אכן עמיר צודק, ובנקודה הזו הדיון הפך לטריוויאלי.
איבדתי אותך על ההתחלה: במה אני צודק ומה טריוויאלי כאן?
אין מצב להקריב את תחושת ההנאה תמורת שדרוג הסאונד, כל שכן עבור חופן נאמנות, או ספינורמה כלשהי.
ההנאה בכל מקרה לא ברת המרה, בטח לא בהקשר הנ"ל וזה לא יותר מעוד פרדוקס על אודיופיליה ותו לא.
אודיופיל אינו מרטיר (סוני) שנועד לסבול. במילים אחרות, כזה שיוותר בקלות על ההנאה שלו כתוצאה מאידאולגיה שמן הסתם עלולה להשתנות עם הזמן. כל שינוי כיוון כולל זה שנוצר מהרהור בחוויה גופא, בשום פנים ואופן לא יבוא על חשבונה. ההפך הוא הנכון, הוא אמור בסופו של דבר להעצים אותה.
תהליך של שינוי בגישה לתחום, רחוק מלהתרחש ביום אחד. בכל אופן אם זה לא קרה, זה לא יפריע לחוויה להתקיים כפי שהיא. בטח שלא במקביל לחיפוש בלתי מתפשר אחרי נאמנות כלשהי.
כל האמירות הנפוחות האלה היו אולי רלוונטיות אם היה נאמר "קח לך את מערכתך היחידה אשר אהבת, וזרוק אותה לזבל, או תשלם למישהו שיואיל לקחת אותה, ואז פתח אינטרנט, חפש את הגרפים הכי יפים והכי נוצצים, והזמן. מותר לך להשוות מחירים אם זה חשוב לך, ואם לא, תקריב גם קצת כסף בנוסף לכל".
אחרת לא מובן לי מה יש להקריב כאן.
מי שמבסוט מהמערכת שלו, מה איכפת לו מספינורמות?? שיהנה!
מי ששוקל לרכוש רמקולים, כדאי לו לכלול התחשבות בספינורמה בשיקלולים שלו. לא פחות ולא יותר.
איפה יש הקרבות, אידיאולוגיות, כן/לא משתנות, ההיפך הנכון?? מה, איפה, למה??
תהליך של שינוי בגישה לתחום, רחוק מלהתרחש ביום אחד. בכל אופן אם זה לא קרה, זה לא יפריע לחוויה להתקיים כפי שהיא. בטח שלא במקביל לחיפוש בלתי מתפשר אחרי נאמנות כלשהי.
כל אחד שיקח את הזמן שלו, חוויות קימות לא אמורות להשתנות ואינן כלולות בכלל בנושא הדיון. מי שרוצה לחפש נאמנות, שיחפש, מי שלא לא.
ספינורמה זה לא על נאמנות, זה על לחפש מתאם בין מדידות אובייקטיביות להעדפות סובייקטיביות.
מה שציון גבוה בספינורמה נותן למי שמחפש רמקולים זה הגדלת
הסיכוי לאהבת הסאונד, הקטנת
ההסתברות לאכזבה עקב השוני בין התצוגה ו/או חדרים של אחרים לבין מה ששומעים בבית, הגדלת
הסיכוי שיותר אנשים יוכלו להקשיב בו זמנית בלי להפסיד הרבה מהאיכות, וכד'
זה לא מושלם, לא הכל נחקר, רצוי שיהיה מדגם יותר גדות ומגוון של מאזינים, שיבחנו ספציפית השפעת טעם אישי, ועוד ועוד. יש רשימת הסתייגויות, אבל לדעתי עדיין ממש עדיף עם מאשר בלי.
תמיד יהיו אלה שיעדיפו לסמוך על מה שמישהו כמו מייקל פרמר אומר, ולשקול כל מילה שלו במאזני זהב כאילו אם הוא אהב משהו (או כתב שהוא אהב, מסיבות אחרות),
זה מה
שמבטיח חוויה. נו, שויין.
וההצגה של העניין כחוויה/הנאה מצד אחד מול נאמנות/דיוק/נייטרליות/ריאליסטיות מצד שני היא מופרכת לחלוטין, ולא ברור לי איך ולמה היא נתקעה לדיון, למעט במקרה שמישהו מראש יודע שהוא שונא נאמנות/דיוק/נייטרליות/ריאליסטיות, איחס!
