ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

[shushu]

בדיגיטל אפשר כמעט תמיד בלי קומפרסיה בכלל. בוויניל קשה להגיע לטווח דינמי של 60-70 בתקליטים רגילים וראשים רגילים, בטח בתקליטים ישנים שתוכננו לשימוש בראשים של אז, שיכולת העקיבה שלהם הייתה נמוכה בהרבה מהראשים הטובים של היום. מה שמגביל את הטווח הדינמי זה שאם האמפליטודה של הערוץ גדולה מדי, המחט לא תוכל לעקוב אחריו, ואם היא נמוכה מדי, הצליל נבלע ברעש החיכוך עם הוויניל. כך שבדרך כלל מקמפרים לסביבות 50 דיבי או פחות.

לפני פחות משנה כתבתי פוסט על הטווח הדינמי של תקליטים.

כן אבל בגדול, פרקטית, מוזיקה שנחשבת ״מוקלטת טוב״ לא מגיעה לטווח הדינמי הזה, גם לא ל 50db עד כמה שידוע לי.

(לא לוקח צד פה, מבחינתי יש גם אנלוגי וגם דיגיטלי, נהנה משניהם)

 

[shushu]

Album list - Dynamic Range DB

dr.loudness-war.info

dr של מעל 30 נחשב מדהים...

 

[AK1]

Album list - Dynamic Range DB

dr.loudness-war.info

dr של מעל 30 נחשב מדהים...

1. אני לא חושב שה-DR ב-database הזה מחושב לפי ההגדרה של ההפרש בין הצליל החזק ביותר לחלש ביותר, כך שהמספרים שם לא משקפים את הערכים הרלוונטיים לדיון. במקום אחד ראיתי הגדרה: DR Value = Peak Level (dB) - RMS Level (dB), ובמקום אחר: DR value represents the difference between the level that 95% of the track falls below (loud passages) and the level that 90% of the track sits above (quieter passages).
   
   
2. "נחשב" זה בלשון סביל, ולא אומר מי מחשיב ולמה כדאי לקחת את דעתו ברצינות, אבל בכל מקרה, כנראה שלא מדובר בערכים האמיתיים.
   
   
3. באיזשהו מקום קראתי שהעוצמה של חליל סולו בקטע שקט נשמעת באולם בסדר גודל של 30dB SPL, והתזמורת המלאה יכולה לעבור את ה-130dB SPL, כך שהטווח הדינמי של תזמורת יכול לעבור את ה-100dB די בקלות. בדרך כלל מקליטים תזמורת לא מהאולם אלא עם מיקרופונים מעל התזמורת, לא רחוק מקבוצות הכלים השונות, כך שהעוצמות יכולות להיות גבוהות יותר, ואני לא בטוח שהפרופורציות בין הצלילים החזקים לחלשים נשמרות. ראה למשל כאן (בסעיף Sound Levels of Music). רואים גם שיש כלים שאפילו כשהם מנגנים לבד, עוצמתם עוברת את ה-100dB SPL, כמו טרומבון.
   
   
4. כך שאם מקליטים תזמורת ללא קומפרסיה, הטווח הדינמי יכול להגיע ל-100dB ויותר.
   
   
5. אחד היתרונות החשובים ב-bit-depth מעל 16 בהקלטה הוא זה שיש תוספת Headroom שמאפשרת להקליט צלילים חזקים עם חשש מוקטן ל-overload/truncation. להשמעה, אפשר לדאוג שלא לעבור את המקסימום שמאפשרים מספר הביטים ברזולוציה הסופית של המדיה/קובץ שמגיע למשתמשים, להשמעה.. לפעמים אפשר בלי קומפרסיה בכלל, ולפעמים מבצעים קומפרסיה כדי שיתאים להאזנה ביתית.
   
   
6. בשורה התחתונה, אין לי נתונים מהימנים על הטווח הדינמי בפועל של המדיות/קבצים שמגיעים למשתמש.
   
   
7. כאמור, לדעתי כדאי לקמפרס ל-50dB ואולי פחות, כדי שיתאים להאזנה ביתית.

 

[shushu]

בסופו של דבר אנחנו כנראה אומרים אותו הדבר,

הטווח הדינמי בקונצרט חי לא מאוד רלוונטי לדיון כי בפועל גם המדיה האנלוגית וגם הדיגיטלית מקומפרסות באופן שלא מגיעים לטווחים של קןנצרט חי.
טווח דינמי מוגדל (24 ביט נניח) יאפשר לשמוע צלילים חלשים יותר, השאלה אם בפועל מבחינה מעשית במערכות שלנו, זה פרמטר חשוב או יחסית שולי. ... אנחנו מדברים על צלילים שלא ישמעו ב 16 ביט אבל כן ישמעו ב 24... לא באמת יודע כמה כאילו יש בפועל ואם יש, כמה ההפרש משפיע על תפיסתינו את ההקלטה/מדיה/מערכת כטובה יותר.

האתר ששלחתי נחשב די אמין אבל לא חפרתי שם יותר מידי. הוא מציין גם את מקסימום ה DR וגם DR שמנחש שקרוב יותר להגדרה השניה שלך.

 

[AK1]

הטווח הדינמי בקונצרט חי לא מאוד רלוונטי לדיון כי בפועל גם המדיה האנלוגית וגם הדיגיטלית מקומפרסות באופן שלא מגיעים לטווחים של קןנצרט חי.

אני חושב שזה עלול להיות כן רלוונטי, כי לא בטוח שמקמפרסים. זה שלדעתי עדיף לקמפרס זו רק דעתי, זה לא אומר שום דבר לגבי מה שקורה בפועל.

טווח דינמי מוגדל (24 ביט נניח) יאפשר לשמוע צלילים חלשים יותר

זה לא נכון, מעשית, כי הצלילים החלשים ילכו לאיבוד ברעש הסביבתי. כבר ב-16 ביט זה יכול לקרות, כך שתוספת ביטים לא מאפשרת לשמוע צלילים חלקים יותר. חוצמזה, הטווח הדינמי של 24 ביט הוא 144dB בלי noise shaping, שזה לא רק מתחת לרעש הסביבתי אלא מתחת לרעש הל הרכיבים באחרים במערכת, ואני לא חושב שייש צ'יפ DAC שבאמת נות תוצאות שונות כשיש הבדלים בביטים הפחות משמעותיים מתוך ה-24. יש על זה הסבר כאן.

, השאלה אם בפועל מבחינה מעשית במערכות שלנו, זה פרמטר חשוב או יחסית שולי. ... אנחנו מדברים על צלילים שלא ישמעו ב 16 ביט אבל כן ישמעו ב 24... לא באמת יודע כמה כאילו יש בפועל ואם יש, כמה ההפרש משפיע על תפיסתינו את ההקלטה/מדיה/מערכת כטובה יותר.

לפי האמור לעיל, זה נראה לי לא רלוונטי.

האתר ששלחתי נחשב די אמין אבל לא חפרתי שם יותר מידי. הוא מציין גם את מקסימום ה DR וגם DR שמנחש שקרוב יותר להגדרה השניה שלך.

אני בטוח שהאתר אמין במונחים שלו, רק שאני לא בטוח שהמונחים שלו הם אלה שמעניינים אותנו בהקשר זה.

לילטוף!

 

[shushu]

What Is Dynamic Range, and Why Does it Matter? - Yamaha Music - Blog

In this article, we explore the concept of dynamic range and explain why it is so important to the enjoyment of listening to recorded music.

hub.yamaha.com

מוסבר פה בפרוטרוט, קפוץ ל DYNAMIC RANGE AND MUSICAL GENRE

 

[exupgh12]

שוב, דיגיטל יותר מדויק ועדיף טכנולוגית מכל בחינה, אבל יש כאלה שלא אוהבים את הדיוק ומעדיפים את תוספת ההרמוניות של אנלוג, אפילו במידה כזו שהם מוכנים לבלוע את כל הצפרדעים הגדולות של אנלוג, כל הרעשים, אי הדיוקים, תקליטים עקומים או ל ממורכזים, צריך לנקות כל הזמן, הרבה התעסקות, להחליף תקליטים וצדדים, וכו' וכו'

דיוק רב יותר או עדיפות טכנולוגית לא בהכרח מביאים לתוצאה סופית טובה יותר. אם זה היה המצב, הטכנולוגיות והפיתוח סביב DACs למוזיקה הייתה נעצרת או לפחות מאטה את קצב הפיתוח שלה, בין אם מדובר בצ'יפים ובין אם במכשירים.
העובדה שכל כך הרבה יצרנים ממשיכים לחדש ולרדוף אחרי צליל טוב באמצעות דרכים , טופולוגיות וטכנולוגיות שונות מצביעה על ההפך מכך.

בצילום בפילם הישן והנחות הרזולוציה היא אינסופית, בעוד שבצילום הדיגיטלי היא עדיין חסרה/יוצרת הפרעה בפרטים. אז נכון שצילום דיגיטלי נקי יותר ועושה שימוש בפילטרים ואלגוריתמים מתוחכמים כדי לפצות על החסרונות ועדיין, השיטה האנלוגית המיושנת יכולה להפיק תוצאה טובה יותר למרות שהיא מבוססת חומר, מולקולות ולא על אלקטרוניקה ואלגוריתמים.

אמרו על פורמט ה-CD בשנת 1981 שהוא מצו וטכנולוגית הוא כמובן מתקדם בהרבה מהווניל, מאז קיבלנו פורמטים דיגיטליים חדשים שחלקם נועדו לקרב אותנו יותר לסאונד האנלוגי תוך שהם מסבירים את החסרונות בשיטה הדיגיטלית הנפוצה, SACD לדוגמה.

ייתכן שהבעיה כולה אינה נעוצה בטכנולוגיה אלה באופן בו החושים שלנו עובדים וקולטים את העולם והם אלו שגורמים לכל כך הרבה אנשים להעדיף את התוצאה של סאונד אנלוגי טוב.

 

[ליאור]

@exupgh12 אחי, אין דבר כזה "סאונד אנלוגי טוב" אלא "סאונד טוב".
יתרה מכך: "טוב עבורך", להל"ן מה שחשוב.

ועוד משהו\תוספת.. בהליך הפקת התקליט, יש הרבה שלבים דיגיטליים, אבל גם אם נניח שמצאנו אולפן שמחליט לחזור לעבר ולחתוך טייפ במספריים (כמו בתור הזהב של התקליט), עדיין לא בטוח שאנלוגיית ה"מצלמת פילם" שלך מתאימה פרפקט לסנריו.
למשל: ניקח את פינק פלויד, הוציאו תקליטים שנים לפני שהיה CD נכון? אז הצליל אנאלוגי לגמרי? תלוי..
אם ניקח את 'אנלוגיית הפילם', אז דויד גילמור השתמש בפחות או יותר כל ההקלטות (וההופעות) בפדל דיליי דיגיטלי (Boss DD3),
שדגם את כל תפקידי הגיטרות המהממים שלו ( ב 12 ביט אגב..) והוסיף צלילים (אקו, דיליי וכו).
ה"צילום הדיגיטלי" הזה מצא דרכו לאחר כבוד לתקליטים היפים שלהם. אז זה "פילם"? אולי, תלוי איך אתה מסתכל על זה.

כעת, כל הלהג הזה על שלל טיעוניו, מתגמד לעומת הטיעון הבא "המערכת* שלי נשמעת הכי טוב כש DSOTM בתקליט". זה פחות או יותר מייתר כל דוגמא אחרת שאשלוף\תשלוף.

*מסתמא, להעמיד סטאפ פטיפון ברמה המדוברת, צריך להשקיע $$$ כמו שצריך, בסיס, זרוע, קרטריג', מחט, שיכוך, ניקוי תקליטים, כיול מקצועי\תקופתי...
לא זול להגיע למקסימום באנלוגי..

 

[AK1]

What Is Dynamic Range, and Why Does it Matter? - Yamaha Music - Blog

In this article, we explore the concept of dynamic range and explain why it is so important to the enjoyment of listening to recorded music.

hub.yamaha.com

מוסבר פה בפרוטרוט, קפוץ ל DYNAMIC RANGE AND MUSICAL GENRE

ראיתי את זה. זה מסתמך על מאמר שעוסק בכלל בקימפרוס טווח דינמי בהקשר של עזרי שמיעה, שבו לפני "Figure 2" אפשר לראות שהם לא משתמשים בהגדרה הרלוונטית של טווח דינמי אלא "calculated as the difference between the 99th and 30th percentile".

במאמר שהפנית אליו, בקטע שהפנית אליו, כתוב "live symphony orchestra performance, which can be as large as 90 dB", שדי בטוח שכן מתייחס להגדרה הרלוונטית, ובכל מקרה, זה לא רציני, מערב הגדרות שונות, וזה בכלל מאמר שיווקי של Yamaha, שהמסקנה אליה הוא שואף היא "No matter what kind of music you gravitate towards, using high-quality audio components such as a Yamaha AVENTAGE receiver will help you to fully experience the dynamic range of the recordings you love"...

 

[shushu]

בו נלך הפוך..
תמצא בבקשה מאמר שמפנה לדוגמאות המתארות מדיה מוקלטת שאינה איזוטרית המכילה DR של נניח 50

 

[exupgh12]

*מסתמא, להעמיד סטאפ פטיפון ברמה המדוברת, צריך להשקיע $$$ כמו שצריך, בסיס, זרוע, קרטריג', מחט, שיכוך, ניקוי תקליטים, כיול מקצועי\תקופתי...
לא זול להגיע למקסימום באנלוגי..

ליאור,
הטופ של ענקיות הצליל הדיגיטלי בתחומנו - Wadex, MSB, DCS, Kalista, Lampizator - מתחיל ב-50,000 דולר עבור Lampizator הפולני, שהוא הזול ביותר מבין החברות הנ"ל. פתרון כמו של Wadex מגיע למעל חצי מיליון דולר, כאשר האחרות נמצאות באזור ה-130,000 דולר וצפונה.

מניסיוני יצא לי לשמוע פעמים רבות את הטופ של הדאקים שהחברות הנזכרות מייצרות, במערכות שונות, ובהשוואה לסטים אנלוגיים שהיו מחוברים לאותם סטאפים. בכל המקרים כולל זה של Wadex אף אחד מאותם דאקים לא היווה תחרות למערכות האנלוגיות שהיו מחוברות לאותם סטאפים.

האנלוגים היקרים ביותר באותן מערכות, לאחר תוספת זרוע, פונו וראש, הגיעו לכדי רבע או שליש ממחיר ה-Wadex. למעשה, גם במערכות בהם מחיר הסט האנלוגי לא התקרב לשביעית ממחיר ה Wadex הצליחו להישמע טוב ויותר ריאליסטיות.

זה לא שאנלוג חף מבעיות וסרבול; ההיפך הוא הנכון. אך במבחן התוצאה הוא מצליח להישמע דומה יותר למציאות והרבה יותר חי (במקרים בהם נכנסו זמרים או נגנים חיים לחדר כדי להדגים את ההבדל בין הקלטות ומקורות).

 

[AK1]

דיוק רב יותר או עדיפות טכנולוגית לא בהכרח מביאים לתוצאה סופית טובה יותר.

ראשית, קח בחשבון שמה שנחשב "תוצאה טובה יותר" תלוי בקריטריונים של מה נחשב טוב יותר. מכל בחינה טכנולוגית ומדידה שהיא, דיגיטל טוב יותר, בלי תחרות, נקודה, סוף דיון. אם הקריטריון הוא טעם אישי ומה שאתה וחלק לא גדול מהאחרים מעדיפים,אין ויכוח על זה שיש מי שמחשיבים אנלוג כטוב יותר.

אם זה היה המצב, הטכנולוגיות והפיתוח סביב DACs למוזיקה הייתה נעצרת או לפחות מאטה את קצב הפיתוח שלה, בין אם מדובר בצ'יפים ובין אם במכשירים.
העובדה שכל כך הרבה יצרנים ממשיכים לחדש ולרדוף אחרי צליל טוב באמצעות דרכים , טופולוגיות וטכנולוגיות שונות מצביעה על ההפך מכך.

זו לוגיקה שגוייה. ממשיכים לפתח כדי שיהיה מה למכור. אם יישארו עם המוצרים הישנים, לא תהיה סיבה להחליף מכשירים למעט התבלות מעבר לאפשרות לתקן. לא כך התעשייה עובדת.

בצילום בפילם הישן והנחות הרזולוציה היא אינסופית, בעוד שבצילום הדיגיטלי היא עדיין חסרה/יוצרת הפרעה בפרטים. אז נכון שצילום דיגיטלי נקי יותר ועושה שימוש בפילטרים ואלגוריתמים מתוחכמים כדי לפצות על החסרונות ועדיין, השיטה האנלוגית המיושנת יכולה להפיק תוצאה טובה יותר למרות שהיא מבוססת חומר, מולקולות ולא על אלקטרוניקה ואלגוריתמים.

אני לא מבין הרבה בצילום, אבל אני לגמרי בטוח שהרזולוציה של תמונה אנלוגית רחוקה מלהיות אינסופית. אם אתה מגדיל תמונה אנלוגית, היא מתחילה להיות מטושטשת. תחשוב על תמונות שמצלמים לווייני ריגול, שצריכה להיות האפשרות להגדיל אותן מאוד ועדיין לראות פרטים. אני בטוח שלמצלמות כאלה יש רזולוציה גבוהה יותר מאנלוגית.

אמרו על פורמט ה-CD בשנת 1981 שהוא מצו וטכנולוגית הוא כמובן מתקדם בהרבה מהווניל, מאז קיבלנו פורמטים דיגיטליים חדשים שחלקם נועדו לקרב אותנו יותר לסאונד האנלוגי תוך שהם מסבירים את החסרונות בשיטה הדיגיטלית הנפוצה, SACD לדוגמה.

שוב, אף אחד לא מנסה להתקרב לטכנולוגיה אנלוגית -- זו הליכה אחורה. אלה רק סיסמאות שיווקיות שמבוססות על בורות ההמונים.

ייתכן שהבעיה כולה אינה נעוצה בטכנולוגיה אלה באופן בו החושים שלנו עובדים וקולטים את העולם והם אלו שגורמים לכל כך הרבה אנשים להעדיף את התוצאה של סאונד אנלוגי טוב.

ראשית, עובדתית, הרוב המוחלט של העולם מעדיפים דיגיטל.

שנית, מה שדיגיטל נותן, קרוב יותר למציאות מאשר אנלוג, והחושים שלנו בנויים לעבוד מול המציאות, כך שהטיעון הזה, שאתה חוזר עליו כבר בפעם ה-77, הוא ריק מתוכן.

שלישית, שוב, בפעם ה-77, כי זה לא נקלט: מה שאוהבים באנלוג זה העיוותים שבו.

הטיעון העקום שלך שקול ללומר שאיפור זה יותר טוב מטבעי, כי האופן בו החושים שלנו עובדים וקולטים את העולם גורמים לכל כך הרבה אנשים להעדיף את התוצאה עם איפור, או עם תוספת סוכר ומלח ושומן למזון, תוך הריסת הבריאות, וכו' וכו'

עקום לגמרי. מספיק לחזור על השטות הזו. זה לא יהפוך אותה לנכונה או רלוונטית.

 

[AK1]

בו נלך הפוך..
תמצא בבקשה מאמר שמפנה לדוגמאות המתארות מדיה מוקלטת שאינה איזוטרית המכילה DR של נניח 50

• לא בטוח שיש מאמרים מהימנים על הנושא.
• אני לא יודע לאתר כאלה בהשקעה סבירה
• זה שאין מאמרים מהימנים לכאן או לכאן לא מוכיח שום דבר לכאן או לכאן
• אולי אפשר למצוא כאלה בעבודה של הרבה שעות, שכנראה שנינו לא מוכנים להקדיש לזה

מה שיש לנו במישור העובדתי כולל את זה ש:

1. הטווח הדינמי של תזמורת יכול לעלות על 90dB
2. הקלטות ומדיה/קבצים דיגיטליים יכולים לתמוך בזה בלי בעיה, בטח ב-hi-res
3. הקלטות אנלוגיות יכולות להתקרב לזה מלמטה
4. בתקליטים יש מקרים ידועים של טווח דינמי שצומצם ל-45dB (ראה בפוסט שכתבתי על טווח דינמי בתקליטים).

