Xאבל להתעלם לגמרי מ-Y ולחזור על הטיעון X שוב ושוב זה כבר לא דיון, זה כל צד מדבר לקיר.
אז אם אני מנסה לנהל אתך דיון, ואתה מתייחס לזה כאילו דיברתי לקיר, אין פלא שאני נהייה ציני...
מקבל את ההערה
לגבי הקנאות, אי אפשר הייה שלא לשים לב
אם היית מספיק טיפש כדי לעשות הפוך מהוראות הייצרן, קיבלת את מה שהגיע לך.
לא פעלתי הפוך, ניסיתי להכניס שדרוגים ושינויים אבל התברר שזו טעות.
אבל כאן זו לא הוראת עשייה או אי-עשייה, אלא אמירות כלליות ברמה של "אין נזק בהשארת הציוד דלוק" (אתה יכול כן/לא וזה בסדר -- אין כאן הוראה לעשות/להימנע מלעשות משהו), או שכדאי לעשות טיפול כל 10 שנים (מצויין ברמת כסת"ח, עדיף כל 3.7 שנים או 6.81, אבל מוותרים לך).
אני חולק על דעתך כאן, 1. NAIM ממליצים להשאיר את הציוד דלוק, 2. מהיכרותי רבת השנים איתם המלצותיהם לא קשורות לכסת"ח ואני בכלל לא מבין על סמך מה אתה טוען שכן.
בהכללה, אני מסכים אתך
שאנשי היצרן יודעים הכי טוב (== יותר מאחרים), אבל זה ממש
לא אומר שהם יודעים הכל!!
מה זה לא יודעים הכל"? הם תכננו את הציוד, הם נותנים שירות לציוד, הם מנהלים מעקב אחרי שירות ותיקון תקלות - אז מה לדעתך הם לא יודעים? והדברים האלה אמורים לגבי כל יצרן שמכבד את עצמו.
זה דומה (לא זהה) ללומר שאנשי רפואה (קונבנציונאלים/אלטרנאטיבים, לא משנה) יודעים הכי טוב (== יותר מאחרים) על מחלות, איך למנוע אותן ואיך לרפא אותן. אפילו אם זה נכון, עדיין:
- הם לא יודעים הכל, רחוק מזה!
- יש כאן ענייני התמחות. הרופא הכירורג עם היידיים הטובות ביותר שיכול להוציא גידול סרטני בדיוק המירבי ועם מינימום נזק לא יהייה בהכרח היועץ המיטבי לאיך להימנע מהסרטן ו/או חזרתו.
איך אתה משווה בין ציוד שמע לבין רפואה? זה כל כך מופרך שאני לא חושב שאפשר באיזו צורה להתייחס לדוגמה הזו.
מה גם שההתייחסות שלך מראה על חוסר הבנה מעמיק לגבי איך הדברים עובדים בתעשייה. למשל:
- זה לא ש"היצרן" היא ישות אחת וקבועה. בהרבה מקרים אנשים שונים מתכננים את המעגלים ואחרים את ה-layout של הלוחות והחלקים, אחרים את העיצוב ולגמרי אחרים את התיעוד
- כשמהנדס עוזב או עובר לפרוייקט אחר, היידע נשאר אצלו בראש, ולא דווקא עובר בצורה מלאה למי שאמור לטפל במוצר אחר כך.
- בד"כ המהנדסים לא כובתבים user manuals, אלא אנשי תיעוד, שלא תמיד מבינים הרבה בדברים עצמם אבל כן מבינים (במקרה הטוב) באיך לכתוב בשפה תקינה וידידותית (לא כולל יפאנים וסינים, למשל).
- המהנדסים מסבירים לאנשי התיעוד את מה שהם חושבים שצריך, אבל לא תמיד יש למהנדסים זמן/יוזמה לקרוא את מה שנכתב בסוף -- אני מכיר את זה מעולם התוכנה -- לפעמים התיעוד ממש הזוי.
- אנשי התיעוד לא תמיד ששים לשאול ו/או המהנדסים לההסביר כל מיני נקודות, ואנשי התיעוד ממציאים/מאלתרים לפי מיטב הבנתם, שכאמור בהרבה מקרים מיטב הבנתם היא עלובה למדי
גם אני מכיר היטב את עולם התוכנה ומהרבה היבטים. תיעוד עלוב נובע מעליבותם של העורכים אותו ולא מבעיה בשיטה.
המהנדסים יודעים
במידה מסויימת מה מזיק לציוד ומה לא מזיק לו, אבל מה שהם יודעים, או נראה להם הגיוני -- שזה לא אותו דבר, בכלל -- לאו דווקא תואם את המציאות.
אתה שוב משתמש בניסוח שהוא עמום וקשה להתמודד איתו: "לאו דווקא תואם את המציאות". אם נציגים של PASS ושל NAIM אומרים שאפשר להשאיר את הציוד דולק - אז את הציוד של PASS ואת הציוד של NAIM אפשר. נקודה.
תנסה לחשוב על זה לרגע באופן עצמאי, לא רק ממה שקראת ואתה יודע-כביכול מראש -- היידע לגבי בלאי עקב שימוש לא נמצא סתם כך ביקום, ולא כתוב בספרים. זה מידע שצריך לאסוף בשטח, ולצבור עליו סטטיסטיקות.
עניתי כבר קודם שהסטטיסטיקות נמצאות אצל היצרנים (לפחות אלה שמכבדים את עצמם) זאת בנוסף לידע הספציפי לגבי המוצרים שלהם.
תחשוב אפילו על מפסק בודד -- לכמה הדלקות/כיבויים הוא טוב? עד שלא מנסים לא יודעים! כשמתכננים אותו מראש, לא באמת יודעים ואפשר לטעות בעשרות אחוזים. והמספרים יהיו שונים לגמרי אם מחברים את המפסק למתח נמוך או סמוך למקסימום שלו, או אם יש ניצוץ בכל הדלקה וכמה הוא חזק, ואם יש באוויר כימיקלים פעילים, וכו'.
אם אני אקנה מפסק למערכת שרצף פעילותה חשוב לי, והיצרן יכתוב שהמפסק יכול לעמוד ב 1000 הפעלות וכיבויים, אחרי 980 הפעלות וכיבויים אני אחליף את המפסק. למיטב ידיעתי ככה העסק עובד.
יש יצרני רכיבים שעושים איזשהם סטטיסטיקות, אבל כשמדובר במכשיר אודיו, עם עשרות ומאות חלקים, שלכל אחד אורך-חיים אחר, בשילובים שונים ומשונים, לכל אחד יוצא לעבוד בטמפרטורה שנגזרת מסביבתו, לא מעצמו בלבד, עם מעגילם מודפסים, שהכל מתפשט בחום ומתכווץ בפחות חום, עם הלחמות ועוד כל מיני דברים, גם מהנדס גאון לא יוכל לנבא מה בדיוק קורה -- ולא שיהייה שווה לו/לחברה לעשות ניסויים וסטאטיסטיקות על
זה!
בחייך עמיר, אתה יודע כמה חלקים יש במטוסים? אתה יודע באיזה מאמץ עומדים חלקים במטוסים? בפסקה הזו שלך אתה משמיט את כל הבסיס לתחזוקה. מערכות שמע הן לא אתגר טכנולוגי מרשים מבחינת העמידות שלהן הן גם לא אתגר בהיבט ויכולת ניבוי התקלות, האתגר בהן קשור אך ורק לתחום ההתרשמות מהן.
ובניגוד לתעשיית הרכב, למשל, שבה אפשר לקבל פידבק מהמוסכים בשטח, לראות איזה חלקים מתבלים מהר יותר ואיזה פחות, ואפשר לחקור למה, בתעשיית האודיו אין פידבקים כאלה.
שוב, כל יצרן סטריאו שמכבד עצמו, ינהל רישום סטטיסטי מלא של כל התקלות.
אז אין מאיפה לקחת את האינפורמציה, גם אם רוצים אותה!
ולכן הכל כאן מתחושות בטן של מהנדסים, או מדימיון פרוע של אנשי תיעוד/מנהלים...
איך אתה קובע שמדובר "בתחושת בטן" של מהנדסים? נראה לי שאתה ממש מזלזל במהנדסי ציוד האודיו ואני חושב שאתה לא ממש בקיא בעבודתם.
ולכן, גם אלה שיודעים הכי טוב (==יותר מאחרים) -- לא בהכרח יודעים בכלל משהו מוצק על הנושא.
אתה שוב מנסח באופן עמום: "לא בהכרח יודעים בכלל משהו מוצק על הנושא". ליצרן הציוד יש את כל הידע שקשור בייצור, בעמידות, ובסטטיסטיקות שונות. אני שב וטוען שאם אין לו את זה, הוא לא רציני והוא בטח לא יחזיק מעמד במכירת מוצרים יקרים לצרכנים (האמת שגם לא בזולים...).
עמיר