המערכת של AK1
- פותח הנושא AK1
- פורסם בתאריך
michael123
חבר משקיען
- הודעות
- 9,750
- מעורבות
- 1,439
- נקודות
- 113
"מקור חרא"
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
המשך #5:
הפטיפון
במשך שנים החזקתי פטיפון enrty-level בלבד:
עם הזמן התחלתי לרדת בהדרגה מהמנטאליות הנ"ל ולהבחין בעד כמה היא מופרכת, והתחלתי להרשות לעצמי ליהנות מוויניל, למרות שהאוטומאט שלי המשיך לצעוק "זה לא נכון! זה לא אמיתי! במציאות זה פחות יפה/מלא מזה!" וכו'
אבל ההנאה מוויניל היתה בכל זאת חלקית, ובאיזשהו שלב עלה בדעתי שייתכן שאחת הסיבות לכך היא שאני שומע תקליטים רק במערכות שאינן לגמרי לטעמי.
בהתחלה חשבתי רק לשפר את איכות הסאונד של תקליטים שאין בדיסקים או שהטראנספר לדיסק איום/עלוב במיוחד. בהמשך החלטתי לתת לוויניל הזדמנות רצינית ממש, לא רק עבור מיעוט התקליטים שהייה מדובר בו בהתחלה.
חבר המליץ לי על VPI. ראיתי שה-Classic 3 גם הייה Class A ב-Stereophile (כן, אני מסתכל גם על זה), וגם מחיר חו"ל שלו הייה רק $6,000 כשכל המתחרים שלו יקרים בהרבה, ושהמחיר כלל זרוע משובחת, שמחיר חו"ל שלה בנפרד היה $2,600, וכלל גם טבעת היקפית, מקבילה לזו שזיו פרלמן משווק עכשיו, שמחיר חו"ל שלה דאז הייה $700, ושנשמעה לי כמו רעיון מצויין וחשוב.
החבר הזה גם סידר לי עיסקה על ה-VPI במחיר שיכולתי לחיות איתו, ונוצרה הזדמנות (בעזרת יואל ו/או טומי, לא זוכר) לראש Clearaudio Titanium (רמה אחת מתחת ל-top של Clearaudio) גם במחיר קביל, אז החלטתי ללכת על זה, ולא הצטערתי.
למעשה, לא נראה לי שייש לפטיפון/זרוע האלה הזה הרבה מה להתבייש יחסית לדגמים היקרים בהרבה שמסתובבים (תרתי משמע) אצל חברים שלי...
מאז שידרגתי את הראש ל-Goldfinger Statement, שהוא ה-top של Clearaudio (שבחים לרן שביט!!!), אז בכלל...
עמיר
הפטיפון
במשך שנים החזקתי פטיפון enrty-level בלבד:
- Pro-Ject 1xpression Mk. 2
- ראש Grado Statement Platinum
- פונו סטייג' ל-MC, דגם Creek OBH-9, עם ספק כוח חיצוני OBH-2
- היצירה/הקלטה לא שווים מספיק כדי לטרוח/להשקיע בדיסק מקביל
- אין את זה בדיסק בכלל
- הטראנספר לדיסק איום/עלוב במיוחד
עם הזמן התחלתי לרדת בהדרגה מהמנטאליות הנ"ל ולהבחין בעד כמה היא מופרכת, והתחלתי להרשות לעצמי ליהנות מוויניל, למרות שהאוטומאט שלי המשיך לצעוק "זה לא נכון! זה לא אמיתי! במציאות זה פחות יפה/מלא מזה!" וכו'
אבל ההנאה מוויניל היתה בכל זאת חלקית, ובאיזשהו שלב עלה בדעתי שייתכן שאחת הסיבות לכך היא שאני שומע תקליטים רק במערכות שאינן לגמרי לטעמי.
בהתחלה חשבתי רק לשפר את איכות הסאונד של תקליטים שאין בדיסקים או שהטראנספר לדיסק איום/עלוב במיוחד. בהמשך החלטתי לתת לוויניל הזדמנות רצינית ממש, לא רק עבור מיעוט התקליטים שהייה מדובר בו בהתחלה.
חבר המליץ לי על VPI. ראיתי שה-Classic 3 גם הייה Class A ב-Stereophile (כן, אני מסתכל גם על זה), וגם מחיר חו"ל שלו הייה רק $6,000 כשכל המתחרים שלו יקרים בהרבה, ושהמחיר כלל זרוע משובחת, שמחיר חו"ל שלה בנפרד היה $2,600, וכלל גם טבעת היקפית, מקבילה לזו שזיו פרלמן משווק עכשיו, שמחיר חו"ל שלה דאז הייה $700, ושנשמעה לי כמו רעיון מצויין וחשוב.
