עמיר.
אם אתה מוציא יותר מידע מהדיסק אתה משחזר יותר.
ההקלטה הייתה אמורה להתבצע מ-sweet spot כזה, אבל ברוב המוחלט של ההקלטות, יש הרבה מיקרופונים -- לא במקביל לשתי אוזניים -- שממוקמים הרבה יותר קרוב (מעט מטרים) או קרוב מאוד (פחות ממטר) ומעל הכלים/קבוצה המוקלטת, לא בחזיתם. זה גורם לקליטת פרטים שמאזין שממוקם ב-sweet spot בחלל לא שומע בכלל
עדיין. מה שלא הוקלט לא ישמעו. ואם במערכת א׳ שומעים משהו שבמערכת ב׳ לא שומעים, לא יתכן שמערכת א׳ המציאה אותו מעצמה.
מערכת ההשמעה כלל אינה מתואמת עם ציוד ההקלטה, כך שאפילו אם ההקלטה הייתה מנסה לשמר משהו מסויים, תוצאת ההשמעה בהכרח שונה, לרוב מאוד שונה, ממה שהוקלט, שלא לדבר על השפעת החדר/אקוסטיקה
זו אחת מהסיבות שעושים את מה שאתה ואני עשינו. מטפלים בחדר בצורה אקוסטית. ולחלק הראשון, מערכות אודיו מרמה מסוימת (לא מחיר - איכות), חושפות את אותם פרטים אך כל אחת חושפת אותו אחרת בהתאם למה שציינת. אבל אף אחד מהן לא אמורה להעלים מידע. מי שמעלימה - פחות טובה. זה בהינתן ששאר הפרמטרים מציגים תוצאה משובחת.
כך שכל הדיבורים על "שיחזור" הם מופרכים מראש (ולזה יש עוד הרבה סיבות, שפורטו במקומות אחרים).
אז מה עושה מערכת כשהיא מנגנת צלילים שהוקלטו אם לא לשחזר אותם?
ואחת המשמעויות של #1 לעיל היא שלרוב בהקלטות נקלטים הרבה יותר פרטים מאשר מה שהייה נקלט במציאות באולם קונצרטים/מועדון/פאב או מרחב הקלטה אחר.
ולכן על המערכת לחשוף את מה שהוקלט. דהיינו לשחזר. אני לא מדבר על המציאות, אני מדבר על ההקלטה.
מערכת יכולה לבלוע חלק מהפרטים האלה, ויכולה גם להדגיש פרטים כאלה אפילו יותר מהפרופורציה המקורית -- זו שנקלטה על ידי המיקרופון.
זו הסיבה שאנחנו מאזנים את המערכות שלנו. לא רוצים שידגישו ולא שיחסירו. עבודה קשה, לא תמיד מצליח לנו, אבל זו אחת מהשאיפות.
למשל, אם היינו נעמדים במרחק 2 מטר מקונטראבאס שפורטים על מיתריו (פיציקאטו), היינו שומעים פרטים כמו נגיעת האצבע במיתרים, ההידהוד שלהם, נקישת האצבעות שמהדקות את המיתרים לגוף הכלי כדי לשנות את גובה הצליל, נשימות ונשיפות שלה הנגן ואנקות שהוא משמיע, חריקת הכיסא שלו וכו'.
אם נשים מיקרופונ/ים באותם מקומות שבהם נמצאו אוזנינו, במרחק הזה של שני מטר מהכלי, ונקליט, ואחר כך נשמיע את ההקלטה, ייתכן שנשמע בדיוק את אותם פרטים בדיוק באותה פרופורצייה ביניהם ובאותה פרופורצייה לצליל העיקרי שמנוגן, אבל מצב נפוץ מאוד הוא שנשמע חלק מהם מעבר לפרופורצייה המקורית שלהם.
זה מצב של "אובר פרטים", שקיים בהרבה הקלטות, וכנראה שגם בהרבה מערכות.
כך שזה לא אוטומאטית "יותר פרטים == יותר טוב", אלא לפעמים זו בעייה של "הדגשת יתר == פחות טוב"!!
נתחיל מהסוף. זה כן אוטומטית יותר פרטים יותר טוב. מדוע? כי אני מצפה מהמערכת שלי שתגלה לי שהקליטו מרחוק, שתגלה לי שהקליטו מקרוב. האם אתה מעלה בדעתך שמערכת אודיו כל כך יקרה ומושקעת לא תדע לגלות לך את המינימום הזה? אם הטכנאי החליט להקליט ככה, המערכת תחשוף את זה. האובר פרטים הוא של ההקלטה - לא המערכת אחראית על זה. זה כמו להאשים את השכן שלך שהפיצה שהזמין, שלא הוא הכין אותה, מלוחה מידי ולהאשים את החיך שלך בזיהוי יתר של מליחות.
למשל, אם תשמיעו הקלטה סבירה נתונה דרך מערכת שייש לה tone control, ותגבירו קצת את ה-treble, פתאום יקפצו לאוזניכם פרטים שלא שמעתם קודם, אבל כאן ברור שזו תוצאה של עיוות הצליל, של שינוי ב-frequency response שכבר ממש לא flat. בדיוק זה מה שקורה גם במערכות שמדגישות את הצלילים הגבוהים קצת יותר מדי -- אותו סוג של עיוות -- שחלק מהאנשים טוענים שהוא עדיף, כי שומעים יותר פרטים וזה יותר "שקוף" ו"פתוח" וכאלה, למרות שטכנית, "עובדתית", זה פחות "טוב"!
ולכן מערכת צריכה להיות מאוזנת ומפורטת בכל עוצמה. מי שטוען שבהיר יותר הוא מפורט יותר הוא לרוב טועה. מפורט יותר הוא מפורט יותר בלי קשר לאיזון הטונאלי של המערכת. שמעתי מערכות בהירות ולא מפורטות, שמעתי מערכות נטרליות ומפורטות הרבה יותר. אדם מיומן לא ייפול בפח הזה.
העניין הוא שאנחנו לא רוצים לחשוב ו/או לקחת את הסיכון שהמערכת שלנו היא זו שמסננת דברים בדרך, ומבליעה פרטים שלא הייתה אמורה להבליע, אבל שאיננו יכולים לומר איזה הם, ואז נוטים להעדיף מערכות שנותנות יותר פרטים, למרות שבחלק גדול מהמקרים, למערכות כאלה יש נטייה לחריפות --- יש מתאם מובהק בין פירוט (יתר?) לחריפות.
גם אתה נופל בזה? אין מצב. אני חוזר ואומר. פרטים לא מתקיימים רק בטויטר. יש גם מיד גבוה, מיד, מיד נמוך, בס גבוה, בס ובס נמוך. גם שם צריכים מידע מוסיקלי מפורט. האם מערכת עם בס מפורט גם תהיה בעלת נטיה לבהירות?
אין שום מתאם בין בהירות לפירוט. יש מתאם בין אלה שחושבים שבהיר זה מפורט לבין פירוט. זה לא אומר שהם צודקים וזה לא מעיד על הכלל. חלק מהמטרות של האתר הזה, חלק ממה שאני מנסה להעביר לגולשים חדשים וחובבים וותיקים גם כן, שבהירות היא לא פירוט באותה מידה שעומק בבס זו אינה מריחה. בהירות היא בהירות, עומק הוא עומק. זה יכול להיות לא מפורט ולא מרוח בשני המקרים. דהיינו, ״החטא״ שלנו הוא שאנחנו משייכים מערכות בהירות למפורטות ומסיקים מסקנות שאם אדם טוען שהוא אינו מוותר על פירוט משמע הוא אינו מוותר על רזון, יבשושיות, חריפות וכ״ו. לא נכון בכלל.
המסקנה האישית שלי מזה: לא כמה שיותר פרטים זה אוטומאטית יותר טוב, יש מצבים של אובר-פרטים, בטח לעומת המציאות, אבל ובעיקר הרבה פעמים יחסית להקלטה. בדרך כלל אפשר לזהות את המצב הזה לפי התופעה של הדגשת יתר של הצלילים הגבוהים, כאשר נטייה לחריפות היא כבר מצב בעייתי מבחינה זו.
לא. אין מצב של אובר פרטים אם כי מצב של הקלטה כזו שחושפת המון מהלא חשוב. המערכת אמורה לחשוף את זה. מדוע? משום שאם את זה היא לא תחשוף, למרות שהאשמה היא בהקלטה, היא תפספס גם בהקלטות בהן לפרטים יש משמעות אדירה. לכן, לפרטים ומידע מוסיקלי שנחשף יש משמעות קריטית באיכות שיחזור הצליל. אם זה מחסיר שם, זה יחסיר גם שתרצה שלא יחסיר. למערכת אין מושג מה אתה רוצה או לא רוצה לשחזר, כל מערכת משחזרת את המקסימום שהיא יודעת לשחזר. אם המקסימום שלה לא מספיק, זה לא מספיק.
בפירוש יש כאלה שאוהבים את זה -- זה לגיטימי לחלוטין על תקן טעם -- אבל, מבחינתי האישית, זה בעייתי כשמנסים להסביר את זה כדבר עדיף "אובייקטיבית".
זה לא עניין של אוהב או לא. אם אדם לא אוהב את זה, שלא ישמע הקלטות כאלה. למה לפגוע בהקלטות טובות ולשנמך יכולות רק בגלל שמישהו החליט להקליט רע?
זה כמו שאדם ספציפי ינפח נפיחה במעלית עמוסה באנשים, וכתוצאה מכך יעלו במדרגות כל שאר חייהם. לא? תמשיכו להישתמש במעלית, פשוט אל תעלו עם אותו אדם שנוהג לנפוח בה.