ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

  • פותח הנושא AK1
  • פורסם בתאריך

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
  • לא בטוח שיש מאמרים מהימנים על הנושא.
  • אני לא יודע לאתר כאלה בהשקעה סבירה
  • זה שאין מאמרים מהימנים לכאן או לכאן לא מוכיח שום דבר לכאן או לכאן
  • אולי אפשר למצוא כאלה בעבודה של הרבה שעות, שכנראה שנינו לא מוכנים להקדיש לזה
מה שיש לנו במישור העובדתי כולל את זה ש:
  1. הטווח הדינמי של תזמורת יכול לעלות על 90dB
  2. הקלטות ומדיה/קבצים דיגיטליים יכולים לתמוך בזה בלי בעיה, בטח ב-hi-res
  3. הקלטות אנלוגיות יכולות להתקרב לזה מלמטה
  4. בתקליטים יש מקרים ידועים של טווח דינמי שצומצם ל-45dB (ראה בפוסט שכתבתי על טווח דינמי בתקליטים).
ההנחה היא שבדיגיטל מצמצמים פחות מבאנלוג, לפחות בקלאסי -- ששם ה-loudness war שולט פחות -- ולו רק כי הצורך בצמצום כבר אינו אילוץ.

נראה לי שזה מה שיש לנו כרגע. לא ברור האם/איך להמשיך.

ולמען האמת, לא באמת נראה לי חשוב לדעת את האמת בנושא, ולו רק כי לדעתי כדאי לצמצם טווח דינמי להתאמה להאזנה ביתית, ואין שום הכרח לנצל את היתרון הטכנולוגי שיש לדיגיטל בעניין זה.
על מה שכתבת אין לנו ויכוח, ז״א ברמת התאוריה אנחנו מסכימים.
אבל לא ברור לי איזו השפעה (אם בכלל) יש לנקודות הללו על הרמה הפרקטית של ניגון מדיה, דיגיטלית או אנלוגית, במערכת ביתית.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
על מה שכתבת אין לנו ויכוח, ז״א ברמת התאוריה אנחנו מסכימים.
אבל לא ברור לי איזו השפעה (אם בכלל) יש לנקודות הללו על הרמה הפרקטית של ניגון מדיה, דיגיטלית או אנלוגית, במערכת ביתית.
לדעתי, המדיה/קובץ צריכים להיווצר כך שאדם יוכל לכוון את הווליום כדי לשמוע את הקטעים החזקים ברמה שמתאימה לו, בעוד שהקטעים החלשים לא ייבלעו ברעש הסביבתי. אחרת, הוא ייאלץ להגביר את הווליום בקטעים החלשים ולהנמיך בקטעים החזקים (gain riding). בהינתן שהתאמות כאלה כמעט תמיד מוגזמות, בפועל יתקבל טווח דינמי קטן יותר מזה שבו היו מאזינים אם הטווח הדינמי היה נוח כבר מראש.

אם מניחים שהרעש הסביבתי קטן מ-40dB SPL, ושאנשים בדרך כלל לא מרבים לעבור את ה-90dB SPL, ואולי אפילו 80dB SPL, טווח דינמי של 40dB-50dB יכול להיות אופטימלי.
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
587
נקודות
93
אני לא בטוח שהבנתי את הנאמר.

שאלה למה אתה מתכוון ב"אקראי" -- לי נראה שגלי קול יכולים להיות אקראיים לגמרי, ונדיר שיש גלי סינוס טהורים בתדר יחיד.

באופן כללי, גלי קול אינם סינוסים, אלא ניתנים לפירוק/ייצוג כסכום של סינוסים וקוסינוסים (טרנספורמציית פורייה). כלומר, זה לא מה שהם, אלא שאפשר להסתכל עליהם (או ליצור אותם) כך.

זה כמו שצבע ורוד אינו צירוף של אדום ולבן, או צירוף ביחס מסוים של RGB, או כצירוף של גלי אור בתדרים נתונים, וכו', אבל אפשר להתייחס אליו (או ליצור אותו) כך.

רוב כלי הנגינה מפיקים סינוס בתדר בסיסי, וסינוסים במכפלות שלו (הרמוניות, לרוב ביחסי עוצמות מסוימים שמגדירים את גוון הצליל שמאפיין את הכלי), אבל יש כלים שמפיקים "רעש" ללא pitch ספציפי, אלא אוסף תדרים שאינם בהכרח מכפלות אחד של האחר, וביחסי עוצמות לא בהכרח ספציפיים/קבועים, למשל מצילתיים, שלא כותבים להם תווים בגבהים נתונים, כפי שעושים לכלים אחרים. גם רבים מהרעשים בטבע אינם בעלי תדר ספציפי, כמו רעמים למשל.
היי עמיר.
כן, כמובן שהתכוונתי ל"פירוק/ייצוג". גם פורייה חבר עוד מהטירונות :p.
הסיבה שציינתי את זה היא שלדעתי פיספוס ההבנה של היצוג כסינוסים מוביל לפספוס בהבנה שאין צורך ביצוג רציף (ברמת הדאטה) כדי לאפשר אחזור "חלק"/רציף (ברמת הסיגנל במוצא הדאק).
המשך השירשור די מצביע על כך שתיאורמת נייקוויסט לא הובנה כראוי...

