1,2. יש כאן שני גראפים, שמאל (DSD) וימין (PCM), כאשר למעלה ומטה זה בעצם ערוצים של ההקלטה
3. כן, זמן. דקה של השיר הראשון באלבום
4. יש גם צהוב. צבע זה אנרגיה (קרי: db). זה למעשה, גרף תלת-מימדי
5. דיגיטלי (קבצים), כפי שזה הופץ ב-hdtracks
6. עם כל תוכנת עריכה, אני השתמשתי כאן ב-audacity
עמיר
רק שוב רוצה להזכיר שאנחנו מדברים כאן על פורמט.
גם אני שומע SACD ולרוב זה נשמע טוב וטוב יותר מ-CD רגיל, יחד עם זאת זה לא הפורמט האידאלי כ-master ולכן הוא גם ירד מעולפנים שעברו לטכנולוגיות אחרות
אני יודע שמדברים על פורמאט, וייש כמה וכמה אולפנים שמקליטים ועורכים ב-DSD, למרות שהעריכה שם יותר קשה מאשר ב-PCM.
לא ראיתי ש-Audacity תומכת ב-DSD, אז בעצם מה שאתה מציג בעצם לא מדבר על DSD אלא על ספקטרום של תוצאת תהליך D/A ש-HDTracks העבירו את ה-DSD המסכן -- We and our label partners use mastering houses and engineers to convert the files -- כפי שהם מתארים
אצלם ב-FAQ, ואתה רוצה שנסתמך על זה ברצינות?
הרי בתמונות שהראית יש חור לא רק ברעש אלא גם בתוכן. כלומר תהליך ה-D/A המדהים שלהם גם חותך את כל התוכן שה-DSD אמור להיות מסוגל להעביר מעל 20K, והגרף שהבאת נראה כמו של RBCD בתוספת רעש.
מעבר לזה, לפי ה-spectrum analysis שהם נותנים בגרף הראשון שם ב-FAQ, הרעש של DSD בתדיריויות נמוכות מגיע לכדי 35dB-??? נשמע לך הגיוני??
אני לא מומחה גדול לעניין, ממש לא, אבל על-פניו, משהו כאן מסריח
ביותר.
לא יודע מה הסיפורים שלהם, אבל אני קטן אמונה בעניין. לא מאמין להם. ואם זה המקור להשמצות על "פורמאט כושל טכנולוגית", נראה לי שהן לא ממש מבוססות.
לא ש-DSD זקוק ל"הגנה" שלי, ו/או שאני מסוגל לספק הגנה שכזו. ברור לי ש"שמעתי והעדפתי" זה לא טיעון שמחזיק מיים.
מה שכן, למשל בקשר ל-LP, לפחות נמר עצמו יצר קשר ישיר בין הפעלת "קומפרסייה עדינה" -- עיוות של יותר מ-10% לפי דבריו (נדמה לי, מהזיכרון, שהוא כתב 12%), לבין זה שאודיופילים העדיפו את התוצאה, מה שמסביר העדפת LPs.
לעומת זאת, לא נוצר שום קשר ישיר אפילו בין הגראפים הלא-לעניין האלה לבין מה שנשמע עדיף-כבייכול ב-SACD.
אין שום סימוכין ללומר שאוהבים את
הרעש ב-DSD, בניגוד למצב שייש סימוכין לזה שאוהבים את
העיוות (קומפרסייה) ב-LP.
עמיר