בהינתן שהאדון טען שהוא יודע לגבי אנלוג, וציפה ממני שאסכם את הנושא, המסקנה ההגיונית אמורה להיות שהוא חושב שניתן לתאר במילים את מה שהוא מתכוון אליו, למרות שהוא מופשט, ובלי לשמוע.
אבל זו לא המסקנה הנכונה -- בפועל, המסקנות הן:
- הוא בכלל לא יודע את מה שהוא התהדר שהוא יודע.
- הוא בכלל לא התכוון שאצליח לסכם את העניין במילים -- להיפך, הוא רצה שאכשל ואסתבך, מה שלא קרה, אלא להיפך, סיבכתי אותו יותר בטענה שמה שהוא מדבר עליו אינו מוגדר..
ובנוסף, הוא אמר שהוא מחכה שאסכם את הנושא. עקרונית, סיכום אמור להיות קצר, אבל באחד משלבי ההתחמקויות שלו הוא שלח אותי למאמר בן 5,000 מילים -- ממש לא קצר, ממש לא סיכום, ובכלל המאמר לא דן בנושא הזה...
והוא בעליל לא מסוגל לספק סיכום רלוונטי בעצמו.
אני מעריך שכבר ברור לכ-ו-ל-ם שהוא לא יודע.
נראה לי שהעניין מוצה: הבנאדם אפס מאופס שאינו תורם לכלום, רק זורק לכלוך ללא קשר למציאות, לגבי דברים שאין לו מושג לגביהם.