WiiM Ultra המכשיר שעושה מהפכה בעולם האודיו

[clip99]

רק לומר על מישהו שהוא לא מבין במושגי יסוד לא מועיל לכלום,

זה לא היה המצב והסברתי את המקור להערה שלו בהודעה 437 . יש כאן טרנד של התנגחויות אישיות . אבל יודע מה , אני מודה לו , אחרת עירוב המושגים שלי היה נשאר שם .

 

[AK1]

תסלחו לי אבל אני ממש לא מבין על מה המהומה.
לפי אותו מחקר , רוב האנשים שהשתתפו במחקר העדיפו ניטרליות וזה נתון שהיצרנים לוקחים בחשבון בתכנון הרמקולים.

מבחינתי השאלה היחידה המעניינת היא האם רוב הרמקולים שנמכרו בפועל עונים להגדרה של ניטרליות או לא.
אם אכן יש רוב מוחץ למכירות של רמקולים שמוגדרים ניטרלים אז על מה יש להתווכח ?

השתמשתי במילה "נייטרליות" לציין משהו מסובך בהרבה, שמחושב לפי תוצאות של 70 מדידות FR של רמקול מכל הזוויות בחדר אנאקואי, וקשור לדמיון בין ה-FR של הצליל הישיר לבין הצלילים המוחזרים פעם אחת או יותר, מה שנקרא ספינורמה.

התשובה היא שככל היודע לי, להרבה מהרמקולים שנמכרו בפועל לא נמדדו ספינורמות, ומבין אלה שנמדדו, לא כולן מזהירות, כך שאו שאין מספיק נתונים, או שלא בטוח שיש מתאם בין ספינורמה טובה לבין מה שנמכר בפועל.

כך שככל הידוע לי, אין תשובה מהימנה לשאלה שמעניינת אותך, ויש על מה להתווכח

הוויכוח/מהומה הם על הטענה שספינורמה טובה מנבאת הנאה של המאזינים, שזו טענה שאינה נובעת באופן טריוויאלי מתוצאות המחקר הספציפי שנעשה.

אין ויכוח על המאמר או על תוצאותיו, אלא רק על הפרשנות והמשמעות של התוצאות.

 

[AK1]

זה לא היה המצב והסברתי את המקור להערה שלו בהודעה 437 . יש כאן טרנד של התנגחויות אישיות . אבל יודע מה , אני מודה לו , אחרת עירוב המושגים שלי היה נשאר שם .

מצד אחד, [גם אני] כתבתי לך שזה לא נכון + והוספתי את הנימוק למה, כך שזה לא בהכרח היה נשאר שם:

זה לא נכון. אפשר בעזרת RC ו/או טיפול אקוסטי פסיבי להגיע להיענות כוללת שהיא די flat בחדר רגיל (בניגוד לחדרים גרועים במיוחד)

ומצד שני, זה עדיין נשאר שם כפי שהוא, עדיין לא ערכת

רק בחדרים אנקואיים יש משמעות לפיזור שווה , כי רק שם אפשר להשיגו

 

[RB68]

לא לכל אחד יש חדר מושלם מבחינה אקוסטית . אני מנסה תמיד לראות איך מחקרים כאלה ומסקנות כאלה יכולים לעזור בתרחיש מציאותי , בו אי אפשר להשיג פיזור שווה בחלל האזנה מסוים מבלי להיכנס להשקעה באקוסטיקה על כל מה שמשתמע מכך , מה שלא אפשרי או רצוי בכל המקרים . מסכים שיש בעיה עם הניסוח - זה לא עניין של משמעות .

הוספתי הבהרה לאמירה הזו כבר לRB68 שנאחז בה כתלוי בחייו . לעתים אני מקליד ומשגר מהר בלי לעשות הגהה ואז נתקל בזה ועורך בדיעבד . הפעם לא עשיתי זאת . אני מודע ליכולת להתקרב לפיזור שווה שכזה בעזרת טיפול אקוסטי , אבל זה לא מה שכולם יעשו .

לא, זה עניין של משמעות, ולא של ניסוח או הגהה. משמעות שניכר שאתה לא מבין, על המשבצת של "מושגי יסוד", משמעות שיש לה זיקה ישירה להבנת המחקר הזה ומדידות (רמקולים/חדר) בכלל. אני לא מוצא שום פסול או דופי בחוסר ההבנה הזה, שיהיה ברור, אבל זה מציב תקרת זכוכית די נמוכה לעיסוק בנושא ובמחקר.

פיזור אינו תכונה של החדר אלא תכונה של הרמקול בלבד. ההיענות בנקודה מסויימת (נקודת ההאזנה או אחרת) היא פונקציה של החדר ושל הפיזור של הרמקול. אי אפשר להגיע ל"פיזור שווה" עם טיפול אקוסטי אלא במקס' להיענות טובה בנקודה מסויימת או איזור אם ממש שיחקת אותה.
בהקשר הזה אנחנו לא מדברים על "פיזור שווה", שהמונח הקרוב ביותר אליו הוא "פיזור קבוע" (Constant Directivity) שהוא בתורו מקרה פרטי של "פיזור נשלט" (Controlled Directivity) שהוא הרלוונטי לענינינו.

בניגוד מוחלט למה שכתבת במקור ובהבהרה שלך, הספינורמה היא מדד המתמקד בהיענות בחדר רגיל, לא מטופל בד"כ ובטח שבטח לא אנאקואי (אפילו לא קרוב לזה). שוב, בניגוד למה שכתבת "תרחיש מציאותי" הוא בלב המוטיבציה של עורכי המחקר ועוד יותר במוטיבציה של חברות מסחריות להשתמש בו. למעשה, לרמקול עם "ספין טוב" יש הרבה יותר סיכוי לייצר סאונד מוצלח אצל מי שאין לו את המשאבים או העניין או המנדט להשקיע באקוסטיקה או אפילו גמישות במיקום הרמקול. כן, הספינורמה היא סוג של "working class hero"....

הספינורמה אינו המופע הראשון של ניבוי התנהגות בחדר אמיתי (estimated in-room response) אבל היא מהווה סטנדרטיזציה ראשונה של זה וככזו יש לה משמעות השוואתית גדולה.

מחליק לך את "הוספתי הבהרה לאמירה הזו כבר לRB68 שנאחז בה כתלוי בחייו" - אם החיים שלי היו תלויים בזה - וואלאק היית עד לאימפקט יותר משמעותי.

 

[ארז_וחני]

הוויכוח/מהומה הם על הטענה שספינורמה טובה מנבאת הנאה של המאזינים, שזו טענה שאינה נובעת באופן טריוויאלי מתוצאות המחקר הספציפי שנעשה.

אני לא בטוח שיש טענה כזו כי "הנאה" זה לא דבר מדיד.

הטענה היא שספינורמה טובה מנבאת העדפה של המאזינים ואני לא רואה בעיה עם המסקנה הזאת.
הייתי מצפה לראות את העדפה הזו בנתוני המכירות אבל אני מבין שאין מספיק נתונים על מנת לבדוק את זה.

אם מישהו העדיף רמקול שיש לו ספינורמה טובה ובהמשך גילה שהוא לא מסב לא הנאה כמו שציפה אז זה מה יש ועל זה בוודאי שאין מחקר או נתונים.
האם מבחינת הסתברות יש הסתברות גבוהה יותר להנות מרמקול מועדף שיש לו ספינורמה טובה ?
לדעתי כן אבל בוודאי שלא מדובר באקסיומה.
העניין הוא שיש לא מעט רמקולים עם ספינורמה טובה אבל הם נשמעים שונה וכאן נכנס הטעם האישי לתמונה.

 

[RB68]

הפעם הצבעת על הבעייתיות שראית, אבל בפעמים הקודמות לא. נראה לי עדיף תמיד לעשות זאת, גם כדי לתת לכותב הזדמנות להבהיר או לתקן את דבריו, וגם כדי שהאחרים ידעו מה נכון ומה לא.

