AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,908
- מעורבות
- 2,930
- נקודות
- 113
לא דובר על זה, אבל מתברר זה התנתב לזה, כשבמונח "נייטרליות" אני מתכוון ל-FR טוב על הציר ודמיון בין ההחזרים לישיר. עובדה (בהסתכלות רטרואקטיבית) שזה מה שהם דרגו גבוה.השאלה הייתה איזה רמקול אוהבים - והמסקנה הייתה מוחצת - לא דובר על ניטראליות. לא דובר על לדרג את הרמקול הכי ניטראלי
אם היית מבין את הטיעון שלי, לא היית מעלה הסתייגות שלא דובר על נייטרליות, כי היא לא רלוונטית. אף אחד מהטיעונים שלי לא מתייחס למה שאמרו למשתתפים -- דומני שהזכרתי את זה שאני לא יודע האם/מה אמרו למשתתפים, ועכשיו גם הוספתי שהשימוש שלי במילה ניטראלי מתייחס יותר למסקנות המחקר מאשר לשלב המוקדם יחסית, שבו מכינים את המשתתפים.לכן, אני מבין את ההסבר שלך אך הוא תלוש מהמציאות. אתה חוזר שוב ושוב על דברים שלא רלוונטים למחקר הזה. אתה יכול לחזור עליהם שוב - הם עדיין לא יהיו רלוונטים למחקר.
אני לא יודע אם הם נהנו או לא, אני אומר שכל התהליך שונה מהאזנה רגילה, מלחיץ יותר, ולא מרוכז בהנאה. יש כאן משימה: לתת דירוג מנומק של 3-4 רמקולים, ובתהליך כזה, אני לא יודע כמה זמן או מכוונות יש להם להתרגש או להיות מעורבים, במיוחד שזה לא מוזיקה שהם בחרו בווליום שנוח להם.למה אתה חושב שלא נהנו והיה לחץ ?
אולי היה לחץ בקרב אנשים בתחום אבל למה בקרב מוזיקאים/אנשים שלא קשורים בתחום - אתה שוב מפתח תיאוריה שלא קשורה למחקר ועוד מצפה שאני אסכים איתה . לא ברור .
יש לי מעשי ניסיון ארוך-טווח בהשוואות עיוורות של מוזיקה. במשך יותר מ-30 שנה השתתפתי בקבוצה שערכה מפגשים שבועיים של השוואות "עיוורות" בין ביצועים שונים של אותו קטע של מוזיקה קלאסית, לרוב 2-3 השוואות בכל ערב. כל אחד מהמשתתפים היה צריך לנקד את כל הביצועים, ואחרי שמסרו את הפתק עם הניקוד, כל אחד בתורו היה צריך לנמק. זה תהליך מתיש, שבו אתה צריך גם להתרשם באופן כללי וגם לנקד וגם לרשום נימוקים, שזה לא מה שעושים כשמשווים שני ביצועים בבית, וגם היה עניין של חזרות -- אפילו אם התחברת לאיזשהו ביצוע, ואולי לעוד אחד, זה נהיה יותר ויותר קשה להתחבר, כי לשמוע את אותה מוזיקה כמה פעמים הופך לשגרה, ולפעמים ממש נמאס ורוצים שזה יעבור כבר, גם הריכוז לא נשמר באותה מידה לאורך כל התהליך, אז זה ממש לא מודד את מידת האהבה לכל ביצוע. זה כן מצביע על ביצועים ששווה לבדוק אחר כך בבית, אבל הניקוד אינו מדד מהימן, ובהרבה מקרים הבדיקה בבית מראה תוצאות אחרות לגמרי.
בחלק מהמקרים הישוו יצירות שאני לא אוהב, וזה היה סיוט. לא רציתי להיות שם, ובהרבה מקרים כאלה לא מסרתי דירוג, או שהדירוג לא היה של אהבה גדולה אלא מינימום סבל.
בביית השוואת בין ביצועים כדי לראות איזה אני אוהב הוא תהליך שונה לחלוטין. אין לי משימות, אני לא חייב לתת נקודות, אני לא צריך לנמק, אני צריך רק לראות מה מלהיב אותי יותר, מה אומר לי יותר, וכו', ולפעמים זה לא קורה בכלל, ולפעמים קורה באחד הביצועים ובאחר לא, ולפעמים בשניהם. אבל המתאם בין התוצאות של ההשוואות בקבוצה ובבית לא היה מאוד גבוה.
כך שאני מדבר מתוך הבנה וניסיון של תהליכים כאלה, וזה לא כזה פשוט, ברור וחד משמעי כפי שנדמה לך מלקרוא על זה, והדירוג לא מודד אהבה אלא עדיפות יחסית לפי קריטריונים, וזה תהליך יותר אינטלקטואלי מאשר רגשי.
ואין דבר שיותר קשור מזה למחקר. זו המהות של המחקר. הדירוגים. סביב זה סובב הכל.
הסברתי את זה עכשיו יותר בפירוט, ולהציג את זה בצורה אבסורדית לא תורם כלום לכלום.דובר על לשמוע רמקול ולהגיד מה יותר אוהבים - לא דובר על הפעלת פצצת אטום תוך כדי הימלטות מהמקום בחללית אל החלל החיצון.
נערך לאחרונה ב: