WiiM Ultra המכשיר שעושה מהפכה בעולם האודיו

[AK1]

השאלה הייתה איזה רמקול אוהבים - והמסקנה הייתה מוחצת - לא דובר על ניטראליות. לא דובר על לדרג את הרמקול הכי ניטראלי

לא דובר על זה, אבל מתברר זה התנתב לזה, כשבמונח "נייטרליות" אני מתכוון ל-FR טוב על הציר ודמיון בין ההחזרים לישיר. עובדה (בהסתכלות רטרואקטיבית) שזה מה שהם דרגו גבוה.

לכן, אני מבין את ההסבר שלך אך הוא תלוש מהמציאות. אתה חוזר שוב ושוב על דברים שלא רלוונטים למחקר הזה. אתה יכול לחזור עליהם שוב - הם עדיין לא יהיו רלוונטים למחקר.

אם היית מבין את הטיעון שלי, לא היית מעלה הסתייגות שלא דובר על נייטרליות, כי היא לא רלוונטית. אף אחד מהטיעונים שלי לא מתייחס למה שאמרו למשתתפים -- דומני שהזכרתי את זה שאני לא יודע האם/מה אמרו למשתתפים, ועכשיו גם הוספתי שהשימוש שלי במילה ניטראלי מתייחס יותר למסקנות המחקר מאשר לשלב המוקדם יחסית, שבו מכינים את המשתתפים.

למה אתה חושב שלא נהנו והיה לחץ ?
אולי היה לחץ בקרב אנשים בתחום אבל למה בקרב מוזיקאים/אנשים שלא קשורים בתחום - אתה שוב מפתח תיאוריה שלא קשורה למחקר ועוד מצפה שאני אסכים איתה . לא ברור .

אני לא יודע אם הם נהנו או לא, אני אומר שכל התהליך שונה מהאזנה רגילה, מלחיץ יותר, ולא מרוכז בהנאה. יש כאן משימה: לתת דירוג מנומק של 3-4 רמקולים, ובתהליך כזה, אני לא יודע כמה זמן או מכוונות יש להם להתרגש או להיות מעורבים, במיוחד שזה לא מוזיקה שהם בחרו בווליום שנוח להם.

יש לי מעשי ניסיון ארוך-טווח בהשוואות עיוורות של מוזיקה. במשך יותר מ-30 שנה השתתפתי בקבוצה שערכה מפגשים שבועיים של השוואות "עיוורות" בין ביצועים שונים של אותו קטע של מוזיקה קלאסית, לרוב 2-3 השוואות בכל ערב. כל אחד מהמשתתפים היה צריך לנקד את כל הביצועים, ואחרי שמסרו את הפתק עם הניקוד, כל אחד בתורו היה צריך לנמק. זה תהליך מתיש, שבו אתה צריך גם להתרשם באופן כללי וגם לנקד וגם לרשום נימוקים, שזה לא מה שעושים כשמשווים שני ביצועים בבית, וגם היה עניין של חזרות -- אפילו אם התחברת לאיזשהו ביצוע, ואולי לעוד אחד, זה נהיה יותר ויותר קשה להתחבר, כי לשמוע את אותה מוזיקה כמה פעמים הופך לשגרה, ולפעמים ממש נמאס ורוצים שזה יעבור כבר, גם הריכוז לא נשמר באותה מידה לאורך כל התהליך, אז זה ממש לא מודד את מידת האהבה לכל ביצוע. זה כן מצביע על ביצועים ששווה לבדוק אחר כך בבית, אבל הניקוד אינו מדד מהימן, ובהרבה מקרים הבדיקה בבית מראה תוצאות אחרות לגמרי.

בחלק מהמקרים הישוו יצירות שאני לא אוהב, וזה היה סיוט. לא רציתי להיות שם, ובהרבה מקרים כאלה לא מסרתי דירוג, או שהדירוג לא היה של אהבה גדולה אלא מינימום סבל.

בביית השוואת בין ביצועים כדי לראות איזה אני אוהב הוא תהליך שונה לחלוטין. אין לי משימות, אני לא חייב לתת נקודות, אני לא צריך לנמק, אני צריך רק לראות מה מלהיב אותי יותר, מה אומר לי יותר, וכו', ולפעמים זה לא קורה בכלל, ולפעמים קורה באחד הביצועים ובאחר לא, ולפעמים בשניהם. אבל המתאם בין התוצאות של ההשוואות בקבוצה ובבית לא היה מאוד גבוה.

כך שאני מדבר מתוך הבנה וניסיון של תהליכים כאלה, וזה לא כזה פשוט, ברור וחד משמעי כפי שנדמה לך מלקרוא על זה, והדירוג לא מודד אהבה אלא עדיפות יחסית לפי קריטריונים, וזה תהליך יותר אינטלקטואלי מאשר רגשי.

ואין דבר שיותר קשור מזה למחקר. זו המהות של המחקר. הדירוגים. סביב זה סובב הכל.

דובר על לשמוע רמקול ולהגיד מה יותר אוהבים - לא דובר על הפעלת פצצת אטום תוך כדי הימלטות מהמקום בחללית אל החלל החיצון.

הסברתי את זה עכשיו יותר בפירוט, ולהציג את זה בצורה אבסורדית לא תורם כלום לכלום.

 

[AK1]

הבעיה היא לא חוסר ההבנה . הבעיה היא הדמיון המפותח של הכותב שהוא יכול לדבר נחרצות על משהו שכלל אינו מבין בו.

מעולם לא נטען דבר כזה .
אני אישית מכיר רמקולים עם ספין טוב שאני לא אוהב .
למה ?
כי הם מקומפרסים - סתם דוגמא אחת מיני מליון . אין להם טווח דינמי שעבורי הוא בטופ 3 של מה שחשוב לי ברמקול . רמקול לא דינמי - עבורי זה רמקול לפח. יכול להיות ספין הכי טוב בעולם.

ספינורמה היא אך ורק נקודת פתיחה למשהו שנראה כמהונדס טוב בבסיסו - לא מעבר.
מדוע :
1.הרמקול יהיה עיקבי מחדר לחדר
2.הרמקול נועד להתמודד נהדר עם חדר רלפקטיבי ( זו ההגדרה הנכונה - חדר רפלקטיבי)
3.הרמקול יהיה טבעי - הסאונד החוזר וזה שמגיע ישירות למאזין - יהיו בעל גוון טונאלי זהה - מה שיסתכם לעקומת הרמן .
4.הרמקול ידרוש אקוסטיקה מינמאלית אם בכלל כדי לטפל ב FR- שמעל תדר המעבר(בס נמוך).
5.הרמקול יגיב נהדר ללא ארטיפקטים ל RC ובסבירות גבוהה גם לא יצטרך RC מעל תדר המעבר של החדר(באס נמוך)
6.יהיה ניתן להוסיף דפיוזרים ולא סופגים בצורה משמעותית - מפני שלא צריך להרוג את ההחזרים ה"רעים" ששונים מהסאונד הישיר שמגיע מהרמקול
7.הרמקול יגיב בצורה צפויה לחלוטין לכל TOE IN.
8.הרמקול יהיה כפלסטלינה ביד בעליו ועם עוד ידע הוא יוכל להגיע לטונאליות שהוא מחפש.


