מוסיקלי או/ו אודיופילי ???

[רוזי1]

ברוך שובך לארץ

 

[נמר]

חזרתי

קודם כל, נמר, שייהייה ברור -- אני לא חושב שכתבת שטויות -- להיפך -- אתה מייצג נאמנה את המיינסטרים של האודיופיליה הקלאסית, כפי שהיא כבר מימי גדולי המייסדים, J. Gordon Holt מ-Stereophile ו-Harry Pearson, היידוע בכינויו HP, מ-The Absolute Sound, ועד היום.

פשוט עם השנים חשבתי על זה מכל מיני אספקטים, ובהדרגה הגעתי למסקנות שמה שמכרו לנו מאז ועד היום לא כל כך מחזיק מיים מבחינתי

אז דווקא אולי אני זה שצריך להתקפל מפני מי שהיו בפירוש גדולים ממני, אבל אני מעדיף לנסות לחשוב באופן עצמאי, ואם מישהו חושב שאני חושב/כותב שטויות, יש מצב שהוא צודק, אבל אולי יש גם מצב שלא

קודם כל ברוך השב.

יכול להיות שאני מייצג את האודיופיליה הקלאסית. כנראה זה הדבר הראשון שנטמע בנו כאודיופילים.
העניין הוא שלא מכרו לי. הגעתי למסקנות הללו די לבד עם עזרה פה ושם. אבל בשום אופן לא השפיעו על החלטותי לגבי איך צריכה להישמע מערכת.

אין מה להתקפל בפני אף אחד. זכותך לחשוב איך שנוח לך ומרגיש לך נכון.

אני להגיד שאלה לאו דווקא אותם פרטים: יכול להיות שחלק מהפרטים שבפרופורציה הלא נכונה הועלו ממתחת לסף השמע (ושל תשומת הלב של המאזין) אל מעל לסף הזה -- שאז נוספים פרטים -- או שהיו מעל לסף וירדו אל מתחתיו -- שאז הם מוחסרים.

זה גם לאו דווקא חד-כיווני, שמערכת א' מוציאה יותר פרטים מ-ב', אלא ייתכן שכל אחת מהן מוסיפה ומחסירה פרטים שונים.

כאן עיקר אי ההסכמה שלנו.
על מנת לטעון שמערכת x יותר מפורטת מ-y מוכרח של-x יהיו יותר פרטים. גם את אותם פרטים שמערכת y מציגה וגם פרטים נוספים שהיא אינה מציגה. יש להמנע מ״שגיאות״ שגורמות לנו לחשוב על פרטים נוספים מפאת הדגשה של טווח תדרים מסוים. ברגע שהמיומנות גבוהה, ניתן בהחלט להגיע למסקנות די ברורות ודי מהר.

יש יותר מדי אם נוספו/הוגברו פרטים מעבר לפרופורצייה שלהם.

זה לא שייש רק מדוייק/לא, ושזה בא במקום התייחסות לאספקטים/פרטים ספציפיים, אלא אלה צורות הסתכלות שונות על אותם דברים.

ההתייחסות המדעית/ניסויית לעניין היא זו שמנסה לברר עד כמה המערכת ו/או רכיבים בה הם מדייקים, בלי קשר לפרטים/אספקטים הנשמעים לאוזן ככאלה, אלא כהפרש בין איך שהסאונד/הגל צריכים להיות לעומת מה שהם.

אנחנו כבני אדם לא יודעים/יכולים לעשות את זה בצורה כזו. אנחנו לוקחים כל פעם אספקט אחד או כמה, ובודקים מול מערכת אחרת או מול מה שנשמע לנו יותר סביר, וכאן יש משמעות לתוספת/הגברה של פרטים ולהחסרתם/החלשתם.

ייתכן אפילו שנטעה לחשוב שמערכת א' מפורטת ביותר כי מופיע בה פט שתפס את תשומת לבנו/אוזנינו, אבל לא שמנו לב לכך שחמישה פרטים אחרים נעלמו...

כמו קודם. צריך למצוא את הפרטים הדומים ועוד פרטים נוספים על מנת לטעון מי מהן מפורטת יותר.
דיוק זה נושא אחר. אבל גם אותו ניתן לבדוק מהאזנה בלבד. דרושה מיומנות, הכרה של היצירה המתנגנת וכמובן, השוואה בין שני רכיבים. אחד שאתה מכיר היטב ואחד חדש. דהיינו רפרנס.

