למה כבלים עושים הבדל ולא רק-מחקר מעניין באונ' בר אילן על מוליכות

[AK1]

לגבי כבלים אני מקווה שאומרים לקבוצה ב' של הניסוי שיש אפשרות שאין ביניהם הבדל לעומת קבוצה א' שאומרים להם מה לדעתכם נשמע יותר טוב מהשלושה.

בניסוח הקודם שלך נאמר רק "תשמיע למישהו שלא ידע שכבלים עושים הבדל כבלים אודיופילים" -- לא דובר לא על ניסוי ולא על קבוצות

 

[sharon100]

פסיכואקוסטיקה עובדת בשני הכיוונים ומכחישי הכבלים לא שומעים הבדלים גם אם תשים לרמקול אחד חוט טלפון ולשני נורדוסט אודין..

כי באמת אין הבדל

 

[AK1]

ראיתי שיש אופציה של "התעלם ממשתמש זה". יכול להיות זה הפיתרון לבעיית שרון 100. מנסה

 

[ארז_וחני]

ראיתי שיש אופציה של "התעלם ממשתמש זה". יכול להיות זה הפיתרון לבעיית שרון 100. מנסה

אצלי כבר מופעל...

 

[AK1]

אצלי כבר מופעל...

אתה יודע אם רק אנחנו לא רואים פעילות שלו, או שגם הוא לא רואה פעילות שלנו?

 

[ארז_וחני]

אתה יודע אם רק אנחנו לא רואים פעילות שלו, או שגם הוא לא רואה פעילות שלנו?

אם הוא לא חסם אותך אז הוא יראה כל מה שאתה כותב.
אני חסום אצלו.

 

[clip99]

כמו בהרבה מאוד מקרים, הוויכוח הוא בגלל הבדל בהגדרות.
אני משתמש בהגדרת אפקט פלצבו שמתייחסת לתגובה לגירוי שאינו קיים במציאות, מה שעלול לקרות גם ללא שום ידע מוקדם בנושא, ואתה מגדיר אפקט פלצבו כתגובה לידע מוקדם. אולי אחד מהם קולע יותר להגדרה המילונית בהקשר הלא-רפואי, שאין לי כוח לחפש אותה. בכל אופן, לזה אני מתכוון -- לכך שהמאזין שומע תופעה זו או אחרת ומייחס אותה למשהו שאינו קיים, ללא תלות בידע מוקדם: גם בלי ידע כזה, גם עם ידע בכיכול בכיון נסויים וגם עם ידע כביכול בכיוון ההפוך.

העדפה מבוססת שמיעה -- גם כאן יש הבדל בהגדרות. אני מגדיר כל העדפה שמבוססת על מה שהמאזין שמע -- ללא תלות באיזה תנאים -- כהעדפה מבוססת שמיעה, ואתה מתכוון למשהו שהייתי מגדיר, בהקשר שלנו, כהעדפה מבוססת מציאות+טעם, שהיא גם עונה להגדרה של מבוססת שמיעה, אבל לא כל העדפה מבוססת שמיעה היא גם מבוססת מציאות+טעם.

הכיוון נכון , אבל תרשה לי לחדד הלאה את הסמנטיקה בין ההגדרות : פלצבו תמיד ייגזר מידע/אמונה , זו הגדרתו ולא אני ניסחתי וקבעתי את זה . לראייה , האם תוכל לדמיין מצב בו אדם יקבל פלצבו ללא ידיעתו ועדיין האפקט יתקיים? הוא חייב לדעת שהוא קיבל משהו , כתנאי מקדים ליצירת הטריגר . אם נניח דוחפים לו את הפלצבו לתוך האוכל בבית חולים , למשל , זה לא יעבוד כי הוא לא מודע לכך . אם הוא שומע תופעה שאינה קיימת , ולא משנה למה הוא מייחס אותה , חייב להיות טריגר כלשהו .באשר להעדפת השמיעה - אם גם פסיכולוגיה משחקת תפקיד בעיצובה , אי אפשר מבחינתי להגדיר אותה כהעדפת שמיעה בלבד . או ששומעים נטו , או שזה כבר משהו אחר .

אכן הוא יבחר במכשיר עם העיוות האפסי ולא יטרח אפילו לבדוק את המכשיר שיכול להיות עדיף לפי טעמו.
לעומת זאת, אם הוא היה עושה מה שהגיוני כשהבדיקות לא רלוונטיות -- מהתעלם מהן כאילו הן לא קיימות -- ובודק את המכשיר(ים), הוא היה מוצע מה באמת עדיף מבחינתו ללא קשר למדידיות.

אכן , אבל כדי לדעת מה "באמת עדיף" צריך לנטרל הטיות , אלא אם לא אכפת לו .

בשום שלב לא אמרתי שמי שעובר לוקח את הידע בלי להשאיר מאחור. זו תוספת נטו שלך. התכוונתי שגם אם מישהו עבד בחברת בוטיק, כאשר הוא עובר לחברה גדולה, הוא מביא איתו את הידע לחברה הגדולה, וגם היא תוכל להשתמש במדידות שהוא מצא שהן רלוונטיות. הידע נמצא אצל בני אדם, לאו דווקא אצל חברות.

סתירה . אם הידע נמצא אצל בני אדם ולא חברות - משתמע שכשהולך האדם , הולך הידע . אבל באותה נשימה אתה מקשה : "הוא מביא איתו את הידע לחברה הגדולה, וגם היא תוכל להשתמש" . אי אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו , לכן אין מה לפלפל ולתמרן את הטיעון המקורי שלי : "נראה לי תמוה שכל אותם "מהנדסים שיודעים בדיוק מה כדאי למדוד" תמיד עובדים בחברות הבוטיק האקזוטיות" , כשהכוונה במקור היא לראות לראות את החברה והצוות כישות אחת , ולא לנסות לפרוט את השלם למרכיביו .

במחשבה נוספת, כנראה שברוב המקרים יש איזשהו טריגר, אבל לא תמיד. אני יכול לחשוב על זה שאולי מישהו בא לחנות לציוד אודיו ומבקש לשמוע נגן דיסקים אחד, ואחר כך אחר, ואחר כך שלישי, כי זה נראה הגיוני על פניו שיש טעם לבדוק הבדלים בין מכשירים, גם בלי שיגידו לו משהו בנדון, בין אם שכדאי כי יש הבדלים, או שלא כדאי כי אין הבדלים.

אבל קשה לי לדמיין, למשל, מישהו שמעלה בדעתו באופן עצמאי שבכבלים או בפיוזים יש משהו לבדוק, אז כנראה שבמקרים כאלה, מישהו צריך לומר לו משהו כדי לפחות לגרום לו לבדוק. מה שאומרים לו יכול לגרום לדיעה קדומה בכיוון מסויים ("וואו, זה ענק!" או "מה פתאום?? אין מצב!"), או רק לסקרנות, אבל לא זה ולא זה *קובעים* את כיוון ועוצמת הפלצבו (שיכולה להיות אפס).

אבל זה לומר את הברור מאליו . יכול להיות מצב שהאפקט לא יווצר גם אם יש תנאים מקדימים , אבל לא יהיה מצב שיווצר בלעדיהם.

 

[AK1]

הכיוון נכון , אבל תרשה לי לחדד הלאה את הסמנטיקה בין ההגדרות : פלצבו תמיד ייגזר מידע/אמונה , זו הגדרתו ולא אני ניסחתי וקבעתי את זה . לראייה , האם תוכל לדמיין מצב בו אדם יקבל פלצבו ללא ידיעתו ועדיין האפקט יתקיים? הוא חייב לדעת שהוא קיבל משהו , כתנאי מקדים ליצירת הטריגר . אם נניח דוחפים לו את הפלצבו לתוך האוכל בבית חולים , למשל , זה לא יעבוד כי הוא לא מודע לכך . אם הוא שומע תופעה שאינה קיימת , ולא משנה למה הוא מייחס אותה , חייב להיות טריגר כלשהו .באשר להעדפת השמיעה - אם גם פסיכולוגיה משחקת תפקיד בעיצובה , אי אפשר מבחינתי להגדיר אותה כהעדפת שמיעה בלבד . או ששומעים נטו , או שזה כבר משהו אחר .

אני לא רואה במה שהבאת כראיה הוכחה למשהו מעבר להגדרת פלצבו בהקשר הרפואי, אבל אנחנו לא בהקשר רפואי. אבל בכל מקרה, אני לא מוצא טעם להמשיך להתפלסף על זה, כי חשבתי שהבהרתי למה אני מתכוון. אני לא מתעקש לקרוא למה שאני התכוונתי אליו "פלצבו", כי אני לא יודע מה ההגדרה המילונית של פלצבו שלא בהקשר הרפואי, אבל אני עומד מאחורי המהות של מה שכתבתי.

ואשר להגדרת המושג "מבוסס שמיעה", המונח לא אומר "מבוסס שמיעה נטו ללא שום השפעות פסיכולוגיות או פילוסופיות או קרני גאמה". זה אומר רק שהמסקנות של המאזין התבססו על מה שהוא שמע, ללא תלות באם הוא שמע בגלל X או Y או למרות A ו-B. מה יכול להיות פשוט מזה? למה לסבך ללא צורך?

אכן , אבל כדי לדעת מה "באמת עדיף" צריך לנטרל הטיות , אלא אם לא אכפת לו .

לא מדובר על מה עדיף אבסולוטית, אלא על מה עדיף מבחינתו/לטעמו, שאז אין הכרח לנטרל הטיות.

סתירה . אם הידע נמצא אצל בני אדם ולא חברות - משתמע שכשהולך האדם , הולך הידע . אבל באותה נשימה אתה מקשה : "הוא מביא איתו את הידע לחברה הגדולה, וגם היא תוכל להשתמש" . אי אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו , לכן אין מה לפלפל ולתמרן את הטיעון המקורי שלי : "נראה לי תמוה שכל אותם "מהנדסים שיודעים בדיוק מה כדאי למדוד" תמיד עובדים בחברות הבוטיק האקזוטיות" , כשהכוונה במקור היא לראות לראות את החברה והצוות כישות אחת , ולא לנסות לפרוט את השלם למרכיביו .

זו לא ממש סתירה, כי אנשים לרוב עובדים בצוותים, ויכול בהחלט להיות שמי שהשתמש בבדיקות עשה זאת בעזרת עמיתים שלמדו ממנו. לא מדובר על לשרוף גשרים ולמחוק כל רמז למה שהיה. ומבחינתי, כיוון המעבר יכול להיות גם הפוך, לא מחברת הבוטיק לגדולה אלא באותה מידה גם להיפך. אין הבדל, מבחינתי זה סימטרי לגמרי. ההבדל הוא שאתה מנסה לכפות את האג'נדה של האקזוטיקה, ולכן מתקיים מבחינתך רק כיוון אחד, אבל כשאני כתבתי את מה שכתבתי התכוונתי לסימטריה מוחלטת, בלי שום אג'נדות, בלי להגן על משהו ובלי להתקיף משהו.

אבל זה לומר את הברור מאליו . יכול להיות מצב שהאפקט לא יווצר גם אם יש תנאים מקדימים , אבל לא יהיה מצב שיווצר בלעדיהם.

גם מישהו שהחליט ביוזמתו לבצע השוואה בלי שידע אם יש או אין הבדלים, ואין שום טריגר, יכול להתרשם שהוא שומע הבדל שאינו קיים במציאות. את *זה* הגדרתי כפלצבו. אתה משתמש בהגדרה אחרת, אז אל תקרא למה שאני מתכוון אליו "פלצבו" אלא Q2Z, ומה שאני מנסה לומר הוא שה-Q2Z הזה יכול להתרחש ללא טריגר.

אני לא מוצא טעם לטחון את כל הפינות האלה שוב. אם למרות שהובהרו הכוונות אתה מתעקש לנסות להוכיח שהטיעונים לא נכונים בגלל שאתה משתמש בהגדרות אחרות לאותם מצבים, זו רק טחינת מיים.

 

[AK1]

כל עניין ההגדרות הזה מזכיר לי את Through the Looking Glass של Lewis Carroll

 

[sharon100]

ראיתי שיש אופציה של "התעלם ממשתמש זה". יכול להיות זה הפיתרון לבעיית שרון 100. מנסה

האמת גיחכתי

 

[matanoosh]

כי באמת אין הבדל

פרובוקטור בשקל. ועל כך נשאל... רוצה שקל?

 

[sharon100]

פרובוקטור בשקל. ועל כך נשאל... רוצה שקל?

אישית אני מעדיף שאודיופילים עם מנורות באוזניים ימדדו את הרמקולים הבאים שאקנה, במקום החדר של Dynaudio עם הציוד מדידה שעולה מיליוני דולרים- לדעתי זו הדרך הנכונה למדוד רמקולים
האוזן האנושית היא יותר מדויקת מכל ציוד שהוא
אה כן ואני רוצה שקל. יש לי ביט לכל מי שירצה לשלוח, בכיף.

 

[viamusic]

אם תיקח כבל עם פלגים x למשל גולד ותחליף אותם לפלגים אחרים .. רודיום ..יהיה שינוי גדול בסאונד עם אותו הכבל
אז אם תחליף בכלל כבל אחר. מה יהיה?

 

[לני]

אם תתן לכלב שלך מזון קבוע ומגעיל מיום לידתו בשבילו זה האוכל הכי טעים כי הוא לא יודע שיש אופציות אחרות, תן לו שלושה סוגים במקביל והוא יאכל את מה שיותר טעים לו ולא ירצה את הראשון.
תשמיע למישהו שלא ידע שכבלים עושים הבדל כבלים אודיופילים, במידה ויש לו אוזן מוזיקלית, הבנת את הפואנטה...?

אתה מתכוון לאוכל של פולנים?

 

[נמר]

כי באמת אין הבדל

http://www.dtown.co.il/forum/threads/מה-קורה-שמושיבים-את-אלדר-ונמר-למבחן-עיוור-של-כבלי-רמקולים.57202/

הוכחה חד משמעית שיש.

 

[clip99]

לא רואה במה שהבאת כראיה הוכחה למשהו מעבר להגדרת פלצבו בהקשר הרפואי

חשבתי קצת על זה , ונראה לי שהבנתי מה הולך פה . אותו מושג הפלסבו , אותו אגב אתה העלית , לא רק שתופס לעניין זה - אלא תופס באופן חד חד ערכי , דהיינו כוחו יפה להסביר כל תופעה נחווית , והיכן שכוחו לא עומד לו - זה מקום בו גם תופעה כזו לא מתקיימת. ולא , לא משנה לאיזה כינוי תשנה אותו . תרחיש בו אדם נטול כל ידע , הטיות ואמונות נכנס למקום בו משמיעים משהו בין אם בכוונה לקנות רכיב שמע או סתם אפילו לשאול מה השעה , שומע מה ברקע ונוצרת אצלו תופעה שמיעתית (מה שאפשרי בהחלט אך לא רלוונטי לטיעון המקורי שהתמקד בתופעה תלוית הטיה) מקורה במאפיינים קיימים של מקור ההשמעה , שמקבלים ביטוי/פירוש אינדיווידואלי בחוויה שלו . אז נכון - התפיסה שלו מוסיפה/גורעת/משנה משהו - אבל זה לא פלצבו כיוון שמתבסס על קלט קיים , ומצידי הוא יכול לתלות את ההסבר לכך במה שהוא רוצה - גם בפיית השיניים . ניסיון לקרוא תיגר על המציאות הזו לא יניב שום פרי וסופו להיחתם בהסכמה שלא להסכים .
ההגיון מכתיב , שאם אותו אדם יכנס פעם נוספת לאותו מקום וישמע שוב את אותה מוזיקה על אותה מערכת , רק ששינו הפעם רכיב למשהו שנמדד אחר מקודמו - הוא יחווה תופעה אחרת , ואולי בכלל לא , אם בכלל יוכל להבחין בהבדל .

ואשר להגדרת המושג "מבוסס שמיעה",

עבורי זה תיאור כללי , ויש מקום להסביר את ההבדל - מבלי שזה ייתפס כסיבוך .

אתה מנסה לכפות את האג'נדה של האקזוטיקה

מצטער , לוקח את הדברים חזרה . מעכשיו והלאה גם אני מצהיר ומקבל שאותן חברות שמציעות לי כבל ב20K דולר , מגבר ב100K דולר ורמקולים בחצי מיליון - בהכרח יודעות משהו שכל השאר שמציעים את הדברים האלה בעשירית ומאית המחיר - לא יודעים . במחשבה שניה נראה לי שאני יודע מה זה .

גם מישהו שהחליט ביוזמתו לבצע השוואה בלי שידע אם יש או אין הבדלים, ואין שום טריגר, יכול להתרשם שהוא שומע הבדל שאינו קיים במציאות. את *זה* הגדרתי כפלצבו. אתה משתמש בהגדרה אחרת, אז אל תקרא למה שאני מתכוון אליו "פלצבו" אלא Q2Z, ומה שאני מנסה לומר הוא שה-Q2Z הזה יכול להתרחש ללא טריגר.

זה מצב תיאורטי . בפועל , מי שעושה דבר כזה , עושה את זה מתוך הכרה בעובדה שהבדל יכול להתקיים + יש לנו 2 כבלים שונים במראה שלהם = קרקע פורייה ליצירת אמונה מקדימה = טריגר לפלצבו , כהגדרתך . אם אפשר להימלט מהבור הזה ? אולי , לא יודע . אנחנו רק בני אנוש

 

[gds]

אתה מתכוון לאוכל של פולנים?

איך קוראים לביצים של פולני שהתגרש: ביצי חופש.

 

[ארז_וחני]

מצטער , לוקח את הדברים חזרה . מעכשיו והלאה גם אני מצהיר ומקבל שאותן חברות שמציעות לי כבל ב20K דולר , מגבר ב100K דולר ורמקולים בחצי מיליון - בהכרח יודעות משהו שכל השאר שמציעים את הדברים האלה בעשירית ומאית המחיר - לא יודעים . במחשבה שניה נראה לי שאני יודע מה זה .

זאת הצהרה דמגוגית/צינית.
אולי תנסה לתת דוגמא אחת קונקרטית ?
לא, זאת לא שאלה מכשילה.
זאת בקשה שמטרתה להמחיש את הפער בין התיאוריה לפרקטיקה.
כתבת כבר קודם שאין דבר כזה ששני מגברים ימדדו זהה בכל הפרמטרים אז מה אתה בעצם אומר ?
מצד אחד מדובר בידע נגיש לכל היצרנים ומכאן שכולם יודעים לייצר אותו דבר.
מצד שני, הרי אין מצב ששני מגברים ימדדו זהה.
אז מה היישום של הטיעון הזה ?

 

[AK1]

@clip99 -- תרשום לזכותך, הצלחת לעייף אפילו אותי. זה לא תמיד קל, אבל מסתבר כאפשרי.

זה לא שאין לי מה לומר על מה שכתבת, אלא שנראה לי שזו תהייה טחינת מים חוזרת, כולל זה שכבר ירדתי מהמושג פלצבו לפני כמה פוסטים, הגדרתי למה אני מתכוון, וכיוון שלא חיפשתי לו שם קיים, הצעתי לך לקרוא לזה באיזשהו צירוף אותיות שאין לו כוח להסתכל מהו. אבל אתה מושך את הדיון חזרה לאותם מקומות טחונים, ורק מוסיף ציניות.

ברשותך, אני פורש.

 

[AK1]

חשבתי קצת על זה , ונראה לי שהבנתי מה הולך פה . אותו מושג הפלסבו , אותו אגב אתה העלית , לא רק שתופס לעניין זה - אלא תופס באופן חד חד ערכי , דהיינו כוחו יפה להסביר כל תופעה נחווית , והיכן שכוחו לא עומד לו - זה מקום בו גם תופעה כזו לא מתקיימת. ולא , לא משנה לאיזה כינוי תשנה אותו . תרחיש בו אדם נטול כל ידע , הטיות ואמונות נכנס למקום בו משמיעים משהו בין אם בכוונה לקנות רכיב שמע או סתם אפילו לשאול מה השעה , שומע מה ברקע ונוצרת אצלו תופעה שמיעתית (מה שאפשרי בהחלט אך לא רלוונטי לטיעון המקורי שהתמקד בתופעה תלוית הטיה) מקורה במאפיינים קיימים של מקור ההשמעה , שמקבלים ביטוי/פירוש אינדיווידואלי בחוויה שלו . אז נכון - התפיסה שלו מוסיפה/גורעת/משנה משהו - אבל זה לא פלצבו כיוון שמתבסס על קלט קיים , ומצידי הוא יכול לתלות את ההסבר לכך במה שהוא רוצה - גם בפיית השיניים . ניסיון לקרוא תיגר על המציאות הזו לא יניב שום פרי וסופו להיחתם בהסכמה שלא להסכים .
ההגיון מכתיב , שאם אותו אדם יכנס פעם נוספת לאותו מקום וישמע שוב את אותה מוזיקה על אותה מערכת , רק ששינו הפעם רכיב למשהו שנמדד אחר מקודמו - הוא יחווה תופעה אחרת , ואולי בכלל לא , אם בכלל יוכל להבחין בהבדל .

עבורי זה תיאור כללי , ויש מקום להסביר את ההבדל - מבלי שזה ייתפס כסיבוך .

מצטער , לוקח את הדברים חזרה . מעכשיו והלאה גם אני מצהיר ומקבל שאותן חברות שמציעות לי כבל ב20K דולר , מגבר ב100K דולר ורמקולים בחצי מיליון - בהכרח יודעות משהו שכל השאר שמציעים את הדברים האלה בעשירית ומאית המחיר - לא יודעים . במחשבה שניה נראה לי שאני יודע מה זה .


זה מצב תיאורטי . בפועל , מי שעושה דבר כזה , עושה את זה מתוך הכרה בעובדה שהבדל יכול להתקיים + יש לנו 2 כבלים שונים במראה שלהם = קרקע פורייה ליצירת אמונה מקדימה = טריגר לפלצבו , כהגדרתך . אם אפשר להימלט מהבור הזה ? אולי , לא יודע . אנחנו רק בני אנוש

אחת הדרכים לנצח בוויכוח היא אכן להציף את בן שיחך בהתפלספויות ובחזרה שוב ושוב לנקודות שכבר הובהרו, ובמנה הגונה של ציניות, עד שלא יתחשק לו בכלל להמשיך.


אבל החלטתי בכל זאת לראות מהן בכלל נקודות המחלוקת, אז מה שאני זוכר, לא לפי סדר כלשהו:


#1. אני מבין שאתה בטוח שכשאין מדידות שמוכיחות אחרת, אין הבדל בין פריטי ציוד כמו כבלים ופיוזים. אני לא 100% בטוח בזה, אם כי המדידות בהחלט משכנעות, אבל יש אצלי עוד פתח קטן לאפשרות שיש הבדלים, כפי שהראה המבחן העיוור של נמר ואלדר. אז בהינתן שלא אנסה לשכנע אותך אחרת ממה שאתה חושב, זו אינה נקודה להתווכח עליה.


#2. אתה חושב שמי שקונה ציוד יקר יותר ללא הוכחת תועלת הוא פראייר, ואני חושב שאם הוא שומע הבדלים, לא משנה אם אמיתיים או לא, וההבדל שהוא [חושב שהוא] שומע מצדיק עבורו את ההבדל במחיר, אז הקניה שלו מוצדקת, ללא שמץ פראייריזם או טיפשות, ולהוכיח לו את ההיפך רק פוגע בו. על זה כנראה לא נסכים, ואין טעם להמשיך לדון בזה.


#3. היה ויכוח ארוך עקב אי-דיוק שלי בשימוש במונח פלצבו. הנקודה שלי הייתה שמישהו יכול לחשוב שרכיב א' עדיף על ב' גם אם אף אחד לא יגיד לו מראש מה עדיף ובלי שיהיו לו ציפיות לכאן או לכאן, כך שהמקור להעדפתו אינו פלצבו לפי ההגדרה המקובלת עליך. מכל מקום, גם אם זה לא נכון מבחינתך, נקודה זו היא חסרת משמעות וחבל לבזבז עליה עוד מילים.


#4. אני קורא להחלטות שנעשו בעקבות האזנה "מבוססות שמיעה" ואתה רוצה להוסיף סייגים או להשתמש בשם אחר. זה סתם עניין סמנטי שאין טעם להתווכח עליו, כל זמן שקורא יכול לדעת למה הכוונה.


#5. אתה חושב/חשבת שכדאי להיעזר בבדיקות הסטנדרטיות שמפרסמים ב-specs, לפחות כאינדיקטורים. אני חושב שזו טעות להתייחס אליהן בכלל, כי אין מיתאם בינן לבין מה ששומעים, וזה עלול לגרום לפסילת מכשירים שהיו עדיפים לטעמו של הקונה. לא נראה לי שיש מה להוסיף מעבר למה שכבר נאמר, גם אם נותרה אי-הסכמה כלשהי.


#6. לגבי בדיקות כמו ספירונומה, שמוכח שיש מיתאם כזה, אפשר להסתמך הרבה יותר, אבל צריך לדעת היטב איך לקרוא ולפרש אותן. כנ"ל מדידות פאזה. אז כאן אין ויכוח.


#7. שנינו לא חושבים שלחברת "בוטיק" יש ידע או עדיפות על חברה גדולה רק בגלל שהיא "בוטיקית" ו/או "אקזוטית" או כל כינוי אחר. אני אומר שלפעמים יש מהנדסים "כוכבים" שיודעים לתכנן טוב יותר מאחרים, אבל הם יכולים להיות בחברה קטנה או גדולה. זו לא נקודת ויכוח.


#8. אתה מתעסק בלהילחם במיתוג, אקזוטיות, תיאורים אודיופיליים וכיו"ב. אני לא שם, הנושא לא מעניין אותי, ואין מה להתווכח עליו איתי.


#9. אני לא יודע אם אתה מהתומכים ב"נאמנות למקור בכל מחיר" או שרק דיברת בשמם, ואני חושב שזו שטות, אבל צריך לקבל אותה לא פחות מאת זה שאנשים קנו לפי מה שהם שמעו. מעבר לזה אין מה להתווכח כאן.


#10. אותך לא מעניינת השמיעה או כל דבר סובייקטיבי אחר, רק דברים אובייקטיביים ומדידים. לדעתי, באודיו, זו בעיה מהותית, כיוון שההנאה מהסאונד היא המטרה, וזה דבר סובייקטיבי ולא מדיד. אבל זה עניין של גישה בסיסית שממילא לא תשתנה בעקבות ויכוח, כך שאין טעם להמשיך להתווכח.


זה מה שאני זוכר, וכאמור, אני לא מוצא טעם להתווכח על הנ"ל מעבר למה שכבר נעשה.


האם לדעתך יש משהו נוסף שכן יש טעם להתווכח עליו?


============================

בעניין המהנדסים: סתם דוגמאות: המהנדס John Curl עבר מחברת מארק לווינסון האודיופילית לחברת פאראסאונד שלא היתה אודיופילית, אבל תכנן עבורה מכשירים מצויינים גם במדידות וגם בסאונד, והם נמכרו במחיר זול יחסית. לאחרונה יצאו מודלים מעודכנים, אבל במחירים גבוהים בהרבה, ובזה פאראסאונד חתמה על האישור הסופי להיותה חברה אודיופילית לכל דבר, למעט אולי זה שהמכשירים שלה נמדדים טוב בהרבה מרוב המתחרים, אודיופיליים או לא. לעומת זאת, פיליפס וסוני, "למרות" היותן חברות גדולות, הקפיצו את הטכנולוגיה יותר מכל חברה אודיופילית, בעשורים האחרונים לפחות ב-CD ו-SACD.