זה רק כמה דוגמאות בקטנה ככה להבין - למה בלי ספינורמה או נתונים בעלי משמעות - הרמקול מבחינתי - יכול להישאר במפעל.
הסיבה היא פשוטה - או שלא מדדו אותו או שלא רוצים לחשוף את המדידות -מאוד פשוט.
לשמחתי,רוב העולם המודרני -מבין את זה ואנו רואים יותרויותר יצרנים משנים קונספט ומקפידים על הדברים.

הערה : ספינורמה לא לוקחת בחשבון שכבות לאקה .

יופי, כל אלה תכונות טובות וכדאי מאוד שלרמקול יהיה אותן. ממש כדאי.

אבל אף אחת מהן לא מנבאת עד כמה המאזין יאהב את הרמקול, שזה היה נושא הוויכוח מהתחלה.
אם הוא לא ממש אוהב אותו, העקביות לא עוזרת -- עדיין לא יאהב אותו, ולא משנה החדר, וכך כל שאר התכונות הטובות והחשובות.

כאמור, אם אין אפשרות לשמוע בכלל, אז שאפשר לשמוע אבל אין הבדלים גדולים בסאונד ו/או בהתלהבות בין הרמקולים, עדיף לקחת את זה עם הספינורמה הטובה יותר.

נניח ששמעת בבית כל מיני רמקולים, כולל עם ספינורמה טובה, שאתה לא מתלהב מאף אחד מהם, אבל דווקא אחד עם ספיונרמה גרועה אתה אוהב מכל הבחינות. אתה יודע שהספינורמה הגרועה אומרת שאם תעבור דירה, הוא עלול להישמע פחות טוב, אבל גם אחרי שבדקת אותו ממושכות, בנחת, עם כל סוגי המוזיקה שאתה שומע, אתה עדיין אוהב אותו יותר מכל האלטרנטיבות.

מה היית בוחר?

אני הייתי לוקח את הסיכון עם השני, ומזכיר שאם הייתי מסנן מראש לפי ספינורמה, לא הייתי בכלל מגיע ללשמוע אותו.

 

[AK1]

עוד יותר אמין. מפני שפלויד טול ציין בעצמו - שלא היה אדם אחד שהעדיף רמקול במונו אך לא העדיף את אותו רמקול בסטריאו .( אפילו לא אחד) - תציין גם את זה בבקשה או שאתה הולך בדרכו של קליפ ? מכיר אותך כאחד שחשוב לו לדייק בפרטים.

הגזמת -- לא להזכיר פרט (שלא זכרתי בעת הכתיבה, לא שצינזרתי אותו) אינו שקול ללא לדייק בפרטים.

פשוט כשכותבים דברים לא נכונים - אני מתקן אותם נחרצות.

אין לי בעיה עם תיקונים נחרצים, רק שלקחת את השטות הזו למקום של "לא הבנת דבר מהמחקר" (המחקר לא בנוי על זה),, "שצריך לחזור למושגי יסוד" (חשוב אבל לאו דווקא בהקשר זה), העיקר מבקר את המחקר (לא ביקרתי אותו בשום שלב) "כאשר אפילו מושגי הבסיס לא ברורים" (דובר במושג אחד שהמחקר לא מסתמך עליו בשום צורה).

כך שזה נראה לי כמו קפיצה (אין צורך בחבל) על ההזדמנות לתאר אותי כמי שלא מבין כלום מכלום כדי להוכיח שאין טעם להתייחס לדברי ולא שווה לדון איתי בכלל, שזה מה שכתבת בשלב קודם במקום לענות לי, וההתרשמות שלי הייתה שזה המשך ישיר לזה. לכן הגבתי כך.

עמיר יקר,
אני לא במלחמה או ויכוח נצחי איתך.
אנחנו פשוט מתדיינים על נושא מאוד חשוב - על מחקר מאוד חשוב .
פשוט תהנה מהדרך...

אין לי בעיה עם הדרך, אבל יש לי בעיה עם זה שאם אני טועה במשהו, ישר מנפחים את זה למקסימום האפשרי ומעבר לזה.

אין לי שום בעיה שתתקן אותי, ואני שמח ללמוד ממך, אבל אנא עשה זאת בצורה עניינית.

 

[RB68]

יופי, כל אלה תכונות טובות וכדאי מאוד שלרמקול יהיה אותן. ממש כדאי.

אבל אף אחת מהן לא מנבאת עד כמה המאזין יאהב את הרמקול, שזה היה נושא הוויכוח מהתחלה.

למה? על בסיס מה אתה אומר אף אחת לא תנבא? הכוונה כמובן לשילוב התכונות הנ"ל עם הספין. אתה כותב את זה:
1. כאילו זו עובדה שכבר ביססת.
2. כאילו מדובר בתכונות תלושות מתזת המתכננים לגבי איך מבצעים רמקול טוב בעוד שהיפך הוא הנכון - אלו בדיוק התכונות שהתעשיה מנסה להקנות לרמקולים במשך אבולוציה של עשורים רבים.

אם הוא לא ממש אוהב אותו, העקביות לא עוזרת -- עדיין לא יאהב אותו, ולא משנה החדר, וכך כל שאר התכונות הטובות והחשובות.

כאמור, אם אין אפשרות לשמוע בכלל, אז שאפשר לשמוע אבל אין הבדלים גדולים בסאונד ו/או בהתלהבות בין הרמקולים, עדיף לקחת את זה עם הספינורמה הטובה יותר.

נניח ששמעת בבית כל מיני רמקולים, כולל עם ספינורמה טובה, שאתה לא מתלהב מאף אחד מהם, אבל דווקא אחד עם ספיונרמה גרועה אתה אוהב מכל הבחינות. אתה יודע שהספינורמה הגרועה אומרת שאם תעבור דירה, הוא עלול להישמע פחות טוב, אבל גם אחרי שבדקת אותו ממושכות, בנחת, עם כל סוגי המוזיקה שאתה שומע, אתה עדיין אוהב אותו יותר מכל האלטרנטיבות.

מה היית בוחר?

מה זה משנה? מה השכיחות של התרחיש הזה? גם אותה לא ביססת.

אני הייתי לוקח את הסיכון עם השני.

אולי, אולי מישהי אחר לא. אולי אפשר לקפץ עוד שלב בהבנה וגם להתייחס לתכונות של החלל אליו אתה עובר - סתם כדוגמא, בלי לטעון להצלחת-על בניבוי: vertical globe plot יכולה לעזור לך במשהו עם התאמה לחדר עם תקרה נמוכה מזו שיש לך כרגע. רק דוגמה.

