פשוט
אתה הולך למקומות שלא קשורים לנושא .
הפרה לא חזק מדי - זה דווקא מבורך להיות גבוה בתנאי שהמגבר מתאים .
S/N ו טווח דינמי אלו מדידות שונות .
הן מתארות את הטווח של המכשיר אבל לא את טוען המערכת והכל נגזרת של כל הדברים שציינת והווליום שאתה שומע אל מול הרעש שיש בחדר .
בלי קשר - יש רעש של מכשיר כל מכשיר .( בלי קשר לרעש בחדר )
אתה ממשיך לחשוב על זה במונחים אבסולוטים של להנמיך להוריד את הווליום וזה יהיה אותו דבר אבל לא כך הדבר .
אם הסינגל הדיגטלי מתפרס על פני יותר מתח בהכרח הוא יהיה מצומצם יותר במספר נמוך יותר וקרוב לרצפת הרעש .

כל העניין הוא שאני לגמרי מאמין שזה שמיע לחלוטין. אני רק תוהה מה ההסבר הטכני, ובינתיים לא קיבלתי הסבר שהבנתי ממנו למה התוצאה שמיעה.

לא ברור לי מתוך מה שכתבת מה לא קשור לנושא ולמה.

עקרונית, טווח דינמי הוא היחס בין הצליל החזק ביותר לחלש ביותר, אבל באודיו, כיוון שהחלש ביותר יכול להיות אפס, בטח בסיגנל דיגיטלי, מגדירים אותו כיחס בין האות החזק ביותר לבין רצפת הרעש. אז יש קשר ישיר לחלוטין בין S/N לבין טווח דינמי. ראה כאן.

ואם מורידים את הווליום, זה לא אבסולוטי, אלא יחסי, וסיגנל חזק בהורדת ווליום זהה לחלש כפי שהוא, למעט הבדלים ברעש.

את זה לא הבנתי: "אם הסינגל הדיגטלי מתפרס על פני יותר מתח בהכרח הוא יהיה מצומצם יותר במספר נמוך יותר וקרוב לרצפת הרעש". בכל מקרה, אנחנו מדברים כאן על סיגנל דיגיטלי של 24 ביט, שהטווח הדינמי התיאורטי שלו הוא 144dB, אז תקרב או תרחיק לרצפת הרעש, עדיין זה יהיה זניח ובטל לגמרי, בטח יחסית לרעש הסביבתי.

בשלב זה אני הולך לישון, אבל אשמח למצוא בבוקר הסברים משכנעים למה זה שמיע...

Dan-Cinemart · 21/7/22

נכתב ע"י AK1:
שיהיה ברור למי שזה עדיין לא ברור לו: כל מה שאני כותב כאן בהקשרים של גיין ורגישות וכו' אינם מתוך ידע והבנה של העניין, למעט הגדרות בסיסיות וטיפה שכל ישר(?), ובעצם העיקר כאן הוא לשאול את מי שכן יודע ומבין מה ההסבר לכך שהבדלים לא גדולים ברגישות הכניסה של מגבר יחסית למתח היציאה של הפרה גורמים להבדל שמיע באיכות..

דברים שהבנתי בינתיים:

כדי שמגבר ינגן באותה עוצמה שמגיעה לאוזן עם שני פרה-אים שונים, שניהם צריכים לתת את אותם מתחים בדיוק.

את המגבר לא מעניין אם סיגנל של נגיד 1.5 וולט שמגיע אליו הוא מפרה שיכול להוציא 2 וולט או 6 וולט, מבחינתו זה אותו סיגנל.

במגבר החדש של רן מויאל יש אפשרות לכוונן את הגיין, ובהינתן שההספק המקסימלי של המגבר הוא נתון, כיוונון הגיין שקול לגמרי לכיוונון רגישות הכניסה של המגבר.

אין משמעות ישירה לגיין בהקשר של התאמה בין פרה למגבר. מה שחשוב הוא ההתאמה בין המתח המקסימלי שהפרה מוציא ללא עיוות לבין רגישות הכניסה של המגבר. הגיין קובע רק עד כמה חזק תישמע התוצאה שכמגיעים לרגישות הכניסה. זה לא עניין להתאמה מול הפרה אלא מול רגישות הרמקולים, המרחק מהם, עוצמות ההאזנה הרצויות וכו'.

פרה שמוציא פחות מרגישות המגבר לא יוכל לגרום למגבר לעבוד במלוא ההספק, מה שיכול לגרום לצליל חלש מדי, ושאר בעיות, אבל לא בהכרח. אם הגיין של המגבר מספיק גדול, גם פרה חלש יוכל להביא אותו לווליומים הרצויים באיכות טובה. ככל שהפרה עובד קרוב יותר למקסימום שלו, יחס האות לרעש שלו גבוה יותר.

פרה שמוציא יותר מרגישות המגבר עלול לגרום לו לקליפינג ושאר צרות, אבל לא בהכרח. אפשר לשמוע בווליום מספיק נמוך שלא יגרום לבעיות הנ"ל. בעיות אחרות יכולות לכלול הקטנת יחס אות/לרעש כיוון שהפרה לא עובד קרוב למקסימום שלו, שבו יחס האות לרעש הוא המקסימלי.

חכה עוד לא נכנסנו ליציאה האנאלוגית
של הדאק שגם שם צריך

נכתב ע"י AK1:
כל העניין הוא שאני לגמרי מאמין שזה שמיע לחלוטין. אני רק תוהה מה ההסבר הטכני, ובינתיים לא קיבלתי הסבר שהבנתי ממנו למה התוצאה שמיעה.

לא ברור לי מתוך מה שכתבת מה לא קשור לנושא ולמה.

עקרונית, טווח דינמי הוא היחס בין הצליל החזק ביותר לחלש ביותר, אבל באודיו, כיוון שהחלש ביותר יכול להיות אפס, בטח בסיגנל דיגיטלי, מגדירים אותו כיחס בין האות החזק ביותר לבין רצפת הרעש. אז יש קשר ישיר לחלוטין בין S/N לבין טווח דינמי. ראה כאן.

ואם מורידים את הווליום, זה לא אבסולוטי, אלא יחסי, וסיגנל חזק בהורדת ווליום זהה לחלש כפי שהוא, למעט הבדלים ברעש.

את זה לא הבנתי: "אם הסינגל הדיגטלי מתפרס על פני יותר מתח בהכרח הוא יהיה מצומצם יותר במספר נמוך יותר וקרוב לרצפת הרעש". בכל מקרה, אנחנו מדברים כאן על סיגנל דיגיטלי של 24 ביט, שהטווח הדינמי התיאורטי שלו הוא 144dB, אז תקרב או תרחיק לרצפת הרעש, עדיין זה יהיה זניח ובטל לגמרי, בטח יחסית לרעש הסביבתי.

בשלב זה אני הולך לישון, אבל אשמח למצוא בבוקר הסברים משכנעים למה זה שמיע...

יש קשר אך הן לא אותה מדידה - תאורטית כמערכת - יכולה להיות מערכת עם טווח דינמי רחב אך יחס אות לרעש גרוע !
עומס גדול .
ננסה בהקדם .
ליל מנוחה ועוד לא נכנסו להתאמת יציאה אנלוגית של דאק לכניסת פרה חחחח

shushu · 21/7/22

נכתב ע"י AK1:
זה ברור לי, אבל אנחנו לא מדברים על אותות חרישיים, אלא על אותות באותן עוצמות מכל פרה, ועוצמות משמעותיות, כי הן צריכות להיות מעל לרעש הסביבתי, אחרת לא ישמעו אותן.

זה כן כמעט חרישי
כי כשהגיין בקדם ובמגבר גבוה (תזכור ההנחתה בקדם מתבצעת לאחר הדרגה של ההגברה), יש להנחית יותר בקדם כדי להגיע לדרגות המתח הנמוכות שמגבר הכח דורש, ואז נכנס הרעש הקבוע.
ז״א הגיין בתוך הקדם גבוה, אבל אינו מנוצל ואפילו פוגע, כי יש להנחית יותר לאחר דרגת ההגברה בקדם. הסיגנל שיוצא מהקדם בעוצמה נמוכה כדי להתאים לכניסת המגבר.
להביא דוגמא מספרית אפשר אבל צריך להתאמץ וגם עייף... השורה התחתונה שלקחת קדם עם גיין גבוה ואתה מפעיל אותו לא כמו שהתכוון המשורר/מתכנן הקדם.
קדם כזה עדיך שיחובר למגבר עם גיין נמוך/רגישות כניסה נמוכה.

shushu · 22/7/22

נכתב ע"י AK1:
שיהיה ברור למי שזה עדיין לא ברור לו: כל מה שאני כותב כאן בהקשרים של גיין ורגישות וכו' אינם מתוך ידע והבנה של העניין, למעט הגדרות בסיסיות וטיפה שכל ישר(?), ובעצם העיקר כאן הוא לשאול את מי שכן יודע ומבין מה ההסבר לכך שהבדלים לא גדולים ברגישות הכניסה של מגבר יחסית למתח היציאה של הפרה גורמים להבדל שמיע באיכות..

דברים שהבנתי בינתיים:

כדי שמגבר ינגן באותה עוצמה שמגיעה לאוזן עם שני פרה-אים שונים, שניהם צריכים לתת את אותם מתחים בדיוק.

את המגבר לא מעניין אם סיגנל של נגיד 1.5 וולט שמגיע אליו הוא מפרה שיכול להוציא 2 וולט או 6 וולט, מבחינתו זה אותו סיגנל.

במגבר החדש של רן מויאל יש אפשרות לכוונן את הגיין, ובהינתן שההספק המקסימלי של המגבר הוא נתון, כיוונון הגיין שקול לגמרי לכיוונון רגישות הכניסה של המגבר.

אין משמעות ישירה לגיין בהקשר של התאמה בין פרה למגבר. מה שחשוב הוא ההתאמה בין המתח המקסימלי שהפרה מוציא ללא עיוות לבין רגישות הכניסה של המגבר. הגיין קובע רק עד כמה חזק תישמע התוצאה שכמגיעים לרגישות הכניסה. זה לא עניין להתאמה מול הפרה אלא מול רגישות הרמקולים, המרחק מהם, עוצמות ההאזנה הרצויות וכו'.

פרה שמוציא פחות מרגישות המגבר לא יוכל לגרום למגבר לעבוד במלוא ההספק, מה שיכול לגרום לצליל חלש מדי, ושאר בעיות, אבל לא בהכרח. אם הגיין של המגבר מספיק גדול, גם פרה חלש יוכל להביא אותו לווליומים הרצויים באיכות טובה. ככל שהפרה עובד קרוב יותר למקסימום שלו, יחס האות לרעש שלו גבוה יותר.

פרה שמוציא יותר מרגישות המגבר עלול לגרום לו לקליפינג ושאר צרות, אבל לא בהכרח. אפשר לשמוע בווליום מספיק נמוך שלא יגרום לבעיות הנ"ל. בעיות אחרות יכולות לכלול הקטנת יחס אות/לרעש כיוון שהפרה לא עובד קרוב למקסימום שלו, שבו יחס האות לרעש הוא המקסימלי.

לגבי 2
זה בדיוק העניין
קדם בעל גיין של 18db נניח (ויש כאילה, בעיקר המנורתיים) יגביר את ה 2.5 וולט שמוציא הדאק פי 3 ל 7.5 וולט. עכשיו אם מגבר הכח בעל גיין גבוה גם כן ורגישות כניסה גבוהה, נניח 0.7 וולט יש להנחית מ 7.5 וולט ל 0.2 וולט (0.7 זה המקסימום), אז למה הגברנו ל 7.5? הפעולה הזו בקדם (בייסיקלי) לא טריוויאלית לממימוש ללא עוותים והכנסת רעש (בנוסף חוגת הווליום תהיה רגישה מידי).
לעומת זאת קדם עם גיין נמוך במקרה הזה (נניח 1) יעבוד פחות קשה ויכניס פחות עוותים ורעש כי נדרשת רק הנחתה מ 2.5 וולט ל 0.2 (גם זה לא קל לביצוע)
בקיצור לתכנן קדם טוב זה עסק לא פשוט. המכשירים הטובים באמת מתוכננים כדואל מונו, מכילים ספק לכל ערוץ להורדת רעש וקרוסטוק ואמורים להתלבש טוב על הגברות מאותו המותג (אבל לא רק)
דפנטלי התחרפנתי על הבוקר

AK1 · 22/7/22

נכתב ע"י shushu:
קדם בעל גיין של 18db נניח (ויש כאילה, בעיקר המנורתיים) יגביר את ה 2.5 וולט שמוציא הדאק פי 3 ל 7.5 וולט

אנחנו כל פעם חוזרים לאותה נקודה.

קדם בעל גיין מקסימלי של 18dB לא יגביר את ה-2.5V מעבר למה שכפתור הווליום יאפשר לו, ובהינתן שמשווים את הסאונד של הפרה-אים השונים באותה עוצמה שמגיעה לאוזן -- אחרת אין משמעות להשוואה -- הסיגנל שיוצא מפרה שמגביר פי 1 והסיגנל שיוצא מפרה שמגביר פי 3 הם באותו ווליום *בדיוק* בזמן ההשוואה, אחרת לא תתקבל אותה עוצמה ברמקולים.

וחוצמזה, אתה שוכח שאצל רן היה אותו פרה (טרינוב) באותו ווליום, שנתן בדיוק את אותו סיגנל, עם בדיוק אותה רמת רעשים, ורק הגיין של המגבר (=רגישות הכניסה) השתנה.

נראה לי שזה לא הכיוון.

AK1 · 22/7/22

לא נראה לי שהכיוון הוא בענייני רעשים וכאלה, כי שינוי הגיין של המגבר של רן בכמה dB לכאן ולכאן היה שמיע, והכמה dBs המועטים האלה לא באמת מקרבים או מרחיקים מרצפת הרעש במידה משמעותית, והיה מדובר באותו פרה. אז אם אני לא טועה מאוד, החיפוש בכיוונים האלה נראים לי כמו החלמאי שמחפש את המטבע שאיבד בחושך דווקא ליד הפנס. אבל בהחלט ייתכן שאני טועה מאוד.

רעיון אחר לגמרי: כידוע, כשמשווים צליל בין שני סטאפים, הם צריכים להיות באותו ווליום *בדיוק*, אחרת, זה שמנגן חזק יותר, אפילו במידה קטנה, שלא שמים לב אליה, יישמע טוב יותר (אלא אם הסטאפ החלש גרוע בהרבה).

אם למשל התוצאה נשמעה טובה יותר כשהגיין היה 19, יתכן שב-19 מתקבל הווליום המקסימלי ברמקולים עבור אותו ווליום בפרה (בטרינוב). גיין 18 ו-17 נשמעים טיפה חלש יותר, וגם 20 ו-21 נשמעים חלש יותר. ההבדל קטן מכדי למשוך תשומת לב, אבל גדול מספיק כדי שה-19 ישמע הכי טוב.

את התיאוריה הזו אפשר לבדוק בקלות ע"י שימוש ברעש לבן ומדידת המתח על הרמקולים.

shushu · 22/7/22

נכתב ע"י AK1:
אנחנו כל פעם חוזרים לאותה נקודה.

קדם בעל גיין מקסימלי של 18dB לא יגביר את ה-2.5V מעבר למה שכפתור הווליום יאפשר לו, ובהינתן שמשווים את הסאונד של הפרה-אים השונים באותה עוצמה שמגיעה לאוזן -- אחרת אין משמעות להשוואה -- הסיגנל שיוצא מפרה שמגביר פי 1 והסיגנל שיוצא מפרה שמגביר פי 3 הם באותו ווליום *בדיוק* בזמן ההשוואה, אחרת לא תתקבל אותה עוצמה ברמקולים.

וחוצמזה, אתה שוכח שאצל רן היה אותו פרה (טרינוב) באותו ווליום, שנתן בדיוק את אותו סיגנל, עם בדיוק אותה רמת רעשים, ורק הגיין של המגבר (=רגישות הכניסה) השתנה.

נראה לי שזה לא הכיוון.

שוב אתה מפספס את הנקודה כי נשאר בתיאוריה הנומרית ולא החשמלית.
כן, הם יהיו באותו הווליום, אבל סיגנל אחד יהיה רועש יותר מהשני

shushu · 22/7/22

נכתב ע"י AK1:
אנחנו כל פעם חוזרים לאותה נקודה.

קדם בעל גיין מקסימלי של 18dB לא יגביר את ה-2.5V מעבר למה שכפתור הווליום יאפשר לו, ובהינתן שמשווים את הסאונד של הפרה-אים השונים באותה עוצמה שמגיעה לאוזן -- אחרת אין משמעות להשוואה -- הסיגנל שיוצא מפרה שמגביר פי 1 והסיגנל שיוצא מפרה שמגביר פי 3 הם באותו ווליום *בדיוק* בזמן ההשוואה, אחרת לא תתקבל אותה עוצמה ברמקולים.

וחוצמזה, אתה שוכח שאצל רן היה אותו פרה (טרינוב) באותו ווליום, שנתן בדיוק את אותו סיגנל, עם בדיוק אותה רמת רעשים, ורק הגיין של המגבר (=רגישות הכניסה) השתנה.

נראה לי שזה לא הכיוון.

לא
גם בטרינוב ניתן לכוון את מתח המוצא ל high vs low outout
(למרות שמצב low הוא גם יחסית גבוה)
תעבור אצליך בין המצבים ותבדוק את זה על אותה עוצמת ווליום. דווח לנו אם אתה מרגיש שינוי באיכות הצליל

AK1 · 22/7/22

נכתב ע"י shushu:
שוב אתה מפספס את הנקודה כי נשאר בתיאוריה הנומרית ולא החשמלית.
כן, הם יהיו באותו הווליום, אבל סיגנל אחד יהיה רועש יותר מהשני

אני מסכים לגמרי שאחד יהיה רועש יותר מהשני, אבל צריך לדעת בכמה, כדי לדעת אם זה יהיה שמיע.

נכתב ע"י shushu:
לא
גם בטרינוב ניתן לכוון את מתח המוצא ל high vs low outout
(למרות שמצב low הוא גם יחסית גבוה)
תעבור אצליך בין המצבים ותבדוק את זה על אותה עוצמת ווליום. דווח לנו אם אתה מרגיש שינוי באיכות הצליל

בין אם ניתן לכוון ובין אם לא, מה שצריך להסביר זה את מה שקרה אצל רן, שלא שינה שום דבר בטרינוב.

==========

שוב, אנחנו לא מדברים על הנושא הכללי של התאמת פרה למגבר, אלא השאלה היא מה מסביר את מה שקרה אצל רן: אותו סיגנל, אותו פרה, אותו ווליום, ואותם רעשים מצד הפרה, המשתנה היחיד הוא הגיין / רגישות הכניסה של המגבר.

למה גיין מסויים נשמע טוב יותר מאחרים?

Dan-Cinemart · 22/7/22

נכתב ע"י AK1:
אז אם אני לא טועה מאוד,

אתה טועה מאוד .

נכתב ע"י AK1:
רעיון אחר לגמרי: כידוע, כשמשווים צליל בין שני סטאפים, הם צריכים להיות באותו ווליום *בדיוק*, אחרת, זה שמנגן חזק יותר, אפילו במידה קטנה, שלא שמים לב אליה, יישמע טוב יותר (אלא אם הסטאפ החלש גרוע בהרבה).

אין שום קשר למקרה המדובר .
אתה הרבה משתמש ב ״ נראה לי ״ או ״ השפעת רצפת הרעש ״ לא תהיה כזו משמעותית ופה הטעות

Dan-Cinemart · 22/7/22

נכתב ע"י AK1:
למה גיין מסויים נשמע טוב יותר מאחרים?

כי גיין מסוים במגבר מאפשר לטרינוב להתרחק מרצפת הרעש שלו ( יחס אות לרעש ) ואנחנו לא יודעים את הרעש שהמכשיר מייצר ( כל מכשיר ) ולכן לא נוכל לתת לך מספרים.
זה לא רק טרינוב וזה לא רק רן ושום דבר פה הוא לא חריג ויש המון מגברים אפשרות לכיוון רגישות כולל כאלה שאתה יכול להזמין עם אינפוט באפר מותאם לפרה שלך

shushu · 22/7/22

נכתב ע"י AK1:
אני מסכים לגמרי שאחד יהיה רועש יותר מהשני, אבל צריך לדעת בכמה, כדי לדעת אם זה יהיה שמיע.

בין אם ניתן לכוון ובין אם לא, מה שצריך להסביר זה את מה שקרה אצל רן, שלא שינה שום דבר בטרינוב.

==========

שוב, אנחנו לא מדברים על הנושא הכללי של התאמת פרה למגבר, אלא השאלה היא מה מסביר את מה שקרה אצל רן: אותו סיגנל, אותו פרה, אותו ווליום, ואותם רעשים מצד הפרה, המשתנה היחיד הוא הגיין / רגישות הכניסה של המגבר.

למה גיין מסויים נשמע טוב יותר מאחרים?

אה, זה דווקא קל
זה לא הגיין, זו כנראה התנגדות הכניסה של המגבר שעלתה כאשר הגיין השתנה (ירד) ושיפרה את יחס ההתנגדויות בין מוצא הטרינוב לכניסת המגבר.
גם זה שמיע חבלז מזמז

AK1 · 22/7/22

נכתב ע"י Dan-Cinemart:
אתה הרבה משתמש ב ״ נראה לי ״

ברור, אני יודע שאני לא מומחה

נכתב ע"י Dan-Cinemart:
״ השפעת רצפת הרעש ״ לא תהיה כזו משמעותית ופה הטעות

אין לי בעיה לקבל את זה שפה יש טעות, אם היא תוסבר לי בצורה שאוכל להבין.

נכתב ע"י Dan-Cinemart:
כי גיין מסוים במגבר מאפשר לטרינוב להתרחק מרצפת הרעש שלו ( יחס אות לרעש ) ואנחנו לא יודעים את הרעש שהמכשיר מייצר ( כל מכשיר ) ולכן לא נוכל לתת לך מספרים.

יחס אות לרעש של הטרינוב הוא 126dB, שזה כולל את הרעש שהמכשיר מייצר, אבל זה מיוחס למקסימום שלו. צריך להעריך כמה הוא בווליום נמוך יותר, עבור המקרים שבהם יש צורך להקטין את הווליום. אולי יש מדידות של זה ברשת.

וגם לא ברור לי איך משהו ביציאה של הטרינוב משפיע על יחס האות לרעש שלו. מה ההסבר המדויק?

נכתב ע"י Dan-Cinemart:
זה לא רק טרינוב וזה לא רק רן ושום דבר פה הוא לא חריג ויש המון מגברים אפשרות לכיוון רגישות כולל כאלה שאתה יכול להזמין עם אינפוט באפר מותאם לפרה שלך

ברור שזה לא רק המקרה של רן, אבל ההסבר לבעיה הכללית פרה-מגבר עלול להיות מסובך יותר ולכלול הרבה משתנים בלתי ידועים, וכרגע מעניין אותי ההסבר למקרה הפשוט של רן, שבו היה משתנה בודד: רגישות הכניסה של המגבר, ובעצם כנראה גם אימפדנס הכניסה

נכתב ע"י shushu:
אה, זה דווקא קל
זה לא הגיין, זו כנראה התנגדות הכניסה של המגבר שעלתה כאשר הגיין השתנה ושיפרה את יחס ההתנגדויות בין מוצא הטרינוב לכניסת המגבר.
גם זה שמיע חבלז מזמז

ברור שזה לא הגיין -- כתבתי את זה כבר כמה פעמים -- הגיין משפיע רק על כמה חזקה תהיה התוצאה ברמקולים, אבל התהליך המעניין הוא בכניסה -- שינוי רגישות הכניסה, שהגיוני לגמרי שהיא משנה את אימפדנס הכניסה.

אז האם עניין שינוי אימפדנס הכניסה מסביר את התופעה? האם אכן מדובר בהבדלי עוצמות כמו שתיארתי לעיל, או דרך מנגנון אחר?

shushu · 22/7/22

לדעתי זה מסביר את התופעה.
לא חושב שהיו הבדלי עוצמות כששינינו גיין, כי שינוי רגישות הכניסה פיצה על זה. אבל אני כבר לא בטוח זה היה מזמן, רן בטח יוכל לבדוק בדקה וחצי.
מה שאני זוכר ששמעו טוב יותר, חלק יותר, במה, בס ,קוהרנטיות וכל מיני פרמטרים סובייקטיבים.

AK1 · 22/7/22

נכתב ע"י shushu:
לדעתי זה מסביר את התופעה.
לא חושב שהיו הבדלי עוצמות כששינינו גיין, כי שינוי רגישות הכניסה פיצה על זה. אבל אני כבר לא בטוח זה היה מזמן, רן בטח יוכל לבדוק בדקה וחצי.
מה שאני זוכר ששמעו טוב יותר, חלק יותר, במה, בס ,קוהרנטיות וכל מיני פרמטרים סובייקטיבים.

נראה לי ששינוי רגישות הכניסה לא מפצה על שום דבר כאן, אלא להיפך, הוא הגורם להבדלים.

אני מעריך שיכולים היו להיות שינויים לא גדולים בעוצמה בלי שתשימו לב לזה, במיוחד אם לא הייתם קשובים ספציפית לעניין.

ואם ההבדל עקב שינוי אימפדנס הכניסה אינו גורם לשינוי ווליום, איך הוא גורם להבדלים בסאונד? מה המנגנון?

Dan-Cinemart · 22/7/22

ודאי שיש שינוי עוצמה אבל הפוך מהתאוריה שלך ( אם הבנתי אותה נכון) - זאת אומרת ברגע שהעלית את רגישות הכניסה (מספרית ) נניח מ 2 ל 6 -הפכת את המגבר לפחות רגיש = הוא למעשה מספק פחות גיין לסיגנל הנכנס- זאת אומרת שתצטרך לדחוף יותר מתח מהקדם כדי להגיע לאותו הספק ,כך שהתאוריה שלך עובדת לרעתו.

לכן צריך לעשות השוואת עוצמות כל פעם מחדש וזה לא מסובך בכלל .הורדת ב 6 די בי את גיין המגבר נניח - אז תעלה ב 6 די בי את הווליום בפרה.
וזה נעשה . וכשהעלית 6 די בי (סתם מספר) בפרה אתה רחוק יותר מרצפת הרעש של הפרה . לכל פרה יש טווח אידאלי ופרה של 6 בטוח ישמע רועש ב 1 -2 ולא ימצא את הפונטציאל שלו.זה כל הסיפור.

ההבדלים הם כל כך גדולים שזה נורא קל לשמוע את זה והסברתי למה אז לא ברור לי מה לא ברור פה.

shushu · 22/7/22

הולך לאכול אענה ״אחורזה״
אבל בגדול מה שנראה לי קרה זה ששינוי גיין מוריד רגישות כניסה על ידי העלאת התנגדות כניסה ולכן המתח בכניסת המגבר עולה והגיין יורד ככה שהווליום נשאר פחות או יותר קבוע

בעקבות איש השנה

חבר משקיען

עוסק בתחום

חבר משקיען

חבר משקיען

עוסק בתחום

חבר משקיען

חבר משקיען

חבר משקיען

חבר משקיען

חבר משקיען

חבר משקיען

חבר משקיען

עוסק בתחום

עוסק בתחום

חבר משקיען

חבר משקיען

חבר משקיען

חבר משקיען

עוסק בתחום

חבר משקיען