1+2. היה לזה איזושהי רלוונטיות רק אם מישהו היה טוען את השטויות האלה. זה לא קרה.
3. נכון שסביר להבין את המילה like במחקר הזה בצורה אחת, אבל היא שונה מהצורה שבה אודיופילים משתמשים באותה מילה, שזה הנקודה שאני מנסה להסביר אותה כבר 1,967,191 פעמים, בלי להגזים בכלל, וזה לא נקלט.
4. שוב, לא טענתי שזה לא נכון, אלא שזה כן נכון ללא הסתייגות מהמחקר ו/או מסקנותיו. רק שהוא לא מוכיח בדיוק את מה שאתה מייחס לו אלא משהו שונה. גם "like מחקרי" (בניגוד ל-"like אודיופילית" (רגשי, שקשה למדוד) הוא מספיק חשוב בשביל לאמץ את המסקנות. זה הרבה יותר טוב עם מאשר בלי, וספק עד כמה ואיך להשיג מעבר לזה.
5. לא צריך תזכורת. מה שהם הגיעו אליו נכון, שימושי ומועיל גם כך.
=============
אני רוצה לדייק את הטענה שלי בקשר לספינורמה.
זה לא שאין מתאם בין ספינורמה להנאה, אלא:
- יש מתאם גבוה בין תוצאות הספינורמה ל-like במשמעות המחקרית. אפשר לומר שספינורמה טובה מנבאת "like מחקרי".
- אני מניח שיש מתאם משמעותי בין "like מחקרי, שאינו בהכרח הנאה," לבין "like אודיופילי" (רגשי), שהוא בעצם שקול להנאה.
- אבל, אין נתונים, מחקריים או אחרים, לגבי מידת המתאם בין שני סוגי ה-like, וזה ממש לא טריוויאלי שהוא גבוה, כיוון שהמשמעויות כל כך שונות
לכן, המתאם בין תוצאות הספינורמה לבין "like אודיופילי"==הנאה נמוך מהמתאם לגבי "like מחקרי", אולי אפילו במידה משמעותית, אבל אין נתונים לגבי זה, לטוב ולרע. או, במילים אחרות, ספינורמה מנבאת הנאה באמינות נמוכה יותר מניבוי "like מחקרי", אולי אפילו במידה משמעותית, אבל לא ידועה.
לא ברור האם/איך אפשר למדוד "like אודיופילי", אבל כבר ניבוי "like מחקרי" הוא שימושי ופורץ דרך.
וספינורמה היא המדידה היחידה המוכרת לי שיש מתאם ישר בין תוצאותיה לבין הנאה, ולכן היא משמעותית, אם כי המשמעות יכולה להיות מוגבלת.
לא שזה אומר הרבה, אבל היו לי רמקולים עם ספינורמה איומה, ואהבתי אותם יותר מכל מה ששמעתי עד אז, ומזל שלא חיכיתי לתוצאות מדידת ספינורמה לפני שקניתי את הרמקול הנוכחי שיש לי. אלה רק דוגמאות למצבים שבהם משמעות הספינורמה מוגבלת, אבל אין לדוגמאות האלה שום משמעות סטטיסטית, ואי אפשר להסיק מזה מסקנות מרחיקות לכת.
כבר כתבתי את כל זה, אבל לא הייתי מספיק ברור.
