הסתכלות אישית על תערוכת מינכן בהקשר של רמקולים

[gayle]

שם נתקלנו, בין השאר, בהדגמת רמקולים חדשים (עדיין אפילו לא מופיעים באתר) של חברת Acapella Audio Arts הגרמנית, ששמם צֶ'צִ'ילְיָה (Cecilia, על שם הזמרת Cecilia Bartoli). הרמקולים האלה שונים מהמובילים האחרים בכך שהם משתמשים בטוויטרים יוֹניים (ion-plasma) ובשופרים, והבאס מופק ע"י שישה(!) וופרים בכל רמקול. הצליל הייה מבחינתי עוצר נשימה, אפילו בהקלטת מונו של מאריה קאלאס -- ואני שונא הקלטות מונו. מה שכתבתי לעצמי הייה שהמערכת הזו מעליבה -- גורמת לאחרות להישמע עלובות. ברור שאובייקטיבית זה לא נכון, ואולי לא יהייה נכון אפילו לגבי עצמי בשמיעה חוזרת, אם של אותם קטעים שהודגמו, ואם של הקטעים המוכרים לי (שלא שמענו אותם בהדגמה הזו).

מעניין מאוד. תודה על השיתוף!

נ.ב. שם הרמקול הוא Cellini ולא חושב שיש קשר לזמרת.
http://www.acapella.de/en/hornspeakers/cellini.php

 

[AK1]

נ.ב. שם הרמקול הוא Cellini ולא חושב שיש קשר לזמרת.
http://www.acapella.de/en/hornspeakers/cellini.php

בוא נגיד ששמעתי את נציג החברה אומר (אמנם בגרמנית) "צ'צ'ילייה", ומייד אחרי כן "צ'צ'ילייה בארטולי".

אולי דמיינתי, אבל כשכתבתי לו אחרי התערוכה בעניין הרמקול, תחת הכותרת "Cecilia the Speaker, not Bartoli the Singer", הוא לא תיקן אותי.

עמיר

נ.ב., גם לא בטוח שהרמקולים ששמעתי הייו כל כך גבוהים כמו הצ'ליני (1.70+ מ').