נתחיל במשפט: ״אין יש מאין״
מערכת לא יכולה להוסיף שום דבר שלא קיים. אין לה צלילים משלה. היא משחזרת את הקיים.
על מנת לחדד: אם במערכת x אתה שומע כינור ובמערכת w אתה שומע כינור + צליל המשיכה של הקשת על המיתרים. מערכת w משחזרת יותר מהמוסיקה מאשר מערכת x. במידה ושתיהן מאוזנות, דינמיות ועוד ועוד ועוד, המערכת שחושפת את הפרט הנוסף הזה יותר שקופה. זה גם אומר שהיא מספקת לך יותר מידע מוסיקאלי (שבזה אנו עוסקים - לקבל את המקסימום מהמציאות, מההקלטה). אין מצב שהמערכת תשמיע משהו שהוא אינו מוקלט. למה? כי אי אפשר. היא כן יכולה לצבוע, לנפח, לעגל. אבל זה משפיע בדיוק על הדברים הללו. ככל שמערכת צובעת פחות כך היא שקופה יותר. ככל שהיא שקופה יותר היא מפורטת ומציאותית יותר. ומה יותר מוסיקאלי מהמציאות?
לכן, אין דבר כזה יותר מידי פרטים. אם התחדשת בפרטים משמע הם שם ונחשפו.
מערכת שמפיקה יותר מידע מוסיקלי (פרטים הם מידע) היא יותר קרובה למקור המוסיקה. והשלם, כמו שאמרנו, בנוי מחלקים. החלקים הם הפרטים ממנו הוא מורכב. אם חסרים זה לא שלם, אם זה לא שלם, זה חסר.
ומזה פירוט אובר?
אם אתה שומע רזולוציה בבס. את הניואנסים של הקונטרבס. העץ שלו, המימדים שלו, המרקם שלו. הרי זה חלק מהמשובח הזה שאנו מחפשים.
הפירוט לא נוגע רק לטויטר רבותי. יש עוד פרמטרים בספקטרום - מיד, בס ומה שבניהם. לא לשכוח אותם, הרבה חוטאים בזה.
זו השקפת עולם אודיופילית נפוצה, שאני חולק עליה.
אם מנסים לחשוב על תהליך ההקלטה+השמעה כנסיון
לשחזר את ה"מציאות" (גלי הקול שהגיעו לאוזן) ב-sweet spot ספציפית כלשהו בחלל ההקלטה, אזי:
- ההקלטה הייתה אמורה להתבצע מ-sweet spot כזה, אבל ברוב המוחלט של ההקלטות, יש הרבה מיקרופונים -- לא במקביל לשתי אוזניים -- שממוקמים הרבה יותר קרוב (מעט מטרים) או קרוב מאוד (פחות ממטר) ומעל הכלים/קבוצה המוקלטת, לא בחזיתם. זה גורם לקליטת פרטים שמאזין שממוקם ב-sweet spot בחלל לא שומע בכלל
- מערכת ההשמעה כלל אינה מתואמת עם ציוד ההקלטה, כך שאפילו אם ההקלטה הייתה מנסה לשמר משהו מסויים, תוצאת ההשמעה בהכרח שונה, לרוב מאוד שונה, ממה שהוקלט, שלא לדבר על השפעת החדר/אקוסטיקה
כך שכל הדיבורים על "
שיחזור" הם מופרכים מראש (ולזה יש עוד הרבה סיבות, שפורטו במקומות אחרים).
ואחת המשמעויות של #1 לעיל היא שלרוב בהקלטות נקלטים
הרבה יותר פרטים מאשר מה שהייה נקלט במציאות באולם קונצרטים/מועדון/פאב או מרחב הקלטה אחר.
מערכת יכולה לבלוע חלק מהפרטים האלה, ויכולה גם להדגיש פרטים כאלה אפילו יותר מהפרופורציה המקורית -- זו שנקלטה על ידי המיקרופון.
למשל, אם היינו נעמדים במרחק 2 מטר מקונטראבאס שפורטים על מיתריו (פיציקאטו), היינו שומעים פרטים כמו נגיעת האצבע במיתרים, ההידהוד שלהם, נקישת האצבעות שמהדקות את המיתרים לגוף הכלי כדי לשנות את גובה הצליל, נשימות ונשיפות שלה הנגן ואנקות שהוא משמיע, חריקת הכיסא שלו וכו'.
אם נשים מיקרופונ/ים באותם מקומות שבהם נמצאו אוזנינו, במרחק הזה של שני מטר מהכלי, ונקליט, ואחר כך נשמיע את ההקלטה, ייתכן שנשמע בדיוק את אותם פרטים בדיוק
באותה פרופורצייה ביניהם ובאותה פרופורצייה לצליל העיקרי שמנוגן, אבל מצב נפוץ מאוד הוא שנשמע חלק מהם
מעבר לפרופורצייה המקורית שלהם.
זה מצב של "אובר פרטים", שקיים בהרבה הקלטות, וכנראה שגם בהרבה מערכות.
כך שזה לא
אוטומאטית "יותר פרטים == יותר טוב", אלא לפעמים זו בעייה של "הדגשת יתר == פחות טוב"!!
למשל, אם תשמיעו הקלטה סבירה נתונה דרך מערכת שייש לה tone control, ותגבירו קצת את ה-treble, פתאום יקפצו לאוזניכם פרטים שלא שמעתם קודם, אבל כאן ברור שזו תוצאה של
עיוות הצליל, של שינוי ב-frequency response שכבר ממש לא flat. בדיוק זה מה שקורה גם במערכות שמדגישות את הצלילים הגבוהים קצת יותר מדי -- אותו סוג של עיוות -- שחלק מהאנשים טוענים שהוא עדיף, כי שומעים יותר פרטים וזה יותר "שקוף" ו"פתוח" וכאלה, למרות שטכנית, "עובדתית", זה פחות "טוב"!
העניין הוא שאנחנו לא רוצים לחשוב ו/או לקחת את הסיכון שהמערכת שלנו היא זו שמסננת דברים בדרך, ומבליעה פרטים שלא הייתה אמורה להבליע, אבל שאיננו יכולים לומר איזה הם, ואז נוטים להעדיף מערכות שנותנות יותר פרטים, למרות שבחלק גדול מהמקרים, למערכות כאלה יש נטייה לחריפות --- יש מתאם מובהק בין פירוט (יתר?) לחריפות.
המסקנה
האישית שלי מזה:
לא כמה שיותר פרטים זה אוטומאטית יותר טוב,
יש מצבים של
אובר-פרטים, בטח לעומת המציאות, אבל ובעיקר הרבה פעמים יחסית להקלטה. בדרך כלל אפשר לזהות את המצב הזה לפי התופעה של הדגשת יתר של הצלילים הגבוהים, כאשר נטייה לחריפות היא כבר מצב בעייתי מבחינה זו.
בפירוש יש כאלה שאוהבים את זה -- זה לגיטימי לחלוטין על תקן טעם -- אבל, מבחינתי האישית, זה בעייתי כשמנסים להסביר את זה כדבר עדיף "אובייקטיבית".
עמיר
נ.ב., המילה "עיוות" לעיל היא במשמעות "שוני לעומת צורת הגל המקורית", לא ל-THD וכאלה