האמת, כל הויכוחים כאן על מה יותר טוב עברו כל גבול. שכל אחד יחליט בשביל עצמו. אבל את הניסוי שה׳אדיופיל׳ הציע ועמיר פסל בגלל הרעשים של הוויניל, ניתן לבצע: לקחת קובץ דיגיטלי ולאחד אותו דיגיטלית עם רעשים מוקלטים של וויניל (את רעשי השריטות בלבד). האמת לא ממש מעניין אותי מי ינצח.
חשבתי על זה עוד לפני שעניתי לו, אבל החלטתי שלא להיכנס לזה, ולו רק כי הסיבה הנפוצה ביותר לכך שהרבה מאוד אנשים לא מוכנים בכלל להתחיל להתעסק עם ויניל הם הרעשים, ויש כאלה שמה שהם אוהבים בדיגיטל הוא השקט המוחלט ברקע, כך שניסוי כזה לא יבדוק ויניל מול דיגיטל כפי שהם. כנראה שהיה כדאי להזכיר את זה בכל זאת. My bad.
נ.ב. 1, בכל מקרה, לא מדובר בשריטות -- זה רק בתקליטים פגומים. יש רעש רקע מתמיד של החיכוך בין המחט לוויניל, שאותו יש לבודד ולהוסיף (אולי הקלטה של הערוצים שלפני ההתחלה או בין bands), וכמובן להוסיף לפני התחלת הקטע הדיגיטלי את הרעש של נפילת המחט בתחילת נגינת תקליט, ורעש רקע חזק שנחלש בהדרגה עד לרמה הקבועה שלו לפני תחילת המוזיקה. אבל חלק מהאנשים לא רגיש לרעש רקע כזה דווקא, אז צריך להוסיף גם קצת pops and clicks -- במידה שיכולה לקרות גם בתקליט חדש לאחר ניקוי -- ואולי טיפה חשמל סטאטי. עדיף שעוצמות וסוגי הרעשים, תדירות הופעתם, ורצוי גם מיקומם במוזיקה, יהיו דומים ככל האפשר לתקליט שאליו משווים, אם כי במצב שבו משווים כמה פעמים, לתקליט יוכלו להתווסף רעשים
נ.ב. 2, אלה שיש להם אג'נדה להוכיח שמדיה ספציפית עדיפה, יקדישו את מירב תשומת הלב לא לאיכות הסאונד אלא לזיהוי המקורות, כדי לומר שמה שהם מעדיפים מראש הוא טוב יותר. כל פרט בסימולציה של ויניל בדיגיטל ישמש כאמצעי זיהוי. למשל אם מאזינים לקטעים יותר מפעם אחת, זה שבו מרווח הזמן בין נפילת המחט לתחילת המוזיקה בו הוא קבוע, הוא גרסת הדיגיטל.
בנוסף, יש לבחור קטע שבו איכויות ההעברה לויניל ולדיגיטל הן מקבילות, לא שאחד מהם מזהיר והשני בינוני, וקריטי לקחת העברות שנעשו מאותו מאסטר בדיוק, אחרת ההשוואה כוללת גם הבדלים באיכויות המאסטר, אבל לא תמיד יודעים את הנתון הזה. את חלק מהמסטרים מכינים בעדיפות לאד הפורמטים, כמו למשל אלה שעורך קווין גריי עבור תקליטים, ומהם מייצר גם גרסה דיגיטלית. טריוויאלי שכדאי שהדיגיטל יהיה ב-hi-res.
נ.ב. 3, המקור הדיגיטלי לא יכול להיות DSD, כי יש קושי לבצע עריכה לצורך הוספת רעשים. כנראה עדיף לקחת קובץ hi-res, ויש צורך בתוכנה וידע כדי לבצע את העריכה. כמוכן שכחתי לציין שרמת הציוד האנלוגי והדיגיטלי צריכה להיות לא רק גבוהה אלא גם מקבילה, לא רק במחיר אלא גם באיכות, ובהתחשב בכך שסטאפ אנלוגי טוב, ראש, זרוע, פטיפון, פונו-סטייג' וכבילה ראויים לשמם הם יקרים, הציוד הדיגיטלי המקביל גם הוא יהיה יקר... ולא קל למצוא מערכתו עם סטאפים טובים מקבילים באיכותם. למותר לציין שגם שאר המערכת צריכה להיות ברמה גבוהה במיוחד.
בשורה התחתונה, זה דורש מחשבה נוספת. זה לא ניסוי טריוויאלי, וכאמור, בשורה התחתונה, לא משווה בין ויניל לדיגיטל כפי שהם, כך שמשמעות תוצאותיו תהייה מפוקפקת במקרה הטוב.