מה היא מערכת אודיו טובה?

[DavidGil]

זה תיאור של הדגשה מוגזמת = חוסר איזון.
זה כמו לקחת נבל שמנגן בליווי, ברקע, ולהגביר אותו באופן כזה שהוא יהיה הכלי הבולט במוזיקה.
אולי יש יצירות שזו הייתה הכוונה אבל אז שאר הכלים ינגנו חלש יותר (בכוונת היוצר, לא בגלל המערכת...) וייתנו לנבל להיות המוביל.
בשאר המקרים, כאשר זאת לא כוונת היוצר, מדובר בעיוות או הדגשה מוגזמת וזו בעיה של חוסר איזון.
ארז

היי ארז, לא חושב שאנחנו מדברים על אותו דבר.
לא מכיר אפשרות לקחת נבל ולתת לו להיות המוביל, אלא אם הוא הוקלט בערוץ נפרד וזו עבודתו של טכנאי הסאונד במהלך ההפקה.
כיוונתי יותר למה שדנדי כתב למעלה.

 

[YOSSI24]

התעייפתי מלתת לך לייקים, נמר.
אתה פשוט יודע על מה אתה מדבר, וכמו מי שיודע,
אתה גם יודע להסביר את זה בפשטות.
ואם יורשה לי לטרחן ולעבור מתמונות לקבצים -
הבהירות (לא השקיפות!) של קובץ MP3 נובעת מחוסר בפרטים (= רזולוציה נמוכה),
הססגוניות של קובץ היי רס נובעת מריבוי פרטים (= רזולוציה גבוהה).
לא מסובך.
לכן, אני מאחל לכל חברי הפורום מערכות עם רזולוציות פרועות!

אתה מכוון ומאחל לכולם הגברות אנליטיות לרוב טרנזיסטור,שמתאימות לאנשים אנליטים או אנליסטים או פרפקציוניסטים וקוגניטיבים בתחום מבחינה סונית, אך קיימים אחרים לרוב אנשים ריגשיים
שהמודל הזה מתאים להם פחות והם מעדיפים מערכות מבוססות מנורות, מבחינתם מערכת מנורות יותר מוזיקליות מרגשות ורגועות עם טמפרמנט שונה, ולא יוותרו על מה שהם אוהבים.

 

[מאסטרו אודיו]

אתה מכוון ומאחל לכולם הגברות אנליטיות לרוב טרנזיסטור,שמתאימות לאנשים אנליטים או אנליסטים וקוגניטיבים בתחום מבחינה סונית, אך קיימים אחרים לרוב אנשים ריגשיים שהמודל הזה מתאים להם פחות והם מעדיפים מערכות מבוססות מנורות, מבחינתם מערכת מנורות יותר מוזיקליות ורגעוה עם טמפרמנט שונה, ולא יוותרו על מה שהם אוהבים.

מה פתאום הגברת מנורות יותר מוסיקלית מהגברה טרנזיסטורית?

כל לקוחותי שבאים מתחום המוסיקה (נגנים מקצועיים מכל סוגי המוסיקה, רוק, ג'אז ועד נגן בפילהרמונית)
מעדיפים הגברה טרנזיסטורית. זה הופך אותם לאנשים אנליטיים ולא רגישים? הם אלה שמייצרים מוסיקה.
הגברת מנורות משעממת אותם. הם מוצאים אותה מלאכותית וחסרת רגש.
לא תצא מהפרדוקס הזה.

אנשים שמעדיפים מערכות מבוססות מנורות הם אנשים שמעדיפים צליל של הגברת מנורות. נקודה.
אף צד לא יכול לנכס לעצמו יותר מוסיקליות. בכלל, זה מושג כל כך לא מדויק שאני מנסה להמעיט
ככל האפשר בשימוש בו כשמדובר באודיו.

 

[מאסטרו צפון]

אתה מכוון ומאחל לכולם הגברות אנליטיות לרוב טרנזיסטור,שמתאימות לאנשים אנליטים או אנליסטים וקוגניטיבים בתחום מבחינה סונית, אך קיימים אחרים לרוב אנשים ריגשיים
שהמודל הזה מתאים להם פחות והם מעדיפים מערכות מבוססות מנורות, מבחינתם מערכת מנורות יותר מוזיקליות מרגשות ורגועות עם טמפרמנט שונה, ולא יוותרו על מה שהם אוהבים.

אתה כנראה לא מכיר את יכולות הרזולוציה של מגברי שפופרות משובחים, ובעיקר מגברי SET. וניכר שאתה גם לא מכיר את היכולות המוזיקליות המרגשות (כלשונך) של הגברות טרנזיסטוריות משובחות.
אתה מוזמן להפריך לעצמך תובנות שהיו תקפות אולי לשנות השבעים.

 

[YOSSI24]

עופר,
כמובן שזה נגע לכם בעצבים חשופים,
ולכן אתם מדברים מחבית אחרת, וזאת
לא במקרה עופר כתבת שאלה מופשטת
שלא ניתן לענות עליה, כי לא ניתן להגדיר
חד ערכית או משמעית מהי מערכת אודיו
טובה, זה כמו לשאול "כמה עולה חליפה ליתום"

 

[מאסטרו אודיו]

היי יוסי, בלי עצבים...
אני בעד לשמוע טוב, לא משנה מאיזה ציוד.

 

[DANDI127]

עופר,
כמובן שזה נגה לכם בעצבים חשופים,
ולכן אתם מדברים מחבית אחרת, וזאת
לא במקרה עופר כתבת שאלה מופשטת
שלא ניתן לענות עליה, כי לא ניתן להגדיר
חד ערכית או משמעית מהי מערכת אודיו
טובה, זה כמו לשאול "כמה עולה חליפה ליתום"

יש צדק בדבריך שאי אפשר להגדיר במאה אחוז מהי מערכת שתקלע לטעמו המדויק של כל המאזין.
אפשר בפירוש כן להגדיר מהי מערכת שרוב האנשים (מחולק לקבוצת של מאזינים מנוסים וכאלה שלא מנוסים) יאהבו .הדגש הוא על הרוב ולא אבסולוטי.
נעשו מחקרים על יד מספר לא מבוטל של חברות ,מהו סאונד טוב ומהו סאונד "פחות טוב" - יש מסקנות והם דיי ברורות.לי אין חלק במחקרים האלה.אבל אלו תקנים מסוימים שתעשיית האודיו בעולם כן מקבלת ,חלקם פועלים לפיהם וחלקם לא.

מעבר לזה ,סטריאופיל פרסמו בזמנו שרמקול שנמדד ממש טוב - ב 9 מתוך 10 פעמים עבר שלב אחד קדימה והוגדר ככזה שהמבקרים אהבו.הם לא יכלו לכמת את זה שרמקול שנמדד טוב -הוא רמקול בהכרח "מדהים" אבל הוא בפירוש היה טוב.
הם כן יכלו להגיד בוודאות שרמקול שנמדד לא טוב- גרוע (אני רושם רמקול כדי לפשט) - בפירוש לא עבר שלב ולא היה אהוב.
אז המדע עובד .לא הכל אישי.לא הכל סוביקטיבי ולא הכל מדיד(לבינתיים) אבל הרוב המוחלט כן.ובמסגרת הזו ,המסקנה שלי לפחות(ואף אחד לא חייב להסכים) - היא שהיהיה נכון להגדיר מהי מערכת "לא טובה" ומשם להתקדם, איך אני בודק רמקול,מגבר,חדר ,התאמה וכו- ואיזה נתונים אני צריך כדי לבחון מוצרים מסוימים.

אם הכל הוא סוביקטיבי והכל כשר - אז אדם מהרחוב שנורא אוהב באס מנופח וגבוהים צורמים ומודגשים - כי זה טעמו האישי וזה מה שעושה לו כיף(וזכותו המלאה לכך)- יוכל להיות מבקר רמקולים במאגזין אוביקטיבי ורציני ?

 

[matanoosh]

"מערכת אודיו טובה דיה" היא מערכת אודיו
מותאמת לצרכיו של העומד מאחוריה,
מהי מערכת אודיו טובה, המשפט הוא מופשט ולא ניתן להסביר במילים מהי מערכת אודיו טובה, כמו שלא ניתן להסביר מהו אושר, ונניח שמישהו בטוח שהוא חווה אושר יוכל להסביר במילים איך זה מרגיש,
או מהי מוזיקליות כבר היה פה וויכח ולא נמצאה הגדרה, ומהי אהבה לגבי כל אחד היא זהה? אפשר להגיד במילים יותר מובנות
על המערכת שהיא טובה, כאשר מערכת של השומע לא מטרידה, לא גורמת לאי נוחות ועייפות, לא חסר בה מרכיבי מוזיקה מובחנים, והשומע נהנה ומרוצה מיצירת האומנות שחיבר, המערכת מגובשת במרכיביה ומבחינה סונית, לגביו היא מערכת אודיו טובה.

לא מסכים.
הקורקינט שלי מותאם לצרכיי יותר מלמבורגיני. זה לא אומר שהוא טוב ממנה.

 

[exupgh12]

חובבי האודיו ביפן מחזיקים בביתם מגברים מעוטי וואטים, פעמים רבות מדובר במגברי מנורות העושים שימוש ברמקולים נצילים דוגמת שופרים. בכלל הטעם היפני בסאונד שונה מהטעם המערבי (גם כאן אפשר למצוא הבדל בין האזורים השונים "סאונד בריטי" לעומת "סאונד אמריקאי" שאף הוא נחלק לחוף מזרחי וחוף מערבי וכו...

כלומר, אפילו ברמת התרבות ניתן למצוא הבדלים מהותיים בהגדרת מערכת אודיו טובה.

קישור לקריאת המשך, יצרן אודיו שעבר את החוויה היפנית, בעקבותיה נאלץ לשנות את הוויסינג של רמקולים שנמכרו לשוק היפני והקוריאני.

https://ohmspeaker.com/news/voicing-speakers-my-japanese-experience/

 

[exupgh12]

לא מסכים.
הקורקינט שלי מותאם לצרכיי יותר מלמבורגיני. זה לא אומר שהוא טוב ממנה.

בקפיצה ממדרגות הבניין יהיה טוב פי כמה מהלמבורגיני, גם בחניה, כל הטוב הזה ללא קשר לצרכים שלך.

 

[מאסטרו אודיו]

חובבי האודיו ביפן מחזיקים בביתם מגברים מעוטי וואטים, פעמים רבות מדובר במגברי מנורות העושים שימוש ברמקולים נצילים דוגמת שופרים. בכלל הטעם היפני בסאונד שונה מהטעם המערבי (גם כאן אפשר למצוא הבדל בין האזורים השונים "סאונד בריטי" לעומת "סאונד אמריקאי" שאף הוא נחלק לחוף מזרחי וחוף מערבי וכו...

כלומר, אפילו ברמת התרבות ניתן למצוא הבדלים מהותיים בהגדרת מערכת אודיו טובה.

קישור לקריאת המשך, יצרן אודיו שעבר את החוויה היפנית, בעקבותיה נאלץ לשנות את הוויסינג של רמקולים שנמכרו לשוק היפני והקוריאני.

https://ohmspeaker.com/news/voicing-speakers-my-japanese-experience/

הציוד ביפן מותאם לחללים ממש קטנים.
זה מה שהוביל אותם למגברים מעוטי וואטים ולרמקולים צמודי קיר. במילים
אחרות, מה שאתה מתאר זה כנראה אילוץ שממנו נולד טעם.
אני יכול רק להניח שהם היו מעדיפים חדרים גדולים עם סטאפ מרווח ובימת צליל גדולה.
מעניין עם איזה ציוד יפנים עשירים שחיים בבתים גדולים.

 

[zs]

זה נראה לי חדר לא קטן...

בקיצור מה שמשנה זו התוצאה ולא כל הממבו ג'מבו הזה.
קובעים פה עובדות ועוד כל מני דברים לא מבוססים תוצאה.
כתבתי למעלה לפני...ישנה הגדרה למילה מוזיקה וישנה הגדרה למילה רזולוציה.מי שמצליח לשלב בין שניהם,זו מערכת לכאורה טובה.
ולא למי יש מגבר כזה או רמקול כמו ההוא...

 

[YOSSI24]

יש צדק בדבריך שאי אפשר להגדיר במאה אחוז מהי מערכת שתקלע לטעמו המדויק של כל המאזין.
אפשר בפירוש כן להגדיר מהי מערכת שרוב האנשים (מחולק לקבוצת של מאזינים מנוסים וכאלה שלא מנוסים) יאהבו .הדגש הוא על הרוב ולא אבסולוטי.
נעשו מחקרים על יד מספר לא מבוטל של חברות ,מהו סאונד טוב ומהו סאונד "פחות טוב" - יש מסקנות והם דיי ברורות.לי אין חלק במחקרים האלה.אבל אלו תקנים מסוימים שתעשיית האודיו בעולם כן מקבלת ,חלקם פועלים לפיהם וחלקם לא.

מעבר לזה ,סטריאופיל פרסמו בזמנו שרמקול שנמדד ממש טוב - ב 9 מתוך 10 פעמים עבר שלב אחד קדימה והוגדר ככזה שהמבקרים אהבו.הם לא יכלו לכמת את זה שרמקול שנמדד טוב -הוא רמקול בהכרח "מדהים" אבל הוא בפירוש היה טוב.
הם כן יכלו להגיד בוודאות שרמקול שנמדד לא טוב- גרוע (אני רושם רמקול כדי לפשט) - בפירוש לא עבר שלב ולא היה אהוב.
אז המדע עובד .לא הכל אישי.לא הכל סוביקטיבי ולא הכל מדיד(לבינתיים) אבל הרוב המוחלט כן.ובמסגרת הזו ,המסקנה שלי לפחות(ואף אחד לא חייב להסכים) - היא שהיהיה נכון להגדיר מהי מערכת "לא טובה" ומשם להתקדם, איך אני בודק רמקול,מגבר,חדר ,התאמה וכו- ואיזה נתונים אני צריך כדי לבחון מוצרים מסוימים.

אם הכל הוא סוביקטיבי והכל כשר - אז אדם מהרחוב שנורא אוהב באס מנופח וגבוהים צורמים ומודגשים - כי זה טעמו האישי וזה מה שעושה לו כיף(וזכותו המלאה לכך)- יוכל להיות מבקר רמקולים במאגזין אוביקטיבי ורציני ?

מול המערכת אודיו, אני אנסה אנלוגיה,
מיהו אדם טוב ומי לא, אם נניח ברובנו קיימות אותן התכונות טבע אנושי, אז בכל
זאת מה עושה אותנו שונים? לדעתי המינון של כל תכונה טובה או רעה על הסקאלה, (ניראה לי שזה מה שעושים במבדקי קצונה) , וכך מעריכים את תכונותיו ואופיו של הנבדק, אותו הרעיון
ניתן ליישם לגבי מערכות לבחון תכונותיה
על סקאלה בעזרת ציונים לכל פרמטר או תכונה, לקבוע גבולות לתוצאות, מהי מערכת טובה או נחותה.

 

[YOSSI24]

לא מסכים.
הקורקינט שלי מותאם לצרכיי יותר מלמבורגיני. זה לא אומר שהוא טוב ממנה.

זה נכון, אבל אתה לא יכול לרצות מה שאתה רוצה, בטח לא לומברגיני.

 

[מאסטרו אודיו]

זה נראה לי חדר לא קטן...

בקיצור מה שמשנה זו התוצאה ולא כל הממבו ג'מבו הזה.
קובעים פה עובדות ועוד כל מני דברים לא מבוססים תוצאה.
כתבתי למעלה לפני...ישנה הגדרה למילה מוזיקה וישנה הגדרה למילה רזולוציה.מי שמצליח לשלב בין שניהם,זו מערכת לכאורה טובה.
ולא למי יש מגבר כזה או רמקול כמו ההוא...

עם מוסיקה כזאת אתה בודק מערכת?

 

[omi]

אני לא מבין מי שאומרים שמניפולציה לא יכולה להשמיע לנו פרטים חדשים. זו לא באמת המצאה של יש מאין, זו רק הדגשה של פרטים שנמצאים בטרק, אבל חלשים מדי מכדי שנבחין בהם כשהטרק מנוגן "פלאט". תגבירו את התדרים הגבוהים, ותשמעו פרטים שלא שמעתם קודם. תעשו ניסוי.

למי שלא מאמין תקחו מניפולציה אחרת - תעשו קומפרסיה של תחום דינמי בדרך כלשהי. פרטים שקטים שהתחבאו מאחור פתאום מופיעים. קטעים חלשים פתאום התחזקו ושומעים אותם יותר.

כאמור לא מדובר בהמצאת יש מאין, אלא ביחס מסובך בין מה שמנגן במערכת לבין מערכת השמיעה המוגבלת שלנו, שקשה לה לשמוע סיגנל ב 40db- מתחת למוזיקה. אבל תקמפרס - והסיגנל הזה עלה ל 20- db ופתאום שומעים אותו. לא המצאנו יש מאין, אלא עיוותנו את המוזיקה ונוספו פרטים חדשים.

לכן, להתחיל את בחירת המערכת בבחירה של מערכת מפורטת ככל האפשר זו טעות.

אם מדובר בפירוט שכולל גם טונאליות נכונה, דינמיות גבוהה וגם יחסים נכונים, אז אני לגמרי איתכם. אבל אם לא, אז זו התחלה בחטא.

מבחינתי הכל מתחיל ב-טון. ככה מחווטת האוזן שלי. כינור צריך להישמע כמו כינור. לא צרצר שדוף מצרצר, וגם לא ויולה עמומה. כינור. ולסקציה של כינור ראשון שמנגנת אוניסונו צריך להיות חום מסוים שנובע מעצמו ולא מולבש באופן מלאכותי ודביק, רכות אך גם פירוט. בכלל לא במחנה של הצליל הרומנטי. תוף סנייר צריך להישמע כמו תוף סנייר.
ברגע שהטון נכון, ויש הפרדה ודינמיות מעבר לרף מסוים ומשם גם פירוט - אני בנתיב הנכון.

 

[מאסטרו צפון]

זה נראה לי חדר לא קטן...

בקיצור מה שמשנה זו התוצאה ולא כל הממבו ג'מבו הזה.
קובעים פה עובדות ועוד כל מני דברים לא מבוססים תוצאה.
כתבתי למעלה לפני...ישנה הגדרה למילה מוזיקה וישנה הגדרה למילה רזולוציה.מי שמצליח לשלב בין שניהם,זו מערכת לכאורה טובה.
ולא למי יש מגבר כזה או רמקול כמו ההוא...

זה חדר תצוגה של קונדו, לא בדיוק בית פרטי.

 

[sonic bliss]

הציוד ביפן מותאם לחללים ממש קטנים.
זה מה שהוביל אותם למגברים מעוטי וואטים ולרמקולים צמודי קיר. במילים
אחרות, מה שאתה מתאר זה כנראה אילוץ שממנו נולד טעם.
אני יכול רק להניח שהם היו מעדיפים חדרים גדולים עם סטאפ מרווח ובימת צליל גדולה.
מעניין עם איזה ציוד יפנים עשירים שחיים בבתים גדולים.

היפנים גם הם מתחלקים לסוגים רבים, אבל אן ספק שביפן ובמערב אירופה יש "אופנה" רבת שנים של מגברים מעוטי ואטים ורמקולים נצילים ביותר. הבאתי כבר מספר רמקולים גדולים מאד לארץ עבור לקוחות והם בפירוש לא מתאימים לחללים קטנים,

העניין שונה לחלוטין במקרה של חברות המנורתיות העיליות של יפן כגון KONDO, SHINDO, AUDIO TEKNE, WAVAC . החברות הללו בונות הגברה מסביב למנורת הOUTPUT כדי להפיק את המיטב מאופי של כל מנורה עם היתרונות והחסרונות שלה והאופי המיוחד שלה, כל מגבר של SHINDO למשל נבנה סביב מנורה אחרת לפעמים האקזוטיות שבאקזוטיות במטרה לתת מעיין פרשנות למוזיקה דרך המנורה הזאת, אם 300B או 211 הקלאסיות ואם משונות כמו F2A או AT10, המגברים יהיו שונים בכל רכיביהם ובכל החברות הללו ככלל מגברים לא יהיו בנויים אף פעם מיותר מזוג מנורות OUTPUT לצד , מה שמוביל למגברים עם הספק לא גבוה אבל סאונד צלול רזולטיבי וטהור ביותר ( כמובן בהינתן הרמקול הנכון )
בחברות הללו לרוב אן עדיפות למגבר אחד על משנהו כי המגברים הם לאו דווקא בעלי הספקים שונים אלא בעלי אופי שונה זה מזה. המחירים שונים כי להוציא את הפוטנציאל הגלום ממנורת 211 עם השנאים האדירים יקר בהרבה מלהוציא את הפוטנציאל הגלום ממנורה כמו UX245 לדוגמא. אבל היפנים שבונים מגברים מסורתיים אלה ממש ממש לא מדברים על נטרליות אלא על אופי מובחן, האופי הזה לא מייצר תחושה שכל הקלטות דומות כמו שנכתב כאן אבל אן ספק שברקע קיימת אסתטיקה שנשמרת .

הגישה המערבית של רוב היצרנים המנורתיים במערב הבונים בעיקר בPUSH PULL היא תכנון מגברים שהשוני בניהם הוא ההספק ( הרוב מבססים את הבנייה על מנורות KT120 או KT150 שיצרן יפני מסורתי לא יבנה עימן ) השוני העיקרי בין דגם לדגם יהיה הוספה של עוד ועוד מנורות לכל ערוץ כתוצאה מכך הגדלת הרכיבים והגדלת יכולת השליטה ברמקול וכמובן הגדלת המחיר, זה מזכיר את הגישה לבנייה טרנזיסטורית רק שהיא נעשית במנורות.

המגברים שאותם בונים היצרנים היפניים שציינתי קודם הם ברובם דינמיים ביותר רזולטיביים בצורה מבהילה , יש להם טונאליות ואסתטיקה של צליל שלטעמי האישי פשוט ממכרת, עם ריאליות רזוננס אוורירי ובשרניות, חלקם הגדול יהיו מאוזנים ביותר בכל ספקטרום התדרים וחלקם בשל בחירה במנורות מסוימות, פחות. אבל וזה אבל גדול , דרושה בחירה זהירה של רמקול כדי שכל הטוב הזה יצא לפועל ורמקולים כאלה נפוצים פחות בישראל ונפוצים הרבה יותר במערב אירופה וביפן ששם יש תרבות שלמה שזה טעמה, ולא, ממש לא מדובר בחובבי אודיו שמחפשים זמרת וקונטראבס אלא חובבים רציניים ביותר עם טעם מוזיקלי עשיר ומאד מאד מאתגר. המערכות הללו כאשר נבנות נכון יעבדו בצורה פשוט מדהימה עם מוזיקה קשה ככל שתהיה בדיוק כמו מגבר טרנזיסטורי טוב.

לכן הפעמים הרבות שעולה בדיונים כי כל אלה שמנסים את מזלם עם מגברי טריוד מעוטי ואטים מבזבזים את זמנם היא הסתכלות צרה ביותר, אן ספק שמגבר של שינדו טוב ככל שיהיה ישמע רע מאד עם הרמקולים של שניצל. אבל רמקולים כמו של שניצל ומגדלים אחרים פשוט לא מיועדים להגברות כאלה.

ו

 

[מאסטרו צפון]

יש צדק בדבריך שאי אפשר להגדיר במאה אחוז מהי מערכת שתקלע לטעמו המדויק של כל המאזין.
אפשר בפירוש כן להגדיר מהי מערכת שרוב האנשים (מחולק לקבוצת של מאזינים מנוסים וכאלה שלא מנוסים) יאהבו .הדגש הוא על הרוב ולא אבסולוטי.
נעשו מחקרים על יד מספר לא מבוטל של חברות ,מהו סאונד טוב ומהו סאונד "פחות טוב" - יש מסקנות והם דיי ברורות.לי אין חלק במחקרים האלה.אבל אלו תקנים מסוימים שתעשיית האודיו בעולם כן מקבלת ,חלקם פועלים לפיהם וחלקם לא.

מעבר לזה ,סטריאופיל פרסמו בזמנו שרמקול שנמדד ממש טוב - ב 9 מתוך 10 פעמים עבר שלב אחד קדימה והוגדר ככזה שהמבקרים אהבו.הם לא יכלו לכמת את זה שרמקול שנמדד טוב -הוא רמקול בהכרח "מדהים" אבל הוא בפירוש היה טוב.
הם כן יכלו להגיד בוודאות שרמקול שנמדד לא טוב- גרוע (אני רושם רמקול כדי לפשט) - בפירוש לא עבר שלב ולא היה אהוב.
אז המדע עובד .לא הכל אישי.לא הכל סוביקטיבי ולא הכל מדיד(לבינתיים) אבל הרוב המוחלט כן.ובמסגרת הזו ,המסקנה שלי לפחות(ואף אחד לא חייב להסכים) - היא שהיהיה נכון להגדיר מהי מערכת "לא טובה" ומשם להתקדם, איך אני בודק רמקול,מגבר,חדר ,התאמה וכו- ואיזה נתונים אני צריך כדי לבחון מוצרים מסוימים.

אם הכל הוא סוביקטיבי והכל כשר - אז אדם מהרחוב שנורא אוהב באס מנופח וגבוהים צורמים ומודגשים - כי זה טעמו האישי וזה מה שעושה לו כיף(וזכותו המלאה לכך)- יוכל להיות מבקר רמקולים במאגזין אוביקטיבי ורציני ?

סופסוף תגובה הגיונית, מלמדת ומקדמת דיון, ולא השתכשכות בטיעוני רסיברים כדוגמת "זה מה שאני אוהב ושיתפוצץ העולם". תודה.

 

[sonic bliss]

זה חדר תצוגה של קונדו, לא בדיוק בית פרטי.

בחדר תצוגה הנ"ל משתמשים במספר רמקולים בינהם הורנים ענקיים שמוסתרים מאחור.
הרמקול שמרבים להדגים איתו והוא כאן בתמונה הוא 801D B&W , רמקול שדורש לפי היצרן מינימום 50W, קונדו מדגימים אותו עם מגבר SOUGA של 8W כדי להראות שניתן להגביר גם עם ההגברות הכי חלשות שלהם רמקולים שאינם נצילים ביותר וכל שכן עם ההגברות החזקות יותר שלהם.

עם נסיוני הקצר בלחיות עם מגברים של החברה , מגבר בן 32W שאיתו אני עובד בחודש וחצי האחרונים הוא המגבר הכי דינמי מפורט וחזק שהיה לי אי פעם, גם כאשר משווה אותו מול מפלצות טרנזיסטוריות מאד מאד רציניות ויקרות שביקרו אצלי. ומגבר כזה יזיז בקלילות ובשליטה מלאה כמעט כל רמקול מודרני שידרש אליו. ( ולא, לא את של שניצל )