WiiM Ultra המכשיר שעושה מהפכה בעולם האודיו


AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
כמה שטויות: LIKE מחקרי ו- LIKE אודיופילי ... תקרא את מה שאתה כותב לפני שאתה מפרסם. אפשר לחשוב שאודיופילים הם כולם מגזע אחר שאוהב אחרת ושומע אחרת מבני תמותה רגילים כמוני.
כשתבין את הנקרא, תוכל לדבר. עם רמת ההבנה שלך, עדיף שתשתוק ותמשיך למסן DISLIKE כהרגלך המטופש. כך לפחות אתה אולי זוכה לתשומת לב של אזכור שמך באדום, בנוסף להוכחה חוזרת ונשנית שאין לך מה לתרום לדיונים, ושאתה פוחד להגיב עניינית לפוסטים שאתה פוסל.
 
נערך לאחרונה ב:

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אני חושב אחרת, והסברתי למה, גם אם זה יצא ארוך. יותר קצר לא אומר יותר נכון.

באף מקרה לא הסברת במה טעיתי, וכל הטיעונים שלך הסתכמו רק בחזרות אינסופיות בלופ על אותן האמירות, כולל למשל:
  • אם זה לא נכון אז לא היו משתמשים בזה (אבל כתבתי כבר מיליון פעמים שלדעתי זה נכון ושימושי גם כך)
  • זה לא הגיוני ומנותק מהמציאות
  • יש רק משמעות אחת למילה like ללא תלות בהקשר
  • הכל פשוט וחד משמעי
  • אני כותב טקסטים ארוכים
ואף אחד מאלה לא מפריך כלום ממה שכתבתי, ולא מצביע על הטעויות.

אז אני מציע שוב: בוא נניח לוויכוחים על מידת ניבוי ההנאה של מדידות.

שום דבר לא יצא מהם לשום כיוון. כל אחד הבהיר את עמדתו, כבר ברור לגמרי שלא נסכים על זה, אז בוא נסכים לא להסכים ונסגור עניין.

מה אתה אומר?
אני באמת לא מאמין שאתה מאמין שיש הבדל בין לייק מחקרי של בני אדם ללייק אודיופילי.
אם לזה מזדקק הטיעון שלך - אפשר לסיים את הדיון מבחינתי ואיש איש ישפוט לגבי הטיעון הזה :)
 

clip99

חבר משקיען
הודעות
958
מעורבות
129
נקודות
43
כמה שטויות: LIKE מחקרי ו- LIKE אודיופילי ... אפשר לחשוב שאודיופילים הם כולם מגזע אחר שאוהב אחרת ושומע אחרת מבני תמותה רגילים כמוני.
הכוונה במשמעות המחקרית אם הבנתי נכון , זה שהם עונים על קריטריונים אותם מאזינים מיומנים הונחו לחפש . בכלל גם לא ברור כיצד הגדירו עורכי המחקר את אותה מיומנות ,כלומר אם מדובר בכאלה שיש להם הרבה ניסיון בהאזנה קריטית או כאלה שבחנו אותם מראש לראות אם הם יודעים לזהות את הקריטריונים הללו ולכן יש בהחלט מקום לערוך הבחנה בין שני סוגי החיבובים .
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
אני באמת לא מאמין שאתה מאמין שיש הבדל בין לייק מחקרי של בני אדם ללייק אודיופילי.
אם לזה מזדקק הטיעון שלך - אפשר לסיים את הדיון מבחינתי ואיש איש ישפוט לגבי הטיעון הזה :)
אני בהחלט מאמין שיש הבדל, וזה ההסבר:
לא מדובר בפרשנות האישית שלי, ולא מדובר בפרשנות יחידה, אלא המשמעות והשימוש תלויי הקשר.

משמעות א': במסגרת מחקר, נותנים לאנשים לשמוע מוזיקה נתונה בווליום נתון, ומשווים 3-4 רמקולים כל פעם. המשתתפים מחליפים ביניהם ובודקים כל מיני אספקטים, ובסוף נותנים דירוג מספרי, כמו 6.4. אפשר לומר על רמקול שמדורג גבוה יותר שהם מחבבים/אוהבים(like/love) אותו יותר, ושהם מעדיפים אותו, במשמעות של המחקר. המרכיב הרגשי בתהליך האינטלקטואלי הזה מוגבל, מכל מיני סיבות, החל במעמד עצמו, בזה שהמוזיקה לא בהכרח מעניינת אותם, הווליום לא בהכרח מתאים להם, וגם קשה להתחבר רגשית כל פעם מחדש, כי זה גם לוקח זמן, וגם כי יש הרבה חזרות, כך שאפילו אם בהתחלה מתלהבים יותר, בהמשך זה נעשה שגרתי, ואפילו מאוס לחזור על אותם קטעים מחדש שוב ושוב, כך שהמעורבות הרגשית יכולה להיות נמוכה או לא קיימת, אבל ההעדפה יכולה להיות מובהקת לגמרי.