יש אגב כבר יכולות מידול ספציפיות לחללים מורכבים שמשמשות אינטגרטורים של אודיו בתחום ה-venues. מה שעומד בין השימוש המקצועי-יקר בתוכנות כאלו, לבין קומודיטיזציה מלאה: היעדר מידע מלא על הרבה מדי מהרמקולים שפוגש היעדר דרישה "מלמטה" של שוק שכרגע לא מאמין בפתרונות כאלו, למרות שהוא נכון להאמין בקלות בכל איזוטרייה משונה שמישהו קישט במילים הנכונות (ובכמה שכבות טובות של לכה, היה מוסיף ידידנו).

 

[AK1]

למה? על בסיס מה אתה אומר אף אחת לא תנבא? הכוונה כמובן לשילוב התכונות הנ"ל עם הספין. אתה כותב את זה:
1. כאילו זו עובדה שכבר ביססת.

נראה לי שביססתי במידה מסוימת את הטענה שהספינורמה אינה מנבאת הנאה.

נראה לי מובן מאליו שלמשל עקביות לא מנבאת הנאה -- היא מנבאת שהצליל יהיה דומה בחדרים שונים, ואם לא אוהבים את הצליל בחדר הראשון, זה לא מנבא הנאה בחדר השני (בעצם מנבא להיפך).

חלק מהתכונות האחרות הן במתאם גבוה לספינורמה, כך שאם הספינורמה לא מנבאת, גם הן לא.

זה שאפשר לשפר את הצליל יותר בקלות לא מנבא לפחות את האהבה הראשונית. אולי זה מגדיל את הסיכוי לשפר את הצליל בסופו של דבר אפילו במידה שכן יאהבו אותו.

2. כאילו מדובר בתכונות תלושות מתזת המתכננים לגבי איך מבצעים רמקול טוב בעוד שהיפך הוא הנכון - אלו בדיוק התכונות שהתעשיה מנסה להקנות לרמקולים במשך אבולוציה של עשורים רבים.

את ה"כאילו" אתה הוספת. הוא לא נובע מדברי. הרי מהעובדה הידועה שמתכנני ובוני ציוד מנסים ליצור רמקולים נייטרליים לא נובע שזה מנבא אהבה מצד כל מאזין ספציפי נתון.

מה זה משנה? מה השכיחות של התרחיש הזה? גם אותה לא ביססת.
...
אולי, אולי מישהי אחר לא

לא ביססתי שיש לזה הסתברות גבוהה כי אין לזה. לא הרבה בכלל מגיעים למצב של השוואות מרובות בבית, במיוחד של ציוד יקר. אבל זו עדיין שאלה שנראית לי מעניינת, דווקא כי ברור שלא כולם יענו את אותה תשובה. השארתי את השאלה פתוחה ואמרתי את מה שאני הייתי עושה, אבל ממש לא נובע מזה שאני חושב שאחרים יענו כמוני. אחרת הייתי כותב שבטח כולם היו בוחרים באפשרות השניה.

עבורי במצב כזה היה באסה לא נורמלית -- ולטווח ארוך -- להיאלץ להתפשר על משהו בגלל שיקולים טכניים, כשיש לי אופציה למשהו שאני ממש אוהב.

אולי אפשר לקפץ עוד שלב בהבנה וגם להתייחס לתכונות של החלל אליו אתה עובר - סתם כדוגמא, בלי לטעון להצלחת-על בניבוי: vertical globe plot יכולה לעזור לך במשהו עם התאמה לחדר עם תקרה נמוכה מזו שיש לך כרגע. רק דוגמה.

אם אתה כבר יודע שאתה עובר לחדר נתון, אולי כדאי לחכות עם ההשוואות והרכישה, אחרת אין יתרון ומשמעות מיוחדת להשוואה אצלך בבית.

 

[Dan-Cinemart]

לא דובר על זה, אבל מתברר זה התנתב לזה, כשבמונח "נייטרליות" אני מתכוון ל-FR טוב על הציר ודמיון בין ההחזרים לישיר. עובדה (בהסתכלות רטרואקטיבית) שזה מה שהם דרגו גבוה.



אם היית מבין את הטיעון שלי, לא היית מעלה הסתייגות שלא דובר על נייטרליות, כי היא לא רלוונטית. אף אחד מהטיעונים שלי לא מתייחס למה שאמרו למשתתפים -- דומני שהזכרתי את זה שאני לא יודע האם/מה אמרו למשתתפים, ועכשיו גם הוספתי שהשימוש שלי במילה ניטראלי מתייחס יותר למסקנות המחקר מאשר לשלב המוקדם יחסית, שבו מכינים את המשתתפים.



אני לא יודע אם הם נהנו או לא, אני אומר שכל התהליך שונה מהאזנה רגילה, מלחיץ יותר, ולא מרוכז בהנאה. יש כאן משימה: לתת דירוג מנומק של 3-4 רמקולים, ובתהליך כזה, אני לא יודע כמה זמן או מכוונות יש להם להתרגש או להיות מעורבים, במיוחד שזה לא מוזיקה שהם בחרו בווליום שנוח להם.

יש לי מעשי ניסיון ארוך-טווח בהשוואות עיוורות של מוזיקה. במשך יותר מ-30 שנה השתתפתי בקבוצה שערכה מפגשים שבועיים של השוואות "עיוורות" בין ביצועים שונים של אותו קטע של מוזיקה קלאסית, לרוב 2-3 השוואות בכל ערב. כל אחד מהמשתתפים היה צריך לנקד את כל הביצועים, ואחרי שמסרו את הפתק עם הניקוד, כל אחד בתורו היה צריך לנמק. זה תהליך מתיש, שבו אתה צריך גם להתרשם באופן כללי וגם לנקד וגם לרשום נימוקים, שזה לא מה שעושים כשמשווים שני ביצועים בבית, וגם היה עניין של חזרות -- אפילו אם התחברת לאיזשהו ביצוע, ואולי לעוד אחד, זה נהיה יותר ויותר קשה להתחבר, כי לשמוע את אותה מוזיקה כמה פעמים הופך לשגרה, ולפעמים ממש נמאס ורוצים שזה יעבור כבר, גם הריכוז לא נשמר באותה מידה לאורך כל התהליך, אז זה ממש לא מודד את מידת האהבה לכל ביצוע. זה כן מצביע על ביצועים ששווה לבדוק אחר כך בבית, אבל הניקוד אינו מדד מהימן, ובהרבה מקרים הבדיקה בבית מראה תוצאות אחרות לגמרי.

בחלק מהמקרים הישוו יצירות שאני לא אוהב, וזה היה סיוט. לא רציתי להיות שם, ובהרבה מקרים כאלה לא מסרתי דירוג, או שהדירוג לא היה של אהבה גדולה אלא מינימום סבל.

בביית השוואת בין ביצועים כדי לראות איזה אני אוהב הוא תהליך שונה לחלוטין. אין לי משימות, אני לא חייב לתת נקודות, אני לא צריך לנמק, אני צריך רק לראות מה מלהיב אותי יותר, מה אומר לי יותר, וכו', ולפעמים זה לא קורה בכלל, ולפעמים קורה באחד הביצועים ובאחר לא, ולפעמים בשניהם. אבל המתאם בין התוצאות של ההשוואות בקבוצה ובבית לא היה מאוד גבוה.