אנא מכולכם, יקיריי: אף אחד לא צריך להעלב - הנושא קצת טריקי ולא אינטואיטיבי ומנסיוני מבלבל גם אנשים עם רקע טכני המכירים סוגיות של דגימה ויצוג דיגיטאלי של מידע מעולמות תוכן אחרים.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
הסיבה שציינתי את זה היא שלדעתי פיספוס ההבנה של היצוג כסינוסים מוביל לפספוס בהבנה שאין צורך ביצוג רציף (ברמת הדאטה) כדי לאפשר אחזור "חלק"/רציף (ברמת הסיגנל במוצא הדאק).
המשך השירשור די מצביע על כך שתיאורמת נייקוויסט לא הובנה כראוי...
לא לגמרי ברורה לי הנקודה. ייצוג כסכום של סינוסים וקוסינוסים הוא רציף...

וחשבתי שאחרי ההבהרה, גם שלי ובטח מהסרטון, זה אמור היה להיות ברור שהייצוג דיסקרטי, אבל התוצאה אינה המדרגות אלא קו "מעוגל" שעובר ביניהן, ויש רק אחד כזה שהוא band-limited.

הבעייה היא שמי שלו זה היה צריך להיות ברור לא הבין כלום מכל ההסברים הטכניים., ונשאר עם אי-ההבנות הראשוניות שלו.

אנא מכולכם, יקיריי: אף אחד לא צריך להעלב - הנושא קצת טריקי ולא אינטואיטיבי ומנסיוני מבלבל גם אנשים עם רקע טכני המכירים סוגיות של דגימה ויצוג דיגיטאלי של מידע מעולמות תוכן אחרים.
לא העליתי בדעתי להיעלב ממשהו כאן...
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
587
נקודות
93
לא לגמרי ברורה לי הנקודה. ייצוג כסכום של סינוסים וקוסינוסים הוא רציף...
הכוונה היא שהיצוג הדיסקרטי (תוצא הדגימה) מספיק לאחזור רציף משום שהתופעה שהוא דוגם ניתנת ליצוג כסכום של סינוסים וקוסינוסים, להבדיל מסיטואציה של יצוג תופעות שאינן גליות או ניתנות לתיאור מתמטי מדוייק אחר - בהפשטה גסה "אקראיות" יותר (כמובן שיש בסאונד רכיבים אקראיים).
 

viamusic

אוהב את התחום
הודעות
263
מעורבות
49
נקודות
28
בפטיפון גבוהים ומיד יותר טבעיים
בדיגיטל בס יותר מדוייק
למוסיקה בפטיפון יותר presence
יותר עשיר , יותר חלק.
לסיכום: פטיפון יותר מהנה
דיגיטל לא מצליח להגיע לשם
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
זה לא "לנסיונך" אלא "לטעמך האישי", ותוצאה טכנולוגית נמדדת במדדים טכנולוגיים, לא במדדי טעם והעדפות אישיות.
אתה מפספס, הערך המוחלט של המדידה אינו הגורם היחיד להעדפה, שכן מה שקובע בסוף הוא החלק שלהאזנה.
דאק יכול להימדד מצויין (לא חסרים כאלה) אבל במבחן התוצאה להישמע מחורבן כמו שרוב הדאקים הסינים בעלות מסויימת נמדדים באתר מסויים נפלא אבל בפועל נשמעים כמו חורבן הבית

דבר שני, מדידה אינה משקפת את כול התכנים, מה עוזר לי מדידה מצטיינת עם התוצאה הסופית נשמעת על הפנים או כזו שאינה משקפת צליל אמיתי, וואלה, לא חסר דאקיםבאלפי דולרים שנשמעים הכול חוץ מסאונד חי