ההנחה היא שבדיגיטל מצמצמים פחות מבאנלוג, לפחות בקלאסי -- ששם ה-loudness war שולט פחות -- ולו רק כי הצורך בצמצום כבר אינו אילוץ.

נראה לי שזה מה שיש לנו כרגע. לא ברור האם/איך להמשיך.

ולמען האמת, לא באמת נראה לי חשוב לדעת את האמת בנושא, ולו רק כי לדעתי כדאי לצמצם טווח דינמי להתאמה להאזנה ביתית, ואין שום הכרח לנצל את היתרון הטכנולוגי שיש לדיגיטל בעניין זה.

 

[AK1]

ליאור,
הטופ של ענקיות הצליל הדיגיטלי בתחומנו - Wadex, MSB, DCS, Kalista, Lampizator - מתחיל ב-50,000 דולר עבור Lampizator הפולני, שהוא הזול ביותר מבין החברות הנ"ל. פתרון כמו של Wadex מגיע למעל חצי מיליון דולר, כאשר האחרות נמצאות באזור ה-130,000 דולר וצפונה.

מניסיוני יצא לי לשמוע פעמים רבות את הטופ של הדאקים שהחברות הנזכרות מייצרות, במערכות שונות, ובהשוואה לסטים אנלוגיים שהיו מחוברים לאותם סטאפים. בכל המקרים כולל זה של Wadex אף אחד מאותם דאקים לא היווה תחרות למערכות האנלוגיות שהיו מחוברות לאותם סטאפים.

האנלוגים היקרים ביותר, לאחר תוספת זרוע, פונו וראש, הגיעו לכדי רבע או שליש ממחיר ה-Wadex. למעשה, גם במערכות בהם מחיר הסט האנלוגי לא התקרב לשביעית ממחיר ה Wadex הצליחו להישמע טוב ויותר ריאליסטיות.

זה לא שאנלוג חף מבעיות וסרבול; ההיפך הוא הנכון. אך במבחן התוצאה הוא מצליח להישמע דומה יותר למציאות והרבה יותר חי (במקרים בהם נכנסו זמרים או נגנים חיים לחדר כדי להדגים את ההבדל בין הקלטות ומקורות).

זה טיעון במישור שונה. הוא לא קשור לעניינים טכנולוגיים. כולו מורכב אך ורק משיקולי טעם אישי ומשיקולי מחיר, כך שזה לא רלוונטי לדיון הטכנולוגי.

על זה שיש אנשים שמעדיפים ויניל ואנלוג אין, ומראש לא היה, שום ויכוח, כך שלהזכיר את זה שוב ושוב ושוב זה להתפרץ ברעש גדול וצלצולים לדלת פתוחה לרווחה.

 

[Juiced]

לעצלנים שבנינו, איזה כיף שיש AI
להלן,
סיכום הדיון בפורום DTOWN בנושא "ANA[DIA]LOG - קשקשן צמרת"

עמודים 1-3:

הקדמה כללית:
- הדיון מתחיל עם הצגת עמדות שונות בנוגע לאיכות צליל אנלוגי לעומת דיגיטלי.
- המשתמשים מעלים טיעונים בעד ונגד כל פורמט, כולל התייחסויות לפרמטרים טכניים ותחושות אישיות.

טיעונים בעד אנלוג:
- **תחושת טבעיות:** צליל אנלוגי נתפס כטבעי ומתאים יותר לתהליך השמיעה האנושית, מה שמוביל לתחושה נעימה יותר.
- **חום ועומק:** ההקלטות האנלוגיות מוסיפות "חום" ו"עומק" לצליל, המועדפים על ידי רבים.
- **עיוותים נעימים:** עיוותים טבעיים בתהליך האנלוגי נתפסים כנעימים יותר לאוזן.

טיעונים בעד דיגיטל:
- **דיוק בשחזור צליל:** דיגיטל משחזר את הצליל בצורה מדויקת יותר, ללא העיוותים שנמצאים בהקלטות אנלוגיות.
- **פחות עיוותים ורעשים:** טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות מאפשרות הקלטות נקיות יותר, ללא רעשים מכניים ועיוותים.
- **גמישות בעריכה:** בדיגיטל קל יותר לבצע עריכות מדויקות ללא איבוד איכות, בעוד שבאנלוג יש צורך בהעתקות ובעריכות פיזיות שפוגעות באיכות.

דיון מעמיק בנושאים טכניים:
- **דגימה גבוהה ואיכות:** ישנה התייחסות להקלטות ב-DXD ולצורך בהקלטות בקצב דגימה גבוה וביט רייט גבוה לצורך שימור איכות הצליל.
- **ההשפעה של עיוות הרמוני:** ויניל מייצר עיוותים הרמוניים שנעימים לאוזן, אך דיגיטל נחשב מדויק ונקי יותר מבחינה טכנית.

תגובות המשתמשים:
- חלק מהמשתמשים מציינים את ההעדפה האישית שלהם לפורמט האנלוגי, בעוד שאחרים מדגישים את היתרונות הטכנולוגיים של הדיגיטל.
- ישנם גם דיונים על השפעת המודעות המסחרית והתעשייתית על העדפות המוזיקה והפורמטים השונים.

סיכום כללי:

הדיון בפורום מתמקד בניגוד בין צליל אנלוגי ודיגיטלי, כאשר המשתמשים מעלים טיעונים טכניים ותחושתיים. כל צד מציג את יתרונותיו, כולל דיון מעמיק בפרמטרים טכניים והשפעות פסיכולוגיות על תחושת השמיעה. בעוד שהאנלוג נתפס כטבעי ונעים יותר לחלק מהמשתמשים, הדיגיטל מוערך על דיוקו וניקיונו. הדיון ממשיך במגוון נקודות נוספות, כולל השפעות מסחריות והעדפות אישיות, תוך שמירה על רמת דיון טכנית גבוהה.

 

[AK1]

הסטטיסטיקות של RIAA לגבי מכירות בארה"ב ב-2022:

סה"כ המכירות ב-2022: בכסף $15,873.9, ביחידות 282.4.
מתוכן LP/EP (תחת Physical): בכסף $1,224.4 ביחידות 41.3.
באחוזים: בכסף 7.7%, ביחידות 14.6%.

ועוד נתון מעניין: רק כלחצי מקוני התקליטים יש נגני תקליטים... אז אולי חלק מהקניות הן בכלל לא בגלל אהבת הסאונד האנלוגי?

 

[AK1]

ועוד נתון מעניין, מתוך קובץ שניתן להוריד מכאן (ב-Company לכתוב None וב-Industry לבחור Other):

רק האחוז המינימלי בכלל מאזינים לוויניל, ול-CD מאזינים בין פי 3 לבין פי 4, ולסטרימינג בין פי 4 לפי 8.

 

[Tuta]

יש הרבה דפקטים בויניל, מנית אחד מהם והוא חשוב. דפקטים אחרים כוללים אבק, עיוות פלסטיק כתוצאה מהנחה לא נכונה או חום, ודברים נוספים.
ועדיין, כשזה מגיע לטופ בשניהם, הויניל נותן חוויה לא פחותה ויגידו הרבה שטובה משמעותית.
אצלי הסט האנלוגי עולה פי 4 מהדיגיטלי, ונשמע - לצערי - יותר טוב. פי 4 יותר טוב? לא. אבל מספיק יותר טוב כדי שלא אמכור אותו.
והסיבה היחידה שאני טורח לענות כאן היא כי אתה תולעת קשקשנית, ועל כל צואה שיוצאת לך מהפה, צריך להגיב מיד כדי שקוראים תמימים לא יחשבו שאתה מבין משהו.

גס רוח שכמותך - איפה העורכים שיחסמו אותך - אין מקום לשפה כזאת בשיח

 

[exupgh12]

ראשית, קח בחשבון שמה שנחשב "תוצאה טובה יותר" תלוי בקריטריונים של מה נחשב טוב יותר. מכל בחינה טכנולוגית ומדידה שהיא, דיגיטל טוב יותר, בלי תחרות, נקודה, סוף דיון. אם הקריטריון הוא טעם אישי ומה שאתה וחלק לא גדול מהאחרים מעדיפים,אין ויכוח על זה שיש מי שמחשיבים אנלוג כטוב יותר.

תוצאה נמדדת בהאזנה ולא בגרפים בלבד, לניסיוני בינתיים אנלוג טוב מצליח להישמע טוב בהרבה מצליל דיגיטלי.

זו לוגיקה שגוייה. ממשיכים לפתח כדי שיהיה מה למכור. אם יישארו עם המוצרים הישנים, לא תהיה סיבה להחליף מכשירים למעט התבלות מעבר לאפשרות לתקן. לא כך התעשייה עובדת.

הטענה שחברות מפתחות מוצרים חדשים רק למכירה אינה מדויקת. הן גם מחויבות לשיפור האיכות ולהצעת ערך מוסיף ללקוחות. הטכנולוגיה מתקדמת ומכשירים חדשים מציעים תכונות חדשות וביצועים משופרים.

אני לא מבין הרבה בצילום, אבל אני לגמרי בטוח שהרזולוציה של תמונה אנלוגית רחוקה מלהיות אינסופית. אם אתה מגדיל תמונה אנלוגית, היא מתחילה להיות מטושטשת. תחשוב על תמונות שמצלמים לווייני ריגול, שצריכה להיות האפשרות להגדיל אותן מאוד ועדיין לראות פרטים. אני בטוח שלמצלמות כאלה יש רזולוציה גבוהה יותר מאנלוגית.

אתה טועה, באופן כללי, צילום אנלוגי (צילום פילם) יכול לתפוס רזולוציה גבוהה יותר מרוב המצלמות הדיגיטליות¹². זאת בגלל שהפילם מכיל חלקיקים מיקרוסקופיים של מלח כסף, שאינם מסודרים ברשת ממוחשבת כמו פיקסלים במצלמה דיגיטלית.

Film vs Digital - A Photo Comparison - TheDarkroom

With film usage on the rise, we're resurrecting the debate of digital photos versus analog photos with recent photo comparisons and the advantages of each.

thedarkroom.com

Comparison of digital and film photography - Wikipedia

en.wikipedia.org

שוב, אף אחד לא מנסה להתקרב לטכנולוגיה אנלוגית -- זו הליכה אחורה. אלה רק סיסמאות שיווקיות שמבוססות על בורות ההמונים.

אשמח לראות אסמכתא לקביעה שלך, לידיעתי אין יצרן דאקים או מכשירי אנלוג שמצהיר שהוא רוצה להקרב לסאונד דיגיטלי.

ראשית, עובדתית, הרוב המוחלט של העולם מעדיפים דיגיטל.

אתה מבלבל בין זמינות וקלות תפעול לבין העדפה לצליל. התשובה לשאלה זו תלויה באישיות ובהעדפות האישיות של כל אחד. ישנם אנשים שמעדיפים את הצליל האנלוגי בגלל התחושה ה"חמה" וה"טבעית"', מצד שני, ישנם אנשים שמעדיפים את הצליל הדיגיטלי בגלל הדיוק, הבהירות, הנוכחות והנוחות שהוא מציע.

https://www.hifireport.com/analog-vs-digital-audio-understanding-the-differences-in-quality/

Digital or Analog: Which Do You Prefer?

Ask 50 random people if they like a sports car or a sedan and you'll likely get fairly predictable answers. You'll have some that just could care less. You'll have some that are dec...

audiophilereview.com

אם תשאל 50 אנשים שאוהבים מוזיקה אם הם מעדיפים צליל אנלוגי או דיגיטלי, תקבל תשובות שונות. חלק יעדיפו דיגיטלי, חלק יעדיפו אנלוג, מכאן שהקביעה שלך שגויה.

שנית, מה שדיגיטל נותן, קרוב יותר למציאות מאשר אנלוג, והחושים שלנו בנויים לעבוד מול המציאות, כך שהטיעון הזה, שאתה חוזר עליו כבר בפעם ה-77, הוא ריק מתוכן.

דיגיטל נמדד טוב יותר, זה לא אומר שהוא מאחזר את הצליל טוב יותר.
סאונד אנלוגי (לא מכלי דיגיטלי), מייצג את הצליל המקורי באופן מדויק יותר, מכיוון שהוא מספק ייצוג מדויק יותר של המידע שנרשם. זה מבוסס על העובדה שהצליל האנלוגי מייצג את הצליל המקורי באמצעות קו רציף שמתאר את השינויים בלחץ האוויר שיצר את הצליל.

צליל דיגיטלי מייצג את הצליל המקורי באמצעות סדרה של נתונים ממוחשבים, או "סמפלים", שמתארים את העוצמה של הצליל בנקודות שונות בזמן, כך, ככל שיש יותר ערכים לייצוג של עוצמות שונות, הצליל מתקרב יותר לאות האנלוגי המקורי מבחינת שינוי העוצמה, אבל זה לעולם לא קו ליניארי.

לכן, אם המקור המקורי הוא צליל אנלוגי, אחזורו באמצעות צליל אנלוגי יהיה "קרוב יותר למציאות" מאשר צליל דיגיטלי.

ANALOG VS. DIGITAL - Audioaural

As a first-year sound engineering student, and a music enthusiast, I was under the impression that I was all done with physics and science.

audioaural.com

Analog vs. Digital Effects Pedals - Frontman Philosophy

Digital effects are rising in popularity as digital technology is getting better and better. But what is the difference in digital and analog effects pedals? And which type is better?

frontmanphilosophy.com

Fidelity vs Sound Quality: A comparison of digital and analog – Independent Clauses

independentclauses.com

Which Sounds Better, Analog or Digital Music?

The answer is subjective, but the underlying math is not

blogs.scientificamerican.com

 

[AK1]

תוצאה נמדדת בהאזנה ולא בגרפים בלבד, לניסיוני בינתיים אנלוג טוב מצליח להישמע טוב בהרבה מצליל דיגיטלי.

זה לא "לנסיונך" אלא "לטעמך האישי", ותוצאה טכנולוגית נמדדת במדדים טכנולוגיים, לא במדדי טעם והעדפות אישיות.

על הטעם אף אחד לא מתווכח אתך, אבל כל הזמן אתה מנסה, בחוסר הצלחה מוחץ, להוכיח שוויניל עדיף טכנולוגית. הוא לא. רחוק רחוק מזה.

הטענה שחברות מפתחות מוצרים חדשים רק למכירה אינה מדויקת. הן גם מחויבות לשיפור האיכות ולהצעת ערך מוסיף ללקוחות. הטכנולוגיה מתקדמת ומכשירים חדשים מציעים תכונות חדשות וביצועים משופרים.

אין שום סיבה לא לשלב בין הצורך למכור לבין הצורך לשפר. זה לא סותר. אבל בלי שיפורים, או משהו שניתן להציג כשיפור גם אם אינו כזה, התעשיה היתה מתה. אם הטכנולוגיה היתה קופאת על שמריה ובכל זאת נמכרת, לא היה קורה שום נזק.

אתה טועה, באופן כללי, צילום אנלוגי (צילום פילם) יכול לתפוס רזולוציה גבוהה יותר מרוב המצלמות הדיגיטליות¹². זאת בגלל שהפילם מכיל חלקיקים מיקרוסקופיים של מלח כסף, שאינם מסודרים ברשת ממוחשבת כמו פיקסלים במצלמה דיגיטלית.

אני אפילו לא אטרח לבדוק אם אני טועה, צילום לא מעניין אותי, ואינו רלוונטי לדיון על אודיו.

אשמח לראות אסמכתא לקביעה שלך, לידיעתי אין יצרן דאקים או מכשירי אנלוג שמצהיר שהוא רוצה להקרב לסאונד דיגיטלי.

הצהרה כזו היא הצהרה שיווקית, שלא נתמכת בשום אספקט טכנולוגי. יצרני ציוד דיגיטלי לא מוספים באופן יזום עיוותים ולא מקמפרסים את הסאונד, לא מוסיפים רעשים, לא מורידים את האיכות במהלך נגינת דיסק, ולא מוסיפים אפילו אספקט אחד שאופייני לאנלוג.

אתה מבלבל בין זמינות וקלות תפעול לבין העדפה לצליל. התשובה לשאלה זו תלויה באישיות ובהעדפות האישיות של כל אחד. ישנם אנשים שמעדיפים את הצליל האנלוגי בגלל התחושה ה"חמה" וה"טבעית"', מצד שני, ישנם אנשים שמעדיפים את הצליל הדיגיטלי בגלל הדיוק, הבהירות, הנוכחות והנוחות שהוא מציע.

אני לא מבלבל בין שום דבר לשום דבר. אם כבר אתה מבלבל, ומייחס לאנשים העדפות שאינן בהכרח הסיבות האמיתיות. לא כולם יודעים מה מדויק יותר, לא כולם חווים ויניל כ"חם" ו/או "טבעי", וכד'

שיקולים פרקטיים של נוחות, היעדר רעשים, מחיר, זמינות וכד' בהחלט משפיעים.

אם תשאל 50 אנשים שאוהבים מוזיקה אם הם מעדיפים צליל אנלוגי או דיגיטלי, תקבל תשובות שונות. חלק יעדיפו דיגיטלי, חלק יעדיפו אנלוג, מכאן שהקביעה שלך שגויה.

ברור שיהיו העדפות שונות, מי אמר שתהיה תשובה בודדת???

דיגיטל נמדד טוב יותר, זה לא אומר שהוא מאחזר את הצליל טוב יותר.

זה אומר בדיוק את זה.

סאונד אנלוגי (לא מכלי דיגיטלי), מייצג את הצליל המקורי באופן מדויק יותר, מכיוון שהוא מספק ייצוג מדויק יותר של המידע שנרשם. זה מבוסס על העובדה שהצליל האנלוגי מייצג את הצליל המקורי באמצעות קו רציף שמתאר את השינויים בלחץ האוויר שיצר את הצליל.

אתה חוזר שוב להתחלה -- כנראה שלא הבנת כלום מכל הדיון. גם בדיגיטל התוצאה רציפה, ומתארת באופן מדוייק יותר את הצליל המקורי, בעוד שאנלוג מעוות את הצליל המקורי. אנלוג זה כמו לנסות לצייר משהו כשמזיזים לך את הנייר. אם לא תרים את העט מהניר, זה יהיה רציף לגמרי, אבל לא מה שרצית שיצא.

צליל דיגיטלי מייצג את הצליל המקורי באמצעות סדרה של נתונים ממוחשבים, או "סמפלים", שמתארים את העוצמה של הצליל בנקודות שונות בזמן, כך, ככל שיש יותר ערכים לייצוג של עוצמות שונות, הצליל מתקרב יותר לאות האנלוגי המקורי מבחינת שינוי העוצמה, אבל זה לעולם לא קו ליניארי.

שוב, לא הבנת כלום. אני כותב לקיר.

אולי אכתוב פתקים לכותל, זה אולי יועיל יותר.

לכן, אם המקור המקורי הוא צליל אנלוגי, אחזורו באמצעות צליל אנלוגי יהיה "קרוב יותר למציאות" מאשר צליל דיגיטלי.

ממש, אבל ממש, בכלל לא נכון.

אני עונה לך כי אני כנראה אובססיבי לא פחות ממך, אבל אתה רק שופך שוב ושוב את מה שנחשב בעיניך לידע שיש לך, אתה לא מתעדכן גם כשמסבירים לך בצורה פשוטה היכן בדיוק מה שאתה אומר אינו נכון. אתה לא סותר את ההסברים הטכניים ברמה הטכנית, כי אתה לא יכול, אבל ממשיך עם הקשקושים הרמה האינטואיטיבית והלא נכונה שלך, וחוזר שוב ושוב ושוב על אותם טיעונים ואותן טעויות וקונספציות שגויות, בלי ההבנה הבסיסית ביותר בטכנולוגיות, לא האנלוגיות ולא הדיגיטליות, וממשיך לקשקש את אותן שטויות.

אולי די?