עמיר,אתה ממשיך ללכת באותו קו עקום של ברקצ, אחרי שהסברתי למה זה עקום -- כי גם אם הייתי מגיע למערכת מצויינת, לא הייתי יכול לדעת, כנתון, שאי אפשר לשפר.
מה שאתה אומר במילים אחרות זה שאתה נע על ציר הזמן ועושה שינויים כי ככה בא לך.חוצמזה, יש פה אי-הבנה מהותית נוספת -- ההאזנה לסאונד אינה רק, או אפילו בעיקר, חלק מהמרדף אחרי השיפור -- יש לה ערך בזכות עצמה! גם אם הסאונד מופלא, אני מתעסק בו, במובן של ליהנות ממנו! אני לא רוצה להפסיק את זה!!
מה שאתה בעליל לא קולט זה שייש מצב שמאזינים לסאונדעמיר,
אני מניח שהיית קולט אילו היית מבצע שינוי שהיה לוקח אותך צעד או שניים אחורה.. לא??
זאת אומרת שסביר להניח שבאיזה-שהוא שלב, ואחרי כך וכך נסיונות היית מגיע למסקנה שהגעת לשיא ומשם ניתן רק לרדת...
או שאתה טוען שהינך חסר אבחנה ואתה נע קדימה על סמך חוש המישוש.
מה שאתה אומר במילים אחרות זה שאתה נע על ציר הזמן ועושה שינויים כי ככה בא לך.
ייתכן שאז -- לפני 25 שנה! -- הייתי צריך להתייחס קצת יותר לדעות של אלו שניסו פתרונות אלו או אחרים.עמיר,
נראה לי שאתה צריך להתייחס קצת יותר לדעות של אלו שניסו פתרונות אלו או אחרים.
ולהתייחס לצליל של מערכת בכללותו, ולא לפרק לגורמים לא נכונים.
אותם רמקולים "שהפליצו אצלך באס כאכלני חומוס"
הם רמקולים עם באס עדין ומדויק, שחלק אחר במערכת אצלך עיוות את התוצאה הסופית.
מה שאתה בעליל לא קולט זה שייש מצב שמאזינים לסאונד
אלא כי נהנים מלשים לב לסאונד, גם כשהא טוב/מעולה/נהדר ולא רוצים לשנות בו כלום.
- לא כדי לדעת מה לשפר/לשנות
- לא כדי למצוא בו פגמים
- לא כדי לקחת צעדים קדימה או אחורה
- ולא שום דבר אחר חוץ מהסאונד עצמו
זה המקום שאליו אני רוצה להגיע. לא שהמערכת נעלמת, אלא שהמערכת נוכחת וקיימת ואני נהנה באופן מודע מהסאונד שלה, בתור אחד הרבדים בהאזנה שלי, לא במקום ההנאה מהמוזיקה עצמה ו/או מהביצוע, אלא בנוסף אליהם, במקביל.
קאפיש סוף סוף??
או שאתה הולך להמציא עוד אוסף שטוית בקשר להתנהלות שלי
עמיר
תודה רבה.עמיר,
זה בסדר גמור מבחינתי...
אני מבין שעדיין לא פתרת את עניין הסאונד ושתגיע לשם ברצונך להתבוסס בהנאה עד שימאס, זו זכותך הטיבעית והמלאה...
ואני לא חולק על זה.
תהנה.
תודה רבה.
ואני גם רואה שאתה לא מודה בטעויותיך לגבי המקום שלי בעניין, למרות שה לא קשה...
עמיר
הטעות הראשונית שלך הייתה ההתעקשות על כך שברקצ ואני שואפים לאותו מקום בדיוק.אני הראשון להודות בטעותי אם היא אכן טעות, מצטער להודות אבל לא עלה בדעתי מעולם לשבת להאזין ולהנות מהסאונד כסאונד בפני עצמו, פשוט אין לי את הדמיון היצירתי הזה.. שלא כמוך.
אז אם אתה עדיין מגדיר זאת כטעות שלי?
אזי קבל את התנצלותי.
ואני שם לב במקביל לכל מיני רבדים, כולל למשל:
וכו' וכו', ובין כל השאר, במקביל, יש גם את #5 ו-#11, וזה כייף!
- כמה שהפסנתרנית מתוקה
- איך שלמרות גילה הצעיר, היא מנגנת את הפקיד "טוב" יותר מכמה וכמה פסנתרנים מדופלמים, ממש באיכות של סופרסטאר
- איך שהמנצח פוץ, ובהרבה מקומות התזמורת לא יחד איתה, למרות שהיא מנגנת בצורה יציבה, לא שהיא משנה טמפים ומפציצה רובאטי בלי הכרה
- איזה יופי של מגע יש לה
- איזה צבעים (מוזיקאליים) יפים יש לכלי התזמורת
- איך המערכת מעבירה את כל זה בצורה מלאת חיים
- איזה רובאטואים יפים ועדינים היא עושה (במקומות שהליווי של התזמורת הוא בקוים ארוכים ברקע, ואין שאלת תיאום)
- איך היא נתנת משמעות מוזיקאלית לכל מיני פסאז'ים שאצל אחרים הם סתם תווים רצים למעלה/למטה
- איך שהפסנתר מובלט בהקלטה
- איך זה שבתחילת הפרק השני יש בתזמורת תפקיד חשוב לצ'לי, בשתי קבוצות, אבל מראים רק את הוויולות
- איך ששומעים את הכוון האופייני של סטיינווי
- איך היא משתמשת יפה בפדאל
עמיר
#5 ו-#11 הם התיחסויות משמעותיות, עבורי, בהקשר, אבל לא היחידות -- וחזרתי וכתבתי את זה שוב ושוב, המערכת היא חלק, ורק חלק, אבל לא פחות מחלק, משמעותי בכייף שלי.כן יפה מאד..
אך משום מה איני מבחין בהתיחסות משמעותית לסאונד של המערכת, בטח שלא בפרופורציה שהתעקשת להפגין לאורך רוב הדיון הזה.
אם אתה משווה את תפקיד וסיבוכיות הנעליים בהליכה לתפקיד וסיבוכיות המערכת בהאזנה, ברור שאתה מגיע לאבסורד מטופש.אם למשל אתה נועל נעליים (הנה הצלחתי למצוא דוגמה בלי בלונדיניות) אתה מעדיף להרגיש אותן ולהיות מודע להן כל הדרך במקום פשוט ללכת וליהנות מהנוף. לגיטימי.
אני מבין שאתה מעדיף שתהיה שם מערכת מורגשת. אם למשל אתה נועל נעליים (הנה הצלחתי למצוא דוגמה בלי בלונדיניות) אתה מעדיף להרגיש אותן ולהיות מודע להן כל הדרך במקום פשוט ללכת וליהנות מהנוף. לגיטימי.
אתה מביא הכל למושגים הצרים שאתה מכיר.ברק, הוא מדבר על חווית וההנאה שלו מהבעלות , אחרת מה יכול להיות מורגש במערכת שלא קשור למוסיקה?, רק חוסר השלמות, והפאשלות של המיכשור שבאות לידי ביטוי.
אחרת, כשהמערכת מושלמת, אין לה אישיות, הדבר היחידי שקיים הוא המוסיקה.
אבל אפילו את שבריר ההבנה הזה איבדת.מצטער להודות אבל לא עלה בדעתי מעולם לשבת להאזין ולהנות מהסאונד כסאונד בפני עצמו, פשוט אין לי את הדמיון היצירתי הזה..
אתה מביא הכל למושגים הצרים שאתה מכיר.
הם התכוונו רק למקרים שבהם יש מה שייפול החוצהעמיר, ועל זה אמרו חכמים...
"חשוב תמיד לשמור על ראש פתוח, אך לא יותר מדי פתוח כי השכל עלול ליפול החוצה".