רפרנס. יש כזה?

[Dan-Cinemart]

כנראה הפסקת לקרוא אותי אחרי שהכרזת על כך , אז אני חוזר שוב על מה שכתבתי:
אני מכיר את הספינורמה. היא בודקת העדפת טעם , לא התאמה לרפרנס (מה שזה לא יהיה). זו בדיקה אמינה יותר כי היא מנטרלת הטיות , אבל עדיין כל מה שיכולה לעשות זה להצביע על כיוון כללי , לא מחייב ולא גורף.
יתרונות של רמקול ליניארי עם פיזור נרחב יכולים להיחשב כיתרונות טכניים.
אם הוא גם נשמע טוב - זה ענין של העדפה אישית בלי קשר.

מי מגדיר מה זה טוב? "טוב" יכול להיות סטנדרט מסוים שמחליטים שהוא כזה , אבל סטנדרט אינו רפרנס (במובן של "אידיאל") .
האם נתון טוב , גם נשמע טוב/טבעי/מהנה לכל האנשים?

לפי איך שאתה כותב אתה ממש לא מכיר,אבל לא בא לי להיכנס לזה . בהצלחה בהמשך

 

[AK1]

אבל בגדול. יש מחנה שטוען שהרפרנס הוא הכלי עצמו, יש מחנה שטוען שאין רפרנס וכל אחד יגדיר מה שהוא רוצה.

יוצא שלמחנה הראשון יש שאיפה/מטרה, לשני אין. כל דבר נכון, כל דבר יכול להיות רפרנס. אין שום משמעות לאיכות, יכולות, ביצועים. ואם יש אותם, לא ניתן ליחס אותם לשום כלי אקוסטי קיים מפני שאין רפרנס.

בקיצור. יש מחנה אחד שצודק ומחנה אחד שטועה.

אני לא בטוח שכל אלה שב"מחנה" שלך בהכרח חושבים שהאחרים טועים, אבל מה שבטוח הוא שאתה טועה לגמרי במסקנות שלך.

מה שאתה עושה זה להכניס שטויות לפה של האחרים ואחר כך לומר שהם טועים.

יוצא שלמחנה הראשון יש שאיפה/מטרה, לשני אין ==> לגמרי לא נכון. למחנה השני יש שאיפה/מטרה מאוד ברורה: ליהנות ממה שהם שומעים!

כל דבר נכון, כל דבר יכול להיות רפרנס ==> לגמרי לא נכון. מי שאוהבים סאונד, כל פיפס חשוב להם לא פחות מאשר לך, רק שהם לא חושבים בדרך שלך. חלקם יכול אפילו לאהוב בדיוק את אותו ציוד ואותן הקלטות כמוך, רק בלי לקרוא למשהו "רפרנס" ובלי להתעסק בכמה התוצאה דומה לכלי הספציפי הבלתי ידוע שהוקלט. זה בכלל לא מצב שאוהבים כל דבר בלי הבחנה, להיפך!

אין שום משמעות לאיכות, יכולות, ביצועים. ואם יש אותם, לא ניתן ליחס אותם לשום כלי אקוסטי קיים מפני שאין רפרנס ==> אם מישהו מה"מחנה" הראשון רוצה לדון בביצועים של מערכת של המחנה השני ו/או ליחס דברים לכלים אקוסטיים ו/או לרפרנסים משל עצמו, שיבורך. אלה מהמחנה השני לא עוסקים בדברים האלה. עדיין ייתכן שיאהבו בדיוק מה שאתה אוהב, אבל לא מהסיבות ודרך החשיבה שלך.

וסתם אם לא שמת לב לזה: ה"מחנה" השני מכיל את כל ה"מחנה" הראשון. אמרנו שבשני רוצים ליהנות ממה שהם שומעים? אז ב"מחנה" הראשון נהנים לשמוע מערכות שעונות לקריטריונים שלהם. זה מקרה פרטי שמוכל בשלמותו ב"מחנה" השני

 

[clip99]

לפי איך שאתה כותב אתה ממש לא מכיר,אבל לא בא לי להיכנס לזה . בהצלחה בהמשך

אני דווקא מבין ומכיר , וכבר עסקתי בה בעבר:

רכישת רמקולים מתצוגה - דף 6 - מגזין HT

רכישת רמקולים מתצוגה - דף 6 | אודיו בקולנוע-ביתי ופורמטים רב-ערוציים - רסיברים, מגברי כח-רב ערוציים, פרוססורי-אודיו וכו'

htmag.co.il

ההתנשאות לא במקום , גם לא היומרה לתת תוקף נוסף לתוצאות מבחני הספינורמה חוץ ממענה על אמות מידה טכניות . בכלל , אם לדעתך אפשר להשתמש בזה לקבוע מהו רפרנס , אז בעצם ענית על השאלה של עצמך .