משמעות ב': מאזין בוחר את המוזיקה שהוא מכיר, אוהב ומתחבר אליה, בוחר את הווליום שמתאים לו, ומאזין בנחת. אם הסאונד עצמו או המוזיקה באמצעותו גורמים לו להתרגש ,להיות מעורב, להתחבר, להישאב, לקבל goose bump וכיו"ב -- שאלה אספקטים של הנאה -- אפשר לומר על הרמקול הזה שהמאזין מחבב/אוהב(like/love) אותו יותר מאשר רמקול שבשמיעתו קורה פחות, והמשמעות היא גם שהוא נהנה ממנו יותר. זו המשמעות של המונחים האלה בהקשר הרגשי/אודיופילי. אבל אם אותו מאזין יתבקש להקשיב לרמקול בצורה אנליטית בהשוואה עיוורת, כמו במחקר, ממש לא בטוח שהוא יאהב אותו במשמעות המחקרית, ולא בטוח האם/כמה מתאם יש בין ההעדפות הכל-כך שונות האלה.

את המשמעות השניה קשה עד בלתי אפשרי למדוד, וכנראה שהמידע המחקרי עליה מוגבל, בטח לא ברמה של המחקר שבבסיס הספינורמה.

כשאודיופילים מדברים, הם מתייחסים רק למשמעות השניה. המשמעות המחקרית זרה להם, ורלוונטית רק בהקשר של המחקר ועבור המחקר.

המשמעות של אותן מילים, like/love/מעדיף, בשני ההקשרים האלה שונה מאוד מהותית, ואי אפשר להסיק מקיום אחת את קיום האחרת, ולא ברור האם וכמה יש מתאם ביניהן, אין שום עדות מחקרית למתאם ביניהן, ואין סיבה הגיונית למתאם גבוה בין דברים כל כך שונים.

לכן אני טוען שמזה שאנשים like/love/מעדיף רמקול במבחן, אי אפשר להסיק שהם like/love/מעדיף אותו בהאזנה "אודיופילית", אבל רק like/love/מעדיף "אודיופילי" שקול להנאה.

לכן מה שהמחקר מדבר עליו, וכל המסקנות ממנו, שעליהן אין ערעור, הם רק במשמעות הראשונה של like/love/מעדיף, אבל אין ממנו שום מסקנה לגבי המשמעות השניה, שהיא הנאה.

מזה שמתכנני ובוני ציוד משתמשים בספינורמה לא נובע שהם חושבים שהמחקר מדבר על המשמעות השנייה דווקא, אלא רק שהם חושבים שזו בדיקה שמעידה על משהו שאנדים תופסים אותו כעדיף לפחות באספקט המדיד, ולכן כדאי להשתמש בה, כמו שמשתמשים בהרבה מדידות אחרות, ואפילו יותר.

מקווה שעכשיו זה יותר ברור. אני לא יכול להבהיר את זה יותר, וכבר חזרתי על זה המון פעמים. אני לא מבין מה לא מובן בזה.

אני כבר מבין שיש אנשים שלא מבינים את זה, אבל לי זה נראה ברור מאוד.

סיימנו?
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
הכוונה במשמעות המחקרית אם הבנתי נכון , זה שהם עונים על קריטריונים אותם מאזינים מיומנים הונחו לחפש . בכלל גם לא ברור כיצד הגדירו עורכי המחקר את אותה מיומנות ,כלומר אם מדובר בכאלה שיש להם הרבה ניסיון בהאזנה קריטית או כאלה שבחנו אותם מראש לראות אם הם יודעים לזהות את הקריטריונים הללו ולכן יש בהחלט מקום לערוך הבחנה בין שני סוגי החיבובים .
לא בדיוק. אני לא יודע האם ואיך הדריכו את המשתתפים במחקר, אבל הנסיבות והצורה בה מתפתחת האהבה/העדפה, ומה שנדרש לעשות איתה, שונים מאוד, ולכן לדעתי, זה לא בהכרח קורה באותה צורה ובאותה מידה עבור אותם רמקולים. זה ההסבר המפורט:
לא מדובר בפרשנות האישית שלי, ולא מדובר בפרשנות יחידה, אלא המשמעות והשימוש תלויי הקשר.

משמעות א': במסגרת מחקר, נותנים לאנשים לשמוע מוזיקה נתונה בווליום נתון, ומשווים 3-4 רמקולים כל פעם. המשתתפים מחליפים ביניהם ובודקים כל מיני אספקטים, ובסוף נותנים דירוג מספרי, כמו 6.4. אפשר לומר על רמקול שמדורג גבוה יותר שהם מחבבים/אוהבים(like/love) אותו יותר, ושהם מעדיפים אותו, במשמעות של המחקר. המרכיב הרגשי בתהליך האינטלקטואלי הזה מוגבל, מכל מיני סיבות, החל במעמד עצמו, בזה שהמוזיקה לא בהכרח מעניינת אותם, הווליום לא בהכרח מתאים להם, וגם קשה להתחבר רגשית כל פעם מחדש, כי זה גם לוקח זמן, וגם כי יש הרבה חזרות, כך שאפילו אם בהתחלה מתלהבים יותר, בהמשך זה נעשה שגרתי, ואפילו מאוס לחזור על אותם קטעים מחדש שוב ושוב, כך שהמעורבות הרגשית יכולה להיות נמוכה או לא קיימת, אבל ההעדפה יכולה להיות מובהקת לגמרי.

משמעות ב': מאזין בוחר את המוזיקה שהוא מכיר, אוהב ומתחבר אליה, בוחר את הווליום שמתאים לו, ומאזין בנחת. אם הסאונד עצמו או המוזיקה באמצעותו גורמים לו להתרגש ,להיות מעורב, להתחבר, להישאב, לקבל goose bump וכיו"ב -- שאלה אספקטים של הנאה -- אפשר לומר על הרמקול הזה שהמאזין מחבב/אוהב(like/love) אותו יותר מאשר רמקול שבשמיעתו קורה פחות, והמשמעות היא גם שהוא נהנה ממנו יותר. זו המשמעות של המונחים האלה בהקשר הרגשי/אודיופילי. אבל אם אותו מאזין יתבקש להקשיב לרמקול בצורה אנליטית בהשוואה עיוורת, כמו במחקר, ממש לא בטוח שהוא יאהב אותו במשמעות המחקרית, ולא בטוח האם/כמה מתאם יש בין ההעדפות הכל-כך שונות האלה.

את המשמעות השניה קשה עד בלתי אפשרי למדוד, וכנראה שהמידע המחקרי עליה מוגבל, בטח לא ברמה של המחקר שבבסיס הספינורמה.

כשאודיופילים מדברים, הם מתייחסים רק למשמעות השניה. המשמעות המחקרית זרה להם, ורלוונטית רק בהקשר של המחקר ועבור המחקר.

המשמעות של אותן מילים, like/love/מעדיף, בשני ההקשרים האלה שונה מאוד מהותית, ואי אפשר להסיק מקיום אחת את קיום האחרת, ולא ברור האם וכמה יש מתאם ביניהן, אין שום עדות מחקרית למתאם ביניהן, ואין סיבה הגיונית למתאם גבוה בין דברים כל כך שונים.

לכן אני טוען שמזה שאנשים like/love/מעדיף רמקול במבחן, אי אפשר להסיק שהם like/love/מעדיף אותו בהאזנה "אודיופילית", אבל רק like/love/מעדיף "אודיופילי" שקול להנאה.

לכן מה שהמחקר מדבר עליו, וכל המסקנות ממנו, שעליהן אין ערעור, הם רק במשמעות הראשונה של like/love/מעדיף, אבל אין ממנו שום מסקנה לגבי המשמעות השניה, שהיא הנאה.

מזה שמתכנני ובוני ציוד משתמשים בספינורמה לא נובע שהם חושבים שהמחקר מדבר על המשמעות השנייה דווקא, אלא רק שהם חושבים שזו בדיקה שמעידה על משהו שאנדים תופסים אותו כעדיף לפחות באספקט המדיד, ולכן כדאי להשתמש בה, כמו שמשתמשים בהרבה מדידות אחרות, ואפילו יותר.

מקווה שעכשיו זה יותר ברור. אני לא יכול להבהיר את זה יותר, וכבר חזרתי על זה המון פעמים. אני לא מבין מה לא מובן בזה.
 

clip99

חבר משקיען
הודעות
958
מעורבות
129
נקודות
43
במסגרת מחקר, נותנים לאנשים לשמוע מוזיקה
לא מדבר על ההבדל בין שני סוגי האזנות , שזה מה ש"משמעות א/ב" לעיל עוסקות בו . אני מדבר על האנשים . במחקרים כאלה משתתפים אנשים מכל מיני קטגוריות , נהגים-סטודנטים-משווקים וגם כאלה שמדביקים להם את התואר "מיומנים" ויש מקום לשקלל את העובדה הזו לתוך אפשרות א' ולא להתייחס אליהם כמכלול הומוגני ("אנשים") .

