כשתבין את הנקרא, תוכל לדבר. עם רמת ההבנה שלך, עדיף שתשתוק ותמשיך למסן DISLIKE כהרגלך המטופש. כך לפחות אתה אולי זוכה לתשומת לב של אזכור שמך באדום, בנוסף להוכחה חוזרת ונשנית שאין לך מה לתרום לדיונים, ושאתה פוחד להגיב עניינית לפוסטים שאתה פוסל.
אני באמת לא מאמין שאתה מאמין שיש הבדל בין לייק מחקרי של בני אדם ללייק אודיופילי.
הכוונה במשמעות המחקרית אם הבנתי נכון , זה שהם עונים על קריטריונים אותם מאזינים מיומנים הונחו לחפש . בכלל גם לא ברור כיצד הגדירו עורכי המחקר את אותה מיומנות ,כלומר אם מדובר בכאלה שיש להם הרבה ניסיון בהאזנה קריטית או כאלה שבחנו אותם מראש לראות אם הם יודעים לזהות את הקריטריונים הללו ולכן יש בהחלט מקום לערוך הבחנה בין שני סוגי החיבובים .
אני בהחלט מאמין שיש הבדל, וזה ההסבר:אני באמת לא מאמין שאתה מאמין שיש הבדל בין לייק מחקרי של בני אדם ללייק אודיופילי.
אם לזה מזדקק הטיעון שלך - אפשר לסיים את הדיון מבחינתי ואיש איש ישפוט לגבי הטיעון הזה
לא בדיוק. אני לא יודע האם ואיך הדריכו את המשתתפים במחקר, אבל הנסיבות והצורה בה מתפתחת האהבה/העדפה, ומה שנדרש לעשות איתה, שונים מאוד, ולכן לדעתי, זה לא בהכרח קורה באותה צורה ובאותה מידה עבור אותם רמקולים. זה ההסבר המפורט:
לא מדבר על ההבדל בין שני סוגי האזנות , שזה מה ש"משמעות א/ב" לעיל עוסקות בו . אני מדבר על האנשים . במחקרים כאלה משתתפים אנשים מכל מיני קטגוריות , נהגים-סטודנטים-משווקים וגם כאלה שמדביקים להם את התואר "מיומנים" ויש מקום לשקלל את העובדה הזו לתוך אפשרות א' ולא להתייחס אליהם כמכלול הומוגני ("אנשים") .
אוקיי, אתה מתייחס לאספקט אחר לגמרי מזה שאני התייחסתי אליו.
כבר הבנתי וקיבלתי שהוא לא הגיוני בעיניך, אם כי אני לא מוצא תועלת בלהגיד על טיעון שהוא לא הגיוני בלי להצביע על הבעיה הלוגית הספציפית שבו, ואתה רק חוזר על זה שזה לא הגיוני בעיניך בלי לנמק. שיהיה.
זה בדיוק העניין . לדן יש מידע , הוא לא רוצה אבל לחזור לנימה עניינית .
זו ירייה באפילה , ללכת קצת רחוק בהנחות כאלה . הרי גם אותם מומחים לא ידעו מה הם שומעים , אולי שינו את סדר ההשמעה וכו'
אני לא בטוח שיש לו בפירוט כזה. לא בטוח שכל הפרטים האלה או ברמה הזו פורסמו בכלל.
אם היתה להם יכולת הבחנה מפותחת, הם ידעו בסבירות גבוהה מה הם שומעים. לא את המודל, אלא באיזו מידה כל רמקול הוא נייטרלי או לא.
לא הבנתי למה זה מתייחס
קלצ'ניקוב, אתה לא יודע מי אני, מה הניסיון שלי ומה הידע שלי. אף על פי כן אתה מרשה לעצמך ללכלך בשפה ותוכן. גם לאנשים אותם אתה כן מכיר, כמו דן, אתה לא חוסך מלשונך. הררי המלל שאתה שופך לא עוזרים לשכנע. וכמובן - התגובה האחרונה תמיד צריכה להיות שלך. אודיופיליה אינה תכונה בינארית - זהו רצף בעל יותר ממימד אחד. גם הניסוי עליו אנו מדברים לא בחן שני סוגי אנשים בלבד אלא רצף של אנשים שונים, מנוסים יותר ומנוסים פחות, בעלי יכולות שמיעה שונות והעדפות מוזיקה שונות. העובדה הבלתי ניתנת לערעור שרובם הגיבו בצורה זהה מורידה את הצורך לנסות ולקטלג אותם בצורה בינארית כמו שאתה מנסה לעשות. ואולי הסיבה היא שאתה חושב את עצמך לנעלה מעל פשוטי העם כמוני - זה מתבטא כל הזמן בכתיבה שלך. אדם שבאמת לא היה חושב את עצמו מעל אחרים לא היה טורח לכתוב שאינו כזה בכל פוסט שני ... מחכה נרגשות לתגובה שלך ...
יש כאן רצף עם יותר ממימד אחד לכן הגישה של לחלק לשני סוגים אינה מתאימה לדעתי. אם היית לוקח את אחת התכונות, מחלק לשני תחומים ומראה שוני בתוצאות אז היה מקום לחשוב אחרת אבל התכונה היחידה שמראה זאת היא ליקויי השמיעה.
אתה כל פעם עם אותו טריק של גן ילדים להגיד שאתה מצפה לתגובה כדי לצייר את בן שיחך כלהוט למילה האחרונה, אבל זה לא עבד בפעם הקודמת שניסית את זה. הפעם אני עונה לך על הזבל שלך כפי שראוי לך.
ריגשת!
מצטער , זו הנחה שנשענת על תרחיש אמורפי , אלא אם ידועות לנו הנקודות הבאות - והן לא - לא לי לפחות:
4 - גם אם מיומנים אמרו לאחרים שרמקול בהשמעה 3 נשמע להם עדיף , ייתכן ושינו את סדר ההשמעה לקבוצה הבאה .
לא הבנתי . מה זה "רצף" ? אתה מתכוון למתאם ? מה זה "מימד" ? הכוונה להתפלגות ציונים/דמוגרפיית הנבחנים?
הטיעון הלוגי הוא פשוט - כשאומרים לאנשים שונים מקבוצות שונות להגיד איזה רמקולים הם הכי אוהבים בבדיקה עיוורת - והרוב המוחלט אומרים אותו דבר , בכמה פעמים - אז מתכוונים לאיזה רמקולים הם אוהבים וזה תקף בדיוק כמו שמיעה אודיופילית לכל דבר וענין ( קצת הזוי בעיני שאני צריך לקטלג שמיעה אוריופילית ואיזה רמקולים הכי אוהבים כמשהו שונה אבל אני זורם עם ההזיה ) .כבר הבנתי וקיבלתי שהוא לא הגיוני בעיניך, אם כי אני לא מוצא תועלת בלהגיד על טיעון שהוא לא הגיוני בלי להצביע על הבעיה הלוגית הספציפית שבו, ואתה רק חוזר על זה שזה לא הגיוני בעיניך בלי לנמק. שיהיה.
מבחינתי לא הגיוני שאתה לא מבין את זה, לא כזה מסובך, גם אם זה נראה לך "פילוסופיה", אז המצב סימטרי והכל בסדר
אני עומד בהצעתי לסיים כאן.
עמיר ,
ממד הכוונה למאפיין של אותו שומע: עד כמה הוא מנוסה בהאזנה, עד כמה הוא מכיר את המוזיקה שהושמעה, מה היה מצב הרוח שלו בימי הניסוי, עד כמה הוא רגיש לניואנסים, מה חשוב לו יותר ומה חשוב פחות, המצב הפיזי של השמיעה - אוסף שלם של מאפיינים שכולם יכולים יכולים להשפיע. הכוונה ברצף היא שהממדים שציינתי קשים לאבחנה חדה ובוודאי בינארית - יש בהם רצף עם התפלגות. אני יכול להוסיף שכאשר ירצו לדרג אותם או לתת ציון לממד כלשהוא אז בוודאי יהיו לא מעט שיטות לכך. בשל כך האבחנה שיש שני סוגי אנשים אודיופילים ושאינם אודיופילים ולכל אחד מהם סוג אחר בינארי של משמעות לאהבה לרמקולים נראית לי מופרכת ושלא במקום. בניסויים כאלו שבהם יש מקום רחב למשפיעים סמויים (LATENT VARIABLES) קשה לייצר הוכחה קוזאלית. אם המדגם רחב מספיק והניסוי נערך במתודולוגיה שבודקת בצורה זהה את המשתתפים אזי ניתן בהחלט לייחס להם תוקף קורלטיבי. מבחינה סטטיסטית המתודולוגיה של הניסוי והסקת המסקנות שבו נראים לי אמינים וגם (ולא פחות חשוב) לתוצאות יש בסיס הגיוני.