החבר הזה גם סידר לי עיסקה על ה-VPI במחיר שיכולתי לחיות איתו, ונוצרה הזדמנות (בעזרת יואל ו/או טומי, לא זוכר) לראש Clearaudio Titanium (רמה אחת מתחת ל-top של Clearaudio) גם במחיר קביל, אז החלטתי ללכת על זה, ולא הצטערתי.
למעשה, לא נראה לי שייש לפטיפון/זרוע האלה הזה הרבה מה להתבייש יחסית לדגמים היקרים בהרבה שמסתובבים (תרתי משמע) אצל חברים שלי...
מאז שידרגתי את הראש ל-Goldfinger Statement, שהוא ה-top של Clearaudio (שבחים לרן שביט!!!), אז בכלל...
עמיר
נערך לאחרונה ב:
arye.gur
חבר משקיען
- הודעות
- 2,592
- מעורבות
- 882
- נקודות
- 113
מאחר ואתה מוכר ציוד, לא הייתי קונה ממך בקלות מושגים לגבי מה זה "ציוד אמיתי" ומה לא, בייחוד שאת הציוד "הלא אמיתי" לשיטתך, אתה לא מוכר.
אני לא מתווכח לגבי הציוד של עמיר ואני נהנה מאוד לקרוא את מה שהוא כותב על הציוד שלו, מה שטענתי הוא עניין לסמנטיקה. אם בבדיקה אדם מחליף אלקטרוניקה על אותם הרמקולים, אז הסיפור הוא סיפור של אלקטרוניקה. ואם בחיבור של מקור מסוים הרמקולים הופכים לנפלאים, יתכן שעם אותו המקור הרבה רמקולים אחרים היו נשמעים נפלא. דווקא הקטע הספציפי הזה שעמיר מתאר, מוכיח היטב את חשיבות המקור.
אריה
מותר לשאול מה גרם לשינוי? איכות המערכת?
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
לדעתי, זו חשיבה עקומה/הפוכה: זה לא שהמקור "הופך" את הרמקולים לנפלאים -- או שהם כאלה או שהם לא (או כל דבר באמצע).
אז אולי מספיק עם ההיגיון העקום?
ועם הקטיגוריזאציה חסרת התועלת/טעם לסיפור כזה או אחר?
מה זה משנה??
בכל מקרה טריוויאלי ש:
- הרבה רמקולים אחרים הם נפלאים
- הרבה אלקטרוניקות אחרות הן נפלאות
- המקור בהחלט חשוב
עמיר
נערך לאחרונה ב:
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
הוספתי
Martin Logan
אוהב את התחום
- הודעות
- 270
- מעורבות
- 26
- נקודות
- 28
עמיר,
אני אישית שמח מאוד על הצעד הזה מקווה שהוא נכון וטוב לך, חלק מהתגובות מראות שיצא משהו חיובי מכך, שאפו לנמר על התפקיד של ראובן בר יותם.
אני אשמח אם תרחיב יותר על כל עניין החדר הרצפה הצפה והטיפול. הבטחות צריך לקיים
אני אישית שמח מאוד על הצעד הזה מקווה שהוא נכון וטוב לך, חלק מהתגובות מראות שיצא משהו חיובי מכך, שאפו לנמר על התפקיד של ראובן בר יותם.
אני אשמח אם תרחיב יותר על כל עניין החדר הרצפה הצפה והטיפול. הבטחות צריך לקיים
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
המשך #6:
הבידוד האקוסטי.
כבר מתחילת ימי כאודיופיל הייו לי בעיות עם שכנים.
זה התחיל בדירות שכורות -- שכנה מאותה קומה שהייתה חובטת לי על תריסי המרפסת -- ובדירה שכורה אחרת שכן שהייה דופק עם מטאטא על התקרה שלו / הרצפה שלי.
כשעברתי לדירה משלי כבר עשיתי בידוד אקוסטי ניכר לחדר מוסיקה ייעודי -- משטחים דמויי זפת על הרצפה, שעליהם קרשים ושטיח מקיר לקיר, חלונות בעובי 10 מ"מ, קיר גבס עם צמר סלעים בקיר של חדר המדרגות, ותקרה מונמכת עם צמר סלעים. עדיין הייו לפעמים תלונות מהשכנים, במיוחד מהשכן מלמטה.
רק אנקדוטה משעשעת בקשר לבידוד ההוא -- לא הייתה לגמרי משעשעת בזמנו -- הזמנתי איזשהו מומחה לאקוסטיקה לצורך ייעוץ. הוא בא, מדד כמה רעש מגיע לשכנים כשהמערכת מנגנת את הרקוויאם של Verdi בפול ווליום, הסתכל, חשב, ושאל "מה לדעתך כדאי לעשות?"
כשאשתי התעקשה שצריך לעבור לדירה גדולה יותר, הוסכם שאחד הקריטריונים הראשיים לבחירה יהייה חדר גדול ככל האפשר, שיישמש כחדר מוסיקה ייעודי, וגם החלטתי שלא עוד בעיות עם שכנים -- שהפעם הבידוד האקוסטי יהייה ממש רציני.
הסתובבנו בלא מעט דירות עד שהגענו לאחת ששפכה לי חיוך גדול על הפרצוף כבר ברגע שנכנסנו. הייה סלון ענק -- יחסית לסטנדארט של עד אז של 25 מ"ר לכל היותר -- ומאוד מואר -- חלק ממנו הייה במקור מרפסת ששברו את הקיר בינה לבין החדר. זו הייתה מרפסת "קונזולית" -- כזו שבולטת החוצה יחסית למבנה עצמו, מה שהתברר כבעייתי אחר כך, כי אי אפשר להעמיס משקל גדול באיזור הזה.
את הייעוץ לעניין הבידוד האקוסטי -- בידוד רעשים מהחדר החוצה ומהחוץ פנימה -- הפקדתי בידי יואב שדמה, שהביא איתו מומחה רציני בשם יונתן שפר, דוקטור להנדסה אקוסטית.
עם זאת, בסופו של דבר, את עניין התכנון האקוסטי -- שיפור הסאונד המתקבל מהמערכת -- לא הפקדתי בידיהם, כיוון שהם דרשו להשאיר את הקירות חשופים להוספת חומרים אקוסטיים בהמשך, ולי לא הייתה ברירה אלא למקם על הקירות דיסקים ותקליטים וספרים, שלא הייה לי מקום אחר עבורם. הם גם התנגדו לקונספט של קירות צדדיים לא מקבילים (שעם חומרים ארוסטיים על הקירות אכן אינו נחוץ).
את המיפרט שהם סיפקו ביצע קבלן מאוד מומלץ לנושא בשם אלון פורת (קבלן השיפוץ של שאר הבית הייה מישהו מומלץ אחר).
בהמשך הצטרף לייעוץ ועזר בהרבה דברים חשובים ומועילים גם @ברקצ "שלנו", שהוא אדריכל רציני.
המיפרט הראשוני של שדמה ושו"ת כלל שימוש בחומרים וכמויות שהיו יוצרים עומסים בלתי-קבילים על המבנה, כולל למשל בלוקים 22 ממולאים מלט. בהתייעצות עם קונסטרוקטורית, נבנתה קורת חיזוק מתחת לרצפת החדר, וכן הוקטנו משקלי וכמויות החומרים.
אני לא יכול לצטט כאן את המפרט במלואו -- זה יהייה בלתי הוגן בעליל כלפי יואב שדמה ויאפשר לעקוף אותו בלי לשלם על שירותיו.
הרצפה הצפה מוקמה על גומיות מיוחדות עם מילוי של צמר סלעים ושכבות מעץ ספציפי עם חומר מבודד ביניהן, ועל כל זה פרקט מעץ גושני, ולפי המלצת גורם אחר, בציפוי שמן, לא לכה.
הבידוד בקירות כלל שכבות גבס מודבקות זו לזו בדבק אקוסטי מיוחד שמגדיל בעליל את יכולות הבידוד שלהן, שכבת צמר סלעים, אוויר(!) ושוב שכבות גבס כנ"ל.
הטיפול בתקרה כלל תלייה של קונסטרוקצייה על התקרה הקיימת בצורה מיוחדת, ושימוש בצמר סלעים ובגבס.
חלונות כפולים -- חלון על הקיר הפנימי וחלון על הקיר החיצוני -- עם זגוגיות עבות (באיזור 20 מ"מ פלוס/מינוס) -- עם פרופילים מתאימים.
דלתות אקוסטיות שהוזמנו במיוחד -- משקלן גדול מכדי שקירות גבס יוכלו לשאת אותן -- דרשו הקמת קורות פלדה בין הרצפה לתקרה.
מבחוץ העסק נראה קצת כמו ממ"ד -- זו הטעות המקובלת כמעט על כל באי הבית
רק שממ"ד לא אמור להיות עם קירות גבס...
בנוסף, כל חור בקיר, לצורך חשמל, או הברגים שמחזיקים את המזגן, או לכל עניין אחר -- נאטם בחומר אקוסטי מיוחד.
אני מקפיד שהדלת תהייה סגורה כל זמן שאני שומע מוסיקה, ובכל הזדמנות שייש צורך לפתוח את הדלת, אני מחליש או עוצר את המוסיקה -- לא רוצה עוד בעיות עם השכנים.