אותי לא מעניינים כרגע שאר המשתתפים אלא רק אלו שנחשבים מיומנים כי יש לי השגות לגבי האופן לפיו הם הוגדרו ואין לי מידע רלוונטי כאמור . אני מכיר מישהו ש*כנראה* כן יש לו , אבל הוא בגן המשחקים כרגע עם ארטיק ובמבה
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
המיומנים חשבו בדיוק אותו דבר כמו הלא מיומנים .
כמה מפתיע שהאוזן האנושית מעדיפה סאונד טבעי .
למרות שהגדירו להם לייק.

לא מגיע לך הלינק מבחינתי .
אתה מוזמן לחפש - לא מדובר בסודות גרעין .
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אני בהחלט מאמין שיש הבדל, וזה ההסבר:


אני כבר מבין שיש אנשים שלא מבינים את זה, אבל לי זה נראה ברור מאוד.

סיימנו?
ההסבר לא הגיוני .
אבל אפשר לסיים אם אתה רוצה .
או שגם על זה בא לך להתפלסף ?
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
לא מדבר על ההבדל בין שני סוגי האזנות , שזה מה ש"משמעות א/ב" לעיל עוסקות בו . אני מדבר על האנשים . במחקרים כאלה משתתפים אנשים מכל מיני קטגוריות , נהגים-סטודנטים-משווקים וגם כאלה שמדביקים להם את התואר "מיומנים" ויש מקום לשקלל את העובדה הזו לתוך אפשרות א' ולא להתייחס אליהם כמכלול הומוגני ("אנשים") .

אותי לא מעניינים כרגע שאר המשתתפים אלא רק אלו שנחשבים מיומנים כי יש לי השגות לגבי האופן לפיו הם הוגדרו ואין לי מידע רלוונטי כאמור . אני מכיר מישהו ש*כנראה* כן יש לו , אבל הוא בגן המשחקים כרגע עם ארטיק ובמבה
אוקיי, אתה מתייחס לאספקט אחר לגמרי מזה שאני התייחסתי אליו.

במחקר, השתתפו כל מיני סוגי אנשים, שחלקם אומנו לזהות "defects", ואנשים שלא אומנו בצורה הזו. האם אתה יודע מה היה האחוז שלהם מבין משתתפי המחקר? האם שקללו את דירוגיהם במשקל שונה משל אחרים? האם היתה להם אפשרות להשפיע על האחרים, כך שלמרות שהמחקר היה double‑blind מבחינת המארגנים, ה"מומחים" הדריכו את האחרים, או השפיעו על הצבעותיהם וצורת האזנתם, במילים ו/או בשפת גוף, בצורה שניטרלה את משמעות ה‑double‑blind?

שאלות קשות ומעניינות, אבל אני לא יודע אם התשובות להן כתובות והיכן והאם יש גישה אליהן. אני רוצה להאמין שהמחקר היה תקין.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
ההסבר לא הגיוני .
אבל אפשר לסיים אם אתה רוצה .
או שגם על זה בא לך להתפלסף ?
כבר הבנתי וקיבלתי שהוא לא הגיוני בעיניך, אם כי אני לא מוצא תועלת בלהגיד על טיעון שהוא לא הגיוני בלי להצביע על הבעיה הלוגית הספציפית שבו, ואתה רק חוזר על זה שזה לא הגיוני בעיניך בלי לנמק. שיהיה.

מבחינתי לא הגיוני שאתה לא מבין את זה, לא כזה מסובך, גם אם זה נראה לך "פילוסופיה", אז המצב סימטרי והכל בסדר :)

אני עומד בהצעתי לסיים כאן.
 

clip99

חבר משקיען
הודעות
958
מעורבות
129
נקודות
43

האם אתה יודע
זה בדיוק העניין . לדן יש מידע , הוא לא רוצה אבל לחזור לנימה עניינית .
האם היתה להם אפשרות להשפיע על האחרים, כך שלמרות שהמחקר היה double‑blind מבחינת המארגנים, ה"מומחים" הדריכו את האחרים, או השפיעו על הצבעותיהם וצורת האזנתם, במילים ו/או בשפת גוף, בצורה שניטרלה את משמעות ה‑double‑blind?
זו ירייה באפילה , ללכת קצת רחוק בהנחות כאלה . הרי גם אותם מומחים לא ידעו מה הם שומעים , אולי שינו את סדר ההשמעה וכו'
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
זה בדיוק העניין . לדן יש מידע , הוא לא רוצה אבל לחזור לנימה עניינית .
אני לא בטוח שיש לו בפירוט כזה. לא בטוח שכל הפרטים האלה או ברמה הזו פורסמו בכלל.


