כפי שכתבתי קודם, אין "טיפול אקוסטי" מעבר למשולשים בפינות.הגובה הזה בגלל הנמכת התקרה בעבור טיפול אקוסטי?
נשמח לפירוט ככל הניתן על הטיפול האקוסטי.
בלי קשר למה מרשים ולמה לא , לפעמים מפתיע אותי איך שאנשים משקיעים הון תועפות בשיפור המערכות שלהם, אבל בכלל לא מתעסקים באיזו גירסה טובה מבחינת איכות סאונד יש למוסיקה שהם אוהבים.אני מבקש לציין עובדה שמשכה את תשומת ליבי מיד ..
(אני אישית פחות מתרשם מקופסות וברזלים (בלי קשר למערכת שלך ספציפית ) )
מה שבאמת הרשים אותי זה אוסף המוסיקה שלך .
מזמן לא ראיתי בארץ אוסף בגדול ובהיקף כזה .
שאפו שאפו שאפו .
זה עניין של אישיות עמיר.בלי קשר למה מרשים ולמה לא , לפעמים מפתיע אותי איך שאנשים משקיעים הון תועפות בשיפור המערכות שלהם, אבל בכלל לא מתעסקים באיזו גירסה טובה מבחינת איכות סאונד יש למוסיקה שהם אוהבים.
אני מוכן להשקיע הרבה כסף -- וגם הרבה טירחה -- בלמצוא גירסאות טובות יותר למוסיקה שאני אוהב, וייש ביצועים שקניתי שוב ושוב, בתקווה לשפר עוד איזה אפסילון באיכות הסאונד. כל מיני גירסאות יפאניות לדיסקים והדפסות מוקדמות של תקליטים...
רק לפרפורציה, לא מזמן קניתי באיזושהי מכירה 55 תקליטים קלאסיים ב-250 ש"ח, ביניהם כמה "מציאות".
באותו יום עצמו, הזמנתי ב-eBay דיסק שניסיתי להשיג אותו קדם, ללא הצלחה, במשך יותר משנה -- SACD מתוצרת החברה הסופר-יקרנית Esoteric -- של הקלטה שהייתה לי אותה כבר ב-CD רגיל של סוני. ב-72 הדיסק ועוד איזה $10 המישלוח, מתקבל דיסק אחד במחיר 50+ תקליטים...
והדבר המעצבן הוא שבגירסת ה-SACD, גם הקריינות וגם השירה הם בגרמנית, בעוד שב-CD הם הייו באנגלית.
ומילא שהשפה פחות מובנת/נחמדה -- הבעייה היא שבהקלטה של הקטעים המושרים שהוקלטו מחדש בגרמנית, איכות הביצוע נמוכה יותר, לעזאזל
ככה זה כשרודפים אחרי הזנב...
עמיר
בלי קשר למה מרשים ולמה לא , לפעמים מפתיע אותי איך שאנשים משקיעים הון תועפות בשיפור המערכות שלהם, אבל בכלל לא מתעסקים באיזו גירסה טובה מבחינת איכות סאונד יש למוסיקה שהם אוהבים.
אני מוכן להשקיע הרבה כסף -- וגם הרבה טירחה -- בלמצוא גירסאות טובות יותר למוסיקה שאני אוהב, וייש ביצועים שקניתי שוב ושוב, בתקווה לשפר עוד איזה אפסילון באיכות הסאונד. כל מיני גירסאות יפאניות לדיסקים והדפסות מוקדמות של תקליטים...
רק לפרפורציה, לא מזמן קניתי באיזושהי מכירה 55 תקליטים קלאסיים ב-250 ש"ח, ביניהם כמה "מציאות".
באותו יום עצמו, הזמנתי ב-eBay דיסק שניסיתי להשיג אותו קדם, ללא הצלחה, במשך יותר משנה -- SACD מתוצרת החברה הסופר-יקרנית Esoteric -- של הקלטה שהייתה לי אותה כבר ב-CD רגיל של סוני. ב-72 הדיסק ועוד איזה $10 המישלוח, מתקבל דיסק אחד במחיר 50+ תקליטים...
והדבר המעצבן הוא שבגירסת ה-SACD, גם הקריינות וגם השירה הם בגרמנית, בעוד שב-CD הם הייו באנגלית.
ומילא שהשפה פחות מובנת/נחמדה -- הבעייה היא שבהקלטה של הקטעים המושרים שהוקלטו מחדש בגרמנית, איכות הביצוע נמוכה יותר, לעזאזל
ככה זה כשרודפים אחרי הזנב...
עמיר
עדיף לא להקשיב לשתיהןולכן אני חושב שאתה בין האודיופילים היותר רציניים פה .
אני מכיר לא מעט חברים שכותבים פה .. שומעים את אותם הקטעים ... משקיעים אין סוף בציוד
אבל הם לא יודעים להבדיל בין דיאנה קרל לפטרישה ברבר .
כן -- כתבתי על זה כאן כמה פעמים, שעברתי שינוי מהותי בצורת ההאזנה -- מלרוץ אחרי הצליל ה"נכון" / "אמיתי" / "ריאליסטי" וכוי"ב, להבין שהמירוץ הזה מופרך מבסיסו, ולו רק מפני שכמעט שאין הקלטות שבכלל מנסות לשמר את הצליל בצורה המתאימה -- וכלה במעבר לחיפוש אחרי מה שעושה לי כייף, ללא קשר ל"נכונותו".עמיר
ראשית שאפו על המערכת
לעבור מ-800 B&W,ל-Acapella High Cecilia.
זה אומר שינוי פאזה בצורת השמיעה.
גם אני עברתי מהלך דומה מ-B&W לרמקולים קרמיים.
בעבר הייתה בליבי פעם מחשבה על הורנים ושלך עמדו על הפרק.
אך לא יצא לי להקשיב להם ומשום כך ירדתי מהם.
מאמין שהמערכת נשמעת נפלא
אוקיי, אפשר באופן תקף לחלוטין להסתכל על זה גם כךזה עניין של אישיות עמיר.
אני מרגיש שהרדיפה אחרי גרסאות טובות יותר כל הזמן תרחיק אותי מהמוסיקה כי זה הופך את העניין לאובססיבי מידי לטעמי.
אני מעדיף להתרכז במוסיקה באיכות הקיימת ולרכוש מוסיקה חדשה במקום למחזר תכנים מוכרים רק בשביל עוד קצת איכות סאונד.
לא אומר ששיטה אחת טובה מהשניה רק מביא עוד פרספקטיבה.
יש הבדל?ולכן אני חושב שאתה בין האודיופילים היותר רציניים פה .
אני מכיר לא מעט חברים שכותבים פה .. שומעים את אותם הקטעים ... משקיעים אין סוף בציוד
אבל הם לא יודעים להבדיל בין דיאנה קרל לפטרישה ברבר .
לא הפסדת כלוםיש הבדל?
[אני כמעט רק בקלאסי, אז אני לא מזהה אף אחת מהן]
אני רק יודע שאת שתיהן מקליטים היטב, וייש לי איזה דיסק או שניים מכ"א מהן, ששמעתי, התרשמתי מאיכות הסאונד, פחות מאיכות המוסיקה, ומאז לא יצא לי לחזור אליהן.
שווה?
עמיר
נ.ב., אחרי שכתבתי את זה, ראיתי כאן חוות-דעת אחת שטוענת שלא
אני לחלוטין מזדהה עם האימרה שלך :
שעברתי שינוי מהותי בצורת ההאזנה -- מלרוץ אחרי הצליל ה"נכון" / "אמיתי" / "ריאליסטי" וכוי"ב, להבין שהמירוץ הזה מופרך מבסיסו, ולו רק מפני שכמעט שאין הקלטות שבכלל מנסות לשמר את הצליל בצורה המתאימה -- וכלה במעבר לחיפוש אחרי מה שעושה לי כייף, ללא קשר ל"נכונותו".
בקלות.מעניין איך אתם מוצאים סתירה בין ה-"נכון, ריאליסטי, אמיתי" לבין "מה שעושה כיף"...