בדיגיטל הממתחים שנוצרים אם זה במיקרופון, בפיקאפ ובכל כלי שהוא לא מקלדת (אולי יש כלי נגינה שנראים אנלוגים והם גם כאלה) מתורגמים ע"י ADC לאחדים ואפסים שבונים אות דיגיטלי וב CD לרצף של חורים שמייצגים אחד או אפס שנקראים ע"י קרן הלייזר.מממ זה לא הופך את הנגן לנגן דיגיטאלי?
האם גם לשפת התיכנות אתה קורא בייסק?זה בייסקלי ההבדל בין להיות AudioGod ל AudioDog
מה יהיה מצויין בזה? נראה לך שיש לו משהו חיובי לתרום מעבר לפרובוקציות וקלישאות?
אם אתה מצליח להביא אותו לנקודה שהוא מודה שהניסוח שלו לא נכון (מה שכבר קרה לפחות פעם אחת ) והוא מפסיק להשתמש בו אז עשית שירות גדול לחברים פה.
אבל אפילו בשירשור הזה הוא ממשיך לטעון דברים שגויים גם בנושאים שהוסברו מיליון פעם, או מביא נתונים לגבי דברים שכבר הוסכם עליהם, וגם בהקשר לאלה הוא לא ידע את העובדות, ולא הבין את המשמעות של הנתונים שהוא עצמו הביא.
אין סיכוי
זו בדיוק הבעיה של הדוג.
אני לא בטוח שהבנתי.
אההמ, אין שם המרה לדיגיטל:
So how does all of this work?
The same audio information is engraved from the shoulder to the bottom of a record groove.
Audio information read by the laser is 10 microns below the shoulder.
Therefore, the laser is picking up audio information which never been touched or possibly damaged by a needle. It plays the virgin audio information on the groove without any digitization.
אני אשמח שתצרף מאמר למה כל קריאה אופטית חייבת לעבור המרה דיגיטלית בפרט אם זה קשור לאודיו.
נדמה לי שהרעיון/מוצר הזה הופיע והתפוגג כבר מספר פעמים. זה מסוג המוצרים שמי שחשב עליו כל כך נלהב מהיתרונות לשיטתו ושוכח לבדוק אם יש לו (למוצר) לקוחות...
ראיתי את תשובותיך לאחר הקלדתי, שא ברכה, איזה כיף שאפשר גם ללמוד דברים כאן בלי לקלל.
זה לא בגלל סיבות טכנולוגיות
לגמרי
אני חושב שאם היו אומרים לחובב ויניל מובהק שיש פטיפון אנלוגי, שקורא את התקליט ללא מגע פיזי, התקליט לא נשחק, המחט לא נשחקת, אין הצטברות אבק על המחט תוך כדי נגינה (ובנוסף, אולי הלייזר יכול לקרוא כמו זרוע ליניארית), והצליל מצוין, זה היה נמכר כמו לחמניות, ואולי המחירים היו יורדים.
לדעתי אתה מתייחס לזה בצורה מושכלת מדי, היינו מניח יותר מדי רציונליות בתפיסת הלקוח הפוטנציאלי את המוצר. אני בהחלט מאמין שאתה אישית פתוח מאוד במובן של לראות במוצר "means to an end" ולא להיות מקובע בכל מני הנחות מוקדמות - למשל, חיברת פטיפון לטרינוב
, אבל לא כך רוב הלקוחות.
יש לי חבר, אספן ענק של הדפסות ראשונות של תקליטים, ואודיופיל רציני.לדעתי אתה מתייחס לזה בצורה מושכלת מדי, היינו מניח יותר מדי רציונליות בתפיסת הלקוח הפוטנציאלי את המוצר. אני בהחלט מאמין שאתה אישית פתוח מאוד במובן של לראות במוצר "means to an end" ולא להיות מקובע בכל מני הנחות מוקדמות - למשל, חיברת פטיפון לטרינוב
אני תומך בתזה הפסיכולוגית לכשלון...