זו ירייה באפילה , ללכת קצת רחוק בהנחות כאלה . הרי גם אותם מומחים לא ידעו מה הם שומעים ,
אם היתה להם יכולת הבחנה מפותחת, הם ידעו בסבירות גבוהה מה הם שומעים. לא את המודל, אלא באיזו מידה כל רמקול הוא נייטרלי או לא.


אולי שינו את סדר ההשמעה וכו'
לא הבנתי למה זה מתייחס
 

נערך לאחרונה ב:

Tuta

אוהב את התחום
הודעות
122
מעורבות
88
נקודות
28
כשתבין את הנקרא, תוכל לדבר. עם רמת ההבנה שלך, עדיף שתשתוק ותמשיך למסן DISLIKE כהרגלך המטופש. כך לפחות אתה אולי זוכה לתשומת לב של אזכור שמך באדום, בנוסף להוכחה חוזרת ונשנית שאין לך מה לתרום לדיונים, ושאתה פוחד להגיב עניינית לפוסטים שאתה פוסל.
קלצ'ניקוב, אתה לא יודע מי אני, מה הניסיון שלי ומה הידע שלי. אף על פי כן אתה מרשה לעצמך ללכלך בשפה ותוכן. גם לאנשים אותם אתה כן מכיר, כמו דן, אתה לא חוסך מלשונך. הררי המלל שאתה שופך לא עוזרים לשכנע. וכמובן - התגובה האחרונה תמיד צריכה להיות שלך. אודיופיליה אינה תכונה בינארית - זהו רצף בעל יותר ממימד אחד. גם הניסוי עליו אנו מדברים לא בחן שני סוגי אנשים בלבד אלא רצף של אנשים שונים, מנוסים יותר ומנוסים פחות, בעלי יכולות שמיעה שונות והעדפות מוזיקה שונות. העובדה הבלתי ניתנת לערעור שרובם הגיבו בצורה זהה מורידה את הצורך לנסות ולקטלג אותם בצורה בינארית כמו שאתה מנסה לעשות. ואולי הסיבה היא שאתה חושב את עצמך לנעלה מעל פשוטי העם כמוני - זה מתבטא כל הזמן בכתיבה שלך. אדם שבאמת לא היה חושב את עצמו מעל אחרים לא היה טורח לכתוב שאינו כזה בכל פוסט שני ... מחכה נרגשות לתגובה שלך ...
 

Tuta

אוהב את התחום
הודעות
122
מעורבות
88
נקודות
28
הכוונה במשמעות המחקרית אם הבנתי נכון , זה שהם עונים על קריטריונים אותם מאזינים מיומנים הונחו לחפש . בכלל גם לא ברור כיצד הגדירו עורכי המחקר את אותה מיומנות ,כלומר אם מדובר בכאלה שיש להם הרבה ניסיון בהאזנה קריטית או כאלה שבחנו אותם מראש לראות אם הם יודעים לזהות את הקריטריונים הללו ולכן יש בהחלט מקום לערוך הבחנה בין שני סוגי החיבובים .
יש כאן רצף עם יותר ממימד אחד לכן הגישה של לחלק לשני סוגים אינה מתאימה לדעתי. אם היית לוקח את אחת התכונות, מחלק לשני תחומים ומראה שוני בתוצאות אז היה מקום לחשוב אחרת אבל התכונה היחידה שמראה זאת היא ליקויי השמיעה.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
קלצ'ניקוב, אתה לא יודע מי אני, מה הניסיון שלי ומה הידע שלי. אף על פי כן אתה מרשה לעצמך ללכלך בשפה ותוכן. גם לאנשים אותם אתה כן מכיר, כמו דן, אתה לא חוסך מלשונך. הררי המלל שאתה שופך לא עוזרים לשכנע. וכמובן - התגובה האחרונה תמיד צריכה להיות שלך. אודיופיליה אינה תכונה בינארית - זהו רצף בעל יותר ממימד אחד. גם הניסוי עליו אנו מדברים לא בחן שני סוגי אנשים בלבד אלא רצף של אנשים שונים, מנוסים יותר ומנוסים פחות, בעלי יכולות שמיעה שונות והעדפות מוזיקה שונות. העובדה הבלתי ניתנת לערעור שרובם הגיבו בצורה זהה מורידה את הצורך לנסות ולקטלג אותם בצורה בינארית כמו שאתה מנסה לעשות. ואולי הסיבה היא שאתה חושב את עצמך לנעלה מעל פשוטי העם כמוני - זה מתבטא כל הזמן בכתיבה שלך. אדם שבאמת לא היה חושב את עצמו מעל אחרים לא היה טורח לכתוב שאינו כזה בכל פוסט שני ... מחכה נרגשות לתגובה שלך ...
אתה כל פעם עם אותו טריק של גן ילדים להגיד שאתה מצפה לתגובה כדי לצייר את בן שיחך כלהוט למילה האחרונה, אבל זה לא עבד בפעם הקודמת שניסית את זה. הפעם אני עונה לך על הזבל שלך כפי שראוי לך.

