AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,909
- מעורבות
- 2,931
- נקודות
- 113
אבל, כאמור, המאסטרים האלה שקולים, במשמעות שהסברתי.@AK1
אני לא מדבר על ההקלטה, או על תהליך המיקס, או המרה בין מאסטרים.
אני מדבר על זה שגם אם כל המסלול דיגיטלי, עד ההדפסה לויניל, מכינים (לא תמיד) מאסטר למדייה דיגיטלית\סטרימינג, ואחד אחר (דווקא בגלל כל ההבדלים בפורמט - טווח דינאמי וכו..) לויניל.
זה נכון לאלבומים שיוצאים "גם וגם", בטח בהפקות הרציניות.
חלק מהאכזבה בתחילת דרכו של הרדבוק הגיעה בדיוק בגלל שמיהרו לשחרר חומרים בכל מחיר, אז הדפיסו מאסטרים שהוכנו לאנלוג על גבי תקליטורים.
אח"כ כמובן שזה השתנה.
"כמו שצריך" - זה כי לדעתי זה הכי נכון.
גם כיום משתמשים במסטרים שהוכנו במקור עבור תקליטים, ללא שינוי, רק המרה ישירה לדיגיטל, להכנת מדיה דיגיטלית וקבצים. תקרא את מה שכתבו בענייני הכנת הדיסקים של RCA Living Stereo ו-Mercury Living Presence, למשל.
האכזבה מ-RBCD בתחילת דרכו לא נבעה מהעניין הזה בכלל, אלה מזה שההעברות לדיסקים היו פרימיטיביות, ללא dithering ו-noise-shaping, וגם כי איכות הנגנים הייתה ירודה יחסית.
כיום כל נגן מראוי לשמו עושה upsampling ומבצע את ה-anti-aliasing filtering בתדר רחוק מתחום השמע, וכו'.
תנסה לשמוע למשל דיסקים של Dutoit ב-Decca מתחילת שנות ה-80, או דיסקים של Telarc, בנגן מודרני, ותראה שלמרות שההעברות הן פרימיטיבית, שומעים מצוין.