על הטעם אף אחד לא מתווכח אתך, אבל כל הזמן אתה מנסה, בחוסר הצלחה מוחץ, להוכיח שוויניל עדיף טכנולוגית. הוא לא. רחוק רחוק מזה.
שוב, אתה מתרכז רק בערך המוחלט של מדידה ומפספס לחלוטין שהמדים נועד בסוף להישמע ע"י המאזין
אין שום סיבה לא לשלב בין הצורך למכור לבין הצורך לשפר. זה לא סותר. אבל בלי שיפורים, או משהו שניתן להציג כשיפור גם אם אינו כזה, התעשיה היתה מתה. אם הטכנולוגיה היתה קופאת על שמריה ובכל זאת נמכרת, לא היה קורה שום נזק.
אתה מודה (גם אםבאופן חלקי) שהדברים שרשמת מקודם היו רחוקים מהאמת, חברות מנסות לשפר טכנולוגיה שלדבריך כבר עכשיו נמדדת נפלא, מעניין למה הן עושות זאת עם הכול וורוד?
תסתכל בסרטון של המהנדס של Chord שהעליתי מוקדם יותר, הדברים הרבה יותר מסובכים מהפשטנות של מדידות ותאוריות. בסוף יש מבחן התוצאה וכפי שכבר רשמתי, לא חסרים נמדדים מצטיינים שנמעים כמו צווחות של חתול מיוחם.
אני אפילו לא אטרח לבדוק אם אני טועה, צילום לא מעניין אותי, ואינו רלוונטי לדיון על אודיו.
ברור שלא, אתה יודע שאתץה לא צודק, כפי שגם המקורות שהבאתי הראו.
הצהרה כזו היא הצהרה שיווקית, שלא נתמכת בשום אספקט טכנולוגי. יצרני ציוד דיגיטלי לא מוספים באופן יזום עיוותים ולא מקמפרסים את הסאונד, לא מוסיפים רעשים, לא מורידים את האיכות במהלך נגינת דיסק, ולא מוסיפים אפילו אספקט אחד שאופייני לאנלוג.
קוראים לזה פילטרים, מנורות וכו... למפיזטור וברינקמן כשתי דוגמאות לנושא
אני לא מבלבל בין שום דבר לשום דבר. אם כבר אתה מבלבל, ומייחס לאנשים העדפות שאינן בהכרח הסיבות האמיתיות. לא כולם יודעים מה מדויק יותר, לא כולם חווים ויניל כ"חם" ו/או "טבעי", וכד'

שיקולים פרקטיים של נוחות, היעדר רעשים, מחיר, זמינות וכד' בהחלט משפיעים.
אתה בעצמך מודה שקיימים שיקולים נוספים מעבר לאיכות האזנה שגורמים לדיגיטל להיות נפוץ יותר
אתה חוזר שוב להתחלה -- כנראה שלא הבנת כלום מכל הדיון. גם בדיגיטל התוצאה רציפה, ומתארת באופן מדוייק יותר את הצליל המקורי, בעוד שאנלוג מעוות את הצליל המקורי. אנלוג זה כמו לנסות לצייר משהו כשמזיזים לך את הנייר. אם לא תרים את העט מהניר, זה יהיה רציף לגמרי, אבל לא מה שרצית שיצא.
לדעתי מישהו העיר לך שבמצב של אות בודד הרצף עלול להישבר
ישנן מספר סיבות לכך שסאונד דיגיטלי לא תמיד מייצג את הצליל המקורי בצורה מושלמת:

Aliasing: אם האות הנדגמים מכיל תדרים גבוהים מתדר Nyquist, מתרחשת אפקט שנקרא Aliasing. זה המקום שבו רכיבי התדר הגבוה האלה "מתקפלים" לתדרים הנמוכים יותר, וגורמים לעיוות.


Band-Limiting: משפט Nyquist-Shannon מניח שהאות מוגבל באופן מושלם בפס, כלומר אין לו אנרגיה בתדרים מעל גבול מסוים. במציאות, אף אות אינו מוגבל באופן מושלם בפס, ואם היה, הוא היה צריך להתרחב עד אינסוף בזמן.

דגימה ושחזור: כאשר אות נדגם ולאחר מכן נבנה מחדש, איכות האות יכולה להיות מושפעת. התהליך של המרת אות רציף לאות בדיד (דגימה) ואז חזרה שוב (שחזור) יכול להציג שגיאות.


מגבלות מעשיות: במערכות מעשיות, גורמים אחרים כגון רעש קוונטיזציה, ריצוד שעון ומגבלות בתהליכי ההמרה אנלוגי לדיגיטלי ודיגיטלי לאנלוגי יכולים גם הם להשפיע על הדיוק של הייצוג הדיגיטלי.
שוב, לא הבנת כלום. אני כותב לקיר.

אולי אכתוב פתקים לכותל, זה אולי יועיל יותר.
לא רק שהבנתי, אלה טרחתי לשמוע עשרות סטים שרוב האנשים זוכים לראות במגזינים/אתרים ומכאן הסקתי (ואני לא היחיד) את המסקנות שלי. בהפוך מכאלה המסתפקים בקריאה של חומר תיאורטי.
אני עונה לך כי אני כנראה אובססיבי לא פחות ממך,
אין הנחתום מעיד על עיסתו.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
בפטיפון גבוהים ומיד יותר טבעיים
בדיגיטל בס יותר מדוייק
למוסיקה בפטיפון יותר presence
יותר עשיר , יותר חלק.
לסיכום: פטיפון יותר מהנה
דיגיטל לא מצליח להגיע לשם
כנראה שלא שמעת דיגיטל מספיק טוב.

