WiiM Ultra המכשיר שעושה מהפכה בעולם האודיו

[matanoosh]

עמיר, יא משועמם, שחרר. אתה במקום ציבורי ומבלבל ת'מוח על עניינים אישיים שלא מעניינים אף אחד.
אני מנסה לקרוא את הברברת המקצועית של RB68 ושל דן, וקצת גם שלך - כשיש, והדבר היחיד שמזהם פה את השרשור - זה הפוסטים הנרגנים שלך.

 

[AK1]

עמיר, יא משועמם, שחרר. אתה במקום ציבורי ומבלבל ת'מוח על עניינים אישיים שלא מעניינים אף אחד.
אני מנסה לקרוא את הברברת המקצועית של RB68 ושל דן, וקצת גם שלך - כשיש, והדבר היחיד שמזהם פה את השרשור - זה הפוסטים הנרגנים שלך.

לא אני התחלתי עם העניינים האישיים, וב-100% מהמקומות שבהם הזכרתי דברים אישיים היו רק כתגובה, אז אין מקום להעיר רק לי על זה, אם בכלל,

עכשיו אתה עצמך זיהמת את השרשור בעוד תגובה מיותרת בעניין אישי, ואני מוסיף את זו -- גם בתגובה, לא ביוזמתי.

 

[clip99]

נזכרתי שהיה דיון דומה לפני כמה שנים בו גם אז הבעתי הסתייגות מהספינורמה כבעלת יכולת לנבא הנאה מהאזנה ועמיר חידד את הדברים ליכולתה לנבא התנהגות בחלל נתון של מערכת שמע . הלכתי לחפש שם , אני מאמין ששם יש התייחסות מקיפה יותר לעניין יכולות הספינורמה , בנוסף לצילומים מהמסמך עצמו . העניין מתואר בברברת של שנינו לאורך הדף .

רפרנס. יש כזה?

יש לי השגות לגבי האלגוריתם , לפני שאכנס לזה ולדרישה הראשונה , תן לי דוגמה להעדפת מאזין שדורשת נתונים טובים , שמבוססת על מעלות הספינורמה אותן כתבת ממש מעל האלגוריתם בהודעה 480 בבקשה, אם אתה כבר בהודעה #480, אז צטט אותה, או תן את הלינק אליה (אפשר לקבל אותו מלחיצה על ה-#480 והעתקת הלינק), במקום...

www.dtown.co.il

 

[YOSSI24]

נדיר מאוד שאני "מפשפש בפורום", אני מגיב למה שאני נתקל בו, ורק לעתים רחוקות זה בדברים ישנים, כשמישהו מקפיץ אותם.

זה לא לעניין לשלוח מישהו לחפש תגובות על נושא בלתי מוגדר בתוך אינספור שירשורים ואינספור פוסטים. מה הבעייה לתת כמה דוגמאות ספציפיות, של שם המדידה, ואיזה ערכים שלה מנבאים מה?

קראתי על הספינורמה, והאזנתי כמה פעמים להרצאה המאלפת של Toole. מרתק ממש, רק שלא נראה לי שבאמת בדקו העדפות שמיעה, והסברתי למה אני חושב כך.

איזה דיון טכני אתה מנהל ללא הבנת המושגים?

ברור שכל העולם חושב כמוך.

עמיר פנו אליך בהערות דומות,
אז יש מצב של כולנו, שאחרים יודעים עלינו דברים שאנחנו לא יודעים על עצמינו, דן מרגיש חסר אונים מולך אתה לא נכנע.

 

[ליאור]

כך אתה גורס. רבים וטובים ממני חולקים עליך - זה לא צריך כמובן לפגוע בלגיטימיות של מה שאמרת - זה טעון בדיקה וכדי שלבדיקה יהיה תוקף מדעי - היא צריכה להתנהל בכלים מדעיים, לא יותר לא פחות. לעולם לא אתעייף מלהזכיר פה שאף אחד לא חייב להתנהל כמדען בחיי היומיום או בתחביבים שלו..

... כשהדעות הללו נרכשו אנקדוטלית, פר הניסיון האישי, באלף דרכים שונות ומשונות (למשל, צפייה ביוטיוב) - הם מתקבלות בכיף - כשזה מחקר - פתאום כולם מדענים.

שורש העניין לשיטתי כמובן, הוא שהמהנדס (בוא נרגע עם זילות המילה "מדע", סה"כ אלקטרוניקה בידורית), לא יכול להתחשב יותר מדי באנקדוטות, העדפות או דעות של מאזינים. או יותר נכון הוא אינו יכול להציב אותם כמטרה לצוות פיתוח.
אלה ש.. כנראה שאני טועה, ואף על פי שבדמיון שלי אין סיבה להתעקש על הולידיות של המתודולוגיה של מחקר האזנה זה או אחר.. ממה שאני שמעתי, גם מערכות וגם עוסקים במלאכה, יש מתכננים שבהחלט לא מציבים את האיזון, התגובה השטוחה ככל הניתן, ההיענות, הטווח הדינמי, ספינורמה, וייבגייד, בים פורמינג וכו.. כמטרת העל, אלא פועלים יותר (ממה שנראה לי דרוש) לכיוון ריצוי הקהל (כמו ש @Dan-Cinemart אמר בעדינות ש"הזמר נשמע כמו קונטרבס").

וזה עוד לפני שהתפנתי להתמודד עם התלבטויות בעניין ארוחת הצהרייםת...

דווקא כאן אנו בימים פשוטים: אנו בראש חודש מנחם אב, בתשעת הימים הקרובים - בלי בשר :-(

 

[Dan-Cinemart]

שורש העניין לשיטתי כמובן, הוא שהמהנדס (בוא נרגע עם זילות המילה "מדע", סה"כ אלקטרוניקה בידורית), לא יכול להתחשב יותר מדי באנקדוטות, העדפות או דעות של מאזינים. או יותר נכון הוא אינו יכול להציב אותם כמטרה לצוות פיתוח.
אלה ש.. כנראה שאני טועה, ואף על פי שבדמיון שלי אין סיבה להתעקש על הולידיות של המתודולוגיה של מחקר האזנה זה או אחר.. ממה שאני שמעתי, גם מערכות וגם עוסקים במלאכה, יש מתכננים שבהחלט לא מציבים את האיזון, התגובה השטוחה ככל הניתן, ההיענות, הטווח הדינמי, ספינורמה, וייבגייד, בים פורמינג וכו.. כמטרת העל, אלא פועלים יותר (ממה שנראה לי דרוש) לכיוון ריצוי הקהל (כמו ש @Dan-Cinemart אמר בעדינות ש"הזמר נשמע כמו קונטרבס").

מקבל ממש את מה שאתה אומר -זה בדיוק מה שקורה לפעמים במיוחד בחברות שמכוונות לאודיפיל חובב הציפויים והמיתוג.( לא כולם - יש גם כאלה שעושים הכל טוב)
זה לא כדי לרצות קהל - כי פה כבר העניין ברור .
זה כדי להיות שונה ולבדל את עצמם - אודיופילים מסוימים מחפשים את השונה - המבדל.
העניין שזה קשה להיות נטראלי ומהנה באותו זמן אבל יש חברות שכן עושות את זה. תחשוב על זה כעל חומר גלם שצריך להיות ברמה מטורפת שיהיה טעים בפני עצמו בלי תבלינים.
קל להיות שונה ומרגש לרגע - אבל זה תמיד תמיד מוגבל למוזיקה/וליום/סאטאפ ובלונג ראן מוכח כלא מספק הנאה מתמדת.

למשל - חברות עם ספין נוראי (בכוונה ) כדי ליצור הפרדה וניתוק בין הטוויטר למיד - מה שבווליום נמוך עלול ליצור הרגשה של "רמקול עם פירוט יתר דופן " כאשר בפועל ובלונג ראן - הוא כנראה יוחלף . היי פידלטי הוא ממש לא.

 

[Dan-Cinemart]

אני חולק רק על המסקנה *שלך* מהמסקנות של המאמר.

ושל כל התעשיה ושל כל החברות הטובות בתחום ושל כל חברות ה RC. שכחת לציין את זה .

*כל* המחלוקת מסתכמת בעניין הפרשנות למילה like, ובמסקנה שאתה מסיק מהפרשנות שלך, שספינורמה טובה מנבאת הנאה, ואני טוען שלא בהכרח,

מה הפרשנות שלך למילה LIKE?


בוא לא נכנס לאישי.
מסתבר שאפשר לפתוח 17 עמודים על המילה LIKE .
אם נכנס לאישי זו תהיה תקופת חיים - של עץ.

