בוא נעזוב רגע אם ההבדלים שמיעים. ולא בגלל קונטרורסליות כזאת או אחרת, בשביל להתמקד רגע בעניין מסויים אחד,
ברמה המתמטית הטהורה:
"טכנית" - קל להגיד שיש "יותר מידע" כי יש יותר נקודות דגימה, ביותר רזולוציה. אבל השאלה היא האם אנחנו
זקוקים ליותר נקודות דגימה (או רזולוציה), כדי
ליצג בצורה מושלמת את מה שדגמנו. זה המקום להזכיר כי אנחנו לא דוגמים אותות אקראיים אלא אוסף של גלים. נכון, אוסף מורכב של גלים - אבל אם זה מטייל לו באוויר בצורה של קול - זה גלי.
ע"פ
התיאורמה, אנחנו לא זקוקים ליותר מסט נתון (לצורך הדיון רזולוציית CD) כדי ליצג את אוסף הסינוסים הזה, בטווח של 20-20k (הטווח חייב להיות תחום) בצורה מלאה. עם ציוד "אידאלי" בשני הקצוות(אין דבר כזה), גם להיות מסוגלים להגיע לאותו סיגנל אנלוגי שדגמנו.
אגב, "תיאורמה" (theorem) ולא תיאוריה - זו לא פיזיקה אלא נטו מתמטיקה.
החיים זה לא מתמטיקה (פיזיקה כן) ויש הרבה סיבות טובות לעבוד ברזולוציה/קצב דגימה גבוהות מאלו המוכתבות ע"י Shannon Nyquist (ממילא אף אחד לא שאל אותי
), לפחות בחלק מהשרשרת:
* הדגימה (adc) - אינה מושלמת לעולם.
* בתהליך הפקה המוזיקה יש לא מעט מניפולציות על הערוצים (שעוברים סיכום בתוכנה) שעלולות לקלקל את אותו יצוג של גלים מושלמים - יש הגיון בטענה שלדגום אותם ברזולוציה גבוהה יותר - נותן יותר חסינות במניפולציה של המיקס.
* בהמרה חזרה - שוב בלגן - טעוייות כימות, ארטיפקטים - לכאורה יותר קל להנדס dac שיקטין אותם בהסתמך על רזולוציה גבוהה יותר (זה גם ההגיון מאחורי oversampling).
* הוסף והרחב לפי הבנתך - יש עוד.
כל אלו שיקולים הנדסיים ולא אמיתות מוחלטות, לדעתי המעבר של התעשייה להקליט ברזולוציה גבוהה הוא חשוב משוויתרנו על שימוש באותם סלילים אנלוגים...
לגבי שרשרת ההשמעה - בעיני היי-רז זה בסה"כ הנדסה טובה ומודרנית יותר. no more, no less
אז למה אני בעצם אני מציק על הנקודה הזו? כי צריך להשתחרר מהאשלייה שטמון פה איזה עושר מטורף של מידע שלא קיים ברדבוק. לא יותר מידע אלא דיזיין יותר טוב שיכול, בין היתר לבוא לאוזן יותר בטוב (או שלא).
רועי