יש לי תקליטים של הקלטות אנלוגיות שמלשמוע אותם אתה לא יכול להתחיל לנחש עד כמה הרבה יותר טוב ההקלטה נשמעת ב-SACD, במיוחד כשיש סראונד.

יש גם מקרים הפוכים, שהוויניל עדיף לאוזניי על SACD של הקלטה דיגיטלית.

אין חוקים. לפעמים זה עדיף ולפעמים זה, ולפעמים בפערים עצומים.

אבל תמיד יהיו מאמינים אדוקים שיישבעו בזקנו של הנביא מוחמד שמה הם מעדיפים זה הטוב המוחלט ואין בלתו.

כל הוויכוחים האלה נראים לי מטופשים, כמו מלחמות דת, אנשים כמעט הורגים זה את זה לא רק בגלל ויניל לעומת דיגיטל, אלא גם PCM לעומת DSD מעוררים רגשות חזקים, ויש ויכוחים אינסופיים גם על מדיה פיזית לעומת קבצים וסטירימינג, סטרימינג לעומת קבצים ומדיה פיזית, סראונד מול סטריאו ומה לא.

בסך הכל מדובר בצורות ייצוג של גלי קול, שיש כאלה שלפעמים או תמיד מעדיפים את זה ו/או את האחר, ובהרבה מקרים מה שמשפיע הכי הרבה זה בכלל ההקלטה וההדפסה/העברה למדיה/קובץ, בתלות בציוד באקוסטיקה, ובראש ובראשונה בטעם האישי.

באופן עקרוני, לא צריך לשנות למאזין באיזה טכנולוגיות השתמשו, אלא רק באיזו מידה הוא אוהב את התוצאה. אבל הצורך המוזר והחזק להוכיח של מי יותר גדול מגיע לפעמים למימדים אבסורדיים, במיוחד כשמשתגעים בניסיונות פתטיים להוכיח עליונות טכנולוגית במקום שהיא איננה, כי משום מה לא יכולים להסתפק בהעדפת הצליל של הטכנולוגיה שמעדיפים.

כל אחד עם השגעונות שלו. לי אין העדפה מובהקת לווניל, לאנלוג, לדיגיטל, ל-PCM, ל-DSD, למדיה פיזית, קבצים ו/או סטרימינג. מה שנשמע לי הכי טוב בכל מקרה נתון, זה מה שעדיף למקרה הנתון, ולא מעניינות ההצדקות והסיבות לזה, מה גם שלא תמיד הן ידועות. השיגעון שלי הוא שמפריע לי שכותבים דברים לא נכונים, ואני מבזבז את זמני על לנסות ליישר את העקום. לפעמים זה עובד, אבל לפעמים לא, ויש הנשארים עם דברים עקומים. יש גבול מה שניתן לעשות.
 

matanoosh

חבר משקיען
הודעות
4,142
מעורבות
1,619
נקודות
113
גס רוח שכמותך - איפה העורכים שיחסמו אותך - אין מקום לשפה כזאת בשיח
תעשה לי דיסלייק. זאת תרומתך העיקרית לפורום, לא? רגע, לא הבנתי. ילד הכאפות שלח את אבא להתלונן?
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
אתה מפספס, הערך המוחלט של המדידה אינו הגורם היחיד להעדפה, שכן מה שקובע בסוף הוא החלק שלהאזנה.
דאק יכול להימדד מצויין (לא חסרים כאלה) אבל במבחן התוצאה להישמע מחורבן כמו שרוב הדאקים הסינים בעלות מסויימת נמדדים באתר מסויים נפלא אבל בפועל נשמעים כמו חורבן הבית

דבר שני, מדידה אינה משקפת את כול התכנים, מה עוזר לי מדידה מצטיינת עם התוצאה הסופית נשמעת על הפנים או כזו שאינה משקפת צליל אמיתי, וואלה, לא חסר דאקיםבאלפי דולרים שנשמעים הכול חוץ מסאונד חי


שוב, אתה מתרכז רק בערך המוחלט של מדידה ומפספס לחלוטין שהמדים נועד בסוף להישמע ע"י המאזין
אני לא מפספס כלום. אני מפריד בין אספקטים טכנולוגיים לאספקטים של טעם אישי. יתרונות טכנולוגיים מודדים באמצעים טכנולוגיים, ויתרונות של האזנה וטעם אישי נמדדות על פי האוזניים. אתה מנסה להוכיח עליונות טכנולוגית של טכנולוגיה נחותה בטיעונים שמערבים דברים טכניים שאתה לא מבין, וענייני העדפה וטעם אישי שלא מתווכחים איתך עליהם. זה לא עובד.

שוב, על מה ששומעים ומה שמעדיפים -- אני לא מתווכח בכלל. מי שמעדיף ויניל, שיעדיף ויניל, אין לי שום השגות על זה.

