האם הוספת טכנולוגיות אלקטרוניקה Rc ופילטרים לשיפור ביצועיי המערכת זו הדרך?

[liranbh]

איזה קטע, איך שהגלגל מסתובב...
בשנות 70 כהייתי צעיר ושמעתי מצויין לא כמו היום, השחור עם החור שיגע את כולנו - לא אהבנו את האפקט שלו.
באותו זמן רצו להפטר מהחסרונות של התקליט עם מעבדי אותות אנאלוגיים (לא חלמו ולא חשבו ולא ידעו שאי פעם מוסיקה תהיה בפורמט דיגיטלי)
מכשירים כמו:

DYNAMIC RANGE EXPANDER - מעבד אות שעובד הפוך מקומפרסור
https://www.radiomuseum.org/r/dbxinc_dbx_dynamic_range_enhanc.html

מסנטז בס - "BOOM BOX" כדי להחזיר בסים שאבדו בתקליט
https://reverb.com/ca/item/11665047-dbx-boombox-subharmonic-synth

ומכשירי השקטת רעשי תקליט ו קליקים ופופים למיניהם.

כל אלה היו אמורים דווקא להביא את הצליל יותר קרוב למה ש"צריך להיות" קרוב לאיך שהקלטה דיגיטלית נשמעת היום.

העניין הוא שבשנות ה 70 וה 80 לרוב האנשים היו פטיפונים בבית ורוב הפטיפונים היו מאד מאד בסיסיים
אנשים ששמעו מוזיקה כחלק מתרבות הפנאי לא החליפו ראשים ולא זרועות וגם אפילו לא כיוונו את הראש
מה שקיבלו מהחנות זה מה שהיה ואם היתה נשברת המחט היו מחליפים בעלות ששקולה היום ל 100 שח גג
לכן כשיצא הדיסק היינו בהלם מההבדל באיכות
היום אין פטיפונים לאנשים רגילים ולמי שיש הציוד באיכות מעולה ולכן בר השוואה לדיגיטל ובמקרים רבים עדיף
השאלה שאורחים אצלי שואלים הכי הרבה: מה זה פטיפון? אתה רציני? יש עוד תקליטים?
או שקוראים לילד שלהם "בו תראה משהו שלא ראית בחיים"
לכן לצערי אני חושב שאנחנו הדור האחרון של הויניל

 

[ronenperetz]

העניין הוא שההשוואות בתחילת שנות השמונים בין נגני CD דור ראשון לפטיפונים פשוטים שהיו לרב העם זה לא ממש היה כוחות . הממירים של פיליפס דאז כגון 1541 על כל דגמיו והלייזרים האיכותיים של אז היו ברמת איכות גבוהה מאוד.
מי שנחשף לזה יודע ויש כת לא קטנה לממיר הזה-ראה ערך למפיזטור והבלוג הישן שלו.
אבל גם אז למי שהיה פטיפון ברמה גבוהה ,לא ממש השתכנע מהדיגיטל.

 

[YB-7]

העניין הוא שבשנות ה 70 וה 80 לרוב האנשים היו פטיפונים בבית ורוב הפטיפונים היו מאד מאד בסיסיים

זה מאד מעניין, למה דווקא אז היה השיא במכירת אלבומים..

לכן כשיצא הדיסק היינו בהלם מההבדל באיכות

מדהים או לא, אנשים פחות התחברו למוסיקה... יותר לסאונד. לקח הרבה זמן להגיע ליכולות שהשתוו לתקליט.

השינוי העצום ביותר מאז ההקלטה הדיגיטלית להמונים, הוא ברמקולים. הרמקולים של התקופה הקודמת לכך היו הרבה יותר נצילים... וזה איפשר להרחיב/להגדיל את הסאונד בשימוש בהגברה צנועה.
30W נחשב מגבר חזק. וכמעט כל המגברים בשנות ה-60~70 היו סינגל-אנד, בעיקר הטרנזיסטוריים.
לדעתי זה מסביר את שביעות הרצון שהיתה אז למשתמשים.

 

[ליאור]

זה מאד מעניין, למה דווקא אז היה השיא במכירת אלבומים..



מדהים או לא, אנשים פחות התחברו למוסיקה... יותר לסאונד. לקח הרבה זמן להגיע ליכולות שהשתוו לתקליט.

השינוי העצום ביותר מאז ההקלטה הדיגיטלית להמונים, הוא ברמקולים. הרמקולים של התקופה הקודמת לכך היו הרבה יותר נצילים... וזה איפשר להרחיב/להגדיל את הסאונד בשימוש בהגברה צנועה.
30W נחשב מגבר חזק. וכמעט כל המגברים בשנות ה-60~70 היו סינגל-אנד, בעיקר הטרנזיסטוריים.
לדעתי זה מסביר את שביעות הרצון שהיתה אז למשתמשים.

התחברנו לזה שסיימנו עם השיט של תקליט מתעקם, נשבר, נשחק (רמת הפטיפונים היתה רחוקה שנות אור ממה שהולך כאן בפורום..), או זה שסרט המגנטי בקלטת נקרע, מסתבך, נקשר.
הקומפקט דיסק היה יותר "יציב" מבחינת איכות, לפחות עד שהוא התחיל לקפוץ. וגם אז, לך תזכור להוציא את הדיסק מהמחסנית בנגן של האוטו (זוכרים שהיו 10 דיסקים במחסנית בתא המטען?.. )
וכסוף סוף הגיע עידן הסטרימינג החיים השתדרגו פלאים. זר (מילניאל ) לא יבין זאת..

 

[liranbh]

זה מאד מעניין, למה דווקא אז היה השיא במכירת אלבומים..



מדהים או לא, אנשים פחות התחברו למוסיקה... יותר לסאונד. לקח הרבה זמן להגיע ליכולות שהשתוו לתקליט.

השינוי העצום ביותר מאז ההקלטה הדיגיטלית להמונים, הוא ברמקולים. הרמקולים של התקופה הקודמת לכך היו הרבה יותר נצילים... וזה איפשר להרחיב/להגדיל את הסאונד בשימוש בהגברה צנועה.
30W נחשב מגבר חזק. וכמעט כל המגברים בשנות ה-60~70 היו סינגל-אנד, בעיקר הטרנזיסטוריים.
לדעתי זה מסביר את שביעות הרצון שהיתה אז למשתמשים.

הפוך גוטה
בתקופות האלו לכל אחד היתה מערכת סטריאו בבית
אנשים שמעו מוזיקה רק לשם המוזיקה
זו היתה חלק מתרבות הפנאי כי לא היו מליון ערוצי טלוויזיה
אבא שלי היה קונה תקליטים של זוהר ארגוב ואמא שלי חווה אלברשטיין וכל היום היה מתנגן ברקע
אף אחד מהם לא ישב במרכז הרמקולים
היו גם אז אודיופילים אבל רוב העם שמעו מוזיקה בלי קשר לסאונד
זה אותם אנשים שעברו היום לאוזניות/רמקולי BT

 

[ariekarp]

מאז ירדתי מהכיוון הזה, והתחלתי לשמוח על "ייפיופים" כאלה, קניתי פטיפון, הגברה מנורתית לגמרי, ורמקולים של Acapella.

למה ? למה "לקלקל" ?
בזמנו קנינו תקליטים מה שנקרא DIRECT TO DISC וניסינו כמה שיותר לברוח ממגבלות הפלסטיק עם כל מיני קופסאות של DBX ואחרים.
כשהיגיע העידן הדיגיטלי ונפטרנו מה HISS, CLICK, POP, WOW AND FLUTTER וחולרות אחרות, היה כמו נפילת חומת ברלין וסוף עידן העבדות באמריקה.
נכון שעם ציוד של מאות אלפי שקלים פטפון נשמע יותר טוב מאשר ציוד של שנות ה70, אבל עדיין, למה לחזור למדיה ההיא? (גם לי יש. גם פטפונים, גם סלילים, גם קסטות וכל מה שרק אפשר. אבל זה רק בשביל הנוסטלגיה)

 

[YB-7]

הדינמיקה של הסאונד היתה יותר חלשה ולכן גם האקוסטיקה של החדר פחות התעוררה..

 

[AK1]

למה ? למה "לקלקל" ?
בזמנו קנינו תקליטים מה שנקרא DIRECT TO DISC וניסינו כמה שיותר לברוח ממגבלות הפלסטיק עם כל מיני קופסאות של DBX ואחרים.
כשהיגיע העידן הדיגיטלי ונפטרנו מה HISS, CLICK, POP, WOW AND FLUTTER וחולרות אחרות, היה כמו נפילת חומת ברלין וסוף עידן העבדות באמריקה.
נכון שעם ציוד של מאות אלפי שקלים פטפון נשמע יותר טוב מאשר ציוד של שנות ה70, אבל עדיין, למה לחזור למדיה ההיא? (גם לי יש. גם פטפונים, גם סלילים, גם קסטות וכל מה שרק אפשר. אבל זה רק בשביל הנוסטלגיה)

יש רק סיבה אחת "לחזור למדיה ההיא" -- המקרים בהם זה נשמע טוב יותר, ויש לא מעט כאלה.

וכן, כדי שזה ישמע טוב יותר, צריך להשקיע גם בציוד (ראש, זרוע, פטיפון, פונו סטייג'), וגם בתקליטים עצמם (לדעת איזה הדפסות לקנות).

השקעה של לא מעט כסף ותשומת לב.

חשוב לזכור שגם בדיגיטל האיכות המתקבלת תלויה לא רק בציוד אלא גם באיכות ה[רי]מאסטרינג של המקור הדיגיטלי (דיסק, קובץ, סטרימינג), ובלא מעט מקרים ה[רי]מאסטרינג הזה לא מצטיין, כך שהתקליטים של אותה הקלטה נשמעים טוב בהרבה ובקלות.

 

[arix]

העניין הוא שבשנות ה 70 וה 80 לרוב האנשים היו פטיפונים בבית ורוב הפטיפונים היו מאד מאד בסיסיים
אנשים ששמעו מוזיקה כחלק מתרבות הפנאי לא החליפו ראשים ולא זרועות וגם אפילו לא כיוונו את הראש
מה שקיבלו מהחנות זה מה שהיה ואם היתה נשברת המחט היו מחליפים בעלות ששקולה היום ל 100 שח גג
לכן כשיצא הדיסק היינו בהלם מההבדל באיכות
היום אין פטיפונים לאנשים רגילים ולמי שיש הציוד באיכות מעולה ולכן בר השוואה לדיגיטל ובמקרים רבים עדיף
השאלה שאורחים אצלי שואלים הכי הרבה: מה זה פטיפון? אתה רציני? יש עוד תקליטים?
או שקוראים לילד שלהם "בו תראה משהו שלא ראית בחיים"
לכן לצערי אני חושב שאנחנו הדור האחרון של הויניל

רק רציתי להוסיף שבשנות ה 70 וה 80 לרוב האנשים היה גם טייפ קסטות ,
ולצערי אני חושב שאנחנו גם הדור האחרון של ה דיסקים

 

[MarioMan]

אם כבר הדיון גלש לסוגיית אנלוג / וויניל מול דיגיטל אז הרשו לי לתרום כמה סנטים לדיון:

1. יתרון מובהק לאחסון על גבי תקליט הוא שהעסק מאפשר לטכנאי הסאונד לפגוע פחות בתחום הדינאמי על ידי הרמת הווליום למחוזות לא רצויים. אפשר לבצע את זה גם על תקליט אבל הרבה פחות.

בואו נגיד ככה, אם זה היה מבוצע ברמה הקיימת בלא מעט הקלטות דיגיטליות המחט היתה פשוט עפה לכל הרוחות מהמסלול.

2. גם וויניל כבר ״הפך לדיגיטלי״. ראו את Urika II של Linn.
https://www.linn.co.uk/sources/turntables/phono-stages

ככה בעצם אפשר לשמר את ה״מאפיינים״ של התקליט ולהנות מהיתרונות העצומים של מידע ותהליכי עיבוד דיגיטליים.

 

[omi]

לא מבין על מה מדברים.
בשנים הראשונות של הדיסקים איכויות ההעברה היו מזעזעות. ג'נסיס, סימפונית, אחכ ביטלז, סאונד שטוח ומבאס. בהתחלה התלהבתי שאין רעשים וקפיצות אבל לא נהניתי לשמוע. זה מול פטיפון דואל, אחכ לנקו - לא משהו מאוד יוצא דופן.
עומר.

 

[AK1]

1. יתרון מובהק לאחסון על גבי תקליט הוא שהעסק מאפשר לטכנאי הסאונד לפגוע פחות בתחום הדינאמי על ידי הרמת הווליום למחוזות לא רצויים. אפשר לבצע את זה גם על תקליט אבל הרבה פחות.

לא נראה לי שהתכוונת למה שכתבת. נראה לי שהניסוח דורש תיקון.

 

[matanoosh]

זה מעניין.

אני מניח שהתיאור הוא של תקליט אל מול נגיד רצועה דומה בקובץ דיגיטלי, או סטרימינג.

אתה לא חושב שהתיאורים הללו, הם בן דוד של וויסינג בעצם ולכן גם אפשר ליצור אותם, או להגיע לאפקט דומה בדיגיטל?

רן

זאת השאלה הכי פשוטה בשירשור, עם התשובה הכי ברורה ופשוטה: לא.
זה לא ענין של וויסינג. זה טכנולוגיית הפקת צליל שונה, שנשמעת שונה. אפשר לחקות ויניל, אפשר לנסות להשמיע חלק מהמאפיינים שלו, אבל להגיד שזה וויסינג אחר? זה כמו להגיד שעם מצלמה מספיק טובה אפשר לחקות באופן מושלם את החוויה הויזואלית של להיום שם.

 

[AK1]

זאת השאלה הכי פשוטה בשירשור, עם התשובה הכי ברורה ופשוטה: לא.
זה לא ענין של וויסינג. זה טכנולוגיית הפקת צליל שונה, שנשמעת שונה. אפשר לחקות ויניל, אפשר לנסות להשמיע חלק מהמאפיינים שלו, אבל להגיד שזה וויסינג אחר? זה כמו להגיד שעם מצלמה מספיק טובה אפשר לחקות באופן מושלם את החוויה הויזואלית של להיום שם.

אם כבר, זה אולי יותר דומה לטענה שבעזרת מצלמה דיגיטלית + פוטושופ אפשר לחקות התנהגות של מצלמה אנלוגית, אבל גם זה לא ממש דומה למצב כאן.

למה להתעסק בלהתנגד למילה "voicing"? גם אם היא לא מדוייקת, זה לא באמת משנה.

 

[matanoosh]

אם כבר, זה אולי יותר דומה לטענה שבעזרת מצלמה דיגיטלית + פוטושופ אפשר לחקות התנהגות של מצלמה אנלוגית, אבל גם זה לא ממש דומה למצב כאן.

למה להתעסק בלהתנגד למילה "voicing"? גם אם היא לא מדוייקת, זה לא באמת משנה.

כפרה עליך. אם היינו בתקופת התלמוד הייתי מזמין אותך לדו קרב של שניים אוחזין.

המילה וויסינג לא משנה. יכול היה רן גם לכתוב טונאליות או תחום דינמי. הצימצום למאפיין אחד - עליו התעכבתי.
ולגבי האנלוגיה המדוקדקת שלך - אני אתייעץ עם המורה שלי לפסיכומטרי לראות כמה היא קרובה יותר

 

[AK1]

המילה וויסינג לא משנה. יכול היה רן גם לכתוב טונאליות או תחום דינמי. הצימצום למאפיין אחד - עליו התעכבתי.

אבל הוא לא דיבר על מאפיין אחד, אלא על כל התיאורים שלי, תוך התייחסות אליהם בלשון רבים, וביחיד על האפקט=ההשפעה הכוללת שלהם.

אתה לא חושב שהתיאורים הללו, הם בן דוד של וויסינג בעצם ולכן גם אפשר ליצור אותם, או להגיע לאפקט דומה בדיגיטל?

ולגבי האנלוגיה המדוקדקת שלך - אני אתייעץ עם המורה שלי לפסיכומטרי לראות כמה היא קרובה יותר

ההבדל בין האנלוגיות הוא מהותי: אתה קפצת מעולם של הקלטה של מציאות ללהיות שם בפועל.
אני התייחסתי רק להבדל בין טכניקות שונות של הקלטות של המציאות.

 

[ariekarp]

זאת השאלה הכי פשוטה בשירשור, עם התשובה הכי ברורה ופשוטה: לא.
זה לא ענין של וויסינג. זה טכנולוגיית הפקת צליל שונה, שנשמעת שונה. אפשר לחקות ויניל, אפשר לנסות להשמיע חלק מהמאפיינים שלו, אבל להגיד שזה וויסינג אחר? זה כמו להגיד שעם מצלמה מספיק טובה אפשר לחקות באופן מושלם את החוויה הויזואלית של להיום שם.

לדעתי התשובה היא: כן בהחלט.
בעזרת עיבוד אות מתאים אפשר לסדר שקובץ דיגיטלי ישמע כמו תקליט.

 

[RB68]

יש אמולציות של "אפקט ויניל" כבר כ20 שנה. תוכנות, חומרות ופלאג-אינים למינהם (למשל כ-vst). אני בספק אם זה רלוונטי לאודיופילים (אנלוגים או דיגיטאלים) ולו מסיבות תדמיתיות...
רועי

 

[RanMoyal]

מתנוש.

איכשהו בתחביב הזה, מסתבר תמיד שהשאלות הלכאורה פשוטות, עם התשובות הלכאורה קלות, הן אף פעם לא כאלה.
מכיר את זה?

ובסופו של יום, אותן טכנולוגיות יש להן וויסינג מסוים, אולי אינהרנטי, אולי עם עוד קצת עזרה מטעמו של היצרן וכיוצ"ב.

לבושתי אומר שמעולם לא התעמקתי באנאלוג ובמשמעויות שלו, אבל ככל שאין מחלוקת על הדברים של עמיר (בשאיפה זו אימרה פשוטה עם תשובה פשוטה..) אזי אין לי מושג על מה אנשי האנאלוג מלינים, כאשר מתדיינים על מכשירי דיגיטל שונים, אשר גורמים להם לצאת מתבנית הפיוריסטיות, כאשר הלכה למעשה האנאלוג מלכתחילה, מוסיף דברים שבכלל לא קיימים במקור.

אפשר לסכם שמעבר להיותה חלולה וריקה מתוכן, המילה פיוריסטיות מקבלת ביטוי וצבע בהתאם למי שאומר אותה ובהתאם לציוד שהוא מחזיק ו/או מוכר.

רן

 

[moshe625]

לבושתי אומר שמעולם לא התעמקתי באנאלוג ובמשמעויות שלו, אבל ככל שאין מחלוקת על הדברים של עמיר (בשאיפה זו אימרה פשוטה עם תשובה פשוטה..) אזי אין לי מושג על מה אנשי האנאלוג מלינים, כאשר מתדיינים על מכשירי דיגיטל שונים, אשר גורמים להם לצאת מתבנית הפיוריסטיות, כאשר הלכה למעשה האנאלוג מלכתחילה, מוסיף דברים שבכלל לא קיימים במקור

הי רן אני לא רוצה להתחיל ברעש וצילצולים ועם דעות קדומות או לא, אבל
כשכתבת שאנלוג מוסיף דברים שלא קיימים בכלל, אז אני חייב לומר לך מניסיוני שהדיגיטל פשוט מחסיר דברים שהאנלוג מוציא אותם בקלות.