כך שאני מדבר מתוך הבנה וניסיון של תהליכים כאלה, וזה לא כזה פשוט, ברור וחד משמעי כפי שנדמה לך מלקרוא על זה, והדירוג לא מודד אהבה אלא עדיפות יחסית לפי קריטריונים, וזה תהליך יותר אינטלקטואלי מאשר רגשי.

ואין דבר שיותר קשור מזה למחקר. זו המהות של המחקר. הדירוגים. סביב זה סובב הכל.



הסברתי את זה עכשיו יותר בפירוט, ולהציג את זה בצורה אבסורדית לא תורם כלום לכלום.

תודה על הכתיבה הארוכה .
אבל זה הכל נורא מתפלסף:

1.אין הגיון
2. והרבה יותר חשוב - מפני שהמסקנה הייתה נחרצת לגבי איזה רמקולים אוהבים ואיזה לא .
וזה לא רק מחקר אחד .כולם מראים אותו דבר.

במידה וזה לא היה מדד אמין לבדיקת "איזה רמקול אתה אוהב " = איזה רמקולים בני אדם אוהבים - התוצאות לא היו עקביות וברורות והמסקנה הנחרצת של טול וחבריו( וחברות אחרות) הייתה שונה מ : it turned out that most people, most of the time, liked and disliked the same loudspeakers.

אני לא מצפה שתסכים גם אם בפנים תשתכנע ממש . אבל תודה שזה מדהים. מה אומר?

אתה יכול לטעון שמבצעי המחקר בדקו בווליום חרישי או בווליום מחריש אזניים . את זה אפשר - וזה יהיה יותר הגיוני מהטענה שלך - אבל גם אז סעיף 2 לא מסתדר.

 

[Dan-Cinemart]

הדירוג לא מודד אהבה אלא עדיפות יחסית לפי קריטריונים, וזה תהליך יותר אינטלקטואלי מאשר רגשי.

מה קשור הדירוג ?
שאלו אותם איזה רמקול הם אוהבים ואיזה לא והמסקנה הייתה נחרצת.

נניח ששמעת בבית כל מיני רמקולים, כולל עם ספינורמה טובה, שאתה לא מתלהב מאף אחד מהם, אבל דווקא אחד עם ספיונרמה גרועה אתה אוהב מכל הבחינות. אתה יודע שהספינורמה הגרועה אומרת שאם תעבור דירה, הוא עלול להישמע פחות טוב, אבל גם אחרי שבדקת אותו ממושכות, בנחת, עם כל סוגי המוזיקה שאתה שומע, אתה עדיין אוהב אותו יותר מכל האלטרנטיבות.

אם אני לא מבין סאונד,אינגרציה של חדר לרמקול,הגברה וכו - הייתי עושה את מה שאמרת.
אבל מפני שאני לא כזה ואני מבין סאונד - אני אבין בדיוק מה אהבתי ברמקול הגרוע.
ייתכן לדוגמא(אחת מתוך מליון) שהוא מייצר לי הגבר בבאס - שאין ברמקולים האחרים וכיודע באס הוא בערך 30 אחוז מהחוייה ומשפיע על איך שנשמעים המידים והגבוהים בצורה נחרצת.
במקרה הזה - אסדר את הבאס של האחרים בכל מיני דרכים והסיכוי שאוהב את הרמקול הגרוע - לא קיים. (בהשוואה אל אחד על אחד)

יכול גם להיות שהוא מאוד דינמי ולי זה ממש חשוב והאחרים דחוסים ( ספין לא מודדת את זה ) - אז אנסה להביא משהו טוב ודינמי.

מעבר לעניין ה HIGH FIDELITY - רמקול עם ספין רע =רמקול לא טבעי (לא ניתן לויכוח) ומסתבר שעבורי ועבור רוב היקום הוא לא נשמע טוב.

 

[Dan-Cinemart]

הגזמת -- לא להזכיר פרט (שלא זכרתי בעת הכתיבה, לא שצינזרתי אותו) אינו שקול ללא לדייק בפרטים.

לא להזכיר פרט כאשר את זה שכן זכרת ומנסה להתנגח במסקנת המחקר( כולל סימן קריאה שציינת) - הוא משהו מהותי מאוד . ושקול למעבר לאי דיוק בפרטים מפני שהוא "מסובב" את כל המחקר אל האבדון והלא רלוונטי. אני בטוח שאתה מבין את זה ומסכים לזה.

אין לי בעיה עם תיקונים נחרצים, רק שלקחת את השטות הזו למקום של "לא הבנת דבר מהמחקר" (המחקר לא בנוי על זה),, "שצריך לחזור למושגי יסוד" (חשוב אבל לאו דווקא בהקשר זה), העיקר מבקר את המחקר (לא ביקרתי אותו בשום שלב) "כאשר אפילו מושגי הבסיס לא ברורים" (דובר במושג אחד שהמחקר לא מסתמך עליו בשום צורה).

כך שזה נראה לי כמו קפיצה (אין צורך בחבל) על ההזדמנות לתאר אותי כמי שלא מבין כלום מכלום כדי להוכיח שאין טעם להתייחס לדברי ולא שווה לדון איתי בכלל, שזה מה שכתבת בשלב קודם במקום לענות לי.

הוסבר לעיל .

אין לי בעיה עם הדרך, אבל יש לי בעיה עם זה שאם אני טועה במשהו, ישר מנפחים את זה למקסימום האפשרי ומעבר לזה.

אין לי שום בעיה שתתקן אותי, ואני שמח ללמוד ממך, אבל אנא עשה זאת בצורה עניינית.

אני לא יודע על מה אתה מדבר, לענין "ניפוח למקסימום"

 

[RB68]

נראה לי שביססתי במידה מסוימת את הטענה שהספינורמה אינה מנבאת הנאה.

לטעמי לא ביססת את זה בכלל. אולי בינך לבין קליפ. כן, גם אם לא צללתי פנימה ללופ שלכם עם ההבדל בין לייק להנאה מצמררת חושים ומטריפת בני מעיים - זה לא אומר שזה מבוסס מבחינתי, מה לעשות. לא שהעמדה שלי כל כך חשובה...
בכל מקרה, הספינורמה לא תספיק לבד לנבא רמקול מוצלח.

נראה לי מובן מאליו שלמשל עקביות לא מנבאת הנאה -- היא מנבאת שהצליל יהיה דומה בחדרים שונים, ואם לא אוהבים את הצליל בחדר הראשון, זה לא מנבא הנאה בחדר השני (בעצם מנבא להיפך).

זה טיעון מוזר מאוד. אין מה לדבר על עקביות מחוץ להקשר של עקביות של תוצאה רצוייה. מה אכפת לי עקביות של דרעק?

חלק מהתכונות האחרות הן במתאם גבוה לספינורמה, כך שאם הספינורמה לא מנבאת, גם הן לא.