 

[Dan-Cinemart]

ליהנות ממה שהם שומעים!

אני דווקא מבין ומכיר , וכבר עסקתי בהן בעבר:

רכישת רמקולים מתצוגה - דף 6 - מגזין HT

רכישת רמקולים מתצוגה - דף 6 | אודיו בקולנוע-ביתי ופורמטים רב-ערוציים - רסיברים, מגברי כח-רב ערוציים, פרוססורי-אודיו וכו'

htmag.co.il

ההתנשאות לא במקום , גם לא היומרה לתת תוקף נוסף לתוצאות מבחני הספינורמה חוץ ממענה על אמות מידה טכניות . בכלל , אם לדעתך אפשר להשתמש בזה לקבוע מהו רפרנס , אז בעצם ענית על השאלה של עצמך .

אני לא מתנשא כלל .זה לא בא ממקום
של אגו .
אני פשוט אומר לך בפשטות - שאתה לא במגרש שלך .
כשנמר ידבר על אנאלוג - אני לא אגיב , זה לא המגרש שלי . מקסימום אשמע ואלמד, אקרא אתנסה ואז אולי אוכל להגיב . האם הוא טוב ממני - לא ! האם מישהו פה טוב מהשני - לא .
אני לא טוב מימך . אינני באמת מכיר אותך .הדיבור הוא מקצועי נטו .
ואני חוזר שוב ואומר - אם אתה חושב ש ספינורמה היא נתון טכני לא שמיש , שלא מהווה בסיס התחלתי לרמקול טוב ולתוצאה טובה - אז אין לי מה להוסיף , רק אאחל לך בהצלחה בהמשך .

 

[ארז_וחני]

קראתי את הקודם, קראתי את זה, שניהם לא ברורים לי.

אבל בגדול. יש מחנה שטוען שהרפרנס הוא הכלי עצמו, יש מחנה שטוען שאין רפרנס וכל אחד יגדיר מה שהוא רוצה.

יוצא שלמחנה הראשון יש שאיפה/מטרה, לשני אין. כל דבר נכון, כל דבר יכול להיות רפרנס. אין שום משמעות לאיכות, יכולות, ביצועים. ואם יש אותם, לא ניתן ליחס אותם לשום כלי אקוסטי קיים מפני שאין רפרנס.

בקיצור. יש מחנה אחד שצודק ומחנה אחד שטועה.

נמר,
יש סטאפ ששמעתי מספר פעמים ושעבורי הוא רפרנס ל״איך הייתי רוצה שיישמע אצלי״.
איך אגדיר את הסאונד ששמעתי שם ?
טבעי,ברור, מאוזן, מוזיקלי,נכון, כאילו אני נמצא באולפן הקלטה ושומע את הנגנים והזמר באולפן ואתה יודע מה זה אולפן הקלטה.
כל כך נפעמתי מאיכות הסאונד וממש לא היה אכפת לי שאני שומע בכלל מוזיקה שאני לא מכיר ואפילו מוזיקה שאני לא ממש מתחבר אליה.
לדעתי מדובר במערכת שמדגימה איך ניתן לשחזר סאונד של כלים אקוסטיים (ולא רק) ולכן עבורי היא סוג של רפרנס / שאיפה .
לדעתי אתה טועה אם לדעתך כל מי שלא מגדיר את כלי הנגינה עצמו כרפרנס אז אין לו רפרנס ואין שום משמעות לאיכות, יכולות וביצועים.
סטאפ ברמת רפרנס עוזר למשתמשים שלא מחזיקים בסטאפ ברמה כזאת להבין את הפער שיש בין ״איך שזה נשמע אצלם״ לבין ״איך זה יכול/אמור להישמע״.
אני לא מוצא בזה משהו פסול או משהו שגורם לבינוניות.
להבנתי זה בדיוק ההיפך - מציב רף גבוה לשאוף אליו.
ארז

 

[Cloudy]

את הוידאו צריך לראות לדעתי לפחות פעמיים -בוא נראה מי יראה ומי יפסיק אחרי חמש דקות.

לינק כאן

אני לא חושב שתהיה לי סבלנות לצפות בו שוב אבל תודה על הקישור!

 

[arb]

כבר בתחילת השרשור נוצר הרושם שאיך שלא נהפוך את שאלת ה"תם" שלך דן, בנוגע לנחיצותו של רפרנס כלשהו בעת שיחזור המוסיקה, מדובר למעשה בשאלה רטורית שנוגעת באחד מאבני היסוד של האודיופיליה.

לא בכדי התגובות לשאלה זו עברו עד מהרה לדון באלימינציה של מצב דיכוטומי קיצוני, שאותו בחרת להציג כמקרה בוחן שכיח. על חשיבות התגובות בהקשר האודיופילי ארחיב מיד. לפני שאמשיך רק נזכיר שהמקרה עוסק בשני מאזינים, לאחד הגבוהים של המערכת נשמעים כמו סכין חותכת, ומנגד לשני הם נשמעים נהדר.

לצד הטיעונים בעד ונגד הצורך בהתייחסות קוהרנטית כלשהיא בנוגע לתוצאת הסאונד ולא רק הנדונה, ואת מי היא אמורה לשרת, הועלתה הטענה ובצדק שקיימים אי אלו מאזינים שמראש הנטיה והעדפה שלהם היא לא רק לאותו דיסטורשן בגבוהים.

הרלוונטיות של גישה זו (שמבוססת על טעם אישי), מגולמת גם בעובדה שהמציאות הסונית המוקלטת אם נרצה או לא, עוברת תהליך שימור מורכב, שגורם לפגיעה בטוהר שלה. מה שאכן לא ניתן למנוע, ובמחשבה שניה גורם לנו להרהר במהימנות הרפרנס באשר הוא שם.

בהתאם לרוח הדברים בחרתי להתחיל דווקא ממערכת היי פיי דו ערוצי והגדרתה בפשט.

מדובר במערכת שבפועל אמורה להעביר לנו בצורה הכי מובהקת מלודיה יחודית, אחרי שהוקלטה נערכה והוגדרה בהקפדה באולפן.

כאשר הבחנה זו הופכת לסטנדרט מהותי בכל הקשור לבניית המערכת, וכל שכן לרפרנס אודיופילי, המצב שהגבוהים חותכים את האוזניים לא יעבור לסדר היום. למרות שלל התרוצים שבין היתר מתייחסים לטיב המקור, מבנה חדר האזנה והמצב האקוסטי שלו, ולא פחות חשוב לאיכות הקומפוננטים של המערכת.

לפני מספר ימים יצא לי לשמוע אצל חבר ראש קצה שוויצרי. מדובר בראש יחסית חדש, שנחשב כיום ל-mc המתקדם ביותר טכנולוגית.

בין שלל הכותרים שנבחרו להאזנה באותו ערב, השתרבב לו תקליט ריאישיו של דין מרטין. מספר שניות אחרי שהטיפ נחת על הרצועה שנבחרה להשמעה, שאלתי בקול מופתע האם מה שאנחנו שומעים כעת זה אותו דין מרטין שהאזנו לו בביקור הקודם?

התשובה לא אחרה להגיע. אכן מדובר באותו דין מרטין בכבודו ובעצמו. ושלא תטעו אין לי חומרים שלו, ולראשונה שמעתי אתו מאותו התקליט חודשיים קודם לכן ובקושי רצועה וחצי.
אז הוא נשמע לי חיוור נטול חיות, שטוח, ללא פוקוס, ובפרופרציה מוגזמת ביחס לבמה. במילים פשוטות סתמי. בנוסף האינטונציה שלו הייתה רחוקה מלהשמע אותנטית, בעיקר בהשוואה למצב החדש.

הפעם גם בניגוד לפעם שעברה, הבנתי מהר מאד מדוע מייקל פרמר התעקש להלל את ההדפסה הנדונה.

השליטה בדינמיות של המצלול, לצד היכולת לצמצם את הווקל למיימדים אנושיים, דימו לי באותם רגעים את דין מרטין במלא הדרו, וזה גם מה שבעל המערכת חיפש לשמוע.

אין לי צל של ספק שכל חבר מהפורום מתחיל כמנוסה, והכוונה היא גם בעיקר לאלה שהסאונד האנלוגי מעניין אותם כקליפת השום, היו מסכימים שהמצב האחרון שהתקבל הוא לא רק עוד תוצאה איכותית, אלה שמדובר בעיקר בתוצאה הרבה יותר ראליסטית.

מכאן שזה לא ממש מפתיע מה עומד מאחורי הבחירה במציאות והפיכתה לנקודת התייחסות אמינה. בעיקר עבור אותם האודיופילים והמערכת שבנו, שמאפשרת להם לחוש במובהק את אותו הדי אן איי הסוני של מציאות ההקלטה כפי שנשתמר בחומר. זאת ללא קשר עד כמה התמצית הזו אכן רחוקה אוביקטיבית מצליל ההקלטה המקורי, וכמובן שהכל יחסי.

לפיכך יאשה חפץ בגישה זו , אמור להישמע לנו חי מתמיד, ובאותה העת שונה במאה שמונים מעלות מהחיות שנקבל מנגינתו של נתן מילשטיין. זאת גם ללא קשר באיזה תוכן מדובר, כנל השנים בהם השניים הוקלטו ובאיזה אולפן. גם ללא קשר אם נדע בדיוק על איזה כינור יחודי ובאיזו קשת כל אחד מהם בחר לנגן בזמן שהוקלט. למרות שמבחינתי זה בהחלט יכול לתרום להעצמת החוויה.

כך למשל בהאזנה לחומר נדיר של ג'וני הרטמן מלווה בתזמורת, נחשף ביתר שאת לפער שמתקיים בינו לפרנק סינטרה, שבניגוד לזה הראשון הוקלט לרוב בליווי תזמורתי. כ"נל לקסם שנוכח ביצירה של כל אחד מהם. אם להקשות קצת יותר, אז מדובר בלהבחין בניואנסים המתקיימים בין השירה של מל טורמה, לזו של טוני בנט. מערכת הי פיי ראויה לא תגרום לנו להתבלבל בין השניים. כך אפשר להמשיך ולתת אין סוף דוגמאות כמו האזנה לגולד הצעיר מול זה הבוגר, וכלה בהבחנה בין חללי הקלטה שונים וכו.


ולסיום, כאשר המלודיה המדומה בחדר האזנה הופכת לאישו המרכזי, וזאת בניגוד מוחלט לעיסוק בצלילים ותדרים שבהכרח אינם קשורים לה גופא, המוסיקה תאבד הרבה פחות מהטבע האינהרנטי שלה, והיא תשמע לנו מציאותית מתמיד!

 

[Dan-Cinemart]

אם אחזור לרגע לתחילת השרשור, נוצר הרושם שאיך שלא נהפוך את שאלת ה"תם" שלך דן בעניין נחיצות רפרנס כלשהו בעת שיחזור המוסיקה, היא נוגעת למעשה באחד מאבני היסוד של האודיופיליה.

לא בכדי התגובות לדוגמה שהעלתה גלשו במהרה לעסוק במצב דיכטומי ליגיטימי. מצב שבו לאחד משני מאזינים לאותה המערכת, הגבוהים נשמעים כמו סכין חותכת, כשלשני הם נשמעים נהדר.

לצד הטיעונים בעד ונגד הצורך להתייחסות קוהרנטית כלשהיא, ואת מי היא אמורה לשרת, הועלתה הטענה ובצדק שקיימים אי אלו מאזינים שמראש הנטיה והעדפה שלהם היא לא רק לאותו דיסטורשן בגבוהים.
.
ואכן משעה שהזיקה של אותם היבטים סונים למציאות היא לא יותר ממקרית, ויתרה מזאת הם מקבלים ליגיטמציה במרחב האזנה, ההתיחסות למציאות שעל פיה ישק דבר הופכת ללא רלוונטיות. דרך אגב, ההצדקה לגישה זו מדברת בעיקר על אותו שיבוש בלתי נמנע שהמציאות הסונית עוברת, מרגע ההקלטה ועד השמעתה במרחב האזנה.

בהתאם לרוח הדברים בחרתי להתחיל דווקא ממערכת היי פיי דו ערוצי והגדרתה בפשט.

למעשה מערכת זו אמורה להעביר לנו בצורה הכי מובהקת מלודיה יחודית, אחרי שהוקלטה נערכה והוגדרה בהקפדה באולפן.

כאשר הבחנה זו הופכת לסטנדרט מהותי בכל הקשור לבניית המערכת, וכל שכן לרפרנס אודיופילי, אזי המצב שהגבוהים חותכים את האוזניים לא יעבור לסדר היום. למרות שלל הטיעונים שבין היתר נוגעים לטיב המקור, מבנה חדר האזנה והמצב האקוסטי שלו, ולא פחות חשוב לאיכות הקומפוננטים של המערכת.

