אתה צריך ממש להקשיב למה שהוא אומר בסרטונים. אחרת אתה פשוט לא מבין ודן אותו לכף חובה.
היי רונן,
אתחיל מזה שלכבד דילרים שעוסקים בתחום זה דבר אחד. לקבל כמובן מאליו תמהיל שיווקי של מי שלאג'נדה שלו אין כל שחר, זה כבר דבר שאני לא מסוגל להבין.
במילים אחרות שיקום כאן האחד שיסביר לי כיצד התוכן שמייקי מעלה בסירטוני הרשת שלו, במאמץ לתת זווית חדשה ומהפכנית על תחום ההיי אנד, עזרה לו לשפר את המערכת ובתוך כך את חווית האזנה, ואני מסיר בפניו את הכובע.
הכוונה מסיר את הכובע בפני מייקי שלדידו מדובר בציוד שהוא מצויין, רק בהסתיגות אחת מהותית (כמובן איך לא), שהוא רחוק מלהשמע לו טבעי. הדבר היחיד שנכון גם לדיכוטומיה זו, שבמציאות מדובר בציוד שרחוק מלהתאים לכל כיס, ומכאן שלבנות על כך תלי תילים של תובנות שלא מחזיקות מים, זה לא יותר מגישה חובבנית.
אתה בוודאי מודע לכך שיש אלף ואחת סיבות שציוד יוקרתי עלול להישמע פחות טבעי, וזה רחוק מלהיות קשור לזה שהוא מסווג ככזה. רק לסבר האוזן ובאותו ההקשר, כבר שמעתי ציוד הגברה טרנזסטורי חזק שאין מצב שגם מאזין מנוסה יחשוב שמדובר בכזה אחד, ועלי הוא השאיר רושם חזק של מנורות, ולחילופין ציוד מנורתי חלש שנשמע מעל לכל טרנזסטורי.
הם נמצאים בהקלטה אך מערכות שונות מדגישות פרמטרים מתוכם . ברגע שיש הדגש של פרמטר כזה והבס נשמע לי מרסק או הסאונד מהיר או הכיסא של נגן הוויאולה נשמע מצמרר-לי אישית זה לא נשמע טיבעי. נשמע יותר כאפקט מוגבר או מודגש. בכל השירשור הזה לא ראיתי שמישהו ציין את המילה הרמוניות - זה משהו חשוב?
אכן קיים מצב שמערכת פרטיקולרית תייצר בס לא טבעי ומוגזם, וכנ"ל לגבי רעשי רקע כתנודת כסא, שיעול מחיאות כפיים ועוד, וזו לא חדשה מרעישה. אין כאן קשר לסאונד מהיר או איטי. תופעות מהסוג הזה הן שכיחות בעיקר באותן מערכות כביכול אידאליות, שמטרתן לרגש, ללא קשר בסיסי לתוכן המוסקלי שמושמע דרכן.
לפי הדברים שהעלת עד כה, מעניין אם כל זה באמת מפריע לך כי אתה חושב שסאונד צריך להשמע בצורה אחרת, ואם כן כיצד. או שמא זה מוכיח לך כמו למייקי, שמערכות יקורתיות שעולות בהתאם לא מסוגלות להניב תוצאה טבעית.
מקרים כאלה הם יותר מפתירים. בעיקר למגינת ליבו של כל מי שמראש חוזה כאן טוטאל לוס אודיופילי.
הפתרון הוא בין השאר דרך טיפול אקוסטי פסיבי או אקטיבי.
אממה, עם כל הרצון הטוב, צריך לקחת בחשבון שהתוצאה הסונית שמתקבלת מטיפול אקוסטי כלשהו, לא תמיד תחליק בגרון כמו קוניאק משובח. זה אומר שלא יהיה מנוס מלדייק אותו, ובמילים פשוטות לעשות לו פיין טיונינג.
מי שלא נתקל בסיטואציה אודיופילית זו, לא יבין לעולם עד כמה תהליך זה הוא אנגמטי פר אקסלנס. את עניין הסיפוק, ועד כמה זה מייגע נשאיר בצד.
אחזור לרגע לאותן תוספות קוליות שנשמעות לא פעם ברקע לצד הרמונויות, וטונליות של מקטע מוסיקלי. שוב כל זה קורה כפי שעמיר הזכיר לא פעם כתוצאה מפיזור המיקרופונים במרחב ההקלטה. זה נשתמר בהפקה גם מהסיבה שרצו לשמר את הצביון של התוכן המוקלט, בכמה שפחות התערבות, לפחות בנוגע לנ"ל.
שורה תחתונה, או שאנחנו מעוניינים להתקרב לאיך שהתוכן המוסיקלי נצרב במדיה שבה אנו עושים שימוש, או שמא הטעם האישי שלנו קודם לכל. במידה שהאישו הוא להתקרב לתוכן, או אז
השאלה הבאה היא איך אפשר לדעת שהתקרבנו, או אולי בכלל התרחקנו ממנו.
נתחיל בזה שחברות ההפקה מעצם טיבען מתעסקות בחומרים מוסקליים שונים. לא רק מהסיבה הזו קיימים בינהם הבדלים סוניים בתוצאה. מדובר בהבדלים שמיעים. לא פעם מדובר בהבדלים שהם שמיים וארץ, בלי שהתחלנו לדבר על מתי החומרים הוקלטו או נערכו. כנ"ל אם מדובר באלבום שמגלם מספר קטעים שונים, שבדכ נבדל מהאחידות שמגלמת הפקה של מוסיקה קלאסית. בכל אופן העובדה היא שמאפיינים קוליים של חברה כדוגמאת דוייטשה גרמופון שונה מאה שמונים מעלות מפבלו ששונה, מפיליפס וכו. זו נקודת המוצא והבסיס.
שוב כל זה קשור לעד כמה המקור שבו אנו עושים שימוש, אכן רגיש דיו, ולא פחות חשוב מה שנבחר אחריו. מדובר אם כן במערכת ותגובת החדר, שכל תנודה ושינוי אקוסטי הקל ביותר, או שינוי פיזי במערכת מוביל לקבלת קונפיגורציה קולית שלא הכרנו קודם לכן.
כשאנחנו שם, בבואנו לבחון מצב A מול B ימצא שאחד מהם נכון יותר וגם יותר מרגש או פחות ובזה כבר לא מסובך להבחין. לדוגמה אם במצב A ההייבט שנבחן הייה נוכח ונשמע יותר בפרופרציה, ולבסוף גם קיבל headroom, כאשר במצב B מה שנבחן איבד מנוכחותו הקוהרנטית, התפרק ונמרח בין שני הרמקולים, או אז אין מי שיעדיף את B, גם אם זה האחרון עשה לו מלכתחילה יותר נעים בבטן.
עכשיו יקום האחד שיטען שהמצב הנבחר רחוק מלהיות אופטימלי עבורו, והוא נשמע לו נניח מוגזם. במצב כזה צריך להמשיך ולתת עבודה. יש כיום מספיק אמצעים בארגז הכלים האודיופילי לשנות זאת כך שלבסוף זה יקלע לציפיות בעל המערכת.