 

[Dan-Cinemart]

עמיר פנו אליך בהערות דומות,
אז יש מצב של כולנו, שאחרים יודעים עלינו דברים שאנחנו לא יודעים על עצמינו, דן מרגיש חסר אונים מולך אתה לא נכנע.

זה לא עניין של כניעה יוסי .
אין פה מלחמה חלילה.
זה פשוט נושא חשוב מדי מכדי להעביר את זה למחלקת הפילוסופיה/הבנת הנקרא ודיונים על משמעות החיים ו... תמיד לצאת ללא מסקנה.

 

[AK1]

שורש העניין לשיטתי כמובן, הוא שהמהנדס (בוא נרגע עם זילות המילה "מדע", סה"כ אלקטרוניקה בידורית), לא יכול להתחשב יותר מדי באנקדוטות, העדפות או דעות של מאזינים. או יותר נכון הוא אינו יכול להציב אותם כמטרה לצוות פיתוח.

ברור שאי אפשר להציב העדפות האזנה כמטרה התחלתית לצוות פיתוח. אני מניח שלפחות היצרנים הטובים מתכננים ובודקים את המוצרים לפי שיקולים טכניים ומדידות. מדידת ספינורמה ומבחני האזנה יכולים להתבצע רק החל בשלב שבו יש את מה למדוד ולשמוע. אולי יש כאלה שמנסים רק לשפר את המדידות ככל יכולתם, אבל ידוע שיש כאלה שנעזרים בצוותי האזנה ומשנים את המוצר בהתאם לפידבק מהם, לפעמים גם אם זה על חשבון פגיעה במדידות.

 

[Dan-Cinemart]

ברור שאי אפשר להציב העדפות האזנה כמטרה התחלתית לצוות פיתוח.

מה כוונה ?
כל חברה רצינית מכוונת לטרגט עקומה דיי דומה .
המבוסס על המחקר הזה .
אתה גם יכול לראות את זה בכל ביקורת בערך .
לא מכיר חברה רצינית שיש לה ספין לא טוב .

 

[YOSSI24]

זה לא עניין של כניעה יוסי .
אין פה מלחמה חלילה.
זה פשוט נושא חשוב מדי מכדי להעביר את זה למחלקת הפילוסופיה/הבנת הנקרא ודיונים על משמעות החיים ו... תמיד לצאת ללא מסקנה.

היי דן,
איך מתרגמים לעברית לא קונפורמי?

 

[RB68]

שורש העניין לשיטתי כמובן, הוא שהמהנדס (בוא נרגע עם זילות המילה "מדע", סה"כ אלקטרוניקה בידורית), לא יכול להתחשב יותר מדי באנקדוטות, העדפות או דעות של מאזינים. או יותר נכון הוא אינו יכול להציב אותם כמטרה לצוות פיתוח.
אלה ש.. כנראה שאני טועה, ואף על פי שבדמיון שלי אין סיבה להתעקש על הולידיות של המתודולוגיה של מחקר האזנה זה או אחר.. ממה שאני שמעתי, גם מערכות וגם עוסקים במלאכה, יש מתכננים שבהחלט לא מציבים את האיזון, התגובה השטוחה ככל הניתן, ההיענות, הטווח הדינמי, ספינורמה, וייבגייד, בים פורמינג וכו.. כמטרת העל, אלא פועלים יותר (ממה שנראה לי דרוש) לכיוון ריצוי הקהל (כמו ש @Dan-Cinemart אמר בעדינות ש"הזמר נשמע כמו קונטרבס").

מוסכם עניין ריצוי הקהל. השאלה איך יודעים מה ירצה אותו... זה די לב המחקר. אגב, לא מכוונים לתגובה באמת שטוחה אלא למצב שבו תגובה שטוחה-אנאקואית פוגשת חדר ולא מתרגשת ממנו בהגזמה - מתקבל מה שמכונה sloping response.

זה מוביל להיבט החשוב הנוסף של ריצוי המשתמש - שכל הקסם יקרה אצלו בסלון המעפן שלו (סתם, סתם, אחלה סלון יש לו, למשתמש). בשביל שזה יקרה בהסתברות טובה צריך controlled directivity (וגם בשביל שיגיב היטב לתיקונים - RC או "רק" שינוי זוית ביחס למאזין).

אהבתי את "בוא נרגע עם זילות המדע" ולקחתי לתשומת ליבי .

דווקא כאן אנו בימים פשוטים: אנו בראש חודש מנחם אב, בתשעת הימים הקרובים - בלי בשר :-(

יצא לך במקרה הדגמה איך הרבה יותר קל לנווט בסבך ההתלבטויות כשאוחזים (אוחזין?) במניואל ברור

 

[AK1]

ושל כל התעשיה ושל כל החברות הטובות בתחום ושל כל חברות ה RC. שכחת לציין את זה .

לא שכחתי כלום בהקשר זה. מדידות ספינורמה וכל שאר המדידות שימושיים, ישימים ומועילים בכל השלבים של תכנון ובניית מוצרים. ספינורמה לא יוצאת דופן מבחינה זו.

מזה שמתכנני ובוני ציוד משתמשים בספינורמה ממש לא נובע שהם חושבים שהמחקר מדבר על המשמעות שאליה אתה מתכוון. הסבר בהמשך.

מה הפרשנות שלך למילה LIKE?

כמה פעמים צריך לכתוב את זה?

לא מדובר בפרשנות האישית שלי, ולא מדובר בפרשנות יחידה, אלא המשמעות והשימוש תלויי הקשר.

משמעות א': במסגרת מחקר, נותנים לאנשים לשמוע מוזיקה נתונה בווליום נתון, ומשווים 3-4 רמקולים כל פעם. המשתתפים מחליפים ביניהם ובודקים כל מיני אספקטים, ובסוף נותנים דירוג מספרי, כמו 6.4. אפשר לומר על רמקול שמדורג גבוה יותר שהם מחבבים/אוהבים(like/love) אותו יותר, ושהם מעדיפים אותו, במשמעות של המחקר. המרכיב הרגשי בתהליך האינטלקטואלי הזה מוגבל, מכל מיני סיבות, החל במעמד עצמו, בזה שהמוזיקה לא בהכרח מעניינת אותם, הווליום לא בהכרח מתאים להם, וגם קשה להתחבר רגשית כל פעם מחדש, כי זה גם לוקח זמן, וגם כי יש הרבה חזרות, כך שאפילו אם בהתחלה מתלהבים יותר, בהמשך זה נעשה שגרתי, ואפילו מאוס לחזור על אותם קטעים מחדש שוב ושוב, כך שהמעורבות הרגשית יכולה להיות נמוכה או לא קיימת, אבל ההעדפה יכולה להיות מובהקת לגמרי.

משמעות ב': מאזין בוחר את המוזיקה שהוא מכיר, אוהב ומתחבר אליה, בוחר את הווליום שמתאים לו, ומאזין בנחת. אם הסאונד עצמו או המוזיקה באמצעותו גורמים לו להתרגש ,להיות מעורב, להתחבר, להישאב, לקבל goose bump וכיו"ב -- שאלה אספקטים של הנאה -- אפשר לומר על הרמקול הזה שהמאזין מחבב/אוהב(like/love) אותו יותר מאשר רמקול שבשמיעתו קורה פחות, והמשמעות היא גם שהוא נהנה ממנו יותר. זו המשמעות של המונחים האלה בהקשר הרגשי/אודיופילי. אבל אם אותו מאזין יתבקש להקשיב לרמקול בצורה אנליטית בהשוואה עיוורת, כמו במחקר, ממש לא בטוח שהוא יאהב אותו במשמעות המחקרית, ולא בטוח האם/כמה מתאם יש בין ההעדפות הכל-כך שונות האלה.

את המשמעות השניה קשה עד בלתי אפשרי למדוד, וכנראה שהמידע המחקרי עליה מוגבל, בטח לא ברמה של המחקר שבבסיס הספינורמה.

כשאודיופילים מדברים, הם מתייחסים רק למשמעות השניה. המשמעות המחקרית זרה להם, ורלוונטית רק בהקשר של המחקר ועבור המחקר.

המשמעות של אותן מילים, like/love/מעדיף, בשני ההקשרים האלה שונה מאוד מהותית, ואי אפשר להסיק מקיום אחת את קיום האחרת, ולא ברור האם וכמה יש מתאם ביניהן, אין שום עדות מחקרית למתאם ביניהן, ואין סיבה הגיונית למתאם גבוה בין דברים כל כך שונים.

לכן אני טוען שמזה שאנשים like/love/מעדיף רמקול במבחן, אי אפשר להסיק שהם like/love/מעדיף אותו בהאזנה "אודיופילית", אבל רק like/love/מעדיף "אודיופילי" שקול להנאה.

לכן מה שהמחקר מדבר עליו, וכל המסקנות ממנו, שעליהן אין ערעור, הם רק במשמעות הראשונה של like/love/מעדיף, אבל אין ממנו שום מסקנה לגבי המשמעות השניה, שהיא הנאה.

מזה שמתכנני ובוני ציוד משתמשים בספינורמה לא נובע שהם חושבים שהמחקר מדבר על המשמעות השנייה דווקא, אלא רק שהם חושבים שזו בדיקה שמעידה על משהו שאנדים תופסים אותו כעדיף לפחות באספקט המדיד, ולכן כדאי להשתמש בה, כמו שמשתמשים בהרבה מדידות אחרות, ואפילו יותר.

מקווה שעכשיו זה יותר ברור. אני לא יכול להבהיר את זה יותר, וכבר חזרתי על זה המון פעמים. אני לא מבין מה לא מובן בזה.

 

[Dan-Cinemart]

לא מסכים איתך כלל .
אמרו לכם איזה רמקול הם אוהבים .מאוד פשוט .
מאיפה אתה יודע שלא היה להם עור ברווז ?
מה זה קשור לדיון ?
אתה מדבר על להתחבר ריגשית בהקשר שאתה מתאר אותו בלבד - כאילו הוא ההקשר היחיד .

כמו שחבר אומר לי בוא לשמוע את הרמקול החדש שלי .
והנה הרמקול הישן .
יש לי מכונה שמחליפה בניהם תוך שניות בודדות - תגיד לי אתה יותר אוהב .
איפה יש טוב מזה ?

זה לא חייב להיות אתה לבד בבית שלך , עם כוס יין כדי להגיד איזה רמקול אתה אוהב יותר .
זו פרשנות אישית שלך ושלך בלבד .

אגב , אם זה הטיעון שלך - אז המעטתי בכמה שהוא מופרך ולא הגיוני .

מזל שלא הבאתי עוד מדידות .
מי יודע לאן זה היה הולך …

 

[ליאור]

מוסכם עניין ריצוי הקהל. השאלה איך יודעים מה ירצה אותו... זה די לב המחקר. אגב, לא מכוונים לתגובה באמת שטוחה אלא למצב שבו תגובה שטוחה-אנאקואית פוגשת חדר ולא מתרגשת ממנו בהגזמה - מתקבל מה שמכונה sloping response.

אז אני זורק שני רימונים לחדר ובורח (לא באמת בורח, אני לא יכול להאזין למוסיקה כרגע אז ננגן לפורום על העצבים כפיצוי..)
1. הדרך הנכונה (לדעתי) לרצות את הקהל בהקשר הזה הוא (אידיאלית) בשלב הכנת המאסטר או (חרפה גמורה לכל אודיופיל) קצת DSP ו EQ להתאמה לטעם.
2. אף על פי המאמצים של חברה כמו פרליסן (וממש לא רק) להשיג שליטה באמצעים פסיביים (קרוס אובר, עיצוב הבאפל, מיקום האלמנטים האוריאנטציה שלהם, שיקוע האלמנטים כחלק מתכנון וייב גייד, בים פורמינג, תכנון הפורטים וכו..), להבנתי, להשגת תוצאות הכי טובות קיימת ברורה עדיפות לאמצעים אקטיביים: "קרוס אקטיבי" בדומייין הדיגיטלי (סליחה ומחילה מחובבי התקליטים) שמזין מגבר נפרד לכל אלמנט, כשכל העסק נשלט תוכנתית ב DSP כולל הווליום עצמו שכל שינוי בו, משנה את הפרמטרים של ה DSP (לצורך הפישוט נקרא לזה שינוי עקומה).

 

[Dan-Cinemart]

אז אני זורק שני רימונים לחדר ובורח (לא באמת בורח, אני לא יכול להאזין למוסיקה כרגע אז ננגן לפורום על העצבים כפיצוי..)
1. הדרך הנכונה (לדעתי) לרצות את הקהל בהקשר הזה הוא (אידיאלית) בשלב הכנת המאסטר או (חרפה גמורה לכל אודיופיל) קצת DSP ו EQ להתאמה לטעם.
2. אף על פי המאמצים של חברה כמו פרליסן (וממש לא רק) להשיג שליטה באמצעים פסיביים (קרוס אובר, עיצוב הבאפל, מיקום האלמנטים האוריאנטציה שלהם, שיקוע האלמנטים כחלק מתכנון וייב גייד, בים פורמינג, תכנון הפורטים וכו..), להבנתי, להשגת תוצאות הכי טובות קיימת ברורה עדיפות לאמצעים אקטיביים: "קרוס אקטיבי" בדומייין הדיגיטלי (סליחה ומחילה מחובבי התקליטים) שמזין מגבר נפרד לכל אלמנט, כשכל העסק נשלט תוכנתית ב DSP כולל הווליום עצמו שכל שינוי בו, משנה את הפרמטרים של ה DSP (לצורך הפישוט נקרא לזה שינוי עקומה).

חד משמעית נכון .
כפי שתמיד טענתי וכל מי שמבין משהו האודיו טוען .
רמקולים פאסיביים הם כי זה מה שהולך - מאפשר להחליף
מגברים / כבלים וכו .

מבחינת התוצאה - אקטיבי אתה יכול לשלוט בדברים מטורפים ובקלי קלות !

 

[AK1]

לא מסכים איתך כלל .
אמרו לכם איזה רמקול הם אוהבים .מאוד פשוט .
מאיפה אתה יודע שלא היה להם עור ברווז ?
מה זה קשור לדיון ?
אתה מדבר על להתחבר ריגשית בהקשר שאתה מתאר אותו בלבד - כאילו הוא ההקשר היחיד .

להיפך אני אמור שיש שתי משמעויות, ואתה מפשט פישוט יתר דברים מורכבים, ומסרב לראות את המורכבויות.
אתה טוען שמה שאני אומר לא הגיוני בעיניך, ואני טוען שמה שאתה אומר פשטני. לא יצא מזה כלום.

זה בסדר מבחינתי שלא תסכים איתי, אבל להגיד שזה פשוט לא מהווה הפרכה למה שכתבתי.

מזל שלא הבאתי עוד מדידות .
מי יודע לאן זה היה הולך …

עוד התחמקות. לא היה לזה לאן ללכת. אולי הייתי בכלל מסכים איתך.

הכי הכי הכי גרוע שיכול היה להיות -- אין סצנריו גרוע יותר -- שהייתי אומר משהו, אתה היית אומר שזה שטות או לא הגיוני, כמו שאתה עושה עכשיו, והיינו חוזרים על זה קצת, וזהו. לא נראה לי כמו איזה סיכון גדול.

 

[clip99]

אמרו לכם איזה רמקול הם אוהבים .

כל העניין הזה יכול להסתכם בהפניה למקור שבו זה כתוב . כל השאר בזבוז אנרגיה בשלב הזה

 

[Dan-Cinemart]

כל העניין הזה יכול להסתכם בהפניה למקור שבו זה כתוב . כל השאר בזבוז אנרגיה בשלב הזה

ציטטתי את המקור .
ראה למעלה

 

[RB68]

אז אני זורק שני רימונים לחדר ובורח (לא באמת בורח, אני לא יכול להאזין למוסיקה כרגע אז ננגן לפורום על העצבים כפיצוי..)
1. הדרך הנכונה (לדעתי) לרצות את הקהל בהקשר הזה הוא (אידיאלית) בשלב הכנת המאסטר או (חרפה גמורה לכל אודיופיל) קצת DSP ו EQ להתאמה לטעם.
2. אף על פי המאמצים של חברה כמו פרליסן (וממש לא רק) להשיג שליטה באמצעים פסיביים (קרוס אובר, עיצוב הבאפל, מיקום האלמנטים האוריאנטציה שלהם, שיקוע האלמנטים כחלק מתכנון וייב גייד, בים פורמינג, תכנון הפורטים וכו..), להבנתי, להשגת תוצאות הכי טובות קיימת ברורה עדיפות לאמצעים אקטיביים: "קרוס אקטיבי" בדומייין הדיגיטלי (סליחה ומחילה מחובבי התקליטים) שמזין מגבר נפרד לכל אלמנט, כשכל העסק נשלט תוכנתית ב DSP כולל הווליום עצמו שכל שינוי בו, משנה את הפרמטרים של ה DSP (לצורך הפישוט נקרא לזה שינוי עקומה).

חותם על זה כמו שזה.

וכאן בראשי תיבות.