אבל אם מדברים על טכנולוגיה, דיגיטל מנצח בנוק אאוט, גם אם אתה לא אוהב את התוצאה.


אתה מודה (גם אםבאופן חלקי) שהדברים שרשמת מקודם היו רחוקים מהאמת, חברות מנסות לשפר טכנולוגיה שלדבריך כבר עכשיו נמדדת נפלא, מעניין למה הן עושות זאת עם הכול וורוד?
אני לא מודה בכלום, ושום דבר שכתבתי אינו רחוק מהאמת. אתה פשוט שוב ושוב לא מבין את מה שאני כותב בשפה פשוטה.


תסתכל בסרטון של המהנדס של Chord שהעליתי מוקדם יותר, הדברים הרבה יותר מסובכים מהפשטנות של מדידות ותאוריות. בסוף יש מבחן התוצאה וכפי שכבר רשמתי, לא חסרים נמדדים מצטיינים שנמעים כמו צווחות של חתול מיוחם.

ברור שלא, אתה יודע שאתץה לא צודק, כפי שגם המקורות שהבאתי הראו.
אתה מקשקש בקומקום ריק.


לדעתי מישהו העיר לך שבמצב של אות בודד הרצף עלול להישבר
ישנן מספר סיבות לכך שסאונד דיגיטלי לא תמיד מייצג את הצליל המקורי בצורה מושלמת:
לא הבנת אותו.


Aliasing: אם האות הנדגמים מכיל תדרים גבוהים מתדר Nyquist, מתרחשת אפקט שנקרא Aliasing. זה המקום שבו רכיבי התדר הגבוה האלה "מתקפלים" לתדרים הנמוכים יותר, וגורמים לעיוות.
ברור, בגלל זה מסננים את התדרים מעל תדר נייקוויסט לפני ההמרה מאנאלוגי לדיגיטלי. אתה מתחיל לגלות את הטכנולוגיה?

Band-Limiting: משפט Nyquist-Shannon מניח שהאות מוגבל באופן מושלם בפס, כלומר אין לו אנרגיה בתדרים מעל גבול מסוים. במציאות, אף אות אינו מוגבל באופן מושלם בפס, ואם היה, הוא היה צריך להתרחב עד אינסוף בזמן.
כל העסק הוא band-limited, וזה לא מפריע כי את מה שמעבר לא שומעים. ואם 20K לא מספיקים לדעתך הלא מלומדת, אפשר להגדיל את קצב הדגימה עד שיתאים לך.

דגימה ושחזור: כאשר אות נדגם ולאחר מכן נבנה מחדש, איכות האות יכולה להיות מושפעת. התהליך של המרת אות רציף לאות בדיד (דגימה) ואז חזרה שוב (שחזור) יכול להציג שגיאות.
והקלטה אנלוגית והשמעתה זה לא דגימה ושיחזור? רק עם שגיאות גדולות בהרבה.


מגבלות מעשיות: במערכות מעשיות, גורמים אחרים כגון רעש קוונטיזציה, ריצוד שעון ומגבלות בתהליכי ההמרה אנלוגי לדיגיטלי ודיגיטלי לאנלוגי יכולים גם הם להשפיע על הדיוק של הייצוג הדיגיטלי.
ברור, אבל במידה זעירה וזניחה ואפסית יחסית לשגיאות ולעיוותים של אנלוג.


לא רק שהבנתי, אלה טרחתי לשמוע עשרות סטים שרוב האנשים זוכים לראות במגזינים/אתרים ומכאן הסקתי (ואני לא היחיד) את המסקנות שלי. בהפוך מכאלה המסתפקים בקריאה של חומר תיאורטי.
יש שני סוגים של מסקנות -- מה אתה מעדיף להאזין ונשמע לך טוב יותר, שעל זה לא מתווכחים איתך, ומסקנות טכנולוגיות, שאצלך כולן שגויות, אחת לאחת. אתה לא מבין לא טכנולוגיה אנלוגית ולא דיגיטלית, אפילו לא ברמה בסיסית, וכל הזמן מעלה שמות של נושאים בדיגיטל שאתה לא באמת מבין, ואפילו לא מזכיר את האוסף הגדול בהרבה של בעיות משמעותיות בהרבה שיש באנלוג.


אין הנחתום מעיד על עיסתו.
לא העדתי על כלום מעבר לזה שאתה מדבר ומדבר ומדבר ולא מבין את המשמעויות של מה שאתה מדבר, ולא מבין את מה שמסבירים לך. כבר ילד מהגן היה מבין אחרי כל כך הרבה הסברים מפורטים.

כבר כתבו לי מזמן שאתה יוצא מפגר בדיון הזה, רק שאפילו את זה אתה לא מבין.

די נמאס לי, האמת. לא נראה לי שיש סיכוי שתקלוט משהו, ולכל הטיעונים שאתה מעלה כבר עניתי יותר מפעם אחת, אין שום דבר חדש, וזו סתם טחינת מים.
 

matanoosh

חבר משקיען
הודעות
4,142
מעורבות
1,619
נקודות
113
גיא, אז מה הטיעונים שלך בעד אנלוג, בעצם?
אני מאד לא מסכים עם עמיר שזה לא משנה אם אוהבים עיוות או לא, אבל מאד מסכים איתו שלפעמים אנלוג לוקח ולפעמים דיגיטל. השאלה, מה באנלוג עושה את ידו על העליונה בחלק גדול מהמקרים? ברמה הטכנית הכוונה.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
אני מאד לא מסכים עם עמיר שזה לא משנה אם אוהבים עיוות או לא
לא אמרתי שזה לא משנה, אמרתי שמה שגורם לאנשים לאהוב ויניל אינו תוספת הדיוק שלו, אלא הסוגים הספציפיים של העיוותים בו, שאלה עיוותים מהסוג ש"האוזן אוהבת", לפחות אצל חלק מהמאזינים. כמו שאנשים אוהבים צליל של מגברי מנורות לא בגלל תוספת הדיוק שלהם, אלא בגלל שהם מוסיפים הרמוניות שאינם במקור, שזה בהגדרה עיוות. כלומר אוהבים ויניל ומנורות לא למרות העיוות אלא בגלל העיוות.

ולא כולם אוהבים [עיוותי] ויניל ו[עיוותי] מנורות.


, אבל מאד מסכים איתו שלפעמים אנלוג לוקח ולפעמים דיגיטל. השאלה, מה באנלוג עושה את ידו על העליונה בחלק גדול מהמקרים? ברמה הטכנית הכוונה.
העיוותים.

אני זוכר ששאלתי פעם בפורום איזו מערכת טובה יותר, כזו שכששומעים בה כוס נשברת, זה נשמע כמו כוס נשברת, או ששומעים את המכה של הזכוכית ברצפה, ואחריה את הישברות הכוס, ואחר כך את הרסיסים שנופלים, בהתחלה יותר עד שהם דועכים.

ענו לי שברור שהשניה, למה אני שואל בכלל.

וזה מראה בדיוק את היחס של אודיופילים לאיכות צליל: אומרים שאוהבים צליל אמיתי, ריאליסטי, ו"טבעי", אבל אוהבים שהוא רחוק מזה, עם יותר פרטים ויותר זוהר וברק וחום וכו', שזה מה שמוסיפים ויניל ומנורות שאינו במקור, בחיים, באמיתי, בצורה הזו. צליל דיגיטלי נשמע לחלקם יבש וסטרילי, כי הוא פשוט כמו במציאות היבשה, והם רוצים משהו שיישמע להם חם ומפורט וכו', הרחק מהטבעי, ואז מתעקשים שזה הטבעי... :)
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
גיא, אז מה הטיעונים שלך בעד אנלוג, בעצם?
יש לו טיעונים משלושה סוגים:
  • זה נשמע [לו ולכמוהו] טוב יותר, אפילו כשהציוד הדיגיטלי יקר יותר
  • הוא מזכיר שמות של בעיות טכניות בדיגיטל, בלי להגדיר כמותית את השפעתן, כשבפועל הן זעירות וזניחות יחסית לבעיות האינהרנטיות באנלוג, שהן רבות ומשמעותיות בהרבה
  • הוא לא מזכיר בעיות באנלוג, וזה נחשב מבחינתו כאילו שאין.
ואז יש לנו דיגיטל מלא בעיות מול אנלוג נטול בעיות שנשמע טוב יותר בפחות כסף :)

גאוני, לא?

והאם אתה באמת מצפה מגיא לתשובה טכנית לגבי איזה אספקטים טכנולוגיים של אנלוג/ויניל נותנים יתרונות יחסית לדיגיטל?
הוא בעליל לא מבין לא את זה ולא את זה.
 

שניצל

חבר משקיען
הודעות
8,351
מעורבות
1,769
נקודות
113
ישנם דברים שקובעים הרבה יותר את הצליל מאשר אנלוגי או דיגיטלי!
בנוסף תלוי באופיו של המאזין ואיזה מוזיקה שומע ,אצלי לא ילך אנלוג בשום אופן , לא אנקה תקליטים , רוצה לעבור מFADO למוזיקה איטלקית ומשם לקאונטרי, רוצה לבחור הטראקים ומהר !!!!!! בקיצור מעשן כבד ואים לי סבלנות למקטרת ,לפטם , להעביר חוטר ,להדליק וזה כבה ,(מקווה שמבינים ) ,
מעבר לזה , החדר , הרמקול ועוד קובעים הרבה יותר מאשר איזה פטפון אפילו נשמע נפלא !
 

ilam

אוהב את התחום
הודעות
312
מעורבות
125
נקודות
43
אין לי הרבה מושג באנלוגי, אבל בדיגיטלי קצת יותר. השחזור של האות האנלוגי מתייחס בעיקר לתיאוריה. אבל גם בהקלטה וגם בהמרה חוזרת לאנלוגי יש שימוש בפילטרים דיגיטלים (פועלים בקונבולוציה) העשויים לייצר ארטיפקטים שונים כמו ringing והשפעות שכוללות השפעה אקוסלית {acausal}. תלוית תדר וישנם עוד אפקטים. לכן יש מבחר עצום של פילטרים דיגיטליים ותוכנות לכך (למשל hq player) שמשפיעים על הסאונד ולכן הטענה שדיגיטלי משחזר מושלם אינה נכונה בעולם הממשי, גם לא בתוך תחום התדרים השמיע לאוזן.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
אין לי הרבה מושג באנלוגי, אבל בדיגיטלי קצת יותר. השחזור של האות האנלוגי מתייחס בעיקר לתיאוריה. אבל גם בהקלטה וגם בהמרה חוזרת לאנלוגי יש שימוש בפילטרים דיגיטלים (פועלים בקונבולוציה) העשויים לייצר ארטיפקטים שונים כמו ringing והשפעות שכוללות השפעה אקוסלית {acausal}. תלוית תדר וישנם עוד אפקטים. לכן יש מבחר עצום של פילטרים דיגיטליים ותוכנות לכך (למשל hq player) שמשפיעים על הסאונד ולכן הטענה שדיגיטלי משחזר מושלם אינה נכונה בעולם הממשי, גם לא בתוך תחום התדרים השמיע לאוזן.
הפילטרים בעייתיים כשהם קרובים לתחום השמע, ולכן:
-- מקליטים בתדר דגימה גדול במרבה מ-44.1, כך שהפילטר שלפני ההמרה לדיגיטל (anti aliasing) מתרחק משמעותית מתחום השמע.
-- אבל כיום כל נגן וכל DAC הגונים עושים upsampling לסיגנל לתדר גבוה בהרבה מעל ל-44.1 לפני הפעלת reconstruction filter.

כולנו יודעים שבעולם האמיתי שום דבר לא מושלם, כך שהשימוש במילה "מושלם" בעניינים טכנולוגיים הוא בעייתי מראש, אבל מה שמתקבל בדיגיטל מודרני כבר ממש מצויין, ועם הפגמים, עדיין הרבה הרבה הרבה יותר טוב מהפגמים של אנלוג ושל ויניל, שהם גם רבים יותר וגם משמעותיים יותר.

אני חבר בקבוצת פייסבוק שבה חבר גם מפיק הקלטות ברמה בינלאומית, Michael Fine, שהקליט אמנים גדולים וזכה בכמה פרסי גראמי. הוא אומר שהוא לא מכיר בוויניל כמדיום high-fidelity, והוא מתבאס כל פעם שמבקשים ממנו להשתמש בהקלטות שלו לוויניל, כי הוא טוען שוויניל מעוות הכל ומאבד את ה-fidelity לגמרי.

יש גם את הסרטון של Paul מ-PS Audo, שאני לא ממעריציו, שבו הוא מתאר עד כמה עותק וינילי של המאסטר שונה מהמאסטר:
 

ilam

אוהב את התחום
הודעות
312
מעורבות
125
נקודות
43
נכון שupsampling בהקלטה מאד חשוב, אבל מעטפת הringing מופיעה בתדרים נמוכים יותר שיכולים להיות בתחום השמע. בהמרה לאנלוגי upsampling לא תורם משמעותית, אם כי יכול להקטין קצת את משך הרינגינג , תלוי בפילטרים המובנים של הדאק. באופן כללי אני מסכים איתך לגבי דיגיטלי לעומת אנלוגי. המרכיבים החשובים יותר בעולם הדיגיטל הם דווקא הרכיבים האנלוגים בדאק כמו הספק, shielding ואיכות שאר הרכיבים (כמו איכות נגדים, טרנזיסטורים, מוליכים וקבלים). כאן רוב ההשקעה ובהתאם התוצאה. לעיתים קרובות נמצא את אותו מעבד בדאק זול ורע כמו שקיים בדאק יקר ומעולה.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
גיא, אז מה הטיעונים שלך בעד אנלוג, בעצם?
אני מאד לא מסכים עם עמיר שזה לא משנה אם אוהבים עיוות או לא, אבל מאד מסכים איתו שלפעמים אנלוג לוקח ולפעמים דיגיטל. השאלה, מה באנלוג עושה את ידו על העליונה בחלק גדול מהמקרים? ברמה הטכנית הכוונה.
מתן, הטיעונים הטכניים לא מעניינים אותי. בסופו של דבר אנחנו יושבים להאזין. טכנית, נערה בת 18 עדיפה על אישה בת 35, אך מבחינה מעשית, האחרונה כנראה מתנהלת טוב יותר במיטה ואם זה המדד בו אני מודד את התוצאה הסופית, זה מה שחשוב.

טכנית, פיאט 127 חסכונית יותר ממרצדס S, אבל זה לא רלוונטי אם המדד הוא נוחות ובטיחות.

אנו עוסקים באודיו, הדבר היחיד שמעניין בסופו של דבר הוא התוצאה, או איך המערכת נשמעת, בין אם מדובר במערכת צנועה או מערכת בעלות של 4 מיליון יורו.

לגבי דיגיטל או אנאלוג, כשאני יושב להאזין, אני מוצא שהאנלוג עדיין מצליח להישמע טוב וחי יותר.

קח מספר שירים זהים בהקלטות הטובות ביותר שלהם בשני הפורמטים, ובחן אותם על ציוד בעלות של 30K, 60K, 100K, 150K ועד לא מוגבל. אני נכחתי בלא מעט הדגמות כאלה בשנים האחרונות.

למקרה מבחן מעניין יותר, הקשב למופע חי (כגון דיאנה קרל, טום ג'ונס, קלרסי או כל זמר הרכב שעדיין פעילים) והשווה את ההאזנה בדיגיטל ובאנלוג לאחר מכן.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
יש לו טיעונים משלושה סוגים:
  • זה נשמע [לו ולכמוהו] טוב יותר, אפילו כשהציוד הדיגיטלי יקר יותר
  • הוא מזכיר שמות של בעיות טכניות בדיגיטל, בלי להגדיר כמותית את השפעתן, כשבפועל הן זעירות וזניחות יחסית לבעיות האינהרנטיות באנלוג, שהן רבות ומשמעותיות בהרבה
  • הוא לא מזכיר בעיות באנלוג, וזה נחשב מבחינתו כאילו שאין.
ואז יש לנו דיגיטל מלא בעיות מול אנלוג נטול בעיות שנשמע טוב יותר בפחות כסף :)

גאוני, לא?

והאם אתה באמת מצפה מגיא לתשובה טכנית לגבי איזה אספקטים טכנולוגיים של אנלוג/ויניל נותנים יתרונות יחסית לדיגיטל?
הוא בעליל לא מבין לא את זה ולא את זה.
אנלוג אינו חף מבעיות וגם לא טענתי כך, הוא כן נשמע חי וקרוב יותר למקור.

אם כל הבעיות בדיגיטל "זניחות" איך אתה מסביר את העובדה שלא כולם עובדים עם דאקים שנמדדים מצויין ועולים גרוש וחצי (אבל ביניינו רובם נשמעים חרא)? כבר למדנו שלא ניתן "לזרוק" הכול על הטיעון שהעלית - הרצון למכור ללא ערך ללקוח (זה לא עובד בימיינו).

חברות מכובדות כמו DCS, Wadex, MSB, Chord שמכירות את הטיעונים שלך לעומק הטכנולוגי עדיין מפתחות ומשכללות באופן קבוע את הטכנולוגיה והקוד במטרה להגיע לסאונד שישמע נאמן יותר.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
מתן, הטיעונים הטכניים לא מעניינים אותי.
אם הטיעונים הטכניים כל כך לא מעניינים אותך, למה בזבזת כל כך הרבה מזמנך, מזמני, ומזמנם של הקוראים על ויכוחים לגמרי ברמה הטכנית הטהורה, ועל חזרות שוב ושוב על אותן אמונות תפלות ומיסקונספציות שיש לך בקשר לטכנולוגיות של אנלוג ושל לדיגיטל? :( :נגד:(ורד נבול)

על זה שאתה וחלק מהאחרים מעדיפים את התוצאות של אנלוג ו-ויניל הובהר כבר מאוד בהתחלה שאין שום שמץ ויכוח, ושגם אני מעדיף ויניל בחלק מהמקרים.


אנלוג אינו חף מבעיות וגם לא טענתי כך, הוא כן נשמע חי וקרוב יותר למקור.

אם כל הבעיות בדיגיטל "זניחות" איך אתה מסביר את העובדה שלא כולם עובדים עם דאקים שנמדדים מצויין ועולים גרוש וחצי (אבל ביניינו רובם נשמעים חרא)? כבר למדנו שלא ניתן "לזרוק" הכול על הטיעון שהעלית - הרצון למכור ללא ערך ללקוח (זה לא עובד בימיינו).

חברות מכובדות כמו DCS, Wadex, MSB, Chord שמכירות את הטיעונים שלך לעומק הטכנולוגי עדיין מפתחות ומשכללות באופן קבוע את הטכנולוגיה והקוד במטרה להגיע לסאונד שישמע נאמן יותר.
אתה תקוע עם אותם טיעונים שכבר השמעת 17 פעם. ראה תשובות קודמות. אין טעם שאמשיך לבזבז זמן על זה.
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור