בפער הזה שמתקיים בין שתי המדיות הנ"ל, אם גם היתרון הטכני הזה או כמו שאתה מציין לצד כל אספקט טכנלוגי מדיד אחר, אין בו משום יתרון שבא לידי ביטוי, אז מה כן?
בנוסף לתמוך בסראונד זה באמת נחמד, אבל בוא עמיר זה לא האישו כאן, וגם לא עיניין הדרך הנכונה לשלב סאבים.
נעזוב לרגע בצד את היוצא מן הכלל בהעדפות, ונתמקד בזה שאין חובב כלשהו שיעדיף סאונד סתום על ברור (לא נכנס לרמת העשיה של זה). או מנגד סאונד נפוח ללא קשר למקור המושמע על כזה שהוא יותר מדוייק, טבעי וורסיטלי בהתאמה לתוכן המושמע. כנ"ל שבניגוד לסאונד עשיר יהיה מי שיעדיף סאונד מנימליסטי תפוס חנוק ומעווט. הפתרון טמון בלמצוא את הרפרנס המבהיר לך עד כמה התרחקנו מלהאזין לתוצאה היותר איכותית וכן יש דבר כזה. איכות תוצאת סאונד בחדר האזנה ללא קשר למדיה, תלויה לא מעט ברעשים מכניים ואקוסטיים (לא מחדש כלום) שמרחיקים אותנו שנות אור מהמקור ולפני הבעיות שהוא מגלם גופא. כשאתה מתחיל לבודד אותם מהתוצאה ואתה נשאר בסופו של דבר עם המדדים המופלאים בדיגיטל בפרט אלה שמוזרמים בהשוואה לאלה שמגלמת המדיה הארכאית או אז אתה רק קולט את הפערים הסוניים שמתקיימים בין השניים.
הערת ביניים קטנה, כיום ניתן להוריד את רעשי הרקע של האנלוג ולהשאר נטו עם המוסיקה, וזה בין היתר קשור לתחזוקה של העסק.
חובבי אודיו נוהרים לרכוש תקליטים לא כי הם משועממים, או שיש להם עודף כסף (לרובם הגדול אין), או משום שהם מאוהבים בעצמם ולבסוף איך לא בסוגי עיווטים שהוויניל מגלם.
זה קורה מהסיבה המאד מאד פשוטה, קיימת העדפה למדיה שמגלמת יתרונות מהותיים בצליל שרובו המכריע איננו מתקבל באמצעות המדיה הדיגיטלית, לדוגמה חיות שנעדרת מהלקסיקון לא רק שלך עמיר, שניתן להבחין בה בקלות בשמיעה, ולא רק מתוך תחושות בטן סובייקטיביות. בכלל, סאונד שבמהותו מעווט לא יכול להישמע טבעי וחי, ואם הוא נשמע יותר טבעי וחי בגלל מיני עיווטים אז פה קבור הכלב (לתשומת לב מהנדסי הדיגיטל).
לסיום, לכל הכביכול האצטלה האנלוגית "הרומנטית", אין שום קשר לחום או קור.
