אתה מפספס, הערך המוחלט של המדידה אינו הגורם היחיד להעדפה, שכן מה שקובע בסוף הוא החלק שלהאזנה.
דאק יכול להימדד מצויין (לא חסרים כאלה) אבל במבחן התוצאה להישמע מחורבן כמו שרוב הדאקים הסינים בעלות מסויימת נמדדים באתר מסויים נפלא אבל בפועל נשמעים כמו חורבן הבית
דבר שני, מדידה אינה משקפת את כול התכנים, מה עוזר לי מדידה מצטיינת עם התוצאה הסופית נשמעת על הפנים או כזו שאינה משקפת צליל אמיתי, וואלה, לא חסר דאקיםבאלפי דולרים שנשמעים הכול חוץ מסאונד חי
שוב, אתה מתרכז רק בערך המוחלט של מדידה ומפספס לחלוטין שהמדים נועד בסוף להישמע ע"י המאזין
אני לא מפספס כלום. אני מפריד בין אספקטים טכנולוגיים לאספקטים של טעם אישי. יתרונות טכנולוגיים מודדים באמצעים טכנולוגיים, ויתרונות של האזנה וטעם אישי נמדדות על פי האוזניים. אתה מנסה להוכיח עליונות טכנולוגית של טכנולוגיה נחותה בטיעונים שמערבים דברים טכניים שאתה לא מבין, וענייני העדפה וטעם אישי שלא מתווכחים איתך עליהם. זה לא עובד.
שוב, על מה ששומעים ומה שמעדיפים -- אני לא מתווכח
בכלל. מי שמעדיף ויניל, שיעדיף ויניל, אין לי שום השגות על זה.
אבל אם מדברים על טכנולוגיה, דיגיטל מנצח בנוק אאוט, גם אם אתה לא אוהב את התוצאה.
אתה מודה (גם אםבאופן חלקי) שהדברים שרשמת מקודם היו רחוקים מהאמת, חברות מנסות לשפר טכנולוגיה שלדבריך כבר עכשיו נמדדת נפלא, מעניין למה הן עושות זאת עם הכול וורוד?
אני לא מודה בכלום, ושום דבר שכתבתי אינו רחוק מהאמת. אתה פשוט שוב ושוב לא מבין את מה שאני כותב בשפה פשוטה.
תסתכל בסרטון של המהנדס של Chord שהעליתי מוקדם יותר, הדברים הרבה יותר מסובכים מהפשטנות של מדידות ותאוריות. בסוף יש מבחן התוצאה וכפי שכבר רשמתי, לא חסרים נמדדים מצטיינים שנמעים כמו צווחות של חתול מיוחם.
ברור שלא, אתה יודע שאתץה לא צודק, כפי שגם המקורות שהבאתי הראו.
אתה מקשקש בקומקום ריק.
לדעתי מישהו העיר לך שבמצב של אות בודד הרצף עלול להישבר
ישנן מספר סיבות לכך שסאונד דיגיטלי לא תמיד מייצג את הצליל המקורי בצורה מושלמת:
לא הבנת אותו.
Aliasing: אם האות הנדגמים מכיל תדרים גבוהים מתדר Nyquist, מתרחשת אפקט שנקרא Aliasing. זה המקום שבו רכיבי התדר הגבוה האלה "מתקפלים" לתדרים הנמוכים יותר, וגורמים לעיוות.
ברור, בגלל זה מסננים את התדרים מעל תדר נייקוויסט לפני ההמרה מאנאלוגי לדיגיטלי. אתה מתחיל לגלות את הטכנולוגיה?
Band-Limiting: משפט Nyquist-Shannon מניח שהאות מוגבל באופן מושלם בפס, כלומר אין לו אנרגיה בתדרים מעל גבול מסוים. במציאות, אף אות אינו מוגבל באופן מושלם בפס, ואם היה, הוא היה צריך להתרחב עד אינסוף בזמן.
כל העסק הוא band-limited, וזה לא מפריע כי את מה שמעבר לא שומעים. ואם 20K לא מספיקים לדעתך הלא מלומדת, אפשר להגדיל את קצב הדגימה עד שיתאים לך.
דגימה ושחזור: כאשר אות נדגם ולאחר מכן נבנה מחדש, איכות האות יכולה להיות מושפעת. התהליך של המרת אות רציף לאות בדיד (דגימה) ואז חזרה שוב (שחזור) יכול להציג שגיאות.
והקלטה אנלוגית והשמעתה זה לא דגימה ושיחזור? רק עם שגיאות גדולות
בהרבה.
מגבלות מעשיות: במערכות מעשיות, גורמים אחרים כגון רעש קוונטיזציה, ריצוד שעון ומגבלות בתהליכי ההמרה אנלוגי לדיגיטלי ודיגיטלי לאנלוגי יכולים גם הם להשפיע על הדיוק של הייצוג הדיגיטלי.
ברור, אבל במידה זעירה וזניחה ואפסית יחסית לשגיאות ולעיוותים של אנלוג.
לא רק שהבנתי, אלה טרחתי לשמוע עשרות סטים שרוב האנשים זוכים לראות במגזינים/אתרים ומכאן הסקתי (ואני לא היחיד) את המסקנות שלי. בהפוך מכאלה המסתפקים בקריאה של חומר תיאורטי.
יש שני סוגים של מסקנות -- מה אתה מעדיף להאזין ונשמע לך טוב יותר, שעל זה לא מתווכחים איתך, ומסקנות טכנולוגיות, שאצלך כולן שגויות, אחת לאחת. אתה לא מבין לא טכנולוגיה אנלוגית ולא דיגיטלית, אפילו לא ברמה בסיסית, וכל הזמן מעלה שמות של נושאים בדיגיטל שאתה לא באמת מבין, ואפילו לא מזכיר את האוסף הגדול
בהרבה של בעיות משמעותיות
בהרבה שיש באנלוג.
אין הנחתום מעיד על עיסתו.
לא העדתי על כלום מעבר לזה שאתה מדבר ומדבר ומדבר ולא מבין את המשמעויות של מה שאתה מדבר, ולא מבין את מה שמסבירים לך. כבר ילד מהגן היה מבין אחרי כל כך הרבה הסברים מפורטים.
כבר כתבו לי מזמן שאתה יוצא מפגר בדיון הזה, רק שאפילו את זה אתה לא מבין.
די נמאס לי, האמת. לא נראה לי שיש סיכוי שתקלוט משהו, ולכל הטיעונים שאתה מעלה כבר עניתי יותר מפעם אחת, אין שום דבר חדש, וזו סתם טחינת מים.