wont make you happy long term
כואב אבל אמיתי, אלוף!
תהנו ממוזיקה טובה, לאחרונה השגתי את כל הדיסקים של
Steven Wilson נינט גם מופיעה איתו פה ושם, מומלץ מאוד.
אבל גם כל הדיסקים האלה won't make you happy long term, תשמע אותם, פעם, פעמיים, תשים אותם על המדף בין כל השאר, ומי יודע מתי תשמע אותם בפעם הבאה. אז כל דיסק, למעט בודדים שחוזרים אליהם הרבה, קונה לך אושר לשלוש שעות במשך חייך, אלא אם אתה טירון במוזיקה, שאז כל דיסק/תקליט חדש הוא חוויה ותגלית וטוחנים אותו שוב ושוב.
בעצם במציאות כמעט אין דברים שהופכים אנשים למאושרים לאורך זמן. אחרי שמתרגלים, גם הטוב ביותר הופך להיות לסטנדרט ולמובן מאליו, וכדדי לחזור לאותה רמת ריגוש ואושר צריך עוד, מאותו דבר או ממשהו אחר, שגם אליו מתרגלים וזה הופך להיות לסטנדרט ולמובן מאליו.
האם צריך להיות גאון כדי לקלוט את זה, או האם זה באמת כזה חידוש עד כדי כך שמי שאומר את זה נחשב כאיזה אלוף גדול?
והאם המסקנה מזה היא שלא כדאי לקנות כלום, כי ממילא זה לא יביא אושר לאורך זמן?
לדעתי, הדברים האלה טריוויאליים לגמרי, ורק מי שלא הבינו אותם כבר מנעוריהם, ואפילו לא מאוחר יותר, מתלהבים מה"תגליות" האלה, ונופלים בפח של המסקנות הטיפשיות, שהופכות את החיים למוגבלים ונזיריים.
להיפך, אכול ושתה -- עם מידה של אחריות, בלי להרוס את עצמנו והחשוב לנו -- כי נמות ממילא, מחר או מתישהו, ועדיף שכל פעם נעלה את המובן מאליו לרמה כייפית יותר,, ומדי פעם,, כשמתעוררים לרגע מהשגרה, קולטים עד כמה המצב טוב למרות שהוא כבר מובן מאליו, וזה כייף, ואם לומדים להתעורר, זה גם לאורך זמן, כל פעם עוד קצת.