על מנת שנוכל לעשות זאת בצורה עקבית, יש לכתוב את מה שאתה שומע. לי יש שיטה בכתבות והיא מספרים ואותיות. כשתבוא אלי אסביר לך איך אני עושה את זה. הביקורות שלי נכתבות ממש ככה. מחברת ביקורות שלי מכילה פרמטרים נבדקים, והם מצויינים במספרים ואותיות. כל מספר מייצג יכולת וכל אות מייצגת את את התחושות שקיבלתי מהביצוע. כך אגב, אני יכול לכתוב ביקורת שלמה על יד יבואן והוא לא יצליח להבין לעולם אם אהבתי את מה שאני שומע או לא. לאחר מכן, אני מתבל את הכתבה והופך אותה ממחברת חשבון ואנגלית למילים שמעבירות מסר.

המספרים והאותיות הללו מהווים מקום להשוואה במוצר הבא שאני בוחן. על מנת לזכור יש לכתוב את מה ששומעים. ככה לא שוכחים.

לטעות זה בהחלט אפשרי. אבל אני לא נופל כל כך מהר כשאני שומע פרט מודגש. להיפך, אני בוחן לעומק מה מתפספס. זו הסיבה למשל, שהצלחתי לעלות כמה פעמים על תקלות במוצרים. אחד מהמוצרים שעליתי על תקלה שהיתה בו היה רמקול שהחסיר כמה פרמטרים שגרמו לי להבין שמשהו כאן לא בסדר. לאחר מכן אתר ישראלי אחר העלה עליו ביקורת מאוד משבחת, ולאחר חודשים ספורים היצרנית החליפה את כל הקרוסים בכל הרמקולים. דהיינו, הנסיון והמיומנות גורמות לך לא ליפול בדברים הללו.

אז זהו, שלא, וכאן זה אחד המחלוקות העיקריות שלי מול "האודיופיליה הקלאסית" האמורה.

אני טוען שמה שנחקק לנו בתודעה כצליל "מציאותי" הוא ג'נרי -- לא ספציפי -- אלא מעין הכללה מופשטת של הזכרונות שייש לנו מצליל כזה, כשהרבה מזה הוא יותר הזיכרון של הסיפורים/האבחנות שהייו לנו על הצליל מאשר הצליל עצמו, כאשר יש לזכור שזיכרון צלילי -- של הצלילים עצמם -- הוא קצר-טווח מאוד, בתחום של דקות, לא שעות, ימים או שנים מאז ששמענו את הצליל עצמו לאחרונה.

נכון. אבל עדיין הוא נחקק בגזע המוח ואת הצליל שלא אתה מנסה לשחזר בבית. בסופו של דבר, לפסנתר יש כמה פרמטרים המייחדים אותו וכמעט כל הקלטה תחשוף את זה. כך גם לתוף רגל, חצוצרה, טרומבון וכינור. זו הסיבה אגב, שאתה מצליח להבין שהמערכת מצליחה להעביר לך את הפרופורציות בין הכלים. לכל כלי יש את הגודל שלו במציאות וגם בהקלטה. הרי אין הקלטה שחליל הפיקולו שבה נשמע גדול יותר מאשר הטובה. וכן הלאה.

בתוך הצליל הכללי של הכלי יש ניואנסים. למשל חריפות טבעית וגוף קטן של חליל פיקולו. משקל וגוף גדול יותר של טובה. המרקם של הצליל. זה עשוי מתכת והשני מעץ. באחד שומעים יותר את האוויר שמתפספס מחריץ הנשיפה ובשני פחות או כמעט ולא. ועוד ועוד. את הדברים הללו תשמע גם במציאות וגם בהקלטה שהיא טובה.


כלומר.
לכל הפסנתרים מכנה משותף באופן בו הם מייצרים צליל. כך גם הכינורות ושאר הכלים. זה לא משנה אם זה סטרדיוורי או לא. את הגוון של שניהם תכיר תמיד. עכשיו מה שנותר הוא לבדוק מי מהם יותר לטעמך.