נכון, לא תמיד אני מצביע. זה עניין של זמן וקשב שאינם בלתי מוגבלים וגם הכרה בכך שלא תמיד אפשר להצביע על כל מה שלא נכון (לדעתי ושאר דיסקלייזמרים) אלא מעשי יותר ללכת על דוקטרינת "פרה פרה".

רק לומר על מישהו שהוא לא מבין במושגי יסוד לא מועיל לכלום, ואפילו מהווה אד הומינם -- פסילת הדובר במקום את טיעוניו. אפשר או רק לסתור את הטיעונים, ואפשר, אם מרגישים צורך מיוחד, גם להוסיף את המחמאה, אבל רק המחמאה בתגובה לטיעונים שלא נסתרו ספציפית היא אד הומינם קלאסי.

זה עניין של הקשר. זאת אומרת, החלק של ה"אד הומינם", לא החלק של "לא מועיל לכלום" (בזה אתה צודק).
זו אכן אמירה על הדובר, אבל אם היא אינה רתומה לקעקוע טענותיו אלא מהווה ביקורת על חוסר ההלימה בין מידת ההבנה לנחרצות השפה - לא אד הומינם. לדעתי. אולי.
נראה לי אבל שרק אני ואתה מוצאים עניין בלנתח מה אד הומינם ומה לא וכמה רחבה/צרה ההגדרה. בוא נחדול לפני שמתן יגיד לנו "סתמו טרחנים" והצדק יהיה עמו.

 

[clip99]

עדיין לא ערכת

הסברתי מקודם , ערכתי כעת .

לא, זה עניין של משמעות, ולא של ניסוח או הגהה.

אני יודע שפיזור הוא תכונה של רמקול , ללא קשר לחדר . התכוונתי לפיזור של ההחזרים והאינטראקציה ביניהם וכתבתי "להתקרב לפיזור שווה שכזה בעזרת טיפול אקוסטי" באותו מובן שציינת - היענות בנקודת האזנה של כל ההחזרים שמתפזרים - "אי אפשר להגיע ל"פיזור שווה" עם טיפול אקוסטי אלא במקס' להיענות טובה בנקודה מסויימת או איזור " . לכן אני אישית לא מוצא כל כך יתרון בזה : במובן "טבעי" אני מתכוון למציאות עצמה , לא למה שמהנדסי הרמקולים ועורכי המחקר שואפים לו וזה נייטרליות , דיוק , נאמנות למקור .

כיווניות נשלטת טובה היא הבסיס לכל המחקר הזה כי ציון גבוה יותר שלה ייתן ספינורמה טובה יותר -משמע התנהגות יותר טובה בחלל האזנה כלשהו . כל זה ברור וידוע ואין צורך לחזור על זה שוב . הדיון כאן הוא ניסיון למצוא קשר בין כל זה להנאה ממוזיקה . זה לא דיון טכני בלבד , אין טעם בכך כי כולם מסכימים על החשיבות של הדברים האלה בצליל נייטרלי. הדיון היה תמיד בין האבחנה בין מה שאתה מכנה סאונד מוצלח , כנראה בהגדרה של נייטרליות או דיוק , לבין הנאה.

 

[YOSSI24]

תסלחו לי אבל אני ממש לא מבין על מה המהומה.
לפי אותו מחקר , רוב האנשים שהשתתפו במחקר העדיפו ניטרליות וזה נתון שהיצרנים לוקחים בחשבון בתכנון הרמקולים.

מבחינתי השאלה היחידה המעניינת היא האם רוב הרמקולים שנמכרו בפועל עונים להגדרה של ניטרליות או לא.
אם אכן יש רוב מוחץ למכירות של רמקולים שמוגדרים ניטרלים אז על מה יש להתווכח ?