מה? מאיפה הבאת את זה? אולי יש מתאם מסחרי מעצם זה שרמקול מוצלח בהיבט אחד יהיה מוצלח בהיבטים נוספים. אתה יכול לטעון שיש סיבתיות טכנית לכך שרמקול שלא סובל מpower compression יפזר טוב? מה בדיוק במתאם למה?

זה שאפשר לשפר את הצליל יותר בקלות לא מנבא לפחות את האהבה הראשונית. אולי זה מגדיל את הסיכוי לשפר את הצליל בסופו של דבר אפילו במידה שכן יאהבו אותו.



את ה"כאילו" אתה הוספת. הוא לא נובע מדברי. הרי מהעובדה הידועה שמתכנני ובוני ציוד מנסים ליצור רמקולים נייטרליים לא נובע שזה מנבא אהבה מצד כל מאזין ספציפי נתון.

תראה, אתה רץ רחוק ועמוק עם תזה של "לא מנבא אהבה". אני חושב שהאהבה תצוץ לה בסבירות גבוהה בהרבה כשהרמקול מוצלח בשורה של פרמטרים. למרבה המזל זה לא תלוי בי הקטן והעצל אלא בתעשיה שלמה שפועלת תחת ההנחה הזו. עוד אני סבור שאין פה כל סתירה לקיומו של טעם אישי: הניווט אליו קצר בהרבה כאשר משתמשים בהבנה של תכונות מדידות - אבל היי - שכל אחד ינווט כרצונו.

לא ביססתי שיש לזה הסתברות גבוהה כי אין לזה. לא הרבה בכלל מגיעים למצב של השוואות מרובות בבית, במיוחד של ציוד יקר. אבל זו עדיין שאלה שנראית לי מעניינת, דווקא כי ברור שלא כולם יענו את אותה תשובה. השארתי את השאלה פתוחה ואמרתי את מה שאני הייתי עושה, אבל ממש לא נובע מזה שאני חושב שאחרים יענו כמוני. אחרת הייתי כותב שבטח כולם היו בוחרים באפשרות השניה.

עבורי במצב כזה היה באסה לא נורמלית -- ולטווח ארוך -- להיאלץ להתפשר על משהו בגלל שיקולים טכניים, כשיש לי אופציה למשהו שאני ממש אוהב.

ברור שיש תרחישים מבעסים מעבר למשקלם הסטטיסטי. פשוט הנקודה (שחזרת עליה לא מעט מפה לשם) של "בגלל המדידות החמצתי משהו שאולי הייתי אוהב" - אז מה? מה הביג דיל? אני יכול להחמיץ רמקול שאולי הייתי אוהב בגלל שאשתי חושבת שהצבע שלו דוחה, או בגלל שלא שמעתי עליו בכלל, או בגלל 1001 סיבות. זה שוק חופשי והוא יכול להתאים את עצמו.

אם אתה כבר יודע שאתה עובר לחדר נתון, אולי כדאי לחכות עם ההשוואות והרכישה, אחרת אין יתרון ומשמעות מיוחדת להשוואה אצלך בבית.

וואלה, באמת כדאי לחכות?
מה אתה עושה את עצמך שלא הבנת שזו דוגמה לעוד היבט מדיד שיכול להיות שימושי?

 

[AK1]

מה קשור הדירוג ?
שאלו אותם איזה רמקול הם אוהבים ואיזה לא והמסקנה הייתה נחרצת.

ככל הידוע לי, לא שאלו אותם מה הם אוהבים, הם נדרשו לתת דירוג מספרי בין 0 ל-10, ורצוי גם נימוקים

ספינורמה היא אך ורק נקודת פתיחה למשהו שנראה כמהונדס טוב בבסיסו - לא מעבר.
מדוע :
1.הרמקול יהיה עיקבי מחדר לחדר
2.הרמקול נועד להתמודד נהדר עם חדר רלפקטיבי ( זו ההגדרה הנכונה - חדר רפלקטיבי)
3.הרמקול יהיה טבעי - הסאונד החוזר וזה שמגיע ישירות למאזין - יהיו בעל גוון טונאלי זהה - מה שיסתכם לעקומת הרמן .
4.הרמקול ידרוש אקוסטיקה מינמאלית אם בכלל כדי לטפל ב FR- שמעל תדר המעבר(בס נמוך).
5.הרמקול יגיב נהדר ללא ארטיפקטים ל RC ובסבירות גבוהה גם לא יצטרך RC מעל תדר המעבר של החדר(באס נמוך)
6.יהיה ניתן להוסיף דפיוזרים ולא סופגים בצורה משמעותית - מפני שלא צריך להרוג את ההחזרים ה"רעים" ששונים מהסאונד הישיר שמגיע מהרמקול
7.הרמקול יגיב בצורה צפויה לחלוטין לכל TOE IN.
8.הרמקול יהיה כפלסטלינה ביד בעליו ועם עוד ידע הוא יוכל להגיע לטונאליות שהוא מחפש.

במחשבה נוספת, מה שלפחות זה אומר, שבלי קשר לאיכות הסאונד ועד כמה אוהבים אותו, כדאי להעדיף ספינורמה גבוהה בגלל התכונות האלה.

רק תזכורת שכל ההשגות לגבי ספינורמה היו רק לגבי יכולתה לנבא הנאה של המאזינים.
לגבי התכונות הטובות האלה אין השגות.

למעט אולי שאלה לגבי עקומת הרמאן:
להבנתי:

• ה-FR של רמקולים טובים בחדר סביר דומה לעקומה הזו
• גם אם מצליחים להגיע ל-flat בערת RC למשל, הרבה אוהבים ליישם (apply) על לזה target curve של עקומת הארמאן.

כלומר אנשים אוהבים להאזין להקלטות לא כפי שהן, אלא בהדגשה משמעותית של הבאס והנחתה בגבוהים.
איך זה מסתדר עם "טבעי"?

 

[AK1]

לא להזכיר פרט כאשר את זה שכן זכרת ומנסה להתנגח במסקנת המחקר( כולל סימן קריאה שציינת) - הוא משהו מהותי מאוד . ושקול למעבר לאי דיוק בפרטים מפני שהוא "מסובב" את כל המחקר אל האבדון והלא רלוונטי. אני בטוח שאתה מבין את זה ומסכים לזה.

זה לא נראה לי משמעותי עד כדי "מסובב" את כל המחקר אל האבדון והלא רלוונטי -- -- דווקא דיברתי על זה שאנשים רגישים יותר למונו, והעיסוק בפרמטרים של הסטריאו מסיח את דעתם ממה שהמחקר מנסה לבדוק.

בכל מקרה, לא זכרתי את הפרט הזה, וזה לא על תקן "אי דיוק בפרטים" אלא "השמטת פרט חשוב".

אני לא יודע על מה אתה מדבר, לענין "ניפוח למקסימום"

להפוך טעות פשוטה להצגת העניין כאילו לא מבין כלום בכלום.

