למה אנשים קונים ציוד אנלוגי(ויניל, מגברי מנורות) כשמבחינה מדעית ציוד דיגיטלי מדויק יותר?

[aviv007]

אני מדבר נטו על המדע, שזה אובייקטיבי ולא ניתן לויכוח בכלל, לאהוב או לא לאהוב סאונד מסוים זה סובייקטיבי.

למה זה רלוונטי לדבר נטו על המדע?
המדע לא נותן לך את התמונה המלאה, מה גם שאף אחד כאן לא מתווכח איתך בנוגע למדע או לנתונים.
בסופו של יום, את הפרשנות לכמה טבעי/אמיתי נשמע הצליל שבוקע מהמערכת עושים האוזניים שלך בשת"פ עם המוח. כלים לא מדעים בעליל ואף שונים בין אדם למשנהו.

 

[Dan-Cinemart]

FLAT זה מגדיר Frequency response וזה בהחלט לא הכל.
אקח לצורך העניין דוגמא מנושא אחר ע"מ להדגים.

יש לי מסך מכוייל, הוא מציג את הצבעים סופר הכי מדוייק שיש.
יחד עם זה עוצמת ההארה שלו דורשת חדר חשוך, קצב הריענון שלו הוא 50 הרץ והרזולוציה שלו היא 1024 על 768.

נחזור לרמקול תיאורטי שהוא 100% FLAT. כל טון וצליל שתשמיע דרכו יהיה 100% מדוייק וללא הפרש עוצמה בכלל.

יחד עם זה, מעבר מהיר מידי בין צלילים, נכשל. מספר צלילים בו זמנית? אין הפרדה. שליטה בבאס? גרועה. וכך הלאה מחלות שונות ומשונות.

קל לראות ולכמת התנהגויות שונות בעדשות ומסכים, המון אנשים יודעים על קצב ריענון, עוצמת הארה, קונטרסט Ghosting ושאר דרישות ממסכים לצרכים שונים (עיבוד תמונה, וידאו, סרטים, משחקים). אנשים שוכחים שרמקול נדרש לעשות יותר מלהשמיע טון כזה או אחר על הסקאלה באופן מושלם. זה מזכיר לי את ההבנה של אנשים במגברי ק"ב: יש לי מגבר 135 וואט לערוץ עם 7 ערוצים! ז"א יש לי מגבר 945W!!! רגע חבר, רגע, מה כתוב מאחור ליד חיבור החשמל? למה כתוב שם שהצריכה המקסימלית היא 450W? כי יש גם משהו זניח שנקרא ספק כח...

אני קורא את ASR, אוהב מאד מדידות ועדיין לא נתקלתי (ספציפית אני, יש מצב שיש כאלה) במדידה סינטטית של התנהגות רמקול בדינמיקה קיצונית (מעברים חדים, השמעת צלילים שעשויים לייצר הפרעות הרמוניות בתיבה או בין האלמנטים וכך הלאה). בגלל זה אני קורא לא מעט התרשמויות סובייקטיביות של אנשים שמורגלים בהתרשמות מציוד אודיו ואחר.

מקווה שהועלתי במשהו.

תראה, אם אתם טכניים - אז לכו עד הסוף.כי אתה מפשט נושא מאוד מאוד מורכב .

ASR ,ארין ,סטריאופיל,אודיואוליקס -מפרסמים ספינורמה - אתה יודע מה זה אני בטוח.(כל אחד מציג את זה אחרת)- אבל בוא נגיד ש ASR וארין מאוד מדויקים וגם אודיואוליקס.

אם אתה מקשיב לרמקול בחוץ - כל מה שיעניין אותך זה FLAT על הציר.(במידה ואתה מאזין אחד )
ברגע שהכנסת רמקול לחדר - רוב הסאונד שאתה שומע - לא מגיע מהרמקול - אלא מהחזרים.לא נושא לויכוח.

לכן יש חשיבות קריטית להיענות מחוץ לציר והיא זו המסובכת מכולם לישום.
יש חברות שמשקיעות אין סוף זמן בלתת פתרון לדבר הזה .

לגבי דינמיות - לסאבים כפי שאתה יודע יש CEA 2010.
לרמקולים - (חלקם) אודיואוליקס כן מציגים אחוזי עיוות.זה גם נושא חשוב מאוד .דחיסה תוביל לשינוי הגרף+ הרבה צרות אחרות.

 

[exupgh12]

החברות הטובות ברמת מכוונות, מתכננות ומייצרות נטו על בסיס המדע והמדידות ולא לפי האוזן
אבל אהבתי את התגובה שלך באופן כללי

ואחרי התכנון מאזינים למוצר, ואם אינו נשמע טוב ישלח לעדכון/תכנון/שינוי על אף שהמדידות מצוינות, משפט ברוח זו נאמר ביותר מכתבה/ראיון אחד עם יצרני אודיו שונים.

 

[sharon100]

למה זה רלוונטי לדבר נטו על המדע?
המדע לא נותן לך את התמונה המלאה, מה גם שאף אחד כאן לא מתווכח איתך בנוגע למדע או לנתונים.
בסופו של יום, את הפרשנות לכמה טבעי/אמיתי נשמע הצליל שבוקע מהמערכת עושים האוזניים שלך בשת"פ עם המוח. כלים לא מדעים בעליל ואף שונים בין אדם למשנהו.

זה רלוונטי כי רוב היצרנים לא פועלים על פי המדע והמדידות , חוץ מKEF, REVEL, JBl ועוד כמה

 

[ארז_וחני]

זה רלוונטי כי רוב היצרנים לא פועלים על פי המדע והמדידות , חוץ מKEF, REVEL, JBl ועוד כמה

החברות הטובות ברמת מכוונות, מתכננות ומייצרות נטו על בסיס המדע והמדידות ולא לפי האוזן
אבל אהבתי את התגובה שלך באופן כללי

אדוני סותר את עצמו....
פעם אחת "רוב היצרנים לא פועלים על פי המדע והמדידות "
ובפעם השניה " החברות הטובות מתכננות ומייצרות על בסיס המדע והמדידות ולא לפי האוזן".
מה שמדהים הוא שאתה גם סותר את עצמך וגם טועה בכל אחת מהאמירות הנל.

והאמירה הנכונה היא שרוב החברות (אם לא כולן) מתכננות ומייצרות לפי מדידות אבל מתקנות לפי משוב של קבוצות האזנה.

אבל אני מתרשם שזה לא ממש אכפת לך ואתה נמצא פה בשביל להעביר אג'נדה מסוימת.
אני מקווה שאני טועה בתחושתי.
ארז

 

[matanoosh]

החברות הטובות ברמת מכוונות, מתכננות ומייצרות נטו על בסיס המדע והמדידות ולא לפי האוזן
אבל אהבתי את התגובה שלך באופן כללי

קשקוש. צר לי.
אין חברה שמוציאה מוצר וחותמת עליו לפני שעושים לו בדיקות האזנה. אין דבר כזה.
נחמד שאתה משתמש כל מילה שניה במילה "מדע", כאילו שמוצר שנשמע טוב הוא לא נעשה עם מדע אלא ע"י וודו וכישוף .

אתן לך דוגמא:

רמקולים סטייל פרואק, הרבת', WLM, ותיבות אחרות שנחשבות ל"מנגנות". אני מאד אוהב פרואק, את האחרים פחות. מעדיף כיום תיבות מתות שמייצרות רמקול שקוף וורסטילי יותר, עדיף עם דרייברים קראמיים כדי שיהיה מהיר ומדויק יותר.

אותן חברות שמייצרות רמקולים מוסיקליים ומהנים מאד - פרואק, WLM, הרבת', ספנדור וכו', מתכננות את התיבות שלהן כך שייקחו חלק ביצירת גל הקל. הן מווברצות. אבל לרמקולים האלה יש נטיה להישמע קצת יותר "אותו דבר בכל מוזיקה", למרות שהם בדר"כ יותר "מהנים".

נשאלת השאלה: האם בתכנון הרמקולים האלה השתמשו במדע או בוודו?

 

[matanoosh]

לגבי המומחים שלך מ- ASR, אגב. היו לי מורים לסאונד מדהימים. אחד ידע לעשות מייקינג בצורה מושלמת. השני מיקסס כמו אלהים. השלישי ידע לתפעל פרוטולס ברמה של דוקטור. כולם גם ידעו אקוסטיקה בסיסית, חשמל בסיסי, והבינו שכבל רמקול ארוך שיש לו התנגדות גדולה יותר, יישמע שונה מכבל רמקול קצר.

אתה חושב שהמורים האלה, שכמוהם יש לך ב- ASR, יודעים משהו על להוציא סאונד טוב ממערכת פלייבק דו ערוצית? לדעתי לא.

תסתכל על יגאל לסרי ועל גיא רג'ואן. שני יבואים של ציוד היי-אנד אמיתי ונפלא. שגם נמדד טוב, אגב. אתה יודע מה עשו קודם? התעסקו בהגברות. בלהוציא סאונד טוב ממערכת PA.
אני עוד לא הכרתי יבואן סטראו בארץ שהיה לפני זה טכנאי הקלטות. אולי זה סתם מקרה. אבל בוא נגיד שהמעבר מהגברת אירועי מוסיקה להגברת אודיו ביתי נראה לי מאד טבעי.

 

[shokroun]

אני כן מסכים בדבר אחד ,אם לא נמדד טוב - לא אטרח לשמוע אותו.אבל אבחן את אלו שמתאימים לפרמטרים שאני מחפש.

מוזר, אתה באמת מתייחס למדידות לפני האזנה? האם אנחנו באמת מבינים את ההקשרים של המדידות המשמעות שלהם והסינרגיה בין הנתונים? ואני כבר לא מדבר על שיטות המדידה והאמינות של כל חברה.
אני קצת נוגע בדפוס מתוקף האומנות שלי, מדפסות צבע דיגיטליות כבר מזמן עברו בנתונים שלהם את הנייר הכימי בחדר החשוך ( טריפל c / למדה) - מבחינת עומק,צבע, חדות וכולי. וקראתי נתונים והכל טוב ויפה. כשראיתי לראשונה הדפס על נייר מטלי כימי בתהליך של חדר חושך ישן וטוב...נו, נעלמו הנתונים ונשמטה הלסת ... ואז אתה מגלה למה הרבה צלמים מפורסמים מעדיפים עדיין לפתח תמונה בשיטה " האנלוגית" הרטובה.וזו רק דוגמא אחת. ממירים אנלוגים דיגיטליים, שם זה בכלל ג'ונגל- שמעתי ממירים שהיו אמורים לחסל ממירים אחרים ( יודעים מה, את הממיר " המיושן" שלי עם הכניסת usb הפרימיטיבית , שדגם דומה לה נמצא לא מזמן בחפירות אוהם- רעשרעש..) והנה הפתעה, לא dBים ולא יער....
אז רבותיי, לנתונים יש מקום והם כלי עבודה ומדידה, למתכננים וליצרנים.
מנקודת המבט שלי כמאזין זה ל א ר ל ב נ ט י!!

 

[אודיו זיפ]

מנקודת המבט שלי כמאזין זה ל א ר ל ב נ ט י!!

נקודת המבט של המאזין, איננה רלבנטית מהפוסט הפותח.

 

[mikis_37]

קראתי בעבר איפשהו שהבעלים של KUDOS מתכנן את הרמקולים לפי האוזן, ורק בסוף, אחרי שהוא מרוצה מהתוצאה הסופית, הוא מבצע את המדידות.

 

[Dan-Cinemart]

מוזר, אתה באמת מתייחס למדידות לפני האזנה? האם אנחנו באמת מבינים את ההקשרים של המדידות המשמעות שלהם והסינרגיה בין הנתונים? ואני כבר לא מדבר על שיטות המדידה והאמינות של כל חברה.
אני קצת נוגע בדפוס מתוקף האומנות שלי, מדפסות צבע דיגיטליות כבר מזמן עברו בנתונים שלהם את הנייר הכימי בחדר החשוך ( טריפל c / למדה) - מבחינת עומק,צבע, חדות וכולי. וקראתי נתונים והכל טוב ויפה. כשראיתי לראשונה הדפס על נייר מטלי כימי בתהליך של חדר חושך ישן וטוב...נו, נעלמו הנתונים ונשמטה הלסת ... ואז אתה מגלה למה הרבה צלמים מפורסמים מעדיפים עדיין לפתח תמונה בשיטה " האנלוגית" הרטובה.וזו רק דוגמא אחת. ממירים אנלוגים דיגיטליים, שם זה בכלל ג'ונגל- שמעתי ממירים שהיו אמורים לחסל ממירים אחרים ( יודעים מה, את הממיר " המיושן" שלי עם הכניסת usb הפרימיטיבית , שדגם דומה לה נמצא לא מזמן בחפירות אוהם- רעשרעש..) והנה הפתעה, לא dBים ולא יער....
אז רבותיי, לנתונים יש מקום והם כלי עבודה ומדידה, למתכננים וליצרנים.
מנקודת המבט שלי כמאזין זה ל א ר ל ב נ ט י!!

מבין אותך לגמרי - אותך זה פחות צריך לעניין.אתה רוצה להנות ממה שאתה שומע - ופה זה נגמר .
אצלי ,זה המקצוע שלי,זו דרך החיים - לפני המדידות ואחרי המדידות אני תמיד יאהב אודיו .אין משהו שמרגש אותי יותר מזה.
הייתי עשור ללא שום מדידות - מאוד נהנתי .אך נחשפתי לדברים מסוימים שגרמו לי להבין שיש הרבה מעבר(לי כבעל מקצוע) ולא יכולתי להישאר אדיש לזה.

בלשונך , מתכנן ויצרן צריך להתחשב במדידות .אני לא רואה את עצמי כפחות מזה .לקוח משלם במיטב כספו,סומך עליך- יש פה אחריות.

כל רמקול שאני מקבל לבדיקה ,לפחות 3 ימי מדידה ו 3 ימי האזנה.לא פחות.לא טוב במדידות - לא ממשיך איתו.
יש קשר ישיר בין המדידות ובין מה שאתה שומע.ואני לא מדבר רק על גרף התדרים מול הרמקול -זו ממש לא תמונה מלאה.

מה שבטוח לא תמונה מלאה - זה איך הרמקול נשמע אצל החבר שלך.חדר אחר = רמקול אחר במיוחד בתחום התחתון שמשפיע על האיזון של כל מה שאתה שומע מעליו.

חשוב לי גם שהרמקול יהיה סלחן להרבה חדרים - יש נוסחא מאוד פשוטה לזה ויש קשר ישיר לאיך שהרמקול נמדד.

אם קראת את שאר הפוסטים - שים לב לחשיבות שיש בעניי ובעיני מתכנן רמקול שפוי למבחני האזנה.צריך להיות גם וגם.

אני אוהב לעשות דברים בצורה שאני חושב לטובה ביותר והמעמיקה ביותר - לא הייתה דרך אחרת לעלות מדרגה מאשר ממש להתמקצע באקוסטיקה,מדידות וכיול.

וכן,יש רמקולים מסוימים שאם אחשף למדידות מסוימות שלהם והם יהיו גרועים בפרמטרים מסוימים שאני מבין היטב את המשמעות שלהם - לא אתקרב לשם .אתה לא חייב להסכים.זה בסדר.

אני גם מכייל פסיבי או אקטיבי - לא משנה כרגע - יש דברים שלא תוכל לתקן ברמקול שנמדד רע.
דיון דיי מיותר האמת , 9 מתוך 10 רמקולים בסטריאופיל שמבקרים אהבו נמדדו ממש טוב .לא מבין על מה הפליאה.

אין קשר למה שכתבתי פה לדיון על אנאלוג מול דיגיטל.

 

[michael123]

אני לא חושב שהוא שאל ( פותח הפוסט) הוא קבע שכך וכך....ומי שאינו כך וכך אפילו לקרוא לו אודיופיל זו טעות.מבחינתי הכל סבבה.אין רוח רעה בשום כלום.

אתה תראה, הפוסט הזה יעבור את ה-15 עמודים

 

[michael123]

קראתי בעבר איפשהו שהבעלים של KUDOS מתכנן את הרמקולים לפי האוזן, ורק בסוף, אחרי שהוא מרוצה מהתוצאה הסופית, הוא מבצע את המדידות.

יכול להיות שהחבר שלך כבר מדד והתנסה מספיק בבניית רמקולים ולא מחדש דבר. יכול להיות שהוא מעתיק את הדיזיין ממישהו או שמישהו אחר מתכנן לו.

אוי ואבוי לבנות רמקול ללא תכנון.

 

[shokroun]

מבין אותך לגמרי - אותך זה פחות צריך לעניין.אתה רוצה להנות ממה שאתה שומע - ופה זה נגמר .
אצלי ,זה המקצוע שלי,זו דרך החיים - לפני המדידות ואחרי המדידות אני תמיד יאהב אודיו .אין משהו שמרגש אותי יותר מזה.
הייתי עשור ללא שום מדידות - מאוד נהנתי .אך נחשפתי לדברים מסוימים שגרמו לי להבין שיש הרבה מעבר(לי כבעל מקצוע) ולא יכולתי להישאר אדיש לזה.

בלשונך , מתכנן ויצרן צריך להתחשב במדידות .אני לא רואה את עצמי כפחות מזה .לקוח משלם במיטב כספו,סומך עליך- יש פה אחריות.

כל רמקול שאני מקבל לבדיקה ,לפחות 3 ימי מדידה ו 3 ימי האזנה.לא פחות.לא טוב במדידות - לא ממשיך איתו.
יש קשר ישיר בין המדידות ובין מה שאתה שומע.ואני לא מדבר רק על גרף התדרים מול הרמקול -זו ממש לא תמונה מלאה.

מה שבטוח לא תמונה מלאה - זה איך הרמקול נשמע אצל החבר שלך.חדר אחר = רמקול אחר במיוחד בתחום התחתון שמשפיע על האיזון של כל מה שאתה שומע מעליו.

חשוב לי גם שהרמקול יהיה סלחן להרבה חדרים - יש נוסחא מאוד פשוטה לזה ויש קשר ישיר לאיך שהרמקול נמדד.

אם קראת את שאר הפוסטים - שים לב לחשיבות שיש בעניי ובעיני מתכנן רמקול שפוי למבחני האזנה.צריך להיות גם וגם.

אני אוהב לעשות דברים בצורה שאני חושב לטובה ביותר והמעמיקה ביותר - לא הייתה דרך אחרת לעלות מדרגה מאשר ממש להתמקצע באקוסטיקה,מדידות וכיול.

וכן,יש רמקולים מסוימים שאם אחשף למדידות מסוימות שלהם והם יהיו גרועים בפרמטרים מסוימים שאני מבין היטב את המשמעות שלהם - לא אתקרב לשם .אתה לא חייב להסכים.זה בסדר.

אני גם מכייל פסיבי או אקטיבי - לא משנה כרגע - יש דברים שלא תוכל לתקן ברמקול שנמדד רע.
דיון דיי מיותר האמת , 9 מתוך 10 רמקולים בסטריאופיל שמבקרים אהבו נמדדו ממש טוב .לא מבין על מה הפליאה.

אין קשר למה שכתבתי פה לדיון על אנאלוג מול דיגיטל.

אתה מכוון לאקוסטיקה, שמה מדידות יש להם משמעות אמיתית ומיידית. אבל, גם אקוסטיקאי בסוף צריך לשמוע. כמו שכתבת חצי חצי מהזמן שמוקדש לעבודה.
רק לחדד - אף אחד לא ישכנע אותי לרכוש מוצר שנמדד טוב ונשמע רע. לטעמי. אבל, מכשיר שנשמע טוב? המדידות זה לרכילות...יאללה העמסנו.

 

[matanoosh]

מבין אותך לגמרי - אותך זה פחות צריך לעניין.אתה רוצה להנות ממה שאתה שומע - ופה זה נגמר .
אצלי ,זה המקצוע שלי,זו דרך החיים - לפני המדידות ואחרי המדידות אני תמיד יאהב אודיו .אין משהו שמרגש אותי יותר מזה.
הייתי עשור ללא שום מדידות - מאוד נהנתי .אך נחשפתי לדברים מסוימים שגרמו לי להבין שיש הרבה מעבר(לי כבעל מקצוע) ולא יכולתי להישאר אדיש לזה.

בלשונך , מתכנן ויצרן צריך להתחשב במדידות .אני לא רואה את עצמי כפחות מזה .לקוח משלם במיטב כספו,סומך עליך- יש פה אחריות.

כל רמקול שאני מקבל לבדיקה ,לפחות 3 ימי מדידה ו 3 ימי האזנה.לא פחות.לא טוב במדידות - לא ממשיך איתו.
יש קשר ישיר בין המדידות ובין מה שאתה שומע.ואני לא מדבר רק על גרף התדרים מול הרמקול -זו ממש לא תמונה מלאה.

מה שבטוח לא תמונה מלאה - זה איך הרמקול נשמע אצל החבר שלך.חדר אחר = רמקול אחר במיוחד בתחום התחתון שמשפיע על האיזון של כל מה שאתה שומע מעליו.

חשוב לי גם שהרמקול יהיה סלחן להרבה חדרים - יש נוסחא מאוד פשוטה לזה ויש קשר ישיר לאיך שהרמקול נמדד.

אם קראת את שאר הפוסטים - שים לב לחשיבות שיש בעניי ובעיני מתכנן רמקול שפוי למבחני האזנה.צריך להיות גם וגם.

אני אוהב לעשות דברים בצורה שאני חושב לטובה ביותר והמעמיקה ביותר - לא הייתה דרך אחרת לעלות מדרגה מאשר ממש להתמקצע באקוסטיקה,מדידות וכיול.

וכן,יש רמקולים מסוימים שאם אחשף למדידות מסוימות שלהם והם יהיו גרועים בפרמטרים מסוימים שאני מבין היטב את המשמעות שלהם - לא אתקרב לשם .אתה לא חייב להסכים.זה בסדר.

אני גם מכייל פסיבי או אקטיבי - לא משנה כרגע - יש דברים שלא תוכל לתקן ברמקול שנמדד רע.
דיון דיי מיותר האמת , 9 מתוך 10 רמקולים בסטריאופיל שמבקרים אהבו נמדדו ממש טוב .לא מבין על מה הפליאה.

אין קשר למה שכתבתי פה לדיון על אנאלוג מול דיגיטל.

דן, תעשה לי ילד.
שרון, לטעמי האישי ככה מתכננים, בונים, ובוחרים ציוד אודיו.
ציוד אודיו צריך גם להימדד טוב וגם להישמע טוב. היטיבו להגיד את זה החברים בפאמילי גיא:

 

[arix]

חזרנו לוויכוח הנצחי
לדעתי יש להפריד את הנושא לשלשה חלקים:
1. הקלטות ישנות שהוקלטו באנאלוג:
יש הרבה מאוד הקלטות כאלו, תקליטים שהודפסו בעבר ותקליטים ישנים שהודפסו מחדש (ללא מעבר דרך דיגיטל).
לדעתי יש יתרון לאנאלוג, שהכל אנאלוגי מההקלטה ועד להאזנה במערכת טובה...
לכן חובבי ההקלטות הישנות יעדיפו להשקיע במערכת אנאלוגית ובצדק !
הרבה חובבי אנאלוג אוהבים את הקלטות הישנות (מתוך הנחה שהוקלטו והודפסו באיכות טובה)
אישית, יש לי מאות תקליטים משנות נעורי, לכן רכשתי פטיפון ואני נהנה להאזין להם,
יש לי תקליטים מסויימים, ששום המרה דיגיטלית שנעשתה בשלבים מאוחרים יותר יכולה להתחרות באיכות התקליט !
2. הקלטות חדשות שהוקלטו באנאלוג:
בדרך כלל זה תזמורות ,קונצרטים וג'ז.
אישית לא מכיר כאלו הקלטות, אני מניח שיש....
3. הקלטות חדשות שהוקלטו דיגיטלי:
זה בעצם רוב המדיה שיש בעשורים האחרונים,
חשוב לציין שעדיף לקבל את המקור באיכות HI RES ,
מצחיק שיש אומנים רבים כולל אומנים ישראלים (מבלי לפגוע בשמם)
שהקליטו דיגיטלי והדפיסו תקליטים
אישית במקרה הזה הייתי מעדיף את איכות המסטר ב HI RES במדה וניתן לקניה...

 

[נמר]

פותח השירשור היקר. שאלת איזה רמקול יש לי? יש לי רמקול שהחלטתי לרכוש אותו אחרי האזנה. משום מה, לא מדדתי ולכן עד היום אני לא יודע אם הוא טוב או רע.

ולגבי דיגיטל מול אנלוג (בהנחה שמי שמרכיב אותה יודע מה הוא עושה) בשניהם אפשר להגיד לתוצאה מרשימה מאוד. לדיגיטל יש גבולות, באנלוג גם השמיים אינם קרובים לגבול.

לגבי השאר. נאמנות למקור, דיוק, עיוות, מדידות, מדע וכאלה. בחייאת ראבק. עברו מכולות עמוסות בכמוך בפורום הזה, חלקם הזמינו אותי לשמוע את המערכת המדודה שלהם, המכנה המשותף? דיגיטל (או דיסק או קובץ) והמכנה המשותף הנוסף מחיר זול וכבלים ממחסני תאורה (אפילו לא מחסני חשמל). היא נשמעה כמו אגזוז של פיאט אונו. משם נסענו אלי לשמוע את המערכת המואזנת בלבד שלי. בכל המקרים, בלי יוצא מהכלל, הם הסבירו לי שהמערכת שלי כל כך יותר מפורטת, דינמית, מדויקת ורזולטיבית משלהם מכל מיני סיבות מדעיות. פתאום המערכת שלי, מדעית, יותר טובה מהסטאפ הבינוני מינוס ששמעתי אצלהם בבית.

במילים פשטות יותר, בלי להעליב כמובן (לא שזה עד כדי כך חשוב לי), כשתשמע מערכת אנלוגית/מנורות טובה אמיתית, אתה תחזור לפוסט הזה ותרגיש מוזר עם עצמך. אגב, אצלי אין מנורות (לא שזה חשוב כל כך לציין)

 

[Cloudy]

פותח השירשור היקר. שאלת איזה רמקול יש לי? יש לי רמקול שהחלטתי לרכוש אותו אחרי האזנה. משום מה, לא מדדתי ולכן עד היום אני לא יודע אם הוא טוב או רע.

ולגבי דיגיטל מול אנלוג (בהנחה שמי שמרכיב אותה יודע מה הוא עושה) בשניהם אפשר להגיד לתוצאה מרשימה מאוד. לדיגיטל יש גבולות, באנלוג גם השמיים אינם קרובים לגבול.

לגבי השאר. נאמנות למקור, דיוק, עיוות, מדידות, מדע וכאלה. בחייאת ראבק. עברו מכולות עמוסות בכמוך בפורום הזה, חלקם הזמינו אותי לשמוע את המערכת המדודה שלהם, המכנה המשותף? דיגיטל (או דיסק או קובץ) והמכנה המשותף הנוסף מחיר זול וכבלים ממחסני תאורה (אפילו לא מחסני חשמל). היא נשמעה כמו אגזוז של פיאט אונו. משם נסענו אלי לשמוע את המערכת המואזנת בלבד שלי. בכל המקרים, בלי יוצא מהכלל, הם הסבירו לי שהמערכת שלי כל כך יותר מפורטת, דינמית, מדויקת ורזולטיבית משלהם מכל מיני סיבות מדעיות. פתאום המערכת שלי, מדעית, יותר טובה מהסטאפ הבינוני מינוס ששמעתי אצלהם בבית.

במילים פשטות יותר, בלי להעליב כמובן (לא שזה עד כדי כך חשוב לי), כשתשמע מערכת אנלוגית/מנורות טובה אמיתית, אתה תחזור לפוסט הזה ותרגיש מוזר עם עצמך. אגב, אצלי אין מנורות (לא שזה חשוב כל כך לציין)

ככה כותב אדם שלא שמע מימיו אגזוז קאסטום על אונו טורבו ואידך זיל גמור. (סורי, הייתי חייב, הכל נסלח לפיאט אונו בזכות דגם הטורבו האגדי)

 

[מאסטרו צפון]

למה רוב האודיפילים משקיעים בויניל ומגברי מנורות כשDAC ממוצע עולה על כל פטיפון כנ"ל לגבי מגברי מנורות.
אני מבין שיש בזה אלמנט רומנטי כלשהי, אבל האם המטרה העליונה של התחביב הזה היא לא לשמוע את המוזיקה עם הכי פחות עיוותים ומקסימום נאמנות למקור, ולשמוע את המוזיקה בדיוק כמו שהוקלטה, ולא כדי שתהיה" נעימה לאוזן "?

אנסה להגיב על התהייה הסבירה שלך.
ראשית, לא יודע אם נערכה בדיקה יסודית, אבל הרושם שלי הוא שרוב האודיופילים חיים דווקא עם טרנזיסטורי ודיגיטל.

שנית, הטענה שלך "מקסימום נאמנות למקור, ולשמוע את המוזיקה בדיוק כמו שהוקלטה" היא כזו שנשמעת גם מפי חובבי הטרנזיסטורי והדיגיטל וגם מפי חובבי השפופרות והאנלוג. מדובר כנראה בפרשנויות שיותר משהן קשורות ל"אמת" הן קשורות לאופי, לסנטימנטים שלנו, לניסיון, וסתם להרגל, ולכן אין טעם לבקש "הוכחות מדעיות" לכאן או לכאן. אחרי הכל, הגיוון הזעיר הזה הוא לא יותר מאשר שיקוף קל של הגיוון האנושי העצום.
ודרך אגב, גם דיגיטל יכול להישמע "נעים לאוזן", אפילו יותר מדי "נעים לאוזן".

מכל מקום, ואם נשים לרגע בצד את הוויכוח ארוך השנים הזה, לי נדמה שהמטרה העליונה של אורח החיים הזה (לטעמי, המילה "תחביב" מגמדת מעט את העניין) היא... המוזיקה עצמה. מן הבחינה הזאת, אין ספק שהדיגיטל מנצח: אחרי הכול, ולמרות הרטרו העכשווי, האנלוג מת לפני כמעט ארבעים שנים, בוודאי במוזיקה קלסית.

 

[מאסטרו צפון]

יכול להסכים לזה.
דיגיטל טוב מבחינתי מתחיל מ-10,000$ (בערך)

אני לא מכיר אותך, כך שאני לא יודע מה זה אומר "מבחינתי" בעולם שלך.
מכל מקום, אני בהחלט מכיר מוצרים דיגיטליים ואנלוגיים רבים, ואני מאמין שאתה עשוי להיות
מופתע ממה שמקור דיגיטלי מסוגל להגיע אליו בחצי מהמחיר שנקבת (וליתר דיוק, ב-20,000 ש"ח).
אומר את זה בפשטות: שום סט אנלוגי שאני מכיר במחיר הזה לא יכול להתחרות בסט הדיגיטלי הזה,
כמעט אם לא בכל פקטור.
אשמח להדגים לך בעסק שלי, וזו כמובן הזמנה לכל ספקן או סקרן אחר.