אם אין מתאם כזה אז אפשר לתהות איך זה ייתכן שאנשים ציינו רמקולים ניטרלים כמועדפים אבל בפועל זה לא בא לידי ביטוי במכירות.
הסבר אפשרי (למצב הזה שבכלל לא בטוח שמתקיים) זה חוסר מתאם בין האנשים שהשתתפו במחקר לבין אוכלוסיית הרוכשים בפועל. במילים אחרות, המדגם לא שיקף את אוכלוסית הרוכשים.

כל השאר הינם פרשנויות סוביקטיביות.

מברות מצלחות פונים לקונים שלהם, למה שיתייחסו לכל מחקרים מעייצות אין פרנסה, לכל יצרן יש טביעת נשמה משלו והוא עשה מה שמסוגל לעשות, יש שונות בין אנשים ובין מכוניות ובין רמקולים, איזה שעמום היה
אם כולם היו נוסעים בסובארו.

 

[AK1]

אני לא בטוח שיש טענה כזו כי "הנאה" זה לא דבר מדיד.

זה שזה לא מדיד לא אומר שזה לא קיים.

האם לא קרה לך שנשאבת, התרגשת, הוקסמת, אהבת מאוד רמקול (או פריט ציוד אחד) אחד, וממש לא התלהבת מרמקול אחר, למרות שברור שהוא מצוין בזכות עצמו והוא נמדד מצויין?

המצב הראשון הוא "הנאה", השני לא.

על זה מדובר. האם ספינורמה טובה יכולה לנבא שאם תקשיב לרמקול הזה, תיהנה ממנו בצורה הראשונה. ולדעתי, לא.

הטענה היא שספינורמה טובה מנבאת העדפה של המאזינים ואני לא רואה בעיה עם המסקנה הזאת.

היא מנבאת העדפה מסוג מסויים, שאינה שקולה או אפילו דומה להנאה שדובר בה קודם.

אם מישהו העדיף רמקול שיש לו ספינורמה טובה ובהמשך גילה שהוא לא מסב לא הנאה כמו שציפה אז זה מה יש ועל זה בוודאי שאין מחקר או נתונים.
האם מבחינת הסתברות יש הסתברות גבוהה יותר להנות מרמקול מועדף שיש לו ספינורמה טובה ?
לדעתי כן אבל בוודאי שלא מדובר באקסיומה.
העניין הוא שיש לא מעט רמקולים עם ספינורמה טובה אבל הם נשמעים שונה וכאן נכנס הטעם האישי לתמונה.

כנראה שאין מחקרים על אכזבות מספינורמות,.

אם אין אפשרות לשמוע, וחייבים לבחור רק על פי נתוני מדידות, אז ברור שעדיפה ספינורמה טובה על גרועה, וזה גם אולי יותר משמעותי מתוצאות של מדידות אחרות, שלרובן אין מתאם מובהק למה ששומעים.

אבל השאלה עד כמה הבחירה הזו מבטיחה לך הנאה מהסוג האמור, במיוחד כשספינורמה גבוהה קשורה יותר לנייטרליות מאשר להנאה חושית/רגשית. במילים אחרות, האם אתה רוצה רמקול ניטרלי בגלל שהוא ניטרלי, או שאתה מחפש משהו מרגש/מערב, שלא חייב להיות שיא הנייטרליות.

במקרה הראשון, ספינורמה מנבאת במתאם גבוה יחסית, אם כי לפי מה ש- @clip99 הסב את תשומת הלב אליו, אולי נמוך מ-40%.
במקרה השני, המתאם נמוך עוד יותר.

אבל יש הטוענים שספינורמה מנבאת הנאה בסיכוי גבוה, נקודה, ללא תנאי וללא קשר לשום דבר, לא לתהליך הבדיקה של העדפות המאזינים בזמן המחקר ומה הן אומרות, ללא קשר למה אתה מחפש ברמקול, ולאיך אתה בדרך כלל בודק באיזו מידה אתה אוהב רמקול וכמה זה שונה ממה שהיה במחקר. הכל אצלם פשוט וחד משמעי, באופן גורף, ובלתי מותנה בכלום.

על זה המהומה.

 

[RB68]

אבל יש הטוענים שספינורמה מנבאת הנאה בסיכוי גבוה, נקודה, ללא תנאי וללא קשר לשום דבר, לא לתהליך הבדיקה של העדפות המאזינים בזמן המחקר ומה הן אומרות, ללא קשר למה אתה מחפש ברמקול, חאיך אתה בדרך כלל בודק באיזו מידה אתה אוהב רמקול, הכל פשוט וחד משמעי, באופן גורף, ובלתי מותנה בכלום.

אחלה strawman תלית פה.
אני לא יודע מי זה "יש הטוענים", יכול רק לקוות שאני לא אחד מהם ויודע בביטחון שדן אינו אחד מהם.
"הכל פשוט וחד משמעי, באופן גורף, בלתי מותנה בכלום" - נשמע תענוג.

 

[AK1]

אחלה strawman תלית פה.
אני לא יודע מי זה "יש הטוענים", יכול רק לקוות שאני לא אחד מהם ויודע בביטחון שדן אינו אחד מהם.
"הכל פשוט וחד משמעי, באופן גורף, בלתי מותנה בכלום" - נשמע תענוג.

מתנצל על אי-הדיוק בציטוט, אבל אני מניח שתסכים שהדמיון עולה על השוני:

אני טוען שאתה סיבכת מדי … משהו מאוד פשוט , ברור וחד משמעי …

 

[ארז_וחני]

עמיר,
מספיק שיש רמקולים שונים עם ספינורמה טובה שנשמעים שונה בשביל להבין שאחד מהם יכול להיות מועדף או מסב הנאה רבה למישהו מסוים ולמישהו אחר לא.
בסופו של דבר מדובר במכלול של ציוד, בעיקר מגבר, שהשילוב שלו עם הרמקולים צריך להיות מוצלח לאוזני השומע וגם פה נכנס טעם אישי לתמונה.

מניסיונך ציינת בעבר שנהנית מאוד מרמקולים שהספינורמה שלהם לא מהטובים ואני בטוח שיש כאלו ששמעו את הרמקולים האלה שהיו לך ומאוד לא אהבו אותם.

בסה"כ מדובר בהצעה לבחון רמקולים בעלי ספינורמה טובה לפני מבחן האזנה והתאמה לציוד.
זה ממש לא חובה וכפי שסיפרת, הצלחת להנות מרמקולים שהספינורמה שלהם לא ממש משובחת.
האם יכולת להנות יותר מרמקולים אחרים שהספינורמה שלהם טובה ?
אולי, בלי ניסיון מעשי אי אפשר לדעת.

 

[AK1]

זו אכן אמירה על הדובר, אבל אם היא אינה רתומה לקעקוע טענותיו אלא מהווה ביקורת על חוסר ההלימה בין מידת ההבנה לנחרצות השפה

לגבי הדובר הספיציפי, בניגוד להרבה כאן, שרק מברברים שטויות נטו, בחלק מהמקרים הוא אומר דברים חשובים ומעוררי מחשבה, שבעלי הידע הרחב אולי מחמיצים.

ידיעת מונחי יסוד ומעבר לזה חשובה מאוד, ובעלי הידע המורחב יכולים ללמד, לתקן, להעשיר, להרחיב אופקים-- דברים בעלי חשיבות עליונה בהקשר של פורום. אבל לא כל הידע והחשיבה מוכלים על ידם באופן מוחלט, ו/או מותנים בידע באלקטרוניקה, אקוסטיקה וכו'. יש גם דברים שלא בנויים על זה.

אחרת כל האחרים היו צריכים לשתוק ולחכות לבעלי הידע שיכתבו משהו, ורק לשאול שאלות על זה.

 

[Dan-Cinemart]

קודם כל אוסיף נתון אחד: ההאזנות במחקר בוצעו במונו! התברר שאנשים רגישים בהרבה יותר כשהם שומעים במונו. לא ניתן הסבר לתופעה, אבל כנראה כי זה פחות מידע, ותשומת הלב מרוכזת יותר בטונליות ובניטראליות ולא מתפזרת על עניינים כמו במה ותחושות מרחב ואולם.

עוד יותר אמין. מפני שפלויד טול ציין בעצמו - שלא היה אדם אחד שהעדיף רמקול במונו אך לא העדיף את אותו רמקול בסטריאו .( אפילו לא אחד) - תציין גם את זה בבקשה או שאתה הולך בדרכו של קליפ ? מכיר אותך כאחד שחשוב לו לדייק בפרטים.

 

[Dan-Cinemart]

אנסה שוב: שכשומעים בקטעים, מוזיקה שלא בהכרח אוהבים, בווליום לא בהכרח מתאים, בקונסטלציה שצריך לדרג ולנמק, במסגרת השוואה בין 3-4 רמקולים, כל ההאזנה שונה, מרוכזת בדברים שונים, לא בהכרח כוללת בכלל מעורבות רגשית, ולא תמיד בכלל יש זמן לרגשות להתפתח, חוצמזה ששומעים במונו. זה תהליך אינטלקטואלי, שרטרואקטיבית התברר שהוא מודד את יכולתם המופלאה של אנשים לזהות פגמים בנייטרליות של רמקול.

אני לא חושב שבתנאי האזנה רגילים, אנשים מעדיפים דווקא נייטרליות. למעשה, ידוע שהם מעדיפים את עקומת הארמאן, שאינה נייטרלית. כבר מהסיבה הזו ה-like כאן לא נראה לי קשור לאהבת הסאונד ו/או הנאה ממנו. אני בטוח שאם היו שמים שם רמקול אקטיבי (או עם RC), שנותן עקומת הארמאן ושאנשים מתלהבים ממנו בהאזנה רגילה, בהאזנה בתנאים האלה הוא היה נחשב פגום.

לעומת זאת כששומעים מוזיקה שאוהבים, בווליום מתאים, בלי שאתה צריך לדרג ולהשוות ולעבור מאחד לשני, בלי לחץ, יש מקום, זמן ותנאים להתפתחות רגשות, להתחברות, להתלהבות, למעורבות וכו'. יכול להיות לזה גם פן אינטלקטואלי -- אם שמים לב במודע למאפיינים כמו במה, טונאליות וכו' -- אבל זה תהליך שאם הרמקול טוב מבחינת המאזין, הוא גם/בעיקר תהליך רגשי.

בסיום שני התהליכים, כשאומרים על רמקול אם LIKE אותו או לא, אותה מילה היא סיכום של תהליכים מאוד מאוד שונים, אחד אינטלקטואלי ואחד רגשי, ולכן משמעותה שונה, זה ממש לא אותו הדבר, ואי אפשר להסיק מאחד לגבי האחר.

השאלה הייתה איזה רמקול אוהבים - והמסקנה הייתה מוחצת - לא דובר על ניטראליות. לא דובר על לדרג את הרמקול הכי ניטראלי. לכן, אני מבין את ההסבר שלך אך הוא תלוש מהמציאות. אתה חוזר שוב ושוב על דברים שלא רלוונטים למחקר הזה. אתה יכול לחזור עליהם שוב - הם עדיין לא יהיו רלוונטים למחקר.

למה אתה חושב שלא נהנו והיה לחץ ?
אולי היה לחץ בקרב אנשים בתחום אבל למה בקרב מוזיקאים/אנשים שלא קשורים בתחום - אתה שוב מפתח תיאוריה שלא קשורה למחקר ועוד מצפה שאני אסכים איתה . לא ברור .
דובר על לשמוע רמקול ולהגיד מה יותר אוהבים - לא דובר על הפעלת פצצת אטום תוך כדי הימלטות מהמקום בחללית אל החלל החיצון.

 

[Dan-Cinemart]

זו שוב אותה אי ההבנה. את התהליך הראשון כיניתי "מחקרי" כדי להתייחס למה שעשו במחקר, ואת השני "אודיופילי" כי זה מה שאודיופילים עושים, אבל אלה רק שמות/תוויות לצורך התייחסות. התהליכים שונים לא בגלל שמעורבים כאן יצורים מהחלל החיצון, או אודיופילים ברמות שונות, אלא אותם אנשים שמעורבים בתהליכים מאוד שונים בתנאים לגמרי שונים והדרישות מהם לגמרי שונות.

אודיופילים לא הולכים לחבר או בחנות ושומעים רמקול אחד אל מול רמקול שני ואומרים את מספר 2 - אני אוהב יותר ?
אתה באמת מתכוון למה שאתה כותב ?
מה תנאי הסף אם כך למחקר שהוא לייק אודיופילי ?
השאלה נשמעת לך רצינית ? אני מקווה שלא.

 

[Dan-Cinemart]

בנקודה שאתה רוצה לסיים, אנא כתוב "סיימנו" בלי לחזור/להוסיף טיעונים, או אל תגיב בנושא.

מבחינתי סיימנו, אלא אם תמשיך לדון בזה עד שיוכרז על סיום משני הצדדים.

עמיר יקר,
אני לא במלחמה או ויכוח נצחי איתך.
אנחנו פשוט מתדיינים על נושא מאוד חשוב - על מחקר מאוד חשוב .
פשוט תהנה מהדרך...

 

[Dan-Cinemart]

מה שרלוונטי זה רק ההבדל העצום בתהליכים, שעל זה דובר לכל האורך עד עכשיו. אם אתה קופץ על טעות חדשה כעל חבל הצלה, או כדי להוכיח שבשאר הדברים אני לא מבין על מה אני מדבר, זה לא עובד כך, סורי.

אני לא קופץ וגם אין חבל.
פשוט כשכותבים דברים לא נכונים - אני מתקן אותם נחרצות.
זה משהו שחדש לך או זר לך ? האם אינך נוהג כך רק בעשרת מונים על נושאים חסרי כל חשיבות באופן קבוע ?

 

[AK1]

מספיק שיש רמקולים שונים עם ספינורמה טובה שנשמעים שונה בשביל להבין שאחד מהם יכול להיות מועדף או מסב הנאה רבה למישהו מסוים ולמישהו אחר לא

זה מפריך טענה שמתיימרת להתייחס ל-100% מהמקרים, אבל לא מבחינה בין טענה של 99.999999% ל-0.00000001%.

מניסיונך ציינת בעבר שנהנית מאוד מרמקולים שהספינורמה שלהם לא מהטובים ואני בטוח שיש כאלו ששמעו את הרמקולים האלה שהיו לך ומאוד לא אהבו אותם.
...
זה ממש לא חובה וכפי שסיפרת, הצלחת להנות מרמקולים שהספינורמה שלהם לא ממש משובחת.
האם יכולת להנות יותר מרמקולים אחרים שהספינורמה שלהם טובה ?
אולי, בלי ניסיון מעשי אי אפשר לדעת.

לניסיון האישי שלי ושל כל אחד אחר אין משמעות סטטיסטית.

כשחושבים על זה, איזה משמעות סטטיסטית יש למחקר על 238 איש, שאולי כוללים אפילו אודיופילים, לגבי כלל אוכלוסיית האודיופילים?

בסה"כ מדובר בהצעה לבחון רמקולים בעלי ספינורמה טובה לפני מבחן האזנה והתאמה לציוד.

אז כאן קבור הכלב. זו לא הצעה כזו תמימה ומבטיחה.
אם המתאם בין תוצאות הספינורמה לבין אהבה הוא גבוה, אז ההצעה הזו ממש טובה.
אבל אם המתאם הוא נמוך, אז זו הצעה גרועה, כי עלולים לפסול רמקולים שיאהבו או לכלול רמקולים שלא יאהבו.

לכן השאלה לגבי מידת המתאם היא קריטית.

לדעתי המתאם נמוך, מהסיבות שציינתי, כולל זה שלא מדדו אהבה "רגילה" אלא כנראה נייטרליות.

לאור הערתו של @clip99 יש לשים לב לכך שמבין הלא מאומנים, המתאם היה במקרה הטוב 40%, כלומר ב-60% מהמקרים, המשתתפים הצביעו שלא על הרמקול "הטוב ביותר" לדעתם של המארגנים, וזה כשה"טוב" נחשב היותר ניטראלי, ואם מתייחסים לאהבה, המתאם נמוך אפילו מזה, אולי בהרבה.

לכן זו הצעה שכנראה כדאי לקחת בערבון מאוד מוגבל.

 

[Dan-Cinemart]

אני לא מוצא שום פסול או דופי בחוסר ההבנה הזה, שיהיה ברור, אבל זה מציב תקרת זכוכית די נמוכה לעיסוק בנושא ובמחקר.

הבעיה היא לא חוסר ההבנה . הבעיה היא הדמיון המפותח של הכותב שהוא יכול לדבר נחרצות על משהו שכלל אינו מבין בו.

אבל יש הטוענים שספינורמה מנבאת הנאה בסיכוי גבוה, נקודה, ללא תנאי וללא קשר לשום דבר, לא לתהליך הבדיקה של העדפות המאזינים בזמן המחקר ומה הן אומרות, ללא קשר למה אתה מחפש ברמקול, ולאיך אתה בדרך כלל בודק באיזו מידה אתה אוהב רמקול וכמה זה שונה ממה שהיה במחקר. הכל אצלם פשוט וחד משמעי, באופן גורף, ובלתי מותנה בכלום.

מעולם לא נטען דבר כזה .
אני אישית מכיר רמקולים עם ספין טוב שאני לא אוהב .
למה ?
כי הם מקומפרסים - סתם דוגמא אחת מיני מליון . אין להם טווח דינמי שעבורי הוא בטופ 3 של מה שחשוב לי ברמקול . רמקול לא דינמי - עבורי זה רמקול לפח. יכול להיות ספין הכי טוב בעולם.

ספינורמה היא אך ורק נקודת פתיחה למשהו שנראה כמהונדס טוב בבסיסו - לא מעבר.
מדוע :
1.הרמקול יהיה עיקבי מחדר לחדר
2.הרמקול נועד להתמודד נהדר עם חדר רלפקטיבי ( זו ההגדרה הנכונה - חדר רפלקטיבי)
3.הרמקול יהיה טבעי - הסאונד החוזר וזה שמגיע ישירות למאזין - יהיו בעל גוון טונאלי זהה - מה שיסתכם לעקומת הרמן .
4.הרמקול ידרוש אקוסטיקה מינמאלית אם בכלל כדי לטפל ב FR- שמעל תדר המעבר(בס נמוך).
5.הרמקול יגיב נהדר ללא ארטיפקטים ל RC ובסבירות גבוהה גם לא יצטרך RC מעל תדר המעבר של החדר(באס נמוך)
6.יהיה ניתן להוסיף דפיוזרים ולא סופגים בצורה משמעותית - מפני שלא צריך להרוג את ההחזרים ה"רעים" ששונים מהסאונד הישיר שמגיע מהרמקול
7.הרמקול יגיב בצורה צפויה לחלוטין לכל TOE IN.
8.הרמקול יהיה כפלסטלינה ביד בעליו ועם עוד ידע הוא יוכל להגיע לטונאליות שהוא מחפש.


זה רק כמה דוגמאות בקטנה ככה להבין - למה בלי ספינורמה או נתונים בעלי משמעות - הרמקול מבחינתי - יכול להישאר במפעל.
הסיבה היא פשוטה - או שלא מדדו אותו או שלא רוצים לחשוף את המדידות -מאוד פשוט.
לשמחתי,רוב העולם המודרני -מבין את זה ואנו רואים יותרויותר יצרנים משנים קונספט ומקפידים על הדברים.

הערה : ספינורמה לא לוקחת בחשבון שכבות לאקה .