ככל הידוע לי, אפקט פלצבו הוא מצב שבו אתה חווה הבדל במצב שבו במציאות אין הבדל. בדרך כלל מתייחסים לזה בהקשר של רפואה, ששם החוויה מתרחשת/לא לאחר מתן התרופה/הטיפול, אבל כאן אנחנו לא בהקשר רפואי.
בהקשר שלנו, החוויה הזו מתרחשת בעת ההאזנה, הראשונה, השנייה, האלף, אלא אם משהו גרם לשינוי נקודת ההשקפה, או גם בלי סיבה. יכול להיות שבהאזנה מסויימת הוא מתרחש ובאחרת לא, או שכיוונו ו/או עוצמתו משתנים מפעם לפעם, במיוחד בהאזנות עיוורות. אם ההאזנה הראשונה מתרחשת לאחר הקנייה, אז אכן אפקט הפלצבו מתרחש לאחר הקנייה. אם שומעים לפני, הוא עשוי להתרחש לפני, ובהרבה מקרים הוא סיבת הקנייה.
לדיעה קדומה ו/או להטייה -- prejudice and/or bias -- יכולות להיות השפעה על היווצרותו וכיוונו של אפקט הפלצבו, אבל אף אחת מהן אינה הכרחיות כדי שאפקט הפלצבו יתרחש. הן לא *קובעות* את עצם ההיווצרות של האפקט ו/או הכיוון ו/או העוצמה. לפעמים כשעושים השוואה בין כבל א' שנחשב מצויין וכבל ב' שהוא underdog, מעדיפים את ב' (ולפעמים חושבים שזה מוכיח שהם שומעים טוב יותר).
אם אפקט הפלצבו (בעקבות האזנה) גורם למישהו לחשוב ש-א' עדיף על ב', זו כבר לא דיעה קדומה ולא הטייה, אלא העדפה שמבוססת על שמיעה, ללא תלות במה ואיך קרה בעת השמיעה.
כפי שכתבתי קודם, בזמן BT של השוואה בין א' ל-ב', יש אפשרות שהמאזין לא ישמע הבדלים, או שהוא ישמע משהו לגבי א' ו/או משהו לגבי ב', ותהייה לו העדפה, או שהוא יזהה הבדל, אבל בחזרה על הבדיקה, מה שהוא שומע ו/או מעדיף/מבחין לא יהיה עקבי ומובהק סטטיסטית.