התוצאות:
המימדים המקוריים: האורך 6.90, רוחב 5.40 -- שטח כ-37 מ"ר -- ומשהו שלא שמתי לב אליו -- והגובה רק 2.63.
המימדים הסופיים: האורך כ-6.30, רוחב החדר בצד של הרמקולים הוא 4.70 ובצד השני 5 מ' (הקירות הצדדיים בכוונה לא מקבילים)-- שטח כ-30.5 מ"ר -- והגובה רק כ-2.35.
לקבלת סדר גודל של שיעור הנמכת התקרה:
לקבלת סדר גודל של שיעור הגבהת הרצפה:
דוגמה של חלונות כפולים:
זהו, עד כאן לעניין הבידוד האקוסטי
עמיר
הבידוד האקוסטי.
כבר מתחילת ימי כאודיופיל הייו לי בעיות עם שכנים.
זה התחיל בדירות שכורות -- שכנה מאותה קומה שהייתה חובטת לי על תריסי המרפסת -- ובדירה שכורה אחרת שכן שהייה דופק עם מטאטא על התקרה שלו / הרצפה שלי.
כשעברתי לדירה משלי כבר עשיתי בידוד אקוסטי ניכר לחדר מוסיקה ייעודי -- משטחים דמויי זפת על הרצפה, שעליהם קרשים ושטיח מקיר לקיר, חלונות בעובי 10 מ"מ, קיר גבס עם צמר סלעים בקיר של חדר המדרגות, ותקרה מונמכת עם צמר סלעים. עדיין הייו לפעמים תלונות מהשכנים, במיוחד מהשכן מלמטה.
רק אנקדוטה משעשעת בקשר לבידוד ההוא -- לא הייתה לגמרי משעשעת בזמנו -- הזמנתי איזשהו מומחה לאקוסטיקה לצורך ייעוץ. הוא בא, מדד כמה רעש מגיע לשכנים כשהמערכת מנגנת את הרקוויאם של Verdi בפול ווליום, הסתכל, חשב, ושאל "מה לדעתך כדאי לעשות?"
כשאשתי התעקשה שצריך לעבור לדירה גדולה יותר, הוסכם שאחד הקריטריונים הראשיים לבחירה יהייה חדר גדול ככל האפשר, שיישמש כחדר מוסיקה ייעודי, וגם החלטתי שלא עוד בעיות עם שכנים -- שהפעם הבידוד האקוסטי יהייה ממש רציני.
הסתובבנו בלא מעט דירות עד שהגענו לאחת ששפכה לי חיוך גדול על הפרצוף כבר ברגע שנכנסנו. הייה סלון ענק -- יחסית לסטנדארט של עד אז של 25 מ"ר לכל היותר -- ומאוד מואר -- חלק ממנו הייה במקור מרפסת ששברו את הקיר בינה לבין החדר. זו הייתה מרפסת "קונזולית" -- כזו שבולטת החוצה יחסית למבנה עצמו, מה שהתברר כבעייתי אחר כך, כי אי אפשר להעמיס משקל גדול באיזור הזה.
את הייעוץ לעניין הבידוד האקוסטי -- בידוד רעשים מהחדר החוצה ומהחוץ פנימה -- הפקדתי בידי יואב שדמה, שהביא איתו מומחה רציני בשם יונתן שפר, דוקטור להנדסה אקוסטית.
עם זאת, בסופו של דבר, את עניין התכנון האקוסטי -- שיפור הסאונד המתקבל מהמערכת -- לא הפקדתי בידיהם, כיוון שהם דרשו להשאיר את הקירות חשופים להוספת חומרים אקוסטיים בהמשך, ולי לא הייתה ברירה אלא למקם על הקירות דיסקים ותקליטים וספרים, שלא הייה לי מקום אחר עבורם. הם גם התנגדו לקונספט של קירות צדדיים לא מקבילים (שעם חומרים ארוסטיים על הקירות אכן אינו נחוץ).
את המיפרט שהם סיפקו ביצע קבלן מאוד מומלץ לנושא בשם אלון פורת (קבלן השיפוץ של שאר הבית הייה מישהו מומלץ אחר).
בהמשך הצטרף לייעוץ ועזר בהרבה דברים חשובים ומועילים גם @ברקצ "שלנו", שהוא אדריכל רציני.
המיפרט הראשוני של שדמה ושו"ת כלל שימוש בחומרים וכמויות שהיו יוצרים עומסים בלתי-קבילים על המבנה, כולל למשל בלוקים 22 ממולאים מלט. בהתייעצות עם קונסטרוקטורית, נבנתה קורת חיזוק מתחת לרצפת החדר, וכן הוקטנו משקלי וכמויות החומרים.
אני לא יכול לצטט כאן את המפרט במלואו -- זה יהייה בלתי הוגן בעליל כלפי יואב שדמה ויאפשר לעקוף אותו בלי לשלם על שירותיו.
הרצפה הצפה מוקמה על גומיות מיוחדות עם מילוי של צמר סלעים ושכבות מעץ ספציפי עם חומר מבודד ביניהן, ועל כל זה פרקט מעץ גושני, ולפי המלצת גורם אחר, בציפוי שמן, לא לכה.
הבידוד בקירות כלל שכבות גבס מודבקות זו לזו בדבק אקוסטי מיוחד שמגדיל בעליל את יכולות הבידוד שלהן, שכבת צמר סלעים, אוויר(!) ושוב שכבות גבס כנ"ל.
הטיפול בתקרה כלל תלייה של קונסטרוקצייה על התקרה הקיימת בצורה מיוחדת, ושימוש בצמר סלעים ובגבס.
חלונות כפולים -- חלון על הקיר הפנימי וחלון על הקיר החיצוני -- עם זגוגיות עבות (באיזור 20 מ"מ פלוס/מינוס) -- עם פרופילים מתאימים.
דלתות אקוסטיות שהוזמנו במיוחד -- משקלן גדול מכדי שקירות גבס יוכלו לשאת אותן -- דרשו הקמת קורות פלדה בין הרצפה לתקרה.
מבחוץ העסק נראה קצת כמו ממ"ד -- זו הטעות המקובלת כמעט על כל באי הבית
רק שממ"ד לא אמור להיות עם קירות גבס...
בנוסף, כל חור בקיר, לצורך חשמל, או הברגים שמחזיקים את המזגן, או לכל עניין אחר -- נאטם בחומר אקוסטי מיוחד.
אני מקפיד שהדלת תהייה סגורה כל זמן שאני שומע מוסיקה, ובכל הזדמנות שייש צורך לפתוח את הדלת, אני מחליש או עוצר את המוסיקה -- לא רוצה עוד בעיות עם השכנים.
התוצאות:
המימדים המקוריים: האורך 6.90, רוחב 5.40 -- שטח כ-37 מ"ר -- ומשהו שלא שמתי לב אליו -- והגובה רק 2.63.
המימדים הסופיים: האורך כ-6.30, רוחב החדר בצד של הרמקולים הוא 4.70 ובצד השני 5 מ' (הקירות הצדדיים בכוונה לא מקבילים)-- שטח כ-30.5 מ"ר -- והגובה רק כ-2.35.
- אפשר לשמוע מוסיקה בקולי קולות בלי שיישמעו כלום בתוך הביית
- אני מקווה שזה כך גם לשכנים למעלה/למטה ובחדר המדרגות וכן לכיוון הרחוב.
אין לי הוכחה, אבל לפחות לא היו תלונות - רעש מאוד חזק בחוץ, כמו סירנות של אמבולאנסים, כן חודר פנימה.
רעש של אזעקות מפני טילים נראה לי שלא... - בניסוי חדפעמי של הפעלת סאב בעוצמה מטורפת, אשתי נזעקה ואמרה שהביית רועד, אז כנראה לזה זה לא מספיק טוב
לקבלת סדר גודל של שיעור הנמכת התקרה:
לקבלת סדר גודל של שיעור הגבהת הרצפה:
דוגמה של חלונות כפולים:
זהו, עד כאן לעניין הבידוד האקוסטי
עמיר
תמונות מצורפות
נערך לאחרונה ב:
Adiel
אוהב את התחום
- הודעות
- 178
- מעורבות
- 52
- נקודות
- 28
זה עסק לא זול בכלל, אבל משתלם!עמיר ביצעת את מה שאני מתכנן המון המון זמן
שפו
שמעתי אצל עמיר את הדיסק הזה בקולי קולות ב-23:00 בלילה ואף אחד לא צייץ
:
אם המקור לא טוב או אינטרקונקט
בא מתחנה מרכזית הסינגל בדרך
מוגבר פעמיים התוצאה חרא
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
רק מלראות את התמונה קשה לדמיין כמה רעש הדיסק הזה יכול לעשות, עם מקהלה צורחת ותזמורת ענק בקולי קולות עם פיקולו שורק מלמעלה וטימפאני ותוף באס חובטים מלמטה.זה עסק לא זול בכלל, אבל משתלם!
שמעתי אצל עמיר את הדיסק הזה בקולי קולות ב-23:00 בלילה ואף אחד לא צייץ
אבל האפשרות קיימת שמישהו כן ציפצף, והרעש כיסה אותו, או שהבידוד לא נתן לציפצוף לעבור
עמיר
michael123
חבר משקיען
- הודעות
- 9,750
- מעורבות
- 1,439
- נקודות
- 113
אם המקור לא טוב או אינטרקונקט
בא מתחנה מרכזית הסינגל בדרך
מוגבר פעמיים התוצאה חרא
אני הבנתי יש שם אחלה חנות אלקטרוניקה בתחנה מרכזית
joda5
חבר משקיען
- הודעות
- 1,087
- מעורבות
- 120
- נקודות
- 63
שבוע טוב האם יואיל האיש לתת קצת אור. או שמע או מכיר? את קליר אודיו קונצרטו wood v2?המשך #5:
הפטיפון
במשך שנים החזקתי פטיפון enrty-level בלבד:
וגם זה רק כדי לנגן את מעט התקליטים שאותם השארתי לאחר המעבר לדיסקים, מהסיבות הבאות:
- Pro-Ject 1xpression Mk. 2
- ראש Grado Statement Platinum
- פונו סטייג' ל-MC, דגם Creek OBH-9, עם ספק כוח חיצוני OBH-2
וגם הייתי במנטאליות של דיוק/נכונות וכו', ותקליטים אולי נשמעים יפה -- אולי יפה יותר מהמציאות -- אבל מכילים עיוותים אינהרנטיים כחלק מהכנתם, וזה לא לעניין מבחינתי. בתחילת ימי ב-DTOWN אפילו כתבתי על זה שירשור שנוי-במחלוקת, שאני עומד מאחרי תכניו עד היום
- היצירה/הקלטה לא שווים מספיק כדי לטרוח/להשקיע בדיסק מקביל
- אין את זה בדיסק בכלל
- הטראנספר לדיסק איום/עלוב במיוחד
עם הזמן התחלתי לרדת בהדרגה מהמנטאליות הנ"ל ולהבחין בעד כמה היא מופרכת, והתחלתי להרשות לעצמי ליהנות מוויניל, למרות שהאוטומאט שלי המשיך לצעוק "זה לא נכון! זה לא אמיתי! במציאות זה פחות יפה/מלא מזה!" וכו'
אבל ההנאה מוויניל היתה בכל זאת חלקית, ובאיזשהו שלב עלה בדעתי שייתכן שאחת הסיבות לכך היא שאני שומע תקליטים רק במערכות שאינן לגמרי לטעמי.
בהתחלה חשבתי רק לשפר את איכות הסאונד של תקליטים שאין בדיסקים או שהטראנספר לדיסק איום/עלוב במיוחד. בהמשך החלטתי לתת לוויניל הזדמנות רצינית ממש, לא רק עבור מיעוט התקליטים שהייה מדובר בו בהתחלה.
חבר המליץ לי על VPI. ראיתי שה-Classic 3 גם הייה Class A ב-Stereophile (כן, אני מסתכל גם על זה), וגם מחיר חו"ל שלו הייה רק $6,000 כשכל המתחרים שלו יקרים בהרבה, ושהמחיר כלל זרוע משובחת, שמחיר חו"ל שלה בנפרד היה $2,600, וכלל גם טבעת היקפית, מקבילה לזו שזיו פרלמן משווק עכשיו, שמחיר חו"ל שלה דאז הייה $700, ושנשמעה לי כמו רעיון מצויין וחשוב.
החבר הזה גם סידר לי עיסקה על ה-VPI במחיר שיכולתי לחיות איתו, ונוצרה הזדמנות (בעזרת יואל ו/או טומי, לא זוכר) לראש Clearaudio Titanium (רמה אחת מתחת ל-top של Clearaudio) גם במחיר קביל, אז החלטתי ללכת על זה, ולא הצטערתי.
למעשה, לא נראה לי שייש לפטיפון/זרוע האלה הזה הרבה מה להתבייש יחסית לדגמים היקרים בהרבה שמסתובבים (תרתי משמע) אצל חברים שלי...
מאז שידרגתי את הראש ל-Goldfinger Statement, שהוא ה-top של Clearaudio (שבחים לרן שביט!!!), אז בכלל...
עמיר
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113
המשך #7:
על הקירות הלא-מקבילים ועל העמדת הרמקולים בחדר.
זה פוסט מאוד טכני, ומי שאין לו עניין ספציפי באחד מהדברים הנ"ל ו/או כוח/גישה לדברים טכנים, אולי עדיף לדלג...
כפי שאמור להיות צפוי למי שמתחיל להכיר אותי, הנטייה הטבעית שלי היא כמובן לערוך תרשים בקנה מידה מדוייק עם הסברים מפורטים בגוף הסרט, אבל ברור לי שאם הייתי מחכה שתהייה לי סבלנות/השראה לזה, תרשים לא יהייה לנו, אז הנה משהו ידני ופרימיטיבי, ממש לא בקנה מידה
ראשית -- מה הסיפור של קירות לא מקבילים?
מה שקורה הוא שבחדרים עם קירות מקבילים נוצרים גלים עומדים בגלל ההחזרות בין הקירות.
אם אני זוכר נכון, המרחק בין הקירות הוא מחצית אורך הגל הבסיסי, וכמוכן יש כמובן את ההרמוניות שלו (הכפלות תדר == חלוקת אורך הגל -- במספרים שלמים).
אותו דבר קורה כמובן בין הרצפה לתקרה.
זה לא טוב לנו, כי זה אומר שהתדרים במוסיקה בעלי אורכי הגל האלה, כולל אלה של ההרמוניות, יודגשו מעבר לפרופורציות שלהם, וגם ימשיכו להדהד אחרי תום זמנם. לא ממש רצוי.
אם הקירות לא מקבילים, עדיין נוצרים גלים עומדים בחדר -- התופעה לכשעצמה היא בלתי נמנעת -- אבל לא בצורה פשוטה שכזו, אלא רק בצורות מורכבות יותר, שכוללות החזרה אחת או יותר, וכיוון שהחזרות אומרות בליעה חלקית ופיזור חלקי, נובע שנגרמת החלשת עוצמתם של הגלים האלה, מה שכן טוב לנו
לכן עדיף שהקירות לא יהייו מקבילים, והמידה המינימאלית הנדרשת לצורך הקטנת הגלים העומדים היא זווית של 3 מעלות בין הקירות.
מטעמי סימטרייה, העדפתי להטות את שני הקירות הצדדיים במעלה וחצי (יוצא 3 מעלות בין הקירות), וכדי שהקיר האחורי לא יהייה מקביל לקידמי, חילקתי אותו לשני משטחים, שכל אחד מוטה בזווית של 3 מעלות יחסית לקידמי.
את הדברים האלה ניתן לראות בקירבת תחתית התרשים:
שנית, בעניין העמדת הרמקולים.
כללי אצבע -- בעיקר האצבע השלישית -- אומרים שנקודות התחלה טובה לתהליך מיקום הרמקולים והמאזין בחדר מקיימות את התנאים הבאים:
התוכנה קצת הסתבכה כשהוספתי לה את עניין הקירות הלא-מקבילים, והדברים שם לא מוגדרים היטב (לא אכנס לפירוט), אבל יצא מה שיצא, מיקמתי לפי זה, שזה כאמור הצעות לנקודות התחלה לתהליך שאמור להימשך לפי האוזן, אבל משם התעצלתי -- בשנים האחרונות פיתחתי לא רק סתם עצלנות אלא ממש סוג של אלרגייה וחוסר סבלנות לטסטים שלפעמים צריך לעשות באודיו.
אבל גם כפי שזה, גם אם זה לא באמת אופטימאלי עד הסוף, זה לא ממש רע.
באיזשהו שלב ניסיתי לקרב את הרמקולים הקדמיים לפינות, במטרה לנסות לקבל יותר באס, מה שהצליח, אבל הרבה מהדינאמיות והמרחביות והכיף הלכו לאיבוד, אז החזרתי למקומות המסומנים (על המילימטר) ושם זה נשאר - בינתיים(?)
הזמנתי מיקרופון ותוכנה למדידת חדרים -- בתקווה שאצליח לברר איך להשתמש בהם -- ואולי אז יהייה לי יותר כוח לשחק עם המיקומים.
ואולי גם אז לא.
עמיר
על הקירות הלא-מקבילים ועל העמדת הרמקולים בחדר.
זה פוסט מאוד טכני, ומי שאין לו עניין ספציפי באחד מהדברים הנ"ל ו/או כוח/גישה לדברים טכנים, אולי עדיף לדלג...
כפי שאמור להיות צפוי למי שמתחיל להכיר אותי, הנטייה הטבעית שלי היא כמובן לערוך תרשים בקנה מידה מדוייק עם הסברים מפורטים בגוף הסרט, אבל ברור לי שאם הייתי מחכה שתהייה לי סבלנות/השראה לזה, תרשים לא יהייה לנו, אז הנה משהו ידני ופרימיטיבי, ממש לא בקנה מידה
ראשית -- מה הסיפור של קירות לא מקבילים?
מה שקורה הוא שבחדרים עם קירות מקבילים נוצרים גלים עומדים בגלל ההחזרות בין הקירות.
אם אני זוכר נכון, המרחק בין הקירות הוא מחצית אורך הגל הבסיסי, וכמוכן יש כמובן את ההרמוניות שלו (הכפלות תדר == חלוקת אורך הגל -- במספרים שלמים).
אותו דבר קורה כמובן בין הרצפה לתקרה.
זה לא טוב לנו, כי זה אומר שהתדרים במוסיקה בעלי אורכי הגל האלה, כולל אלה של ההרמוניות, יודגשו מעבר לפרופורציות שלהם, וגם ימשיכו להדהד אחרי תום זמנם. לא ממש רצוי.
אם הקירות לא מקבילים, עדיין נוצרים גלים עומדים בחדר -- התופעה לכשעצמה היא בלתי נמנעת -- אבל לא בצורה פשוטה שכזו, אלא רק בצורות מורכבות יותר, שכוללות החזרה אחת או יותר, וכיוון שהחזרות אומרות בליעה חלקית ופיזור חלקי, נובע שנגרמת החלשת עוצמתם של הגלים האלה, מה שכן טוב לנו
לכן עדיף שהקירות לא יהייו מקבילים, והמידה המינימאלית הנדרשת לצורך הקטנת הגלים העומדים היא זווית של 3 מעלות בין הקירות.
מטעמי סימטרייה, העדפתי להטות את שני הקירות הצדדיים במעלה וחצי (יוצא 3 מעלות בין הקירות), וכדי שהקיר האחורי לא יהייה מקביל לקידמי, חילקתי אותו לשני משטחים, שכל אחד מוטה בזווית של 3 מעלות יחסית לקידמי.
את הדברים האלה ניתן לראות בקירבת תחתית התרשים:
שנית, בעניין העמדת הרמקולים.
כללי אצבע -- בעיקר האצבע השלישית -- אומרים שנקודות התחלה טובה לתהליך מיקום הרמקולים והמאזין בחדר מקיימות את התנאים הבאים:
- המשולש שקודקודיו הם הרמקול הקדמי השמאלי (FL), הרמקול הקדמי הימני (FR) והמאזין צריך להיות שווה צלעות (המאזין רואה את שני הרמקולים הקדמיים בזווית של 60 מעלות)
- הרמקולים הקדמיים יושבים על חלוקה איזוגית של אורך החדר (1/3, 1/5, 1/7 וכו'). אני בחרתי ב-1/3
- הרמקולים הקדמיים יושבים על חלוקה איזוגית של רוחב החדר. אני בחרתי ב-1/5
- המאזין יושב באמצע רוחב החדר, על חלוקה איזוגית של אורך החדר, אני בחרתי ב-1/5
- המאזין רואה את הרמקול האחורי השמאלי (RL) ואת הרמקול האחורי הימני (RR) בזווית של 110 מעלות יחסית לקו של הסתכלות ישר קדימה
- המרחק בין המאזין לסנטר (C) שווה למרחק בין המאזין לבין כל אחד מהרמקולים הקדמיים. לכן הסנטר לא על אותו קו ישר כמו הקדמיים אלא על אותו מעגל שמרכזו במאזין
- רצוי שגם המרחק בין המאזין לבין כל אחד מהרמקולים האחוריים יהייה שווה למרחק בין המאזין לבין כל אחד מהרמקולים הקדמיים, אבל בדרך כלל זה לא מסתדר בצורה טובה עם שאר התנאים, במיוחד כשהרמקולים הקדמיים ממוקמים על הצד הצר של החדר.
התוכנה קצת הסתבכה כשהוספתי לה את עניין הקירות הלא-מקבילים, והדברים שם לא מוגדרים היטב (לא אכנס לפירוט), אבל יצא מה שיצא, מיקמתי לפי זה, שזה כאמור הצעות לנקודות התחלה לתהליך שאמור להימשך לפי האוזן, אבל משם התעצלתי -- בשנים האחרונות פיתחתי לא רק סתם עצלנות אלא ממש סוג של אלרגייה וחוסר סבלנות לטסטים שלפעמים צריך לעשות באודיו.
אבל גם כפי שזה, גם אם זה לא באמת אופטימאלי עד הסוף, זה לא ממש רע.
באיזשהו שלב ניסיתי לקרב את הרמקולים הקדמיים לפינות, במטרה לנסות לקבל יותר באס, מה שהצליח, אבל הרבה מהדינאמיות והמרחביות והכיף הלכו לאיבוד, אז החזרתי למקומות המסומנים (על המילימטר) ושם זה נשאר - בינתיים(?)
הזמנתי מיקרופון ותוכנה למדידת חדרים -- בתקווה שאצליח לברר איך להשתמש בהם -- ואולי אז יהייה לי יותר כוח לשחק עם המיקומים.
ואולי גם אז לא.
עמיר
תמונות מצורפות
נערך לאחרונה ב:
AK1
חבר משקיען
- הודעות
- 11,926
- מעורבות
- 2,941
- נקודות
- 113