 

[AK1]

לטעמי לא ביססת את זה בכלל. אולי בינך לבין קליפ. כן, גם אם לא צללתי פנימה ללופ שלכם עם ההבדל בין לייק להנאה מצמררת חושים ומטריפת בני מעיים - זה לא אומר שזה מבוסס מבחינתי, מה לעשות. לא שהעמדה שלי כל כך חשובה...

לא קשור לקליפ, ואם בחרת שלא לצלול זה לא אומר שהטענה לא בוססה כלל.

בכל מקרה, הספינורמה לא תספיק לבד לנבא רמקול מוצלח.

זו הייתה הנקודה המעניינת.

זה טיעון מוזר מאוד. אין מה לדבר על עקביות מחוץ להקשר של עקביות של תוצאה רצוייה. מה אכפת לי עקביות של דרעק?

קודם תמהת "על בסיס מה אתה אומר אף אחת לא תנבא?" -- ההקשר הוא של איזה מהתכונות תנבא הנאה. עניתי לזה.

מה? מאיפה הבאת את זה? אולי יש מתאם מסחרי מעצם זה שרמקול מוצלח בהיבט אחד יהיה מוצלח בהיבטים נוספים. אתה יכול לטעון שיש סיבתיות טכנית לכך שרמקול שלא סובל מpower compression יפזר טוב? מה בדיוק במתאם למה?

תכונות כמו "הרמקול נועד להתמודד נהדר עם חדר רלפקטיבי" ו"הרמקול יהיה טבעי - הסאונד החוזר וזה שמגיע ישירות למאזין - יהיו בעל גוון טונאלי זהה" הן במתאם אחד לאחד שספינורמה טובה. אם הספינורמה לא מנבאת הנאה, גם זה לא ינבא.

תראה, אתה רץ רחוק ועמוק עם תזה של "לא מנבא אהבה". אני חושב שהאהבה תצוץ לה בסבירות גבוהה בהרבה כשהרמקול מוצלח בשורה של פרמטרים. למרבה המזל זה לא תלוי בי הקטן והעצל אלא בתעשיה שלמה שפועלת תחת ההנחה הזו. עוד אני סבור שאין פה כל סתירה לקיומו של טעם אישי: הניווט אליו קצר בהרבה כאשר משתמשים בהבנה של תכונות מדידות - אבל היי - שכל אחד ינווט כרצונו.

יש הרבה רמקולים בתעשיה הזו, שמהם הרבה טובים בשורה של פרמטרים, אבל לא כולם אוהבים את אותם רמקולים אפילו בתוך הקבוצה הזו, וגם יש שאוהבים רמקולים שלא בקבוצה הזו. אז אין מתאם אחד לאחד כמו שאתה מציג בין להיות טובים בפרמטרים לבין אהבה.

וואלה, באמת כדאי לחכות?

אם אתה יודע שאתה עובר תוך זמן סביר, ויש לך אפשרויות להאזין לרמקולים בבית, אז כן,.לדעתי שווה לחכות.

מה אתה עושה את עצמך שלא הבנת שזו דוגמה לעוד היבט מדיד שיכול להיות שימושי?

לא עשיתי את עצמי, התגובה שלי לזה הייתה ששווה לחכות, ולא התייחסתי לשימושיות של זה ולפסקה הבאה, מטוב ועד רע. בשביל זה הייתי צריך לחשוב באיזה מצבים זה אכן שימושי, ולא בא לי להיכנס לזה.

===========

נדמה לי שלאחרונה התחלת להיות קצת יותר תוקפני כלפי ולערער כמעט על כל משפט שאני כותב. האם אני מדמיין?

 

[RB68]

נדמה לי שלאחרונה התחלת להיות קצת יותר תוקפני כלפי ולערער כמעט על כל משפט שאני כותב. האם אני מדמיין?

בוא ננקה את זה לפני שממשיכים:
אני מעריך אותך ומכבד אותך, את האינטלקט והידע, את הסקרנות. האוטודידקטית ואת היסודיות ונהנה לשוחח אתך. אפילו מקצת התכונות המאתגרות יותר של סגנון התקשורת שלך - אני מזדהה אתן במידה מסויימת כי הן קיימות גם בי.

אתה לא מדמיין את זה שהשרשור הזה מוציא ממני קצת יותר ביקורתיות מהבייסליין שלי, שאני חושב שהוא עדין במונחי הפורום ובהחלט עדין בהשוואה אליך עמיר.

חשבת לעצמך על האימפקט של "לערער כמעט על כל משפט שאני כותב" על אחרים, כאשר אתה ה"מערער"? לא שעשיתי פה דווקא כדי להמחיש לך את זה - סתם יצא כך.
זאת ועוד, לפעמים רוצים לדבר על היער ולא לעבור אחד אחד על הפגמים של כל עץ ואתה לעתים מתמקד בעצים על חשבון התמונה הגדולה - לא בגלל שאתה לא מבין את התמונה - בגלל שבני השיח שלך לא מקבלים הזדמנות להציג את התמונה שלהם (זהו, סיימתי עם המטפורה הזאת) כי מה לעשות, לא לכולם יש את הפנאי או הקשב לעבור פרט אחרי פרט, תגובה אחרי תגובה, רק כדי להעביר רעיון - אם תרצה, אתגר של כושר אירובי-פורומי.

אשמח לחזור להיות טרחן ענייני מהתגובה הבאה.
רועי

 

[AK1]

תודה על הכתיבה הארוכה .
אבל זה הכל נורא מתפלסף:

"ארוך" ו/או "מתפלסף" ממש לא שקולים ל"לא נכון". זה אולי שקול ל"אין לי סבלנות לקרוא את זה".

1.אין הגיון
2. והרבה יותר חשוב - מפני שהמסקנה הייתה נחרצת לגבי איזה רמקולים אוהבים ואיזה לא .
וזה לא רק מחקר אחד .כולם מראים אותו דבר.

במידה וזה לא היה מדד אמין לבדיקת "איזה רמקול אתה אוהב " = איזה רמקולים בני אדם אוהבים - התוצאות לא היו עקביות וברורות והמסקנה הנחרצת של טול וחבריו( וחברות אחרות) הייתה שונה מ : it turned out that most people, most of the time, liked and disliked the same loudspeakers.

אני לא מצפה שתסכים גם אם בפנים תשתכנע ממש . אבל תודה שזה מדהים. מה אומר?

מסתבר שבני אדם רגישים לסטיות מהלינאריות, ואז בתנאים הנתונים, כולם מגיבים באותה צורה. בתנאים רגילים, כל אחד מגיב אחרת ואוהב דברים אחרים.

בעקבות הפוסט של @clip99 התחלתי לחשוב על זה שהמשמעות של זה שה"performance" של כולם למעט 12 ה"מאומנים" היה 40% ומטה היא שב-60% ומעלה מהמקרים, 95.5% מהמשתתפים לא בחרו ברמקול ה"נכון"!

זה מעלה מחשבות על זה שאולי בהצגת התוצאות הם כללו רק את החתכים הסטטיסטיים שמתאימים להם, ולא שמו לב לזה שהסטטיסטיקה כאן לא מראה כזו אחידות דעים כפי שנטען. אולי ההסכמות לא היו בעצם כאלה מוחצות?

אולי כדאי להסתכל יותר טוב על התוצאות והסטטיסטיקות של המחקר הזה.

על איזה עוד מחקרים אתה מדבר?

 

[AK1]

בוא ננקה את זה לפני שממשיכים:
אני מעריך אותך ומכבד אותך, את האינטלקט והידע, את הסקרנות. האוטודידקטית ואת היסודיות ונהנה לשוחח אתך. אפילו מקצת התכונות המאתגרות יותר של סגנון התקשורת שלך - אני מזדהה אתן במידה מסויימת כי הן קיימות גם בי.

תודה. אני אוהב לקרוא אותך ואתה בין אלה שאני מעריך במיוחד את דעתם.

חשבת לעצמך על האימפקט של "לערער כמעט על כל משפט שאני כותב" על אחרים, כאשר אתה ה"מערער"? לא שעשיתי פה דווקא כדי להמחיש לך את זה - סתם יצא כך.

יש אנשים שאכן כל משפט שלהם הוא שטות. לא חשבתי שאני נכלל בין אלה. לכן התפלאתי על הערעורים התכופים, שמא הפכתי בעיניך לאחד מאלה, במיוחד, כפי שגם אחרים ציינו, שנראה שירד חיני בעיני דן.

זאת ועוד, לפעמים רוצים לדבר על היער ולא לעבור אחד אחד על הפגמים של כל עץ ואתה לעתים מתמקד בעצים על חשבון התמונה הגדולה - לא בגלל שאתה לא מבין את התמונה - בגלל שבני השיח שלך לא מקבלים הזדמנות להציג את התמונה שלהם

אם זו הייתה שיחה מדוברת, שבה נכנסים אחד לדברי השני ולא נותנים לאחר לסיים משפט או רעיון, הייתי מבין איך יכול לקרות שמישהו לא יכול להשלים את התמונה שלו. אבל כשהשיחה היא בכתב, אני לא מבין באיזו צורה אני יכול להפריע למישהו להציג את התמונה שלו במלואה. הוא תמיד יכול לכתוב אותה במלואה בפוסט אחד, ותמיד יכול להשלים את החסר או מה שהובן לא נכון במלואו בפוסט אחר, גם אם אני מעלה קושיות על כל עלה שבכל אחד מהעצים.

 

[RB68]

יש אנשים שאכן כל משפט שלהם הוא שטות. לא חשבתי שאני נכלל בין אלה. לכן התפלאתי על הערעורים התכופים, שמא הפכתי בעיניך לאחד מאלה, במיוחד, כפי שגם אחרים ציינו, שנראה שירד חיני בעיני דן.

חלילה וחס.

אם זו הייתה שיחה מדוברת, שבה נכנסים אחד לדברי השני ולא נותנים לאחר לסיים משפט או רעיון, הייתי מבין איך יכול לקרות שמישהו לא יכול להשלים את התמונה שלו. אבל כשהשיחה היא בכתב, אני לא מבין באיזו צורה אני יכול להפריע למישהו להציג את התמונה שלו במלואה. הוא תמיד יכול לכתוב אותה במלואה בפוסט אחד, ותמיד יכול להשלים את החסר או מה שהובן לא נכון במלואו בפוסט אחר, גם אם אני מעלה קושיות על כל עלה שבכל אחד מהעצים.

פשוט דמיין שאתה מרתוניסט שקשה לו להבין איך מאן דהוא מתנשף בעליה במדרגות. רק נקודה למחשבה.

 

[AK1]

חלילה וחס.

הוקל לי. תודה.

פשוט דמיין שאתה מרתוניסט שקשה לו להבין איך מאן דהוא מתנשף בעליה במדרגות. רק נקודה למחשבה.

אני דווקא מאלה שמאוד מתנשפים במדרגות, וכל הספורט שאני עושה ביומיום מסתכם בהליכה מחדר לחדר, שימוש בשלטים של המערכת ושל המזגן, החלפת דיסק/תקליט, והקלדה.

אני יכול להבין שקשה להבין אותי, גם בגלל התוכן וגם בגלל האורך, שלא לכולם יש סבלנות לקרוא ולנסות להבין, ושאני לא עושה חיים קלים למי שכותב שטויות. אולי הייתי יכול לפשט ולקצר, אבל במאמץ והשקעת זמן גדולים בהרבה ממה שאני מוכן להשקיע כדי להיות מובן, מה שגם יוציא לגמרי את החשק לכתוב בכלל.

אני לא מבין ספציפית רק את העניין של אי היכולת להשלים תמונה במלואה.

 

[RB68]

לא קשור לקליפ, ואם בחרת שלא לצלול זה לא אומר שהטענה לא בוססה כלל.



זו הייתה הנקודה המעניינת.



קודם תמהת "על בסיס מה אתה אומר אף אחת לא תנבא?" -- ההקשר הוא של איזה מהתכונות תנבא הנאה. עניתי לזה.



תכונות כמו "הרמקול נועד להתמודד נהדר עם חדר רלפקטיבי" ו"הרמקול יהיה טבעי - הסאונד החוזר וזה שמגיע ישירות למאזין - יהיו בעל גוון טונאלי זהה" הן במתאם אחד לאחד שספינורמה טובה. אם הספינורמה לא מנבאת הנאה, גם זה לא ינבא.



יש הרבה רמקולים בתעשיה הזו, שמהם הרבה טובים בשורה של פרמטרים, אבל לא כולם אוהבים את אותם רמקולים אפילו בתוך הקבוצה הזו, וגם יש שאוהבים רמקולים שלא בקבוצה הזו. אז אין מתאם אחד לאחד כמו שאתה מציג בין להיות טובים בפרמטרים לבין אהבה.



אם אתה יודע שאתה עובר תוך זמן סביר, ויש לך אפשרויות להאזין לרמקולים בבית, אז כן,.לדעתי שווה לחכות.



לא עשיתי את עצמי, התגובה שלי לזה הייתה ששווה לחכות, ולא התייחסתי לשימושיות של זה ולפסקה הבאה, מטוב ועד רע. בשביל זה הייתי צריך לחשוב באיזה מצבים זה אכן שימושי, ולא בא לי להיכנס לזה.

אני לא יודע מי טוען שספינורמה לבד תנבא. זה עניין של הקשר - שאר התכונות של הרמקול הן יותר קלות למדידה (בעיקר יותר זולות למדידה) ופחות רגישות להיעדר סטנדרט. כאשר אתה מרוצה משאר התכונות - בין אם על בסיס מדידות ובין עם על בסיס האזנה - הסיפינורמה תספק נדבך קריטי שקשה מאוד לניבוי - יותר קשה לניבוי מאחרים, ביי פאר.
לא פחות משהספינורמה היא גיים צ'יינג'ר, הגיים צ'יינג'ר האמיתי בפרספקטיבה של פיתוח או רוויו הוא הקליפל - לפניו נדרשת לחדר אנאקואי על מלא, ועדיין נשארת עם אתגר החישוביות - חברות שראו את עצמן כמבוססת על הנדסה "עמוקה" (וכיסהן היו עמוקים מספיק) - יכלו להרשות זאת לעצמן (את החדר ובד"כ פתרון קנייני לחישובים). רוב החברות הקטנות - יוק, שלא לדבר על בוחני ציוד. קליפל עולה כ$30K ובמונחים המעט מפונקים שלי מזירת הסטרטאפים המקומית - זה מחיר בדיחה יחסית לכלי פיתוח + ולידציה כל כך משמעותי - אפילו לחברה קטנה.

ברמת "התמונה הגדולה" - אין מה לקבול על חוסר יכולת לנווט על סמך מדידות כל הדרך מדאטה שקראתי בנוחות בביית ועד "רמקול סוף הדרך אצלי בבית ואני מתרגש עד דמעות", זו ציפיה מופרזת, ממילא מנוגדת לעצם התחביב (שכולל "לעשות דרך") ואנחנו ממש לא שם מבחינת דאטה זמינה. חבל שכך (לגבי הדאטה, לא הציפיה), אבל זה המצב. ברוח הזאת, לי אישית אין בעייה עם הניסוח "לנבא הנאה" - מהגובה שרואים יער - זה ניסוח הולם בעיני.

אין לי שום עניין לעשות גלוריפיקציה למחקרים של טול ואוליב או לטעון שהם מושלמים, למרות שהם פורצי דרך כמו שציינת בעצמך. מבחינתי הם יושבים היטב בתוך בסיס ידע חי ומתפתח ולא אירוע נקודתי בזמן. קצת הקפיץ אותי הוויב של השתלחות שטחית במחקר שקיבלתי בשרשור הזה (לא ממך דווקא). משהו קטן על היסודיות של המחקר המדובר - אני אומר לך מתוך היכרות עם עולם הניסויים הקלינים שמאשרים מוצרים רפואיים לשימוש על סמך מחקרים יסודיים פחות...

 

[RB68]

אני יכול להבין שקשה להבין אותי, גם בגלל התוכן וגם בגלל האורך, שלא לכולם יש סבלנות לקרוא ולנסות להבין, ושאני לא עושה חיים קלים למי שכותב שטויות. אולי הייתי יכול לפשט ולקצר, אבל במאמץ והשקעת זמן גדולים בהרבה ממה שאני מוכן להשקיע כדי להיות מובן, מה שגם יוציא לגמרי את החשק לכתוב בכלל.

אני לא חושב שאתה צריך לנסות להיות מישהו אחר חלילה. רק להיות מודע לכך שלסגנון תקשורת יש לא פחות אימפקט מהתוכן וכשהרוחות מתלהטות - אפילו יותר.

אני לא מבין ספציפית רק את העניין של אי היכולת להשלים תמונה במלואה.

זה פשוט - פלוני רוצה להעביר רעיון בכמה משפטים והוא מוצא את עצמו בתוך וואחד תהליך מתגונן ומתמשך - מתמשך יותר משיש לו אנרגיה לתחזק. עזוב, בוא נחזור לאודיו

 

[AK1]

אני לא יודע מי טוען שספינורמה לבד תנבא. זה עניין של הקשר

כדי לוודא אם זה נאמר כך ובאיזה ניסוח צריך לחפור יותר משיש לי כוח לעשות. דובר על המתאים בין מדידות להנאה, וכמובן שהספינורמה עלתה בתוך המדידה היחידה שיש לה קשר כלשהו להעדפות שמיעה, בניגוד למדידות של מאפיינים טכניים, ומשם כל השאר היסטוריה.

לא פחות משהספינורמה היא גיים צ'יינג'ר, הגיים צ'יינג'ר האמיתי בפרספקטיבה של פיתוח או רוויו הוא הקליפל - לפניו נדרשת לחדר אנאקואי על מלא, ועדיין נשארת עם אתגר החישוביות - חברות שראו את עצמן כמבוססת על הנדסה "עמוקה" (וכיסהן היו עמוקים מספיק) - יכלו להרשות זאת לעצמן (את החדר ובד"כ פתרון קנייני לחישובים). רוב החברות הקטנות - יוק, שלא לדבר על בוחני ציוד. קליפל עולה כ$30K ובמונחים המעט מפונקים שלי מזירת הסטרטאפים המקומית - זה מחיר בדיחה יחסית לכלי פיתוח + ולידציה כל כך משמעותי - אפילו לחברה קטנה.

כן, אני מכיר את עניין ה-Klippel בכלל ואת Erin's Audio Corner בפרט, אם כי אני ממעט לצפות בו.

ברמת "התמונה הגדולה" - אין מה לקבול על חוסר יכולת לנווט על סמך מדידות כל הדרך מדאטה שקראתי בנוחות בביית ועד "רמקול סוף הדרך אצלי בבית ואני מתרגש עד דמעות", זו ציפיה מופרזת, ממילא מנוגדת לעצם התחביב (שכולל "לעשות דרך") ואנחנו ממש לא שם מבחינת דאטה זמינה. חבל שכך (לגבי הדאטה, לא הציפיה), אבל זה המצב. ברוח הזאת, לי אישית אין בעייה עם הניסוח "לנבא הנאה" - מהגובה שרואים יער - זה ניסוח הולם בעיני.

לדעתי זה לא מנבא הנאה במשמעות הרגילה, אבל שיהיה. כנראה שמה שנראה לי כמעט מובן מאליו הוא לא כזה מבחינת חלק מהאחרים, וההיפך.

אין לי שום עניין לעשות גלוריפיקציה למחקרים של טול ואוליב או לטעון שהם מושלמים, למרות שהם פורצי דרך כמו שציינת בעצמך. מבחינתי הם יושבים היטב בתוך בסיס ידע חי ומתפתח ולא אירוע נקודתי בזמן. קצת הקפיץ אותי הוויב של השתלחות שטחית במחקר שקיבלתי בשרשור הזה (לא ממך דווקא). משהו קטן על היסודיות של המחקר המדובר - אני אומר לך מתוך היכרות עם עולם הניסויים הקלינים שמאשרים מוצרים רפואיים לשימוש על סמך מחקרים יסודיים פחות...

גם אני חשבתי שהכל במחקר הזה נעשה ממש היטב, עד ש- @clip99 העלה ספקות שדיברתי עליהם כאן.

רק להיות מודע לכך שלסגנון תקשורת יש לא פחות אימפקט מהתוכן וכשהרוחות מתלהטות - אפילו יותר.

ברור. אולי אתה רומז שבאספקט הזה רצוי להיות מישהו אחר...

פלוני רוצה להעביר רעיון בכמה משפטים והוא מוצא את עצמו בתוך וואחד תהליך מתגונן ומתמשך - מתמשך יותר משיש לו אנרגיה לתחזק

אני מבין את המצב, רק שלא נראה לי שמדובר באי יכולת להציג תמונה שלמה, אלא בעיסוק בפרטים מעבר לכוונת המשורר, שזה משהו אחר.אבל נעזוב.