moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,096
- מעורבות
- 345
- נקודות
- 83
בוודאי שיש לנו ריפרנס שהוא המציאות. כל פעם אתה הולך להקלטות, אולפנים, עורכים וכו...
המציאות היא הנכונה.
עכשיו תגיד לי שאני מדמיין את המציאות..
צליל גדול
- פותח הנושא איתי ו.
- פורסם בתאריך
המציאות היא הנכונה.
עכשיו תגיד לי שאני מדמיין את המציאות..
שניצל
חבר משקיען
- הודעות
- 8,391
- מעורבות
- 1,784
- נקודות
- 113
arye.gur
חבר משקיען
- הודעות
- 2,592
- מעורבות
- 882
- נקודות
- 113
מה שאתה מכנה כמציאות זה מושג מאוד מורכב. המושג הנכון יותר הוא "תפיסת המציאות" ולכל אחד מאיתנו יש תפיסת מציאות אישית שהיא תולדה של גורמים רבים שמשפיעים עלינו מיום לידתנו ועד ההווה.
אתה רוכש ציוד שמתאים לתפיסת המציאות שלך ואחר ירכוש ציוד שמתאים לתפיסת המציאות שלו.
ההופעה האחרונה שהייתי בה הייתה של פינק מרטיני בשוני.
הופעה מוגברת. מישהו בחר מיקרופונים, מישהו בחר מגברים, טכנאי עמד עם לוח אלקטרוני ושלט על הצליל כפי שהוא חשב שצריך להישמע. איפה המציאות ושל מי המציאות?
בבית אני שומע את אותם הביצועים באיכות גבוהה בהרבה בכל פרמטר מזו ששמעתי בשוני.
אריה
arye.gur
חבר משקיען
- הודעות
- 2,592
- מעורבות
- 882
- נקודות
- 113
moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,096
- מעורבות
- 345
- נקודות
- 83
עזוב מקרופונים והגברה. כשאתה הולך ברחוב ושומע את "הגירגור" של העורב, אתה מזהה אותו קודם כל מהזיכרון שהתרגלת שעורב נשמע ככה "במציאות",ככה זה לגבי כל בעל חיים
ובני אדם. כשאתה הולך המדרחוב ורואה /שומע את אלה שמנגנים בכינור
מייד אתה מזהה שזה כינור ולזה אני מתכוון יש לנו ריפרנס.
arye.gur
חבר משקיען
- הודעות
- 2,592
- מעורבות
- 882
- נקודות
- 113
צודק ב 100% אבל אנחנו לא מדברים על זיהוי הכלי אלא על איכות הצליל.
האם כשאתה שומע הקלטה של פסנתר, רק פסנתר, אתה מסוגל לזהות באיזה פסנתר מנגנים?
אני רחוק שנות אור מיכולות כאלה אבל מספרים לי שיש מי שמסוגלים לזה. אם אתה כמוני, אז עבורך צליל של פסנתר הוא מה שאתה תופס כצליל הנכון שבכללי אתה יודע שמנגן פסנתר, בדיוק כמו אותו העורב, ואין לי ספק שלא כל העורבים נשמעים אותו הדבר.
אריה
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
אני אומר שההקלטות בכלל לא מנסות לשמר מציאות. אם היו מנסים לשמר מציאות, היו משתמשים בשני מיקרופונים במקום טוב באולם. זה הייה קולט נכון גם את גוון הצליל וגם את ה-cues של כיווניות, גודל ובמה, שהמוח מפענח לפי ההפרש בעוצמה בין אוזן שמאל לימין ולפי הפרשי הפאזה בין מה שמגיע לאוזניים.
זה לא מה שעושים. משתמשים בהרבה מיקרופונים שממוקמים קרוב למבצעים, ואת האיזון בין שמאל לימין קובעים בכלל במיקס.
גוון הצליל משתנה לחלוטין עם המרחק -- מיקרופונים קרובים נותנים צליל יותר מלא, עשיר, מפורט ועם הרבה יותר אימפקט מאשר במציאות, וגם כל מה שקשור לכיווניות, לגודל ולבמה הוא מלאכותי וסינתטי. אז אין מה לדבר על "מציאות" בהקשר להקלטות.
ומה שאתה מתייחס אליו כ"מציאות" הוא סך הכל שבבי זיכרון של הצלילים ששמעת, לא בהכרח של הכלים שהוקלטו ו/או אות נגנים שהוקלטו, לא במרחב שבו הוקלטו, לא בתנאים שבהם הוקלטו (למשל בלי קהל, או שפירקו את כל המושבים ומיקמו את התזמורת באולם עצמו). כל אחד מהפרמטרים האלה יכול להשפיע לא פחות מאשר החלפת כל המערכת שדרכה אתה שומע את ההקלטה.
חוצמזה, זיכרון של צליל הוא קצר-טווח. בדרך כלל זוכרים צליל רק כמה דקות. מעבר לזה, מה שזוכרים הוא מה שאמרנו לעצמנו על הצליל ואת הרושם שלנו ממנו, אבל לא את הצליל עצמו.
אז כל השוואה בין מה שאתה שומע מהקלטה, שבה הכל סינתטי, שהמערכת והאקוסטיקה בחדר שלך מעוותים בצורה רצינית, לבין הזיכרונות ארוכי-הטווח שלך של צלילים ששמעת פה ושם בחייך, היא חסרת משמעות ותוקף כלשהם. זה באוויר לגמרי.
moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,096
- מעורבות
- 345
- נקודות
- 83
לא נראה לי שאחרי שתשמע פסנתר ולמחרת ישמיעו לך שוב צליל של פסנתר, לא תדע מהו הצליל ששמעת…
דיויד,
נכון הייתה מערכת קטנה של אילן תמיר מחברת NEAT שבאופן יחסי נשמעה גדולה לממדיה, תיבה תהודה קטנה בחדר שמשמש תיבת תהודה גדולה כמו בתערוכה מאפשר לרמקול קטן להישמע יותר גדול, אך בחדר קטן האפקט יקטן,והמערכת תהיה דומה יותר למערכת life style ברמה טובה אך לא מספקת אודיופיל.
נערך לאחרונה ב:
moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,096
- מעורבות
- 345
- נקודות
- 83
והרי התיחסות של "המשורר אודי"
לא קיים לנו רפרנס אחר מהמציאות. ואני אשתדל להסביר את זה. מי שמבחינתו המציאות הנדונה היא פיקציה או בדיה ואין לה ממש יחס ישיר לתוצאת המקור שהוא משתמש בו אזי הוא ישמע מוסיקה דרך טיונר מעופש או טרנזיסטור ויהנה עד השמיים ולא ירוץ כמו אחוז דיבוק אחרי מרימי כבלים ומקור כזה או אחר ואין כאן המקום הראוי להמשיך ולהעלות את רשימת המכולת המפוארת הזו . מי שמחשיב עצמו כאודיופיל הדוק אזי חלק מהותי מהעיסוק שלו זה בשיחזר הקלטות וזה ממש לא משנה ממתי. כל אודיופיל עושה זאת דרך המערכת הי פי דו ערוצית שבנה מפוארת יותר או פחות. כל אודיופיל עושה זאת בהתאם לטעמו האישי וגם ובעיקר בהתאם ליכולות רכישת הציוד היעודי שלו. בתאכלס חברים יקרים כל אחד עושה שימוש במקור יחודי שעושה לו את זה. אנלוגי או דיגיטלי זה ממש לא האישיו. האישיו זה אותו רצון לענג את האוזן והנפש, להתרגש ולהגיע לאיזה סוג של קתרזיס זה הסיפור. במילים אחרות להגיע לתוצאה אופטמלית כזו שלא פעם תגרום לנו להתפעם מביצועי המערכת והמוסיקה שמעוררת בנו רגשות נשכחות געגועים או כל דבר אחר. וכן זה לו בושה שזה גם כרוך בלרוץ אחכ לספר לחברה. בו נודה על האמת יש בזה משהו מנחם שעושה לנו את זה. מצאת החמה עד צאת הנשמה אנחנו הולכים לחפש גדלים או יחסים של במה עומק תלת משקל אוויר רטיבות קומפרסיה רקע שחור הולגרפיות מוסיקליות להמנע מסיבלנס שהכל יהיה במקום וחס וחלילה שלא נשמע חוסר איזון וכו. אז חברים יקרים על מי אנחנו עובדים!? שהרי כל אלה הם נגזרת של המציאות. נ.ב לא הבנתי אולי תסבירו לי פה מתי שלא נוח לי והסאונד שמתנגן אצלי שעות על גבי שעות (ואני לא מדבר על סאונד נקודתי) נשמע סתום יבש לא מוסיקלי ובקיצור מקרטע, זה הפקינג אנגינר אשם ןהאולפן המאפן סליחה ושכחתי את המבצע והכי חשוב כמובן את ההדפסה גופא. אז חברים יקרים תחליטו כבר באיזה צד אתם. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה!
לא קיים לנו רפרנס אחר מהמציאות. ואני אשתדל להסביר את זה. מי שמבחינתו המציאות הנדונה היא פיקציה או בדיה ואין לה ממש יחס ישיר לתוצאת המקור שהוא משתמש בו אזי הוא ישמע מוסיקה דרך טיונר מעופש או טרנזיסטור ויהנה עד השמיים ולא ירוץ כמו אחוז דיבוק אחרי מרימי כבלים ומקור כזה או אחר ואין כאן המקום הראוי להמשיך ולהעלות את רשימת המכולת המפוארת הזו . מי שמחשיב עצמו כאודיופיל הדוק אזי חלק מהותי מהעיסוק שלו זה בשיחזר הקלטות וזה ממש לא משנה ממתי. כל אודיופיל עושה זאת דרך המערכת הי פי דו ערוצית שבנה מפוארת יותר או פחות. כל אודיופיל עושה זאת בהתאם לטעמו האישי וגם ובעיקר בהתאם ליכולות רכישת הציוד היעודי שלו. בתאכלס חברים יקרים כל אחד עושה שימוש במקור יחודי שעושה לו את זה. אנלוגי או דיגיטלי זה ממש לא האישיו. האישיו זה אותו רצון לענג את האוזן והנפש, להתרגש ולהגיע לאיזה סוג של קתרזיס זה הסיפור. במילים אחרות להגיע לתוצאה אופטמלית כזו שלא פעם תגרום לנו להתפעם מביצועי המערכת והמוסיקה שמעוררת בנו רגשות נשכחות געגועים או כל דבר אחר. וכן זה לו בושה שזה גם כרוך בלרוץ אחכ לספר לחברה. בו נודה על האמת יש בזה משהו מנחם שעושה לנו את זה. מצאת החמה עד צאת הנשמה אנחנו הולכים לחפש גדלים או יחסים של במה עומק תלת משקל אוויר רטיבות קומפרסיה רקע שחור הולגרפיות מוסיקליות להמנע מסיבלנס שהכל יהיה במקום וחס וחלילה שלא נשמע חוסר איזון וכו. אז חברים יקרים על מי אנחנו עובדים!? שהרי כל אלה הם נגזרת של המציאות. נ.ב לא הבנתי אולי תסבירו לי פה מתי שלא נוח לי והסאונד שמתנגן אצלי שעות על גבי שעות (ואני לא מדבר על סאונד נקודתי) נשמע סתום יבש לא מוסיקלי ובקיצור מקרטע, זה הפקינג אנגינר אשם ןהאולפן המאפן סליחה ושכחתי את המבצע והכי חשוב כמובן את ההדפסה גופא. אז חברים יקרים תחליטו כבר באיזה צד אתם. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה!
shokroun
חבר משקיען
- הודעות
- 1,459
- מעורבות
- 714
- נקודות
- 113
לא חושב ככה. סאונד גדול פשוט מבטא צליל שיוצא מעבר לרמקולים , עם מרכז מובחן מאוד שנותן גם גובה מסויים.תקרא לזה תלת מימדיות אולי.
ניתן בהחלט עם רמקולים מוניטוריים והגברה טובה, בחדר בגודל המתאים לקבל "צליל גדול". יעידו האנסמבל אליסיה, הרויד סינטרה 2 , אודיו פרו A4-14 ועוד כהנה וכהנה.
זה נכון אבל, שהפיזיקה בשלה ומומחי השיווק בשלהם, יש צליל מסויים שבו הגודל כן קובע.. אלא אם עשית מניפולציה מאוד משכנעת
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
תדע שזה פסנתר, ואולי אפילו איזה פסנתר, אם אתה מכיר פסנתרים, אבל זה לאו דווקא בגלל שמה שאתה שומע בהקלטות הוא מדוייק. זה בגלל שהיכולת האנושית לזהות צלילים היא גבוהה. עובדה שגם בטלפון דפוק ומעוות לגמרי אנחנו יכולים לזהות קולות של אנשים שאנחנו מכירים.
אבל הצליל של פסנתר P1 באולם H1 ממרחק D1 שונה מאוד מזה של פסנתר P2 באולם H2 ממרחק D2, וההבדלים ביניהם יכולים להיות גדולים מההבדלים בין מערכות. אז גם אם הייו שמים מיקרופונים באולם, ומקליטים הקלטה מושלמת, והייתה לך מערכת אידיאלית בחדר אידיאלי, לא היית יכול לדעת אם מה שאתה שומע הוא מדוייק או לא.
אבל כשאתה שומע הקלטה, שבדרך כלל נעשית עם מיקרופונים קרובים לפסנתר, והיא אינה אידיאלית, והמערכת והחדר שלך מעוותים אותה, אתה מקבל צליל שונה לחלוטין ממה ששומעים במציאות, אז כבר בהגדרה לא המציאות היא הרפרנס שלך.
moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,096
- מעורבות
- 345
- נקודות
- 83
תמיד אני אשאף שהפסנתר ישמע כמו במציאות. הרי מדוע אנחנו כל הזמן מנסים לשפר אם זה ע"י פיינטיונינג
או ע"י החלפת מכשירים (שלא נדע) ?כדי להגיע לאופטימל שאפשר והכי קרוב למציאות.
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
אז מה שאני אומר זה שאתה לא משווה למציאות. אתה משווה לתפיסה האישית שלך של איך תיאורטית פסנתר נשמע במציאות שכבר היתה בעבר ואיננה עוד, לא באותם תנאים ולא של אותו פסנתר ולא מאותו מרחק ולא עם אותו נגן ולא עם אותו מכוון וכו'.
כדי להשוות למציאות אתה צריך ללכת לאולם שבו הפסנתר הוקלט, לשבת במקום שבו היו המיקרופונים, שזה בדרך כלל מקרוב לכנף הפתוחה, אבל מגבוה, ושמי שכיוון אז את הפסנתר יכוון אותו גם הפעם, ומי שניגן עליו יבוא לנגן שוב בתקווה שהוא לא שינה את גישתו, ואחרי שתסיים לשמוע, תחזור הביתה ותשווה לזיכרון, וגם אז זה לא יהייה אמין, כי כאמור הזיכרון תקף רק לכמה דקות, ומעבר לזה אתה זוכר רק את התפיסה שלך את הצליל, לא את הצליל עצמו.
מה שאנשים מנסים לשפר על ידי fine tuning והחלפת ציוד זה לקבל צליל שמוצא חן בעיניהם יותר.
חלק מספרים לעצמם סיפורי סבתא שזה קשור למציאות, אבל כאמור זה לא נכון, זה רק קשור לתפיסתם את המציאות, ואין שום קשר ממשי למציאות. חלקם גם מתנשאים בהקשר הזה, כאילו לחפש מציאות זה נעלה על פי לחפש כייף. בפועל, כשחושבים על זה, זו רק רמאות עצמית, בין אם מבחינים בה ככזו ובין אם לא, וזה די פתטי.
וחלק מוותרים עם סיפורי הסבתא וסתם מחפשים מה שעושה להם יותר טוב.
moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,096
- מעורבות
- 345
- נקודות
- 83
אתה בטוח שבחדר האזנה שלך יש "אקפלה"? נראה לי שזה רק הזייה שלך ומציאות שהיא רק שלך.
- הודעות
- 20,100
- מעורבות
- 4,266
- נקודות
- 113
עמיר. לפסנתר יש חותמת קול. בין אם הוא נמצא באולם הזה או באולפן ההוא. אנחנו לוקחים בחשבון שבהקלטה ישנן מניפולציות. אבל את חותמת הקול של הפסנתר האולפן לא באמת רוצה לשנות.
כך גם לכינור, לצ׳לו ולתופים.
הרי להפוך גראנד פיאנו לאורגנית זו אינה שאיפה אולפנית וזה גם אל ממש מתרחש במציאות. ולכן, מה שמשה מתכוון הוא המציאות הזו של כלים חיים. כל כלי עם החתימה שלו, המימדים שלו ביחס לאחרים והניואנסים שמאפיינים אותו. ובמוסיקה שאנחנו שומעים, שזה לא פו״פ של בריטני ספירס, מתייחסים הטכנאים לדברים הללו, כל אחד בדרכו.
כך גם לכינור, לצ׳לו ולתופים.
הרי להפוך גראנד פיאנו לאורגנית זו אינה שאיפה אולפנית וזה גם אל ממש מתרחש במציאות. ולכן, מה שמשה מתכוון הוא המציאות הזו של כלים חיים. כל כלי עם החתימה שלו, המימדים שלו ביחס לאחרים והניואנסים שמאפיינים אותו. ובמוסיקה שאנחנו שומעים, שזה לא פו״פ של בריטני ספירס, מתייחסים הטכנאים לדברים הללו, כל אחד בדרכו.
זהו שלא.
אנחנו לא מדברים על איכות הצליל
אנחנו לא מדברים על גודל הבמה
אנחנו לא מדברים על רמת הפרוט
הכוונה היתה לדבר על גודל הצליל.
אז אם אנשים לא מבינים שחליל צד לא יכול להיות בגודל של טובה
גם אם ישימו לה מיקרופון בתוך הכלי
ופיקולו לא ישמע בגודל כמו אבוב גם אם ישימו לידה 40 מיקרופונים.
זה לא עניין של טעם.
ולשאלתך אריה- אני,באופן אישי יכול להבדיל בין פסנתרים, לא רק מבחינת הגודל שלהם (שזה מאד קל) אלא גם מבחינת הייצרן (שזה גם קל (לי)).
קל מאד להבחין לדוגמא בין סטנווין לימהה.
זו דעתי.
קראתי את דעתכם ועם רובן אני לא מסכים.
העיקר הבריאות
moshe625
חבר משקיען
- הודעות
- 1,096
- מעורבות
- 345
- נקודות
- 83
אני טוב מאד יודע. אתה פשוט נהנה להפוך את המציאות לאיך שנוח לך.