לפני מספר ימים יצא לי לשמוע אצל חבר ראש קצה שוויצרי. מדובר בראש יחסית חדש, שנחשב כיום ל-mc המתקדם ביותר טכנולוגית.

בין שלל הכותרים שנבחרו להאזנה באותו ערב, השתרבב לו תקליט ריאישיו של דין מרטין. מספר שניות אחרי שהטיפ נחת על הרצועה שנבחרה, שאלתי בקול מופתע האם מה שאנחנו מאזינים לו זה אותו דין מרטין מהפעם השעברה?

התשובה לא אחרה להגיע. אכן מדובר באותו דין מרטין בכבודו ובעצמו. ושלא תטעו אין לי חומרים שלו, ולראשונה שמעתי אתו מאותו התקליט חודשיים קודם לכן ובקושי רצועה וחצי.
אז הוא נשמע לי חסר חיות, שטוח, ללא פוקוס ובפרופרציה מוגזמת ביחס לבמה. במילים פשוטות סתמי. בנוסף האינטונציה שלו הייתה רחוקה מלהשמע אותנטית, בעיקר בהשוואה למצב החדש.

הפעם בניגוד לפעם שעברה הבנתי מהר מאד מדוע מייקל פרמר התעקש להלל את הדפסה הנדונה.

השליטה בדינמיות של המצלול, לצד היכולת לצמצם את הווקל למיימדים אנושיים, דימו לי באותם רגעים את דין מרטין במלא הדרו, וזה גם מה שבעל המערכת חיפש לשמוע.

אין לי צל של ספק שכל חבר מהפורום מתחיל כמנוסה, והכוונה היא גם בעיקר לאלה שהסאונד האנלוגי מעניין אותם כקליפת השום, היו מסכימים שהמצב האחרון שהתקבל הוא לא רק עוד תוצאה איכותית, אלה שמדובר בעיקר בתוצאה הרבה יותר ראליסטית.

מכאן שזה לא ממש מפתיע מה עומד מאחורי הבחירה במציאות והפיכתה לנקודת התייחסות אמינה. בעיקר עבור האודיופילים שהמערכת שבנו מאפשרת להם לחוש במובהק את אותו הדי אן איי הסוני של המציאות שנשתמר בחומר. זאת ללא קשר כמה הוא אכן רחוק אוביקטיבית מצליל ההקלטה המקורי, וכמובן שהכל יחסי.

מכאן שיאשה חפץ בגישה זו , אמור להישמע לנו חי מתמיד, ובאותה העת שונה במאה שמונים מעלות מהחיות שנקבל מנגינתו של נתן מילשטיין. זאת גם ללא קשר באיזה תוכן מדובר, כנל השנים בהם השניים הוקלטו ובאיזה אולפן. גם ללא קשר אם נדע במדויק על איזה כינור יחודי ובאיזו קשת כל אחד מהם בחר לנגן בזמן שהוקלט.

כך למשל בהאזנה לחומר נדיר של ג'וני הרטמן מלווה בתזמורת, נחשף ביתר שאת לפער שמתקיים בינו לפרנק סינטרה, שבניגוד לזה הראשון הוקלט לרוב בליווי תזמורתי. כ"נל לקסם שנוכח ביצירה של כל אחד מהם. אם להקשות קצת יותר, אז להבחין בפערים המתקיימים בין השירה של מל טורמה, לזו של טוני בנט. מערכת הי פיי ראויה לא תגרום לנו להתבלבל בין השניים. כך אפשר להמשיך ולתת אין סוף דוגמאות כמו האזנה לגולד הצעיר מול זה הבוגר, וכלה בהבחנה של חללי הקלטה שונים וכו.


ולסיום, כאשר המלודיה המדומה בחדר האזנה הופכת לאישו המרכזי, וזאת בניגוד מוחלט בעיסוק בצלילים ותדרים שבהכרח אינם קשורים לה גופא, המוסיקה תאבד הרבה פחות מהטבע האינהרנטי שלה והיא תשמע לנו מציאותית מתמיד!

השאלה שלי הגיעה אכן כשאחת תם , מיכוון שנתקלתי בזה בפוסט אחר וגם מפני שנתקלתי בזה בשבועות האחרונים .
את דעתי היצוקה כברזל היא לא שינתה . אך בכל זאת מצאתי לנכון לשתף את זה .
אני אדם דיי ברור ופשוט .

ברשותך , אם תוכל לסכם לי בשני משפטים את מה שאמרת כי לא הבנתי כלום .
מעבר לזה יהיה נחמד - אם שרשור אחד פה יסתיים במסקנה כלשהיא שמישהו מהאנשים פה יוכל לקחת קדימה , להתנסות ולנסות .

תרבות הויכוח חשובה הרבה יותר מכל דבר שקשור לאודיו - קצת מתיש

תודה רבה

 

[arb]

."...כאשר המלודיה המדומה בחדר האזנה הופכת לאישו המרכזי, וזאת בניגוד מוחלט בעיסוק בצלילים ותדרים שבהכרח אינם קשורים לה גופא, המוסיקה תאבד הרבה פחות מהטבע האינהרנטי שלה והיא תשמע לנו מציאותית מתמיד!...."

דן,
אני חושב שזה מסכם הייטב את התייחסותי לנושא השרשור. שוב בוודאי שמסקנה זו לא יכולה לשמש את מי שמבחינתו המציאות איננה קשורה לנדון.

 

[Dan-Cinemart]

דן,
אני חושב שזה מסכם הייטב את התייחסותי לנושא השרשור. שוב בוודאי שמסקנה זו לא יכולה לשמש את מי שמבחינתו המציאות איננה קשורה לנדון.

אם אתה מתכוון שמערכת טובה צריכה להשכיח מימך את העניין שאתה מקשיב לסאונד משוחזר - ואתה מול הדבר האמיתי (ממש כמעט שם) - אז אני חושב שזה הדבר הנכון ביותר שיש .

 

[Dan-Cinemart]

אני רוצה לחזק אותך עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר-

זו המהות של הכל וזה מה שזהה בינינו - גילאים/מגדרים/מעמדות - אנו יודעים מתי משהו אמיתי ומתי הוא אלקטרוני/חשמלי/מעובד ועשוי- והמחמאה הכי גדולה של מערכת היא להגיד שהיא פשוט לא קיימת.ומזה - כל אחד מתרגש
לא מיד יפה
לא גבוהים מדהימים

פשוט נעלמת!!

 

[ronensud]

אני לא חושב שתהיה לי סבלנות לצפות בו שוב אבל תודה על הקישור!

יפה שצפית פעם אחת, בשעה ורבע אפשר לשמוע בערך 2 תקליטים שלמים.

 

[Cloudy]

יפה שצפית פעם אחת, בשעה ורבע אפשר לשמוע בערך 2 תקליטים שלמים.

היה שווה, החכמתי.

 

[YOSSI24]

קראתי את הקודם, קראתי את זה, שניהם לא ברורים לי.

אבל בגדול. יש מחנה שטוען שהרפרנס הוא הכלי עצמו, יש מחנה שטוען שאין רפרנס וכל אחד יגדיר מה שהוא רוצה.

יוצא שלמחנה הראשון יש שאיפה/מטרה, לשני אין. כל דבר נכון, כל דבר יכול להיות רפרנס. אין שום משמעות לאיכות, יכולות, ביצועים. ואם יש אותם, לא ניתן ליחס אותם לשום כלי אקוסטי קיים מפני שאין רפרנס.

בקיצור. יש מחנה אחד שצודק ומחנה אחד שטועה.

נמר,
ההצהרה שלך שלמחנה אחד יש שאיפה לעלות את הרף, ככל הניתן הכי קרוב לשלמות, "זו הצהרה מפחידה"

 

[ארז_וחני]

אין דבר כזה ״שלמות״ משום שתמיד מגיעים לשוק מוצרים חדשים שעושים את זה אחרת ולדעת (ולטעם) חלק מהאנשים הם עדיפים על פני מה שהיה ולדעת (ולטעם) אחרים הם לא עדיפים.
בכלל ,אם התחום לא היה נתון לפרשנות ולטעם אישי אז היה סאונד מטרה אחד שכל החברות היו שואפות אליו , משמע, רוב הציוד האיכותי היה נשמע דומה.
ארז

 

[Dan-Cinemart]

אין דבר כזה ״שלמות״ משום שתמיד מגיעים לשוק מוצרים חדשים שעושים את זה אחרת ולדעת (ולטעם) חלק מהאנשים הם עדיפים על פני מה שהיה ולדעת (ולטעם) אחרים הם לא עדיפים.
בכלל ,אם התחום לא היה נתון לפרשנות ולטעם אישי אז היה סאונד מטרה אחד שכל החברות היו שואפות אליו , משמע, רוב הציוד האיכותי היה נשמע דומה.
ארז

השאיפות הן אותן שאיפות.
העקרונות הם אותם עקרונות.
כולם מתמודדים עם אותן בעיות
השוק לשמחתי הרבה ,חוזר לרמקול טבעיים ובגדול,אתה רואה את זה בכל חברה חדשה שיוצאת ומקבלת הערכה .
ימי ה "אני שונה ומיוחד" חולפים להם והתחרות גדולה מתמיד . לנו נותר רק להרוויח מזה -כי זה מחלחל למטה למקום שרמקול ב 3000 דולר יכול להישמע ממש טוב וניטראלי.
מה גם שהדור הצעיר יותר חשוף הרבה יותר לנתונים והסברים טכניים והכי חשוב -ניתן באמת לבדוק אותם דיי בקלות.
אני חושב שאנו בתקופה מבורכת של שינוי מגמה או יותר נכון חזרה למקורות באמצעים טכנלוגיים חדשים שלא היו נהוגים בתעשיה הזו(כי לא היה צורך וביקוש מלמעטה)
אני רואה גם חברות ,נניח כמו מג'יקו ,מתחילות לפרסם ספינורמה בגאון ( ויש להם סיבה טובה לעשות את זה ולהתגאות בזה -תאמין לי שהם עבדו על זה לא מעט)

 

[shokroun]

אין דבר כזה ״שלמות״ משום שתמיד מגיעים לשוק מוצרים חדשים שעושים את זה אחרת ולדעת (ולטעם) חלק מהאנשים הם עדיפים על פני מה שהיה ולדעת (ולטעם) אחרים הם לא עדיפים.
בכלל ,אם התחום לא היה נתון לפרשנות ולטעם אישי אז היה סאונד מטרה אחד שכל החברות היו שואפות אליו , משמע, רוב הציוד האיכותי היה נשמע דומה.
ארז

אני חושב ששלמות זו מילה גדולה, אבל כן אנחנו מודדים כל פריט בזמן נתון ונכון לאותו רגע אחרת אנחנו בבעייה לוגית ( למרות שבמוסיקה זה יותר פתיר כי הרפרנס הוא מוחלט - הדבר האמיתי הוא קבוע ). בספורט, לדוגמא, אני חושב שמראדונה הוא הגדול בכל הזמנים, מישהו אחר חושב מסי והשלישי חושב רונלדו או פלה או קרויף ( יש איזה רשימה מוסכמת לכל ויכוח, נדיר שנישהו יזרוק שמות גדולים כשלעצמם ריאן גיגס ואו ברגקמפ ואו זיקו נניח) אבל איך אפשר לקבוע אם השחקן הכי טוב בכל הזמנים כולל בעתיד כשלמעשה טרם נולד אותו שחקן עתידי? כאן נכנסים לתמצית, לרפרנס- אני קבעתי לעצמי שמה שמראדונה עשה הוא השלמות, והוא הרפרנס לכל שחקן עתידי שייבחן. זה הרפרנס שלי.

כשאני חושב על זה , המילה שלמות יכולה דווקא להסביר את היחסיות של רפרנס. בשלמות אני שומע זמר או רצועה ומרגיש ממש שאין הבדל בין מה שאני שומע דרך המערכת לבין הדבר "האמיתי". מערכת רפרנס היא מערכת שהכי התקרבה לדעתינו לדבר הזה, לשלמות המדומיינת הזאתי.
מכיוון שלכל אחד מאיתנו האמיתי שלו, (למרות שבמציאות יש קבוצות גדולות של אנשים עם שניעה דומה ואף זהה ) אז יש מגוון מערכות שנותנות ניואנסים והבדלים שמשקפים את הטעם או הפרשנות האישית. יחד עם זאת, כל המערכות שייחשבו איכותיות ואו רפרנס יהיו דומות בהתייחסות שלהם למוסיקה וברצון לקבל מקסימום פרמטרים שיכולים לקרב לשלמות - וכאן נכנסים המונחים של גודל, נוכחות, פרטים, מיקרו ומקרו דינמיקה, צלילות, נשמה, אוטנטיות, מוסיקליות, כמת צליל, וכולי וכולי. ואולי זה מה שנמר ואחרים ואני חייב להגיד שאני בינהם, התכוונו כשאמרנו שחייב להיות "רפרנס" איזה מבדיל מהותי שמבחין בין רמות שונות של איכות.

אני כן מבחין בסוג של חתירה לסאונד דומה מצד הרבה מערכות , בעיקר במקורות הדיגיטליים. אבל אני לא יכול להגיד שאני בחנתי הרבה, ואו כל היום מחפש. התרשמות ממה ששמעתי בשנים האחרונות. ייתכן שהרבה טכנאי סאונד או מהנדסים נולדו לעידן דיגיטלי שבו אוזניות האייפון זה ה ..רפרנס..?

 

[omi]

יש משהו במה שקליפ אומר.

דן צודק שספינורמה היא מדידה חשובה שבמיוחד מקלה על התאמה בין חדר כלשהו לבין רמקול הממוקם בו.

אבל ספינורמה יפה היא לא תנאי הכרחי לכך שרמקול נשמע מצוין, לראיה רמקולים ישנים עם הבדלים גדולים בפיזוריות של הטוויטר והמיד-וופר באזור הקרוס, שלרובם היתה ספינורמה מחורבנת בטוח ועדיין יש בהם מדהימים.

אנחנו האודיופיליים החווייתיים, קודם מקשיבים ואחכ מודדים.

 

[Dan-Cinemart]

אבל ספינורמה יפה היא לא תנאי הכרחי לכך שרמקול נשמע מצוין, לראיה רמקולים ישנים עם הבדלים גדולים בפיזוריות של הטוויטר והמיד-וופר באזור הקרוס, שלרובם היתה ספינורמה מחורבנת בטוח ועדיין יש בהם מדהימים.

היי,

הספינורמה קיימת משנות ה 80 . ומאז ומעולם היו רמקולים שתוכננו להתאים לנתון הזה .הם פשוט לא קראו לזה ספינורמה.הם הבינו עקרונות פשוטים אחרים.

תמיד ידענו שבטבע יש לנו POINT SOURCE - זאת אומרת מקור אחד שממנו בוקעים כל התדרים ללא הבדלי תזמון וזה נשמע טבעי- שום דבר לא השתנה והטבע המשיך בשלו.

אז בעולם אידאלי היה לנו דרייבר אחד מושלם FULL RANGE ללא קרוס . מפה מתחילים להרוס - אז בואו ננסה להרוס כמה שפחות.

רמקול טוב צריך ללכת באופן טבעי אחרי הטבע - ותמיד מהנדסים ניסו להתאים את עצמם לכיווניות נשלטת (הטובים שבניהם).
הטובים גם ניסו להימנע ככל האפשר מדיסטורשיין ברמקול - שוב כך זה בטבע.
והם גם ניסו שתהיה תגובה מהירה ככל שניתן -שוב כך זה בטבע. אין לנו סליל שאוגר אנרגיה ולא מספיק "לתרגם" את האנרגיה החשמלית החדשה לאנרגיה אקוסטית כי הוא עדיין אוגר את הסיגנל החשמלי הישן - ועוד פעם - שוב -כך זה בטבע.
המילה מדהים היא יחסית למשהו אחר שאינו מדהים - יש הרבה אנשים ש BOSE 901 הוותיק הוא מדהים בעינהם וזו זכותם המלאה .

 

[issi]

מתוך מאמר של FOLYE הפיסיקאי גורו האקוסטיקה יש סטנדרט והוא SMPTE PT 202X הארופאי.
הסטנדרט הוא לתוצאות המדידה של שילוב חדר עם רמקול ולא בניפרד, כלומר לא רק לרמקול.
אני מצרף את הגרף.
הסבר צריך שיהיה עם מינימום פיקים ודיפים כלומר חלק עוצמה גדלה מ 20 הרץ ל 50 הרץ, משם
ישר וחלק עד 1.5 או 2 קילוהרץ ולאחר מכן ROLLOFF עד 20000 הרץ.
גלים עומדים יתבטאו בפיקים צרים. המדידה היא בהחלקה של שליש אוקטבה מ 300-20000 הרץ ומ 20 -300 הרץ ב שישית אוקטבה.
אם השאלת רמקול ללא קניה התקנת אותו בחדר המטופל אקוסטית שלך וקיבלת תוצאה זאת במדידה אתה יכול להסיק שיש לך שילוב של רמקול עם חדר שעמד בסטנדרט.
FOLYE מראה במאמר כי אם יצרן רמקולים יתן לו את סט המדידותשמדד בחדר אנהוני כלומר ללא החזרות הוא מתמטית יוצר גרף של ההינהגות הרמקול בחדר האזנה סטנדרטי ומרא ה דוגמאות, לאדיופיל כמונו זה לא מעשי וגם לא ניראה שיצרן ישתף אותנו באינפורמציה הזו.
לסיכום, יש סטנדרט לתוצאה יש שילוב רמקול חדר, אם הגעת לזאת יש לך רפרנס לשילוב.