טוב, אחרי כל המלל ורצף הטעויות וההטעיות שלך, אגיב.
באמת תודה!
1)
בנוגע לנושא הראשון עליו הגבתי, ממליץ לך שוב לנסות להאזין להקלטות שנמדדות הכי טוב בלינק ל-DB ששלחתי. קח הקלטה מוכרת שיש לך כמה עותקים ממנה ותבצע את ההשוואה (יש ב-DB הרבה מוסיקת מיינסטרים אבל אאל"ט יש כלים ייעודים שאפשר לכמת כל הקלטה\הדפסה שתחפוץ למספרים המגדירים את ה-DR).
לא צריך שתחזור אליי מחר עם תשובה (גם לא בקשתי), כל מה שבקשתי שתבדוק לפני שאתה מגיב.
הניסיון המועט שלי עם כמה הקלטות הוא שיש דברים בגו ובהחלט שווה לחפור ולמצוא אותן.
הבנתי שאתה ממליץ, אבל עדיין לא בא לי לחפור בין יותר מ-47,000 רשומות ולהתעסק בזה כדי לבדוק משהו שנראה לי מופרך מראש כשממילא
לא בוצעה שם הפרדת משתנים כדי לבודד את הפרמטר של DR ולראות את מידת הרלוואנטיות שלו בהשוואות בין הדפסות
2)
בנוגע ל-SACD/PCM ושאר ירקות. אתה זה שטענת שהעברה מ-SACD ל-PCM עשוייה להיות בעייתית, אבל פספת שכנראה רוב ההקלטות ע"ג SACD מקורן הוא PCM ולכן ברוב המקרים ההמרה ההפוכה היא מספיק טובה לניתוח איכות המקור. מי יודע, יכול להיות שיש SACD שהמקור שלהם הוא MP3 ואז לא רק שלא תראה מידע מעבר ל-22kHz גם לא תראה מידע מעל 16 ואולי אפילו 12kHz.
מאוד מצחיק -- ממש פיספסתי
הרי התייחסתי לגראפים של מיכאל, כאפשרות להעברה בעייתית, ומייד לאחר מכן כתבתי שאפשר לעשות את זה היטב, אבל צריך לדעת לעשות את זה.
בהמשך גם נתתי התייחסות למה שהתכוונתי, הבהרתי (למי שיודע לקרוא) שהכרתי את עניין מקורות ה-PCM עוד מקדמת דנא, ושזה אמור להיות מוכר לכל מי שפותח את חוברות הדיסקים, לא צריך להיות מומחה/גאון בשביל זה.
עם זאת, זה שאתה לא מעדכן את הבנותיך את המצב גם לאחר תוספת נתונים, ונתקע עם אי-הבנתך הראשונית את מה שנאמר כאילו זה אכן מה שנאמר, מראה על תקיעות די רצינית, או על טכניקת ויכוח בלתי קבילה.
עוד בנושא, זה השימוש ב-Oppo להשוואה בין פורמטים - ממש צחוק מעבודה. אני מוכן להשוות את ה-Oppo למקור האנלוגי שלי בכל סוגי ההקלטות, גם בתקליטים שמקורם הוא דיגיטלי ולהוכיח לך שהוא לא מהווה רפרנס לשום דבר.
מצטער בעבורך אם אינך יודע מה רפרנס ומה לא, והשוואות בין מקורות דיגיטאליים עושים בין מקורות דיגיטאליים בלבד, ללא מעורבות "מקור אנאלוגי" בדמות פטיפון, שמראש אינו רפרנס לשום דבר.
"מקור אנאלוגי" בדמות טייפ הסלילים מהסוג המקורי שעליו בוצעה ההקלטה עם המאסטר המקורי זה כבר כן רפרנס -- הרפרנס האמיתי הייחיד.
דרך אגב, ל-Oppo יש ממירים מהטובים שייש -- ESS Sabre32 Reference DAC, שבהיותם ממירי PCM, נותנים עדיפות ל-DVDA ול-Blu-ray.
3)
בנוגע לתקליטים ולהקלטות אנלוגיות.
אני חוזר על מה שאמרתי בהודעות הקודמות - כאשר
המקור הוא אנלוגי אני מעדיף להאזין לו בפורמט אנלוגי (קרי - תקליט).
קראתי את המאמר הארוך שלך בלינק (כן, אני משקיע ולומד - אולי כדאי שגם אתה קצת תקרא ותלמד).
הכל נכון, אבל מה שאתה מפספס זה מה היה המקור של רוב ההקלטות האנלוגיות...
אההה, נכון - זה היה טייפ סלילים - מה שהיה בשימוש במרבית ההקלטות במאה ה-20. כולל כל הלייבלים הגדולים כגון - EMI, VERVE, PRESTIGE, BLUE NOTE, RCA, DECCA, MERCURY ועוד ועוד.
וכפי אתה יודע (בוודאי שאתה יודע - אתה הרי לא מנפנף ידיים) - התחום הדינמי של טייפ סלילים הוא 120dB.... מממ, אז זהו שלא!
טייפ סלילים היה עוד יותר בעייתי מתקליט והתחום הדינמי שלו עוד יותר נמוך מזה שאפשר היה להשיג בתקליט.
אבל מה, אז ידעו לנצל את כל הטווח הדינמי הזה ולהוציא את המקסימום מאותן המדיית - ואכן יש הקלטות אנלוגיות עם טווח דינמי מדהים - מה שתראה לעיתים רחוקות מאוד עם הקלטות דיגיטליות או רימסטרים דיגיטליים (וממליץ לך לקורא קצת על
Loudness war).
אוי, נו, באמת, ואתה עוד מדבר בלי סוף על "ניפנוף ידיים"??
הרי אין דבר כזה "טווח דינאמי של טייפ סלילים" באופן כללי, כמו שייש לפורמאט הספציפי של CD למשל (דרך אגב, 96dB, לא 90).
זה תלוי בסוג הטייפ/סרט עצמו (חברות שונות ייצרו סרטים שונים, והייה גם Magnetic Film), ברוחב הסרט (רבע/חצי אינטש ויותר, 35mm ועוד), במהירות (כמו 15 אינטש או שלושים בשנייה, ולפעמים פחות מזה), בשיטת ה-Noise Reduction שהשתמשו בה, אם בכלל, בסוג מכשיר ההקלטה, בסוג מכשיר ההשמעה, במצבם הפיסי וכו'.
כנ"ל גם לגבי Frequency Response.
אני מבין שלך קשה להבחין שאתה "מנופף ידיים" בעצמך כל הזמן, וברמות מביכות, ועוסק בלייחס לי את זה, על תקן "הפוסל במומו פוסל".
מעניין כמה התכתבויות יידרשו לך כדי לקלוט סוף-סוף, לאט לאט, בקצב שלך, שאני לא "מנפנף ידיים".
לא שאני מחוסן מטעות, ולא שאני יודע הכל -- להיפך -- אני רק חובב בתחום -- אבל כשאני לא מתמצא במשהו במידה סבירה, אני שותק -- או שואל כדי ללמוד.
אני מבטיח לך שעם A-to-D אני יכול להוכיח לך שמרבית הרמסטרים הדיגיטלים שמקורם הוא אנלוגי נופלים בטווח הדינמי שלהם מהדפסה טובה ע"ג תקליט של אותו המקור. וכל הנתונים היבשים ש-CD מסוגל להפיק 90dB ו-SACD 120dB - אלה סתם מספרים, קל וחומר שאתה מביט באיכות רוב ההקלטות הדיגיטליות - זה פשוט זוועת עולם עם דווח דינמי של 5dB - באמת כבר עדיף לשמוע ב-Oppo או אולי ברדיו באוטו.
מעניין מאוד, ממש מרתק!
אתה מקשקש על הטווח הדינאמי של
המאסטרים הדיגיטאליים שמקורם אנאלוגי, מבלבל בין זה לבין מה שיוצא על CD או SACD לשימוש ביתי, ואת זה משווה להדפסה טובה ע"ג תקליט של אותו המקור.
אתה עושה צחוק??
הרי הבעייה אינה עם הטווח הדינאמי של
המאסטרים -- מעולם לא הייתה -- אפילו העברות פרימיטיביות ב-16/44.1 עוברות את ה-90dB.
לעומת זאת, ה"סתם מספרים" לגבי ויניל, שהזכרת את המקבילים שלהם ב-CD/SACD, הם 55dB לתקליט רגיל, כשאפשר איכשהו להגיע ל-75dB, בסופר-העברה
מודרנית עם סופר ציוד
מודרני, וגם זה רק בהתחלת התקליט -- הרי בהמשכו הטווח הדינאמי יורד פלאים!!
ורוב -- כנראה ממש
כל -- ההדפסות של כל החברות המכובדות שהזכרת נעשו לא בהגבלה ל-75dB אלא קרוב יותר ל-55dB (עם קומפרסייה מתאימה, כמובן), אז מה אתה מתקשקש על ההגבלות טכניות של
המאסטרים?
זה כבר פאתיטי.
שלא לדבר על כך שבהרבה קטעים מוסיקאליים הטווח הדינאמי של המוסיקה עצמה אינו בהכרח מי-יודע-מה אדיר כמו באיזה מאהלר או ריכארד שטראוס. הטווח הדינאמי שבשימוש בפועל של הרכבים קטנים, שלא תמיד בכלל יורדים לנגינה שקטה, הוא נמוך בהרבה.
אם יש כאלה שעושים דחיסות מטורפות בגלל ענייני loudness war, הרי זה סך הכל abuse של הטכנולוגייה, לא בגלל מגבלה טכנולוגית אמיתית שאינה מאפשרת הקלטה/השמעה בטווח הדינאמי המקורי או קרוב אליו.
מעבר לזה, שמירת הטווח הדינאמי המקורי זה לא תמיד מה שאנשים מעוניינים בו בהאזנה ביתית. כלומר, יש אודיופילים שטוענים שכן, אבל גם להם מפריע שכשהקטעים השקטים כבר כמעט נבלעים ברעש הסביבה, הקטעים החזקים מפוצצים עד כאב אוזניים.
בנוגע לעיוותים, אני מסכים איתך - אבל אנחנו דברנו על קומפרסיה.
בהגדרה, כל סטייה --
כל סטייה -- מצורת הגל המקורית היא עיוות.
קומפרסייה משנה את צורת הגל.
לפיכך קומפרסייה היא עיוות לכל דבר ועניין.
ד"א, במקור האנלוגי שלי הצלחתי להגיע למהירות יציבה עם סטייה מינימלית והזרוע שלי מתמודדת יפה מאוד מול כל זרוע לינארית (יצא לי גם להאזין לכאלה במערכת שלי ובאחרות ותמיד העדפתי זרועות PIVOT).
ואני בטוח שהמערכת האנאלוגית ההפרטית שלך היא במקרה פאר היצירה העולמית, והגעת לפתרונות שעולים על היכולת התיאורטית של המדייה, ושהשמיעה שלך מדייקת באבחנה מה עדיף בין pivot ל-linear יותר מהתיאורייה.
עוד המלצה (עבורך ועבור המערכת האנלוגית שאתה מרכיב), זה לרכוש פונו מבוסס טרנזיסטורים - אם אתה רוצה להוריד את רמת העיוותים ולהעלות את הטווח הדינמי עדיף שלא יהיו לך שפופרות בסיגנל מהמקור האנלוגי. מניסיון, עוד לא יצא לי לשמוע פונו שפופרתי שהיה שקט ודינמי כמו פונוסטייג' טרנזיסטורי איכותי.
ואולי, אם תתחיל לגלות פעם איזושהי מינימום הבנה בנושא שאתה "מנפנף ידיים" בו בצורה מביכה ופאתיטית, יהייה אולי מעניין לשמוע ממך המלצות.
בשלב זה -- לא, תודה, ממש לא.
ואם אתה לא שם לב, האובססייה הבולטת שלך בטווח דינאמי ובשקט/לא מאפילה לחלוטין על כל הפרמטרים האחרים שנוגעים לסאונד, כולל אפילו בבחירת פונו סטייג'!!
ואתה לא שם לב אפילו לסתירה הקטנה והמהותית שייש כאן -- שכשאתה מאזין לוויניל -
כל הזמן יש לך
רעש שמיע ובולט -- במקרה האידיאלי רק חיכוך הויניל, ובמצב הרגיל גם חריקות ופיצפוצים מכל הסוגים ומכל הסיבות, כולל אך לא מוגבל לבעיות הטבעה בתקליט, שחיקה, אבק, מטען סטאטי וכו'
זכותך לאהוב ויניל כמה שתרצה -- בכיף.
זכותך גם לרמות את עצמך, כולל לבלבל לעצמך את המוח ולטעות ולברבר שטויות בעניינים הטכניים הקשורים לנושא.
אבל, אנא אל תעשה זאת בפומבי. לא מתאים.
עמיר