אני מבין את כוונתך בגדול. אני מבין שאין מציאות מוחלטת במערכת ביתית. אבל בכל זאת, גם אתה משתמש במונח ״טבעי״ או ״ריאליסטי״. ואיך תשתמש במונח הזה אם לא תשתמש ברפרנס המוחלט - הכלי עצמו במציאות.

 

[AK1]

קודם כל ברוך השב.

יכול להיות שאני מייצג את האודיופיליה הקלאסית. כנראה זה הדבר הראשון שנטמע בנו כאודיופילים.
העניין הוא שלא מכרו לי. הגעתי למסקנות הללו די לבד עם עזרה פה ושם. אבל בשום אופן לא השפיעו על החלטותי לגבי איך צריכה להישמע מערכת.

אין מה להתקפל בפני אף אחד. זכותך לחשוב איך שנוח לך ומרגיש לך נכון.

תודה!

לא לדאוג, אתה רואה שזה לא קורה

כאן עיקר אי ההסכמה שלנו.
על מנת לטעון שמערכת x יותר מפורטת מ-y מוכרח של-x יהיו יותר פרטים. גם את אותם פרטים שמערכת y מציגה וגם פרטים נוספים שהיא אינה מציגה. יש להמנע מ״שגיאות״ שגורמות לנו לחשוב על פרטים נוספים מפאת הדגשה של טווח תדרים מסוים. ברגע שהמיומנות גבוהה, ניתן בהחלט להגיע למסקנות די ברורות ודי מהר.

לא דיברתי על טענה לכיוון זה או אחר. רק ציינתי שזה לא חייב להיות שאם במערכת א' יש פרטים שאינם נשמעים ב-ב', כך זה יהייה לגבי כל הפרטים, אלא יש מצב שלכל אחת מהן יהייו יתרונות וחסרונות של פרטים.

לא חשבתי שזה אמור לקרות לך שתטעה בזה, רק שהאפשרות קיימת.
אם יש לך מתודה שעוזרת בלהימנע מטעות -- מה טוב, וזה מעניין לכשעצמו -- אבל זה לא ברמת הדיון של המחלוקת על הגישה המקובלת.

נכון. אבל עדיין הוא נחקק בגזע המוח ואת הצליל שלא אתה מנסה לשחזר בבית. בסופו של דבר, לפסנתר יש כמה פרמטרים המייחדים אותו וכמעט כל הקלטה תחשוף את זה. כך גם לתוף רגל, חצוצרה, טרומבון וכינור. זו הסיבה אגב, שאתה מצליח להבין שהמערכת מצליחה להעביר לך את הפרופורציות בין הכלים. לכל כלי יש את הגודל שלו במציאות וגם בהקלטה. הרי אין הקלטה שחליל הפיקולו שבה נשמע גדול יותר מאשר הטובה. וכן הלאה.

אין ספק שהפרמטרים הג'נריים נחקקים עמוק -- עובדה -- אנחנו מזהים את הכלים ויכולים לומר אם ההקלטה היא טובה או לא, אבל כאשר מדובר בהקלטה טובה על שתי מערכות שונות, אין לך דרך להכריע מי מהן מדייקת יותר, וזאת אפילו אם היית נוכח באתר ההקלטה בזמן שהיא בוצעה!

לכל היותר אתה יכול לומר את מה אתה מעדיף, אבל זו כבר שאלה של טעם, לא שאלה של רפרנס ו"נכונות", גם אם נדמה לך שאחד יותר "נכון" מהאחר.

זה גם פשוט לא משנה כמה אתה בטוח בזה וכמה ניסיון יש לך. יכול להיות שמערכת א' מוציאה צליל קרוב מאוד לפסנתר A בנסיבות מסויימות, ומערכת ב' מוציאה צליל קרוב מאוד לפסנתר B בנסיבות אחרות, ואתה לא יכול לדעת אם הקליטו את A או את B ובאיזה נסיבות, וגם אם היית יודע -- נוכח באתר ההקלטה -- מיקומך הייה שונה ממיקום המיקרופונים, וההשפעה של הבדל המיקום של האזניים/מיקרופונים ושל חדר ההאזנה על הסאונד הסופי -- כבר הם יכולים להיות גדולים יותר מההבדל בין איך שההקלטות נשמעות בשתי המערכות!

בתוך הצליל הכללי של הכלי יש ניואנסים. למשל חריפות טבעית וגוף קטן של חליל פיקולו. משקל וגוף גדול יותר של טובה. המרקם של הצליל. זה עשוי מתכת והשני מעץ. באחד שומעים יותר את האוויר שמתפספס מחריץ הנשיפה ובשני פחות או כמעט ולא. ועוד ועוד. את הדברים הללו תשמע גם במציאות וגם בהקלטה שהיא טובה.

ברור שייש, אבל אנחנו מדברים על הקלטות ומערכות שמעבירות את הנואנסים היטב, רק התוצאה קצת שונה, ואין לך שום דרך מעשית/עובדתית להעדיף בין אחת לשנייה, רק טעם, וגם הטעם מטעה קשות.

כלומר.
לכל הפסנתרים מכנה משותף באופן בו הם מייצרים צליל. כך גם הכינורות ושאר הכלים. זה לא משנה אם זה סטרדיוורי או לא. את הגוון של שניהם תכיר תמיד. עכשיו מה שנותר הוא לבדוק מי מהם יותר לטעמך.

טריוויאלי שתכיר, אבל אנחנו מדברים על מצבים שההבדלים לא מאפשרים לך לפסול את אחת המערכות, רק להבחין שהן טובות ומעבירות את כל מה שצריך, אבל בכל זאת התוצאה שונה.

שוב -- אנחנו בכלל לא מדברים על מצבים שאחת המערכות או שתיהן לא מעבירות את כל מה שאתה מחפש ובצורה טובה. מערכות/הקלטות כאלה הן מחוץ לתחום הדיון.

אני מבין את כוונתך בגדול. אני מבין שאין מציאות מוחלטת במערכת ביתית. אבל בכל זאת, גם אתה משתמש במונח ״טבעי״ או ״ריאליסטי״. ואיך תשתמש במונח הזה אם לא תשתמש ברפרנס המוחלט - הכלי עצמו במציאות.

אני משתמש במונחים ״טבעי״ ו/או ״ריאליסטי״ רק כדי לומר שהמרדף אחריהם חסר שחר

=============

אני אנסה לתת דוגמה שבהחלט אינה לגמרי מקבילה למצב, אבל אולי יש דמיון מהותי.

בוא ניקח טמפרטורה של מיים.

אתה מכניס יד למיכל עם מיים, ומקבל הרגשה לגבי הטמפרטורה שלהם, חם, קר, בינוני, מיד-חם, בינוני-נמוך, כאלה, ואתה יכול גם לזכור את התחושה, ואת הטקסטורה שהעור שלך מקבל כתוצאה מהמגע עם המיים, ולמצוא לעצמך כל מיני מאפיינים.

אחרי 10 דקות, נותנים לך קערה אחרת עם מיים, ושואלים אותך אם הם באותה טמפרטורה כמו של המיים הקודמים. עד כמה אפשר לסמוך על מה שתגיד? ועוד כשההפרשים שבהם מדובר הם קטנים, נואנסים?

ומה אם מדובר באחרי יומיים?
ואחרי השנתיים וחצי אחרי כן, שזה כמו מרווח הזמן מאז ששמעת פנסתר (אחר!) ברסיטל על במה?

ועוד לא דיברנו אם בדיקת הטמפרטורה שלך נעשית אחרי לקודם שקפאת מקור בחוץ, או רתחת, וא שעשית בדיקת טמפרטורה אחרת... הרי אתה יודע שאם אתה טובל יד אחת במיים חמים והשנייה בקרים, ואחר כך את שתי הידיים בפושרים, התחושה שביידיים תהייה שונה -- בזו שהייתה בקור התחושה תהייה של חום ולהיפך. אז אולי אחרי ששמעת הקלטה של פסנתר שמנוגן בעוצמה ובדינאמיות, הקלטה של פסנתר אחר שמנוגן בשקט עלולה להישמע לך "עייפה" וחסרת צבעים. וכו'

עמיר

 

[zs]

1980 שר האוצר דאז יגאל הורוביץ אמר המשפט המפורסם " משוגעים רדו מהגג"
מילא כנראה את עמיר הוא הכיר ,אבל איך ידע על נמר...?

 

[נמר]

שוב -- אנחנו בכלל לא מדברים על מצבים שאחת המערכות או שתיהן לא מעבירות את כל מה שאתה מחפש ובצורה טובה. מערכות/הקלטות כאלה הן מחוץ לתחום הדיון.

אז איפה הויכוח עמיר?

אני מדבר בדיוק על המצב ההפוך. אחרת איזה יתרון יש לאחת על השניה?

 

[AK1]

1980 שר האוצר דאז יגאל הורוביץ אמר המשפט המפורסם " משוגעים רדו מהגג"
מילא כנראה את עמיר הוא הכיר ,אבל איך ידע על נמר...?

משוגעים זה אלה ששם למטה שמתרוצצים עם טרמפולינות וצועקים. משוגעים על כל הראש, אני אומר לך.

ואני אין לי כוח לכל המדרגות האלה עוד פעם לרדת עכשיו.
ואחר כך מי יצטרך לעלות את כולן שוב?? טירוף מוחלט.
מה, אני משוגע נראה לך?

עמיר

 

[AK1]

אז איפה הויכוח עמיר?

אני מדבר בדיוק על המצב ההפוך. אחרת איזה יתרון יש לאחת על השניה?

זה לא אמת/שקר, אלא מצבים שונים.

דוגמה אולי קצת יותר טובה -- אני מראה לך שני צילומים של משטח אדום, ושואל איזה מצלמה טובה יותר, כשאת המשטח המצולם מעולם לא ראית.

אתה לוקח את הדיון למקום שבו אחד הצילומים בכלל לא אדום, כך שאין בעייה לומר.

אני מדבר רק על המצבים שבהם שני הצילומים אדומים ללא פגם, ואתה יודע מצויין מה זה אדום, לא תבלבל עם ירוק. אז איזו מצלמה יותר טובה? כל אחד מהצילומים מראה אדום בגוון שקיים במציאות ויכול להיות מדוייק לחלוטין לכשעצמו, אבל הם שונים ביניהם.

וחוצמזה יש גם נייר צילום יותר/פחות טוב, ותאורה שעשוייה להשתנות מפעם לפעם וכו'.

וייש גם מצבים -- נפוצים יותר -- שלא צולם אותו משטח אדום בכלל, אלא שני משטחים אדומים לכל דבר אבל שונים. איזו מצלמה מדייקת יותר?

עמיר

 

[נמר]

הצילום היא דוגמא לא טובה.
זה כמו שתגיד שאתה לוקח שתי מערכות שמנגנות רעש לבן. מי מהן עושה את זה יותר טוב?
אם בתמונות עסקינן אז צלם נוף או התקהלות גדולה של אנשים.
דקה בדיוק ואני (גם אתה) אומר איזו מצלמה טובה יותר.

דהיינו. על מנת לבחון צריך קטע בחינה. יצירה מורכבת שמאתגרת את המערכת.

 

[AK1]

אוקיי, קח דוגמה של צילום של דגל ישראל, כחול לבן, אמה-מה, יש הרבה גוונים של כחול שמשתמשים בהם.

קח שתי תמונות של דגלים, כך ששתיהן נראות מושלמות ככל האפשר, ממש הריאליזם קופץ לעיין בשתיהן, אבל הגוונים טיפה שונים.

מה הנכון?

עמיר

 

[נמר]

זו לא דוגמא טובה.
הדוגמא הנכונה היא לבחון כשמאתגרים.
הרי לא חוכמה לכל מערכת לדוח לנו על פרטים של משולש שמכה פעם אחת ופסנתר שלוחץ על תו אחד, כששניהם עושים זאת פעם אחת בלבד.

אבל כן תוכל להבין מי מהם עם קונטרס טוב יותר, לבן מאוזן יותר לאורך כל רוחבו ואורכו.

 

[AK1]

זו לא דוגמא טובה.
הדוגמא הנכונה היא לבחון כשמאתגרים.
הרי לא חוכמה לכל מערכת לדוח לנו על פרטים של משולש שמכה פעם אחת ופסנתר שלוחץ על תו אחד, כששניהם עושים זאת פעם אחת בלבד.

אבל כן תוכל להבין מי מהם עם קונטרס טוב יותר, לבן מאוזן יותר לאורך כל רוחבו ואורכו.

זו דוגמה מצויינת, כי היא ממחישה את זה שאפילו במקרה פשוט לא תדע לשפוט, ובמקרה מסובך יש הרבה יותר פרטים, שלגבי אף אחד מהם לא תוכל לשפוט טוב יותר מאשר במקרה הבודד, ולא תוכל גם לשפוט אם הפרטים מוצגים ביחסים נכונים.

ונפלת חזק ב"כן תוכל להבין מי מהם עם קונטרסט טוב יותר, לבן מאוזן יותר לאורך כל רוחבו ואורכו", כי זה מראה בדיוק את סוג השגיאות שאנשים עושים כשהם באים לבדוק דברים כאלה -- מניחים הנחות לא רלוואנטיות לגבי המציאות, ובודקים לפיהן.

למשל, מי אמר שהדגל נקי לחלוטין ולבן במידה זהה לכל שיטחו, ושהתאורה מפוזרת בצורה אחידה? אולי הצילום עם הלבן האחיד דווקא הוא הפחות מדוייק?

חוצמזה, לא תמיד יותר קונטראסט או פחות קונטראסט או בכלל ענייני קונטראסט משקפים את המציאות בצורה שאתה חושב עליה.

כל ההשוואות האלה, גם בסאונד וגם במראה, לא נעשות מול מציאות כלשהי, אלא לפי מודל ג'נרי של הדברים שייש לך בראש, ומה שנראה לך מתאים יותר למודל שלך נחשב בעיניך טוב יותר, מה שבעצם הוא מופרך לחלוטין.

עוד דוגמה לכשל מחשבתי כזה הייתה

תה מצליח להבין שהמערכת מצליחה להעביר לך את הפרופורציות בין הכלים. לכל כלי יש את הגודל שלו במציאות וגם בהקלטה. הרי אין הקלטה שחליל הפיקולו שבה נשמע גדול יותר מאשר הטובה. וכן הלאה

מה שלא נכון בעליל -- הרי הגודל הנתפס של כלי בהקלטה הוא פונקציה של חלוקתו בין הרמקולים, כך שבקלות יכול להיות שטובה רק בצד ימין תישמע קטנה יותר מפיקולו שנמצא באמצע ונמרח לכל רוחב הבמה כי הוא נקלט חזק במיקרופונים שבשני הצדדים -- יש הרבה דוגמאות כאלה לגבי כינור.

כמה שייש לך דיעות יותר מוצקות לאיך שדברים "צריכים" להישמע/להיראות, כך גדל הסיכוי שתטעה, כי במצבים שונים המציאות יכולה להיות רחוקה מהדיעות ומהמודלים.

וכדאי לשים לב לכך שהרוב המוחלט של הדיעות על מיקרו-פרטים אינן מבוססות כלל על קונצרטים בלתי מוגברים, כי בהם לא שומעים את הפרטים האלה בכלל, רק בהקלטות, כי המיקרופונים קרובים יותר מהאוזניים.

בעצם, רוב הדיעות מהסוגים אהלה נובעות מדברים ששמים לב אליהם בהקלטות, לא במציאות, ומתחילים לחפש איזה מערכות יביאו יותר מזה, שזו בעצם סתירה לטעניה שהדברים מבוססים על האזנה לקונצרטים שאינם מוגברים, ששם אין אותם.

עמיר

 

[נמר]

הגודל אינו קשור לחלוקתו בין הרמקולים. הגודל שייך לדברים אחרים שלא קשורים להקלטה אלה לכלי המוקלט.

לדוגמא.
טםטם תמיד ישמע גדול ושמן יותר מרוטוטם.
צ׳לו מכינור
בס ממשולש
קודו מסנר

למה? משום שככה הם וההקלטה, כל הקלטה, תמחיש את זה.
אשמח שתפנה אותי להקלטה כזו.

הקלטה מקליטה מציאות. ולכן אם מערכת מפספסת את מה שהוקלט (גם אם לא תשמע אותו בקונצרט חי), היא תפספס עוד יותר את מה שהוקלט מאחור. מערכת צריכה להפיק מידע מוסיקלי. זה כל הקטע שלה. אסור לה לפספס.

 

[AK1]

הגודל אינו קשור לחלוקתו בין הרמקולים. הגודל שייך לדברים אחרים שלא קשורים להקלטה אלה לכלי המוקלט.

לדוגמא.
טםטם תמיד ישמע גדול ושמן יותר מרוטוטם.
צ׳לו מכינור
בס ממשולש
קודו מסנר

למה? משום שככה הם וההקלטה, כל הקלטה, תמחיש את זה.
אשמח שתפנה אותי להקלטה כזו.

הקלטה מקליטה מציאות. ולכן אם מערכת מפספסת את מה שהוקלט (גם אם לא תשמע אותו בקונצרט חי), היא תפספס עוד יותר את מה שהוקלט מאחור. מערכת צריכה להפיק מידע מוסיקלי. זה כל הקטע שלה. אסור לה לפספס.

זה אותו סוג טעות: במודל שייש לך בראש, הקלטות מקליטות מציאות, והמערכות צריכות להפיק את זה, ואסור להן לפספס!

אז זהו, שלא. הרוב המכריע של ההקלטות מקליטות הרבה חלקי-מציאויות (הרבה מיקרופונים) בפרופורציות לא מציאותיות מראש (מיקרופונים קרובים שמבליטים פרטים ומגדילים את האימפאקט), ואחר כך עוד מערבבים את כל החלקים במיקס לפי העדפות הטכנאים/מפיקים, ומקבלים אוסף הגזמות של פרטים, גדלים ומיקומיות.

אז גם המודל לא מתאר באופן מדוייק ומלא את כל מצבי המציאות, ואז גם המסקנות בהתאם.

קצת קשה להפנות לדוגמאות ספציפיות, כי אני לא מחזיק את ההקלטות בראש ממויינות לפי גדלי הכלים, אבל, אם אני זוכר נכון, אז למשל בהקלטה הזו יש כינור ענק:

הכינור נשמע הרבה יותר גדול מהצ'מבלו שמופיע בהתחלה, וגם מה-archlute (ארכילאוטה -- כלי הפריטה שם).

תיהנה! הקלטה כייפית

עמיר

 

[ZEEV78]

 

[AK1]

יכול להיות שאני מייצג את האודיופיליה הקלאסית. כנראה זה הדבר הראשון שנטמע בנו כאודיופילים.
העניין הוא שלא מכרו לי. הגעתי למסקנות הללו די לבד עם עזרה פה ושם. אבל בשום אופן לא השפיעו על החלטותי לגבי איך צריכה להישמע מערכת.

המשכתי לחשוב על זה, שבעצם לרוב אין לנו הרגשה ש"מכרו" לנו את החינוך שלנו, למעט אולי מקרים שניסו להחדיר לנו מסרים בצורה מופגנת ו/או כוחנית ו/או למרות התנגדות מצידנו.

נראה לי שברוב המיקרים זה להיפך -- שברגע שהושרשה בנו צורת חשיבה מסויימת, אנחנו לא מתעסקים בלבדוק אותה שוב ושוב -- זה הופך להיות שקוף עבורנו "כמו מיים עבור הדגים", ובעצם אנחנו מפרשים אוטומאטית את המציאות מתוך צורת החשיבה הזו.

ולא שייש בזה משהו שהוא בעייתי או לא בסדר וכאלה -- להיפך -- זה טבע העולם והאדם.

עם זאת, לפעמים קורים דברים שמפנים את תשומת ליבנו לצורת החשיבה עצמה, לפאראדיגמות והאקסיומות-כבייכול שלנו. לפעמים זה משהו טראומאטי כמו תאונה או התקפת לב, ולפעמים זה סתם משהו שמישהו אמר שמהדהד הרבה אחרי שנאמר, או סתם איזה רעיון שעלה בנו במקרה.

אצל אודיופילים, כולל בהחלט גם אצל היותר מעמיקים מביניהם, התקבלו כמה וכמה אקסיומות-כבייכול, שהפכו להיות מקובלות, כולל שפה שלמה לתיאור אספקטים שונים של צליל, וכל זה מאוד שימושי ומרתק.

עם זאת, איכשהו מתישהו, לא זוכר למה ואם הייה טריגר ומהו, התחלתי לבדוק דברים מול המקובלות, ולחשוב כל מיני מחשבות, והתחלתי לתהות האם כל הדברים האלה עובדים, והתברר לי שעבורי לא הכל, ושייש לי קשיים עם כמה וכמה דברים שמאוד נפוץ לחשוב עליהם בצורה מסויימת.

ובין הדברים האלה נכללים גם ענייני "כמה שיותר פרטים יותר טוב", "המיקום של כלים במרחב צריך להיות מובחן מאוד ומדוייק", "מערכת צריכה להיות כמה שיותר ריאליסטית", ועוד כמה וכמה כאלה, שאני משתף אותם כשעולים הנושאים הרלוואנטיים.

זה יכול להיות מאוד מתסכל אם מגלים פתאום שדברים שהיינו בטוחים בהם אינם בהכרח כך, אבל זה גם יכול להיות מעורר-מחשבה ורענן לחשוב על זה אחרת, ואולי אפילו מועיל לפעמים, אם בהנאה ואם בהבנה ואם בהרגשה טובה לגבי דברים ו/או השלמה עם דברים שנראו לנו בעייתיים.

עמיר

 

[נמר]

מה מערכת היי אנד צריכה לדעת לעשות?
מהי מערכת טובה לדעתך?

 

[נמר]

זה אותו סוג טעות: במודל שייש לך בראש, הקלטות מקליטות מציאות, והמערכות צריכות להפיק את זה, ואסור להן לפספס!

אז זהו, שלא. הרוב המכריע של ההקלטות מקליטות הרבה חלקי-מציאויות (הרבה מיקרופונים) בפרופורציות לא מציאותיות מראש (מיקרופונים קרובים שמבליטים פרטים ומגדילים את האימפאקט), ואחר כך עוד מערבבים את כל החלקים במיקס לפי העדפות הטכנאים/מפיקים, ומקבלים אוסף הגזמות של פרטים, גדלים ומיקומיות.

אז גם המודל לא מתאר באופן מדוייק ומלא את כל מצבי המציאות, ואז גם המסקנות בהתאם.

קצת קשה להפנות לדוגמאות ספציפיות, כי אני לא מחזיק את ההקלטות בראש ממויינות לפי גדלי הכלים, אבל, אם אני זוכר נכון, אז למשל בהקלטה הזו יש כינור ענק:

הכינור נשמע הרבה יותר גדול מהצ'מבלו שמופיע בהתחלה, וגם מה-archlute (ארכילאוטה -- כלי הפריטה שם).
צפה בקובץ המצורף 24507

תיהנה! הקלטה כייפית

עמיר

הצליל של הצ'מבלו קטן ודק. זה כבר להתפלסף.

אני מדבר על גודל הצליל שהכלי מספק ולא על גודל הכלי שמספק אותו.

 

[AK1]

מה מערכת היי אנד צריכה לדעת לעשות?
מהי מערכת טובה לדעתך?

לגרום לבעליה ליהנות מהמוזיקה.

מבחינתי האישית, גם אם זה לא הכי נכון/מדוייק/אמיתי /ריאליסטי וכאלה.
לאחרים, דווקא המחשבה (שלרוב שגוייה) שהמערכת שלהם מדייקת היא זו שגורמת להם הנאה. שייהנו. למה לא?

יש הרבה אנשים, וזה כלל אותי עד לא מזמן, שחשוב להם שמה שהם אוהבים יהייה גם טוב "אובייקטיבית".
ראה למשל את הנתונים הטכניים של Parasound Halo JC 1 שמכרתי, ואת השבחים מכל הכיוונים, אבל מכרתי. שיניתי כיוון.

עמיר

 

[michael123]

אבל הוא טוב JC1...

 

[AK1]

הצליל של הצ'מבלו קטן ודק. זה כבר להתפלסף.

אני מדבר על גודל הצליל שהכלי מספק ולא על גודל הכלי שמספק אותו.

ראשית, כל הדיון הוא ברמה פילוסופית לכל דבר ועניין.

שנית, הדוגמאות שהבאת הייו של כלי גדול פיזית מול קטן יותר.

שלישית, חשבתי שאתה מדבר על תמונת הסטריאו של כלים, לא על גוון הצליל שלהם, ששם המילה "גדול" אינה מילולית של גודל פיזי אלא אסוציאטיבית למשהו גדול וחזק ונמוך, שאני לא יודע למה ההבחנה הזו בכלל חשובה בהקשר שלנו.

רביעית, אומרים על צליל של פיקולו שהוא צליל קטן, למרות שהוא יכול לתת הרבה יותר דציבלים מקונטראבאס שנחשב גדול. אז מה?

בעצם אני רואה שאיבדתי אותך כאן

עמיר