אני לא צריך לדעת עליך הרבה מעבר לזה שהתרומה שלך לתכנים זהה לאפס, מעבר כמה הערות בנושאי מוזיקה, ושכל מה שאתה עושה כאן זה לבקר אחרים אישית, שזו כאמור פונקציה מיותרת כאן. אתה גם מייחס לי מחשבות שאין לי -- הרי אתה לא יודע מה עובר בראש שלי, וקשקושים כמו "אתה חושב את עצמך לנעלה מעל פשוטי העם כמוני" הם דוגמה לזה. מי בכלל התעסק בך וחשב עליך, ועוד כעל "פשוט עם" מכל התארים בעולם?

בעליל לא הבנת את החלוקה שלי, ממש לא קרוב, אבל יש לך ביקורת עליה. כל הפרשנויות שלך מהתחלה ועד הסוף עקומות ולא קשורות למה שכתבתי או התכוונתי. בשום שלב לא הייתה ואין בכלל חלוקה בינארית של אנשים -- החלוקה הבינארית היא של צורות שונות של אהבת סאונד, פעם בהקשר המחקרי, ופעם בהקשר האודיופילי/רגשי. פספסת הכל, אבל לגמרי.

לא לכלכתי על דן, אם כבר להיפך, ללכלוכים רק הגבתי, ולמרות הכל, לכל אורך הדרך המשכתי לומר כמה אני מעריך אותו וכמה הוא מומחה. בשאר הזמן התכתבתי איתו כמו שמתכתבים עם אנשים גדולים שמבינים עניין ויודעים לעמוד על דעתם, ואין ספק שדן הוא כזה,

בקיצור, הכל עלילות ואי הבנות טיפשיות מהתחלה ועד הסוף, וביקורת אישית עקומה. גועל נפש.
 

נערך לאחרונה ב:

Tuta

אוהב את התחום
הודעות
122
מעורבות
88
נקודות
28
אתה כל פעם עם אותו טריק של גן ילדים להגיד שאתה מצפה לתגובה כדי לצייר את בן שיחך כלהוט למילה האחרונה, אבל זה לא עבד בפעם הקודמת שניסית את זה. הפעם אני עונה לך על הזבל שלך כפי שראוי לך.

אני לא צריך לדעת עליך הרבה מעבר לזה שהתרומה שלך לתכנים זהה לאפס, מעבר כמה הערות בנושאי מוזיקה, ושכל מה שאתה עושה כאן זה לבקר אחרים אישית, שזו כאמור פונקציה מיותרת כאן. אתה גם מייחס לי מחשבות שאין לי -- הרי אתה לא יודע מה עובר בראש שלי, וקשקושים כמו "אתה חושב את עצמך לנעלה מעל פשוטי העם כמוני" הם דוגמה לזה. מי בכלל התעסק בך וחשב עליך, ועוד כעל "פשוט עם" מכל התארים בעולם?

בעליל לא הבנת את החלוקה שלי, ממש לא קרוב, אבל יש לך ביקורת עליה. כל הפרשנויות שלך מהתחלה ועד הסוף עקומות ולא קשורות למה שכתבתי או התכוונתי. בשום שלב לא הייתה ואין בכלל חלוקה בינארית של אנשים -- החלוקה הבינארית היא של צורות שונות של אהבת סאונד, פעם בהקשר המחקרי, ופעם בהקשר האודיופילי/רגשי. פספסת הכל, אבל לגמרי.

לא לכלכתי על דן, אם כבר להיפך, ללכלוכים רק הגבתי, ולמרות הכל, לכל אורך הדרך המשכתי לומר כמה אני מעריך אותו וכמה הוא מומחה. בשאר הזמן התכתבתי איתו כמו שמתכתבים עם אנשים גדולים שמבינים עניין ויודעים לעמוד על דעתם, ואין ספק שדן הוא כזה,

בקיצור, הכל עלילות ואי הבנות טיפשיות מהתחלה ועד הסוף, וביקורת אישית עקומה. גועל נפש.
ריגשת!
 

clip99

חבר משקיען
הודעות
958
מעורבות
129
נקודות
43
אם היתה להם יכולת הבחנה מפותחת, הם ידעו בסבירות גבוהה מה הם שומעים. לא את המודל, אלא באיזו מידה כל רמקול הוא נייטרלי או לא.
מצטער , זו הנחה שנשענת על תרחיש אמורפי , אלא אם ידועות לנו הנקודות הבאות - והן לא - לא לי לפחות:

1 - מדובר בקהל של 300 איש בערך אז מן הסתם חילקו לקבוצות האזנה
2 - לא ידועה דמוגרפיית הקבוצות , אם כל אחת היתה מסוג אחד של מאזינים או תערובת, נצא מהנחה שתערובת אחרת ברור שאין בסיס לחשד להטייה ,
3 - לא ידוע וגם סביר להניח שאף אחת מהמשתתפים לא ידע את הסיווג של שאר חבריו להאזנה, כך שהיה יכול להיות מוטה באותה מידה הן ע"י המיומנים והן ע"י שאר האנשים ,

לא הבנתי למה זה מתייחס
4 - גם אם מיומנים אמרו לאחרים שרמקול בהשמעה 3 נשמע להם עדיף , ייתכן ושינו את סדר ההשמעה לקבוצה הבאה .
יש כאן רצף עם יותר ממימד אחד לכן הגישה של לחלק לשני סוגים אינה מתאימה לדעתי. אם היית לוקח את אחת התכונות, מחלק לשני תחומים ומראה שוני בתוצאות אז היה מקום לחשוב אחרת אבל התכונה היחידה שמראה זאת היא ליקויי השמיעה.
לא הבנתי . מה זה "רצף" ? אתה מתכוון למתאם ? מה זה "מימד" ? הכוונה להתפלגות ציונים/דמוגרפיית הנבחנים?
ב"תכונה" אני מבין שהתכוונת לסוג מאזינים מסוים ? מה זאת אומרת "מחלק לשני תחומים"? ברור שיהיה שוני בתוצאות בכל מקרה כי מדובר במיומנים והדיוטות וכל אחת מהקבוצות האלו מהם מראה שוני בתוצאות יחסית לאחרת.. בכל אופן - כל זמן שאיננו יודעים פרטים מסוימים על המחקר הזה יש בהחלט מקום לבדל בין העדפה מבוססת קריטריונים לבין הנאה .
 
נערך לאחרונה ב:

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
כבר הבנתי וקיבלתי שהוא לא הגיוני בעיניך, אם כי אני לא מוצא תועלת בלהגיד על טיעון שהוא לא הגיוני בלי להצביע על הבעיה הלוגית הספציפית שבו, ואתה רק חוזר על זה שזה לא הגיוני בעיניך בלי לנמק. שיהיה.

מבחינתי לא הגיוני שאתה לא מבין את זה, לא כזה מסובך, גם אם זה נראה לך "פילוסופיה", אז המצב סימטרי והכל בסדר :)

אני עומד בהצעתי לסיים כאן.
הטיעון הלוגי הוא פשוט - כשאומרים לאנשים שונים מקבוצות שונות להגיד איזה רמקולים הם הכי אוהבים בבדיקה עיוורת - והרוב המוחלט אומרים אותו דבר , בכמה פעמים - אז מתכוונים לאיזה רמקולים הם אוהבים וזה תקף בדיוק כמו שמיעה אודיופילית לכל דבר וענין ( קצת הזוי בעיני שאני צריך לקטלג שמיעה אוריופילית ואיזה רמקולים הכי אוהבים כמשהו שונה אבל אני זורם עם ההזיה ) .

אתה באמת חושב שזה שונה משמיעה אודיופילית כאילו אנחנו יצור מהחלל החיצון ?
זכותך לחשוב כך אבל אתה יודע …

לא צריך להכריז על סיום עמיר , אתה פשוט יכול לסיים וזהו .
אני ממש לא רב איתך או במשחקי אגו איתך .
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אתה כל פעם עם אותו טריק של גן ילדים להגיד שאתה מצפה לתגובה כדי לצייר את בן שיחך כלהוט למילה האחרונה, אבל זה לא עבד בפעם הקודמת שניסית את זה. הפעם אני עונה לך על הזבל שלך כפי שראוי לך.

אני לא צריך לדעת עליך הרבה מעבר לזה שהתרומה שלך לתכנים זהה לאפס, מעבר כמה הערות בנושאי מוזיקה, ושכל מה שאתה עושה כאן זה לבקר אחרים אישית, שזו כאמור פונקציה מיותרת כאן. אתה גם מייחס לי מחשבות שאין לי -- הרי אתה לא יודע מה עובר בראש שלי, וקשקושים כמו "אתה חושב את עצמך לנעלה מעל פשוטי העם כמוני" הם דוגמה לזה. מי בכלל התעסק בך וחשב עליך, ועוד כעל "פשוט עם" מכל התארים בעולם?

בעליל לא הבנת את החלוקה שלי, ממש לא קרוב, אבל יש לך ביקורת עליה. כל הפרשנויות שלך מהתחלה ועד הסוף עקומות ולא קשורות למה שכתבתי או התכוונתי. בשום שלב לא הייתה ואין בכלל חלוקה בינארית של אנשים -- החלוקה הבינארית היא של צורות שונות של אהבת סאונד, פעם בהקשר המחקרי, ופעם בהקשר האודיופילי/רגשי. פספסת הכל, אבל לגמרי.

לא לכלכתי על דן, אם כבר להיפך, ללכלוכים רק הגבתי, ולמרות הכל, לכל אורך הדרך המשכתי לומר כמה אני מעריך אותו וכמה הוא מומחה. בשאר הזמן התכתבתי איתו כמו שמתכתבים עם אנשים גדולים שמבינים עניין ויודעים לעמוד על דעתם, ואין ספק שדן הוא כזה,

בקיצור, הכל עלילות ואי הבנות טיפשיות מהתחלה ועד הסוף, וביקורת אישית עקומה. גועל נפש.
עמיר ,

הוא הסביר את זה יפה מאוד .
עזוב את האישי - לא מענין .
גם אמרנו שלא צריך ידע מקדים או טכני כדי להבדיל בין לייק אודיופילי ללייק של המחקר ( חייב להודות שזה מאוד הזוי לכתוב את זה אפילו כמשהו לא הגיוני )
 

Tuta

אוהב את התחום
הודעות
122
מעורבות
88
נקודות
28
מצטער , זו הנחה שנשענת על תרחיש אמורפי , אלא אם ידועות לנו הנקודות הבאות - והן לא - לא לי לפחות:

1 - מדובר בקהל של 300 איש בערך אז מן הסתם חילקו לקבוצות האזנה
2 - לא ידועה דמוגרפיית הקבוצות , אם כל אחת היתה מסוג אחד של מאזינים או תערובת, נצא מהנחה שתערובת אחרת ברור שאין בסיס לחשד להטייה ,
3 - לא ידוע וגם סביר להניח שאף אחת מהמשתתפים לא ידע את הסיווג של שאר חבריו להאזנה, כך שהיה יכול להיות מוטה באותה מידה הן ע"י המיומנים והן ע"י שאר האנשים ,


4 - גם אם מיומנים אמרו לאחרים שרמקול בהשמעה 3 נשמע להם עדיף , ייתכן ושינו את סדר ההשמעה לקבוצה הבאה .

לא הבנתי . מה זה "רצף" ? אתה מתכוון למתאם ? מה זה "מימד" ? הכוונה להתפלגות ציונים/דמוגרפיית הנבחנים?
ב"תכונה" אני מבין שהתכוונת לסוג מאזינים מסוים ? מה זאת אומרת "מחלק לשני תחומים"? ברור שיהיה שוני בתוצאות בכל מקרה כי מדובר במיומנים והדיוטות וכל אחת מהקבוצות האלו מהם מראה שוני בתוצאות יחסית לאחרת.. בכל אופן - כל זמן שאיננו יודעים פרטים מסוימים על המחקר הזה יש בהחלט מקום לבדל בין העדפה מבוססת קריטריונים לבין הנאה .
ממד הכוונה למאפיין של אותו שומע: עד כמה הוא מנוסה בהאזנה, עד כמה הוא מכיר את המוזיקה שהושמעה, מה היה מצב הרוח שלו בימי הניסוי, עד כמה הוא רגיש לניואנסים, מה חשוב לו יותר ומה חשוב פחות, המצב הפיזי של השמיעה - אוסף שלם של מאפיינים שכולם יכולים יכולים להשפיע. הכוונה ברצף היא שהממדים שציינתי קשים לאבחנה חדה ובוודאי בינארית - יש בהם רצף עם התפלגות. אני יכול להוסיף שכאשר ירצו לדרג אותם או לתת ציון לממד כלשהוא אז בוודאי יהיו לא מעט שיטות לכך. בשל כך האבחנה שיש שני סוגי אנשים אודיופילים ושאינם אודיופילים ולכל אחד מהם סוג אחר בינארי של משמעות לאהבה לרמקולים נראית לי מופרכת ושלא במקום. בניסויים כאלו שבהם יש מקום רחב למשפיעים סמויים (LATENT VARIABLES) קשה לייצר הוכחה קוזאלית. אם המדגם רחב מספיק והניסוי נערך במתודולוגיה שבודקת בצורה זהה את המשתתפים אזי ניתן בהחלט לייחס להם תוקף קורלטיבי. מבחינה סטטיסטית המתודולוגיה של הניסוי והסקת המסקנות שבו נראים לי אמינים וגם (ולא פחות חשוב) לתוצאות יש בסיס הגיוני.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור