ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

  • פותח הנושא AK1
  • פורסם בתאריך

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
לא באתי לקלל, להוקיע או כל דבר בסגנון.
לגבי זה כתבתי "כנראה", לא בטוח, אבל אין לי ספק שאם לא היית אוהב את מה ששמעת, כולם היו שומעים על זה חזק מאוד בפורום, עם כל צילצולי הפעמונים האפשריים. בנוסף, גם לאחר ששמעת והתלהבת, לא באת ואמרת בפורום: טעיתי, בניגוד למה שטענתי עד עכשיו, אפשר להשיג תוצאות פנטסטיות עם RC. הודאה בטעות שלך? אין מצב! :(

אבל אין סימן שאלה על כך שרימית והתחזית לאדם אחר, שזה מה שהכי משמעותי כאן.

בכל מקרה, רן עצמו חשב שזו הייתה מטרתך:
זהו היום בו נוכחנו בצורה ברורה כי אנשים מתחזים, משקרים, מטנפים, משמיצים והכל בכדי לשמר איזו אג'נדה הזויה ומגוחכת.

2 האדונים האלה, עשו ככל יכולתם להכנס אלי הביתה בדרכי מרמה ועורמה, הם רק לא צפו, שיתכן והדרך שאני מציג מסוגלת להפתיע אותם ולהוכיח את עצמה...

המטרה שלהם הייתה מאוד פשוטה, להכנס אליי הביתה בדרכי עורמה על מנת לקטול את התוצאה ואז לצאת בצהלות שמחה ולספר שהם שמעו וחוו וזה נשמע קטסטרופה...


כדאי שתרגיע
אכן.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
זה שאתה עושה מזה עניין כזה גדול רק מראה מי אתה
...
כדאי שתרגיע, ועל תאבד את זה, חבל.
כשאני חושב על זה, אין לי בעיה להכיר בכך שעשיתי מסירובך לקחת אחריות על האשמותיך המופרכות עניין גדול מדי, מעבר לפרופורציות, אבל מה שזה מראה עלי זה עד כמה אני שונא האשמות בלתי מבוססות ורמאויות מכל הסוגים.

בעקבות זה שאתה בחרת שלא להתנצל, אני לא מרגיש צורך להתנצל על זה.

נראה לי שאם לא תתחיל עם משהו מחדש, אוכל להרגיע ולהניח לכל זה.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
מאז שאדיסון המציא את הפטפון, לא השתנה כלום פיזיקלית, עדיין מחט או מסמר רץ בחריץ.
אמנם היו שיפורים טכנולוגיים, ראש קריסטל שיוצר מתח חשמלי מגביש, ראש מגנטי עם מגנט בתנועה וראש עם סליל בתנועה שיוצרים סיגנל חשמלי שניתן להגברה.
מהירות סיבוב מדויקת ויציבה וזרוע עם מכניקה משופרת.
עדיין מחט שעוקבת אחר חריץ.
רק המעבר לדיגיטלי היה מהפך.
אני רוצה את הפטפון הזה, הוא שווה הרבה כסף$$$$
צפה בקובץ המצורף 65732

נ

נכון אבל לא מדויק, זה כמו לומר שמכוניות על בסיס מנועה בערה פנימית לא השתנו ב 140 השנים האחרונות.

אומנם העקרונות של פטיפון בן 100 שנים זהים לניניו הצעירים מימינו אבל...., מחט המסמר של אז היא כיום יהלום שנחתך בלייזר, קנטריליוורים מיוצרים מחומרים אקזוטיים וקשיחים, המנועים הפכו שקטים ומדויקים, בין אם מדובר בהנעה ישירה (מציעה לחפש ולצפות באינטרנט איזו טכנולוגיה ומחקר אקדמי עמדים מאחורי המנוע החדש של wilson benesch, ומה היה העלות ששולמה לפרופסורים מהאוניברסיטה על אותם שעות מעבדה, מחקר ומסקנות שנידרשו לפיתוח) איידלר או הנעת רצועה החומרים השתנו לבלי הכר ועוד....

בצד המדיה גם חלו שינויים, גם כאן ההתבססות על עקרונות זהים, אך רמת הדיוק היום הנדרשת מחריטת תקליט בשל השימוש במחטים עם חיתוך לייזר שונה במעבר.
 
נערך לאחרונה ב:

issi

אוהב את התחום
הודעות
267
מעורבות
243
נקודות
43
נכון אבל לא מדויק, זה כמו לומר שמכוניות על בסיס מנועה בעירה קידמו לא השתנו ב 140 השנים האחרונות.
יש הבדל בין שיפור טכנולוגיה ידועה לאורך זמן לבין מהפכה טכנולוגית.
מנוע בערה פנימית גם היום הוא לא מהפכה טכנולוגית אלה שיפור מתקדם לאורך זמן של אותה הפיזיקה.
גם לשפופרות רדיו היה שיפור לאורך זמן. המצאת הטרנזיסטור ושימוש בחצי מוליך עשה מהפכה לפיזיקה אחרת של מצב מוצק.
מעבר ממסב חיכוך ומסב כדורי למסב מגנטי מרחף הוא מהפכה, כי בראשון רק טיפלו בהקטנת החיכוך והמגנטי בפיסיקה אחרת.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
מנוע בערה פנימית גם היום הוא לא מהפכה טכנולוגית אלה שיפור מתקדם לאורך זמן של אותה הפיזיקה.
גם לשפופרות רדיו היה שיפור לאורך זמן. המצאת הטרנזיסטור ושימוש בחצי מוליך עשה מהפכה לפיזיקה אחרת של מצב מוצק.
מעבר ממסב חיכוך ומסב כדורי למסב מגנטי מרחף הוא מהפכה, כי בראשון רק טיפלו בהקטנת החיכוך והמגנטי בפיסיקה אחרת.

הטענה שמנוע בערה פנימית אינו מהפכה טכנולוגית אלא שיפור מתקדם לאורך זמן של אותה הפיזיקה אינה מדויקת במלואה.

אמנם מנועי בערה פנימית מבוססים על עקרונות פיזיקליים שהיו ידועים עוד מימי האבות המייסדים של הפיזיקה, אך פיתוח המנועים המודרניים כן מהווה מהפכה טכנולוגית. המצאת מנוע הבערה הפנימית ושכלולו הביאו לשינויים מהותיים באורח החיים והכלכלה, מה שהוביל למהפכה בתעשייה, בתחבורה ובחקלאות. המנועים התפתחו והפכו ליעילים יותר, אמינים יותר ועם יכולות מגוונות, כגון מנועי דיזל, מנועי טורבו ומנועי היברידיים.


ובאותו המשקל הטענה שמאז שאדיסון המציא את הפטפון לא השתנה כלום פיזיקלית, למעט המעבר לדיגיטלי, היא לא מדויקת. הנה מספר נקודות שסותרות את הטקסט:

1. **פיתוח פטפונים חשמליים**:
הפונוגרפים המוקדמים של אדיסון היו מכניים בלבד. בהמשך, פותחו פטפונים חשמליים שהשתמשו בראשים חשמליים על מנת להמיר את התנודות המכניות של המחט לאותות חשמליים. שינוי זה היה מהפכה בתחום הקלטות והשמעת המוזיקה, והוביל לשיפור משמעותי באיכות הצליל.

2. **שיפור באיכות החומרים ובטכנולוגיה**:
החומרים בהם השתמשו ליצירת התקליטים השתפרו משמעותית עם הזמן. תקליטים המיוצרים כיום מחומרים מודרניים מציעים עמידות ואיכות שמע טובה יותר מאשר התקליטים המוקדמים שהיו עשויים מקשה על בסיס שעווה או גומי.

3. **פיתוח ראשים מגנטיים וקריסטליים**:
פותחו ראשים קריסטליים וראשים מגנטיים שהשתמשו בטכנולוגיות חדשות ליצירת מתח חשמלי על ידי גבישים פייזואלקטריים או מגנטים, בהתאמה. טכנולוגיות אלו הציעו רגישות גבוהה יותר והפחתת עיוותים, והן היוו שינוי משמעותי בטכנולוגיית ההקלטה והשמעת המוזיקה.

4. **שיפור המכניקה של הזרוע ומערכת הסיבוב**:
השיפורים במכניקה של הזרוע ומערכת הסיבוב תרמו ליציבות גבוהה יותר, פחות רעידות, והפחתת בלאי על התקליטים. המערכות המודרניות מאפשרות סיבוב במהירות מדויקת יותר, דבר שמשפר את איכות השמע ומונע עיוותים.

5. **טכנולוגיות דיגיטליות וסטנדרטים חדשים**:
בעוד שהמעבר לדיגיטלי אכן היה מהפכה בתחום ההקלטות, גם בפורמט האנלוגי היו שיפורים טכנולוגיים משמעותיים. תקליטים מודרניים מיוצרים בתהליכים מתקדמים שמאפשרים לשמר איכות גבוהה של הצליל ומפחיתים עיוותים ורעשים.

לכן, נכון שהמעבר לדיגיטלי היה מהפך משמעותי, אבל גם בתחום האנלוגי היו התקדמויות טכנולוגיות רבות ושינויים מהותיים מאז הפטפון של אדיסון.

מקווה שהפעם הדברים מובנים יותר (ורד)
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
לקוח מפורום אחר:

משפט של אדוארד רוטשטיין מ-The New Republic (30 בדצמבר 1985) המסביר את התשוקה לאודיו איכותי, הכולל את הציטוט:

"Analog seeks to approximate perfection, but digital perfects an approximation," can be expressed logically as

Analog ≈ Perfection
Digital = Perfect(Approximation)
בעברית, "אנלוגי שואף להתקרב לשלמות, אך דיגיטלי משלים את ההערכה"

  1. אנלוגי שואף להתקרב לשלמות: טכנולוגיה אנלוגית מייצגת מידע באופן רציף ומדויק ככל האפשר למקור. לדוגמה, תקליט אנלוגי (כמו תקליט ויניל) מנסה לשמור על צליל כפי שהוא נשמע במציאות, אבל בגלל המגבלות הפיזיקליות של המכשירים, תמיד יהיו פגמים קטנים בהעתקה.

  2. דיגיטלי משלים את ההערכה: טכנולוגיה דיגיטלית ממירה מידע לצורת מספרים (ספרות), ויכולה לשחזר אותו בצורה מאוד מדויקת. במקום לשאוף לשלמות בלתי מושגת, הדיגיטל ממיר את המידע לסדרה של נתונים דיגיטליים (כמו 0 ו-1) ויכול לשחזר את המידע בצורה עקבית ומדויקת מאוד. כלומר, הוא מבצע הערכה של המידע ומיישם אותו באופן מושלם על פי הפורמט הדיגיטלי.
במילים אחרות, בעוד שהאנלוגי מנסה לתפוס את המציאות באופן ישיר, הדיגיטלי משתמש בהערכות וממיר את המידע לצורת מספרים, מה שמאפשר לו לשמור על רמה גבוהה של דיוק ושחזור מושלם של המידע.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
לקוח מפורום אחר:

משפט של אדוארד רוטשטיין מ-The New Republic (30 בדצמבר 1985) המסביר את התשוקה לאודיו איכותי, הכולל את הציטוט:

"Analog seeks to approximate perfection, but digital perfects an approximation," can be expressed logically as

Analog ≈ Perfection
Digital = Perfect(Approximation)
בעברית, "אנלוגי שואף להתקרב לשלמות, אך דיגיטלי משלים את ההערכה"

  1. אנלוגי שואף להתקרב לשלמות: טכנולוגיה אנלוגית מייצגת מידע באופן רציף ומדויק ככל האפשר למקור. לדוגמה, תקליט אנלוגי (כמו תקליט ויניל) מנסה לשמור על צליל כפי שהוא נשמע במציאות, אבל בגלל המגבלות הפיזיקליות של המכשירים, תמיד יהיו פגמים קטנים בהעתקה.

  2. דיגיטלי משלים את ההערכה: טכנולוגיה דיגיטלית ממירה מידע לצורת מספרים (ספרות), ויכולה לשחזר אותו בצורה מאוד מדויקת. במקום לשאוף לשלמות בלתי מושגת, הדיגיטל ממיר את המידע לסדרה של נתונים דיגיטליים (כמו 0 ו-1) ויכול לשחזר את המידע בצורה עקבית ומדויקת מאוד. כלומר, הוא מבצע הערכה של המידע ומיישם אותו באופן מושלם על פי הפורמט הדיגיטלי.
במילים אחרות, בעוד שהאנלוגי מנסה לתפוס את המציאות באופן ישיר, הדיגיטלי משתמש בהערכות וממיר את המידע לצורת מספרים, מה שמאפשר לו לשמור על רמה גבוהה של דיוק ושחזור מושלם של המידע.
יש לך מושג מה פתחת פה עכשיו ?
:oops::p
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
לקוח מפורום אחר:

משפט של אדוארד רוטשטיין מ-The New Republic (30 בדצמבר 1985) המסביר את התשוקה לאודיו איכותי, הכולל את הציטוט:

"Analog seeks to approximate perfection, but digital perfects an approximation," can be expressed logically as

Analog ≈ Perfection
Digital = Perfect(Approximation)
בעברית, "אנלוגי שואף להתקרב לשלמות, אך דיגיטלי משלים את ההערכה"

  1. אנלוגי שואף להתקרב לשלמות: טכנולוגיה אנלוגית מייצגת מידע באופן רציף ומדויק ככל האפשר למקור. לדוגמה, תקליט אנלוגי (כמו תקליט ויניל) מנסה לשמור על צליל כפי שהוא נשמע במציאות, אבל בגלל המגבלות הפיזיקליות של המכשירים, תמיד יהיו פגמים קטנים בהעתקה.

  2. דיגיטלי משלים את ההערכה: טכנולוגיה דיגיטלית ממירה מידע לצורת מספרים (ספרות), ויכולה לשחזר אותו בצורה מאוד מדויקת. במקום לשאוף לשלמות בלתי מושגת, הדיגיטל ממיר את המידע לסדרה של נתונים דיגיטליים (כמו 0 ו-1) ויכול לשחזר את המידע בצורה עקבית ומדויקת מאוד. כלומר, הוא מבצע הערכה של המידע ומיישם אותו באופן מושלם על פי הפורמט הדיגיטלי.
במילים אחרות, בעוד שהאנלוגי מנסה לתפוס את המציאות באופן ישיר, הדיגיטלי משתמש בהערכות וממיר את המידע לצורת מספרים, מה שמאפשר לו לשמור על רמה גבוהה של דיוק ושחזור מושלם של המידע.
אלה תיאורים לא נכונים של הטכנולוגיות:

אפשר כמובן להגיד ששתי הטכנולוגיות "שואפות" לשלמות, אבל:

א. האנלוגית אינה יותר רציפה מהדיגיטלית -- די להיפך: מנסים לשמר את צורת הגל המקורית, אבל כשנוספים לזה הרעשים והעיוותים למיניהם, קו עגול מכיל המון קפיצות למעלה ולמטה, ומפסיק להיות עגול. בהגזמה של הרעשים, זה מה שקורה לקו שהוא עגול במקור:
ZZ.jpg

אנלוג זה כמו לצייר קו מדוייק, כשגם הציור לא לגמרי מדויק וגם מזיזים לך את הנייר כל הזמן.
לעומת זאת, בדיגיטל, כל מה שמיוצג --כל ה תדרים עד תדר נתון, שיכול להיות גבוה ככל הרצוי, הם עגולים כמעט לגמרי -- ה"כמעט" זה בגלל רעשים ועיוותים -- אבל קטנים בעשרות dB מאלה של ויניל.


ב. הפגמים בהעתקות ובשאר המסלול הדיגיטלי אינן קטנים, אלא גדולים ומשמעותיים. בדיגיטל העתקות הן מושלמות, והעיוותים שנכנסים בשאר המסלול הדיגיטלי קנטים בהרבה.

ג. דיגיטל מבצע דגימות, לא הערכות, ובמסגרת הדגימות, הוא מגיע לייצוג מדויק של כל התדרים עד תדר נייקוויסט, הניתן לבחירה.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,906
מעורבות
2,930
נקודות
113
מנוע בערה פנימית גם היום הוא לא מהפכה טכנולוגית אלה שיפור מתקדם לאורך זמן של אותה הפיזיקה.
גם לשפופרות רדיו היה שיפור לאורך זמן. המצאת הטרנזיסטור ושימוש בחצי מוליך עשה מהפכה לפיזיקה אחרת של מצב מוצק.
מעבר ממסב חיכוך ומסב כדורי למסב מגנטי מרחף הוא מהפכה, כי בראשון רק טיפלו בהקטנת החיכוך והמגנטי בפיסיקה אחרת.
אני מבין ומקבל את העיקרון של אותה פיזיקה יחסית לפיזיקה אחרת כשמסתכלים על התמונה הגדולה, אבל כדאי שלא להגזים ולהכליל יותר מדי. אם "מחט נעה בחריץ" היא פיזיקה כאמור, ולכן אין הבדל בין הפטיפונים של אדיסון לכיום, אפשר לומר באותה מידה שעגלה עם סוסים היא אותה פיזיקה כמו מכונית -- מרכב שמונח על ציר אחד או יותר, שבצדדיו של כל אחד מהם יש גלגלים. לא השתנה כלום. זה מתחיל להיות אבסורדי.

דוגמאות להבדלים בפיזיקות, לפני שאני הולך לישון:
  1. בנגנים העתיקים, המחט הרעידה ישירות באופן מכני ממברנה של שופר שהפיקה צלילים. בפטיפון מודרני המחט מרעידה משהו שמתרגם לאות חשמלי, שמוגבר בנפרד ונשלח למתקן ייעודי להפקת צלילים.

  2. בפטיפון מוקדם, אותו שופר ואותה ממברנה יכלו גם באופן מכני לחרוט תקליטים. התהליך המודרני ארוך בהרבה, עם מיקרופונים, טייפים, חריטה, מטריצות, הטבעות, וכו'.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
יש לך מושג מה פתחת פה עכשיו ?
:oops::p

יש לך ג׳ריקן בנזין וגפרור.... לא תשתמש בהם ?;)
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
אלה תיאורים לא נכונים של הטכנולוגיות:

אפשר כמובן להגיד ששתי הטכנולוגיות "שואפות" לשלמות, אבל:

א. האנלוגית אינה יותר רציפה מהדיגיטלית -- די להיפך: מנסים לשמר את צורת הגל המקורית, אבל כשנוספים לזה הרעשים והעיוותים למיניהם, קו עגול מכיל המון קפיצות למעלה ולמטה, ומפסיק להיות עגול. בהגזמה של הרעשים, זה מה שקורה לקו שהוא עגול במקור:
צפה בקובץ המצורף 65738
אנלוג זה כמו לצייר קו מדוייק, כשגם הציור לא לגמרי מדויק וגם מזיזים לך את הנייר כל הזמן.
לעומת זאת, בדיגיטל, כל מה שמיוצג --כל ה תדרים עד תדר נתון, שיכול להיות גבוה ככל הרצוי, הם עגולים כמעט לגמרי -- ה"כמעט" זה בגלל רעשים ועיוותים -- אבל קטנים בעשרות dB מאלה של ויניל.
למרות שהטענה מתייחסת לנכונות מסוימת בכך שאותות אנלוגיים עשויים להיות מושפעים מרעשים ועיוותים, חשוב לציין שהאנלוגי כשיטה הוא רציף מטבעו, לעומת הדיגיטלי שהוא בדיד. רוצה לומר, הטענה שלך מציגה את האנלוגי בצורה שלילית מדי, תוך התעלמות מהעובדה שהרעשים יכולים להיות מופחתים ומנוהלים היטב בשיטות מודרניות לדוגמה מכונות אולטרה בסוניות לניקוי רעשים. כמו כן, גם במערכות דיגיטליות ישנם רעשים ועיוותים, אם כי בעוצמות נמוכות יותר.


ב. הפגמים בהעתקות ובשאר המסלול הדיגיטלי אינן קטנים, אלא גדולים ומשמעותיים. בדיגיטל העתקות הן מושלמות, והעיוותים שנכנסים בשאר המסלול הדיגיטלי קנטים בהרבה.
באופן תאורטי העתקות דיגיטליות הן מושלמות, במציאות ישנם גורמים כמו תקלות במדיות אחסון, טעויות בשידור נתונים (לדוגמה, שגיאות בתהליך ה-CRC), ונזקים פיזיים למדיות שיכולים לגרום לשגיאות. עם זאת, לא זוכר עם ב red book קיים מנגנון קידוד לתיקון שגיאות ושיטות נוספות משפרות את האמינות והדיוק של ההעתקות הדיגיטליות. בנוסף, בעוד שהעיוותים במסלול הדיגיטלי עשויים להיות קטנים יותר, עדיין קיימים אתגרים כמו עיוותי כימות (quantization noise), רעשים הנובעים מדגימה (aliasing), ואיכות ממירים אנלוגיים לדיגיטליים (ADC) ודיגיטליים לאנלוגיים (DAC). מערכות דיגיטליות מתקדמות מתמודדות היטב עם אתגרים אלה, אך הן אינן חסינות לחלוטין מפגמים - לסיכום, שגיאות יש גם בדיגיטל, גם אם לרוב יש דרכים לתקן אותם.

ג. דיגיטל מבצע דגימות, לא הערכות, ובמסגרת הדגימות, הוא מגיע לייצוג מדויק של כל התדרים עד תדר נייקוויסט, הניתן לבחירה.
הטענה ש"דיגיטל מבצע דגימות, לא הערכות" מתעלמת מהעובדה שהדגימות עצמן הן הערכות של ערכי האות בזמן הדגימה. בנוסף, הטענה של "ייצוג מדויק של כל התדרים עד תדר נייקוויסט" מתעלמת מבעיות עיוותי כימות ו-aliasing. לבסוף, בחירת תדר הדגימה הנכון היא קריטית ונושאת עמה מגבלות נוספות של אחסון ועיבוד.
 

Audiofile

אוהב את התחום
הודעות
400
מעורבות
60
נקודות
28
אני בהלם שאנשים איכשהו עדיין מנסים לשכנע את עצמם שלויניל יש יתרון טכנולוגי כלשהו מול דיגיטל
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
361
מעורבות
131
נקודות
43
אודי ! זה שאתה עושה טובה מוכן לקבל את דן לכייל המערכת המעופשת שלך , רק תזכור שהדבר עולה כסף ! מציע לך להסתפק באויזרים של נורדיה, כבר הוצאתי לדורון צמר מתוך קונקטורים ועוד כל מיני דברים משונים שגם אני עושה לעיתים רק שונים משלכם כמו גראונדינג , צלחות טיבטיות , ומחליפי פאסה חשמלית, יש לי רזונטורים כמו של צ'אנג , suger cubes,אבל ההבדל הגדול שיש לי זוג rc הרמקולים ( שתיים) שהייתם יכולים לחלום עליהם בלי לדבר על החדר , מצטער על הסגנון , אבל לא מצליח לשכוח את ההתחזות שלך אצל רן ,והשנור המסיבי מדורון שהוא רחב לב , נתראה בשמחות , אבל אינך הcup of tea שלי לצערי !
אלדר
לפני רגע יצאת בקריאה נרגשת להפסיק את ההשתלחויות בפורום, קבל ממני נקודות זכות לפחות על הנסיון, שאפו.

הייתי אצלך מספר פעמים, לשמוע את "הפלא" שיצרת בכמה ווריציות גם לפני האלבדו. אם זאת את המערכת שלי לא זכית לשמוע. במידה שהיית מאזין לה היית מופתע מהתוצאה, למרות שהגישות שלנו רחוקות בכל הנוגע לגבי מה הפלט אמור להעביר לנו.

ללא קשר, זה מיותר שתציין שהמערכת שלי מעופשת בפרט שלא שמעת אותה. אז ברשותך אני גם לא הכנס איתך כאן לעימותים מיותרים למי יש כיום יותר ומה, ובעיקר כיצד זה בא לידי ביטוי במציאות, משום שכבר ציינתי שהפורום הזה חשוב שישמר בו שיח ראוי. כזה שלפחות מנסה עד כמה שניתן להתרחק מעינייני אגומניה.
 

נערך לאחרונה ב:

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
אלה תיאורים לא נכונים של הטכנולוגיות:

אפשר כמובן להגיד ששתי הטכנולוגיות "שואפות" לשלמות, אבל:

א. האנלוגית אינה יותר רציפה מהדיגיטלית -- די להיפך: מנסים לשמר את צורת הגל המקורית, אבל כשנוספים לזה הרעשים והעיוותים למיניהם, קו עגול מכיל המון קפיצות למעלה ולמטה, ומפסיק להיות עגול. בהגזמה של הרעשים, זה מה שקורה לקו שהוא עגול במקור:
צפה בקובץ המצורף 65738
אנלוג זה כמו לצייר קו מדוייק, כשגם הציור לא לגמרי מדויק וגם מזיזים לך את הנייר כל הזמן.
לעומת זאת, בדיגיטל, כל מה שמיוצג --כל ה תדרים עד תדר נתון, שיכול להיות גבוה ככל הרצוי, הם עגולים כמעט לגמרי -- ה"כמעט" זה בגלל רעשים ועיוותים -- אבל קטנים בעשרות dB מאלה של ויניל.


ב. הפגמים בהעתקות ובשאר המסלול הדיגיטלי אינן קטנים, אלא גדולים ומשמעותיים. בדיגיטל העתקות הן מושלמות, והעיוותים שנכנסים בשאר המסלול הדיגיטלי קנטים בהרבה.

ג. דיגיטל מבצע דגימות, לא הערכות, ובמסגרת הדגימות, הוא מגיע לייצוג מדויק של כל התדרים עד תדר נייקוויסט, הניתן לבחירה.
אני לא בטוח שזה המצב

ז״א דיגיטל לא משתחזר בצורת מדרגות כמו שאנשים מסוימים חושבים או חשבו
אבל עד כמה שמבין (ואני לא) הוא גם לא משחזר את הגל האנלוגי באופן מושלם. מתמטית הוא בעל פוטנציאל לכזה, אבל פרקטית ב pcm זה לא המצב.

אתן דוגמא

נניח אני נותן שני מספרים 2 ו 25 המיצגים גל סינוס עם אמפילטודה v2 ב 25hz.
באופן טכני יצגתי גל אנלוגי מושלם על ידי שני מספרים. אם אקח מחולל אלקטרוני ואזין לו 2,25 הוא ייבנה גל סינוס אנלוגי מושלם. ללא מדרגות וללא עוותים.
pcm לא עובד באותו האופן אלא על ידי דגימות. בשיחזור קיימת אינטרפולציה כלשהי להשלים את הערכים בין הדגימות, הגל המשתחזר הוא רציף ואינו מדורג, אולם למרות שמתמטית זה אפשרי, פרקטית הוא לא משחזר את הגל האנלוגי ב 100% דיוק.

גם בתקליט יש עוותים כמו שכתבת, אבל מניין לך שכמותית הם עולים על אילו של השיחזור הדיגיטלי? זה שפרקטית יש רשימה ארוכה יותר של בעיות לא אומרת שהסכום של העוותים בסופו של דבר גבוה יותר מהדיגיטלי או שהם משפיעים על האוזן האנושית באותו האופן.

בתכלס זה לא ממש מזיז לי, יש לי שני מקורות ונהנה מהם בלי לחפור לעצמי יותר מידי
 
נערך לאחרונה ב:

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
ובתכלס אנחנו צרכני המוזיקה נותרים עם שתי מדיות, ללא קשר לתהליך יצירת המדיה, יש אלבומים שעשו עבודה טובה יותר באנלוג ויש כאילה בדיגיטל.
 

RanMoyal

חבר משקיען
הודעות
1,200
מעורבות
1,146
נקודות
113
קשה לספור את מספר ההדגמות שנכחתי בהן, בין במערכות פרטיות ובין בתערוכות, בהן הודגם ההבדל בין 2 המדיות ותמיד יצאתי מאותן הדגמות באותה תחושה:

אין כאן מנצח ברור. בשום צורה.

לפעמים דיגיטל נשמע טוב יותר ולפעמים התקליט.

ברוב המקרים ה-'יותר טוב", זה בסך הכל פרשנות של המאזין וקשור בכלל עם טונאליות והעדפה אישית לגוון מסוים של סאונד.
וזאת בניגוד ל-"ניצחון" הקשור עם איכות, או יתרון ברור באספקט מסוים של הסאונד.

וגם כאשר היו הבדלי איכות, היתרונות היו קשורים באספקטים מסוימים בהם היה יתרון לדיגיטל, לעומת אספקטים מסוימים בהם היה יתרון לאנלוג.

שלא לדבר על המערכת בה מבוצעת ההדגמה, שאז אנו נתונים להבדלים הספציפיים מבחינת איכות הדיגיטל לעומת איכות האנלוג.

מספיק שיוחלף הסטרימר ואוופס, קיבלנו תוצאה שונה, שיכולה לגרום לתקליט להשמע משמעותית פחות טוב, או הפוך.

הרבה בדומה להבדלים בין קובוז לטידל:

לעיתים זה נשמע מאוד דומה ולעיתים , בטרקים מסוימים, זה נשמע כל כך שונה, שזה בכלל מרגיש לנו כמו 2 מערכות שונות.
מי מהן עדיפה? ממש לא ברור.

ההבדלים בין המדיות קיימים מן הסתם, אבל במבחן התוצאה זה כבר עניין אחר...

יש בכלל דבר כזה שנקרא ניצחון מוחלט..?

רן
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
587
נקודות
93
גם בתקליט יש עוותים כמו שכתבת, אבל מניין לך שכמותית הם עולים על אילו של השיחזור הדיגיטלי? זה שפרקטית יש רשימה ארוכה יותר של בעיות לא אומרת שהסכום של העוותים בסופו של דבר גבוה יותר מהדיגיטלי או שהם משפיעים על האוזן האנושית באותו האופן.
מזתומרת מניין? מדידות מראות את כמות העיוותים. אין פה שום ניחוש. יש כמה וכמה דרכים לבדוק, כשרוצים לבדוק שרשרת מול שרשרת אז null test יהיה הפשוט ביותר.

אין לי כמובן דבר וחצי דבר נגד אהבה לאנלוג או לגבי העדפתו כמדיה... :cool:
 
  • Like
Reactions: arb

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
אתה יודע לכמת את זה?
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
587
נקודות
93
אתה יודע לכמת את זה?
אין לי בשלוף מספרים, השוואה קצה לקצה היא ממש "לא כוחות" (הriaa לבד יתן לך וואחד דלתה). אנסה אח"כ (עמוק בסידורים :confused:). ז.א., אם עמיר לא יסגור בינתיים את הפינה...
 


למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור