הבדלים בטעם


Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אז אם אנחנו מדברים על שמיעה תקינה .
כן - יש שוני - בקצוות. הוא לא שונה כמו שהוא דומה.

מחקרים שעשו הראו שאלפי אנשים העדיפו סאונד טבעי .

מהוא טבעי ?

מה שנכנס הוא מה שיוצא . גרף חלק.(בתנאים אנאקואים) - ופיזור אחיד של התדרים אל מחוץ לציר.

רמקול כזה - יבטיח בחדר עקומה חמה יותר אך לינארית בבאס ויורדת טיפה בגבוהים - בתהאם לרגישות חוש השמיעה האנושי שזהה אצל בני האדם.

עובדתית - זה מה שנחשב לסאונד טבעי וזה הרפרנס . אין רפרנס אחר.


אחרי שיש את זה - אפשר להכניס טעם/עדיפות וכו .

זה המחקרים לא אני.בחיי
 

ארז_וחני

חבר משקיען
הודעות
3,862
מעורבות
987
נקודות
113
תודה דן.
אם רוב האנשים מעדיפים סאונד טבעי שהוא מוגדר במדדים טכניים כפי שהסברת, אז לא מובן לי איך יש כל כך הרבה חברות של רמקולים אולטרה היי אנד שלא נשמעים דומה.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
תודה דן.
אם רוב האנשים מעדיפים סאונד טבעי שהוא מוגדר במדדים טכניים כפי שהסברת, אז לא מובן לי איך יש כל כך הרבה חברות של רמקולים אולטרה היי אנד שלא נשמעים דומה.
התשובה נמצאת בגוף השאלה.
כי רוב הרמקולים שמתומחרים אולטרא גבוה - לא מכוונים לסאונד טיבעי.
הם מכוונים להיות שונים - בעלי טונאליות מובחנת ו"יחודית" - כדי שתרכוש אותם בהאזנה(למרות שאין קשר לאיך שזה ישמע אצלך ). אותו יחוד שגורם לאותו חובב להסתכל על הלקה /תג המחיר ולהגיד - שמע זה נשמע כל כך "חלק". זה גם יקר וגם נראה מליון דולר - "החלקות" היא האור.

במקרה הטוב - הם מכוונים להיות כאלה .

במקרה הרע- אריזה מדהימה,דרייברים מטורפים וכיוונים עם האזניים.(לא מספיק).


אבל בפועל - אותו רמקול טבעי הוא זה שלרוב לא מוחלף כי הוא מחזיק את מבחן הזמן/חדרים/הקלטות.

ובפועל - כאשר אתה לא רואה מה שאתה שומע ולא יודע כמה זה עולה - אתה בוחר בטבעי.


זו גם בדיוק הסיבה שחברות אולטרא לא מפרסמות מדידות וכמעט כל התעשיה הביתית .
אף אחד לא רוצה להצהיר שהוא לא טבעי .

מה גם שכדי להיות רמקול טבעי ושיקנו אותך(בהאזנה קצרה - של חובב שלא מבין - שזה בערך 90 אחוז מהשוק ) - אתה צריך ממש להצטיין בדברים הרבה יותר מורכבים כמו - טווח דינמי יוצא דופן / מהירות ואם הלכת למסלול הטבעי - אתה תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה, טכנית
כדי שחובב יקנה אותך בהאזנה קצרה ללא ידע טכני מסוים.

אבל אם חופרים מספיק - מבינים ומוצאים.
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
247
מעורבות
90
נקודות
28
התשובה נמצאת בגוף השאלה.
כי רוב הרמקולים שמתומחרים אולטרא גבוה - לא מכוונים לסאונד טיבעי.
הם מכוונים להיות שונים - בעלי טונאליות מובחנת ו"יחודית" - כדי שתרכוש אותם בהאזנה(למרות שאין קשר לאיך שזה ישמע אצלך ). אותו יחוד שגורם לאותו חובב להסתכל על הלקה /תג המחיר ולהגיד - שמע זה נשמע כל כך "חלק". זה גם יקר וגם נראה מליון דולר - "החלקות" היא האור.

במקרה הטוב - הם מכוונים להיות כאלה .

במקרה הרע- אריזה מדהימה,דרייברים מטורפים וכיוונים עם האזניים.(לא מספיק).


אבל בפועל - אותו רמקול טבעי הוא זה שלרוב לא מוחלף כי הוא מחזיק את מבחן הזמן/חדרים/הקלטות.

ובפועל - כאשר אתה לא רואה מה שאתה שומע ולא יודע כמה זה עולה - אתה בוחר בטבעי.


זו גם בדיוק הסיבה שחברות אולטרא לא מפרסמות מדידות וכמעט כל התעשיה הביתית .
אף אחד לא רוצה להצהיר שהוא לא טבעי .

מה גם שכדי להיות רמקול טבעי ושיקנו אותך(בהאזנה קצרה - של חובב שלא מבין - שזה בערך 90 אחוז מהשוק ) - אתה צריך ממש להצטיין בדברים הרבה יותר מורכבים כמו - טווח דינמי יוצא דופן / מהירות ואם הלכת למסלול הטבעי - אתה תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה, טכנית
כדי שחובב יקנה אותך בהאזנה קצרה ללא ידע טכני מסוים.

אבל אם חופרים מספיק - מבינים ומוצאים.
אוקיי, נכנס לזה קצת יותר (אם בא לך כמובן)

לצורך הדוגמא, בתקציב X , בא מישהו ובחוחר ברמקול של טידל, באותו תקציב מישהו אחר נדלק דווקא על מג'יקו , באותו תקציב בדיוק בא אדם שלישי ובכלל עף על ווילסון, בא האדם הרבעי, שוב באותו תקציב, בחר ברמקול של קייזר שריגש אותו עד דמעות.
עכשיו נניח שכולם שמעו את כל ארבעת הרמקולים וידעו מה הם "מפסידים" באותו התקציב וכולם אודיופילים עם קצת קילומטרז' שכשאומרים להם "תמונת סטריאו" הם לא עונים לך שכל התמונות אצלם בבית בכלל מקנבס (לא כ"כ מצחיק אבל לצורך ההמחשה).
מה גרם לכל אחד לבחור שונה? האם האחד פחות מבין מהשני?
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אוקיי, נכנס לזה קצת יותר (אם בא לך כמובן)

לצורך הדוגמא, בתקציב X , בא מישהו ובחוחר ברמקול של טידל, באותו תקציב מישהו אחר נדלק דווקא על מג'יקו , באותו תקציב בדיוק בא אדם שלישי ובכלל עף על ווילסון, בא האדם הרבעי, שוב באותו תקציב, בחר ברמקול של קייזר שריגש אותו עד דמעות.
עכשיו נניח שכולם שמעו את כל ארבעת הרמקולים וידעו מה הם "מפסידים" באותו התקציב וכולם אודיופילים עם קצת קילומטרז' שכשאומרים להם "תמונת סטריאו" הם לא עונים לך שכל התמונות אצלם בבית בכלל מקנבס (לא כ"כ מצחיק אבל לצורך ההמחשה).
מה גרם לכל אחד לבחור שונה? האם האחד פחות מבין מהשני?
אני ממש מדבר בכללי.
לא יכול להיכנס למותגים.

נחכה לפנסיה
 

YOSSI24

חבר משקיען
הודעות
1,937
מעורבות
476
נקודות
83
בעיניי כל מערכת מוקפדת יכולה להישמע
יפה, למרות שמידי פעם אפגוש מערכת כלבבי, כל בחירת מערכת עבורי היא פשרה מסויימת אך מנגנת לטעמי.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
תשובה ללא פילטרים מבלי להתייחס למותגים.

אני לא ממש יכול לשפוט רמקול לפני שאני יודע את הנתונים האנאקואים שלו. עבורי - כל אחד צריך לנהוג כך.אני לא מכיר דרך אחרת לצאת עםמסקנה ברורה ולא מקרית.
הקילמוטרז - עבורי לא משנה דבר . הידע כן ובתנאי שהוא בא עם נסיון .
בלי ידע - הנסיון הוא מקרי וחסר משמעות.

הדבר היחיד שאני יכול לשפוט ללא ידע מוקדם הוא טווח דינאמי - מגביר -רואה עם הרמקול מתפרק. פה זה נגמר .( וזה בהנחה שיש התאמת גיין בין האלקטורינקה ושאני לא שומע סאונד דחוס שמגיע בכלל מהאלקטורניקה)

איך אני אמור לדעת - האם מה שאני שומע -הוא בגלל הרמקול או בגלל החדר או המגבר או הפרה.

לכן עבורי - הדרך שאתה ציינת שבודקים - היא חסרת כל משמעות.
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
247
מעורבות
90
נקודות
28
תשובה ללא פילטרים מבלי להתייחס למותגים.

אני לא ממש יכול לשפוט רמקול לפני שאני יודע את הנתונים האנאקואים שלו. עבורי - כל אחד צריך לנהוג כך.אני לא מכיר דרך אחרת לצאת עםמסקנה ברורה ולא מקרית.
הקילמוטרז - עבורי לא משנה דבר . הידע כן ובתנאי שהוא בא עם נסיון .
בלי ידע - הנסיון הוא מקרי וחסר משמעות.

הדבר היחיד שאני יכול לשפוט ללא ידע מוקדם הוא טווח דינאמי - מגביר -רואה עם הרמקול מתפרק. פה זה נגמר .( וזה בהנחה שיש התאמת גיין בין האלקטורינקה ושאני לא שומע סאונד דחוס שמגיע בכלל מהאלקטורניקה)

איך אני אמור לדעת - האם מה שאני שומע -הוא בגלל הרמקול או בגלל החדר או המגבר או הפרה.

לכן עבורי - הדרך שאתה ציינת שבודקים - היא חסרת כל משמעות.
אתה לא יכול לשפוט רמקול לפני שאתה יודע את הנתונים האנוקאים?
אז אתה אומר שכל האודיופילים שבחרו רמקול מבלי רחמנא ליצלן לדעת לקרוא נתונים אנוקאים הם....

נסכים שלא להסכים(ורד)
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אתה לא יכול לשפוט רמקול לפני שאתה יודע את הנתונים האנוקאים?
אז אתה אומר שכל האודיופילים שבחרו רמקול מבלי רחמנא ליצלן לדעת לקרוא נתונים אנוקאים הם....

נסכים שלא להסכים(ורד)

לא .
ודאי שאני לא יכול .

יש לי חבר שאני מאוד נהנה אצלו - שאלו אותי מה דעתי על הרמקול .

אמרתי שאין לי מושג .
אני רק יודע שאצלו אני נהנה .

אבל אני לא יודע האם אהנה בסאטאפ אחר שכולל את הרמקול הזה או בחדר אחר .

אצלך זה תחביב .
אצלי זה מקצןע ( וגם תחביב ) ואני צריך עקביות וודאות .

ההיסטוריה של כל אודיןפיל רצופה במקריות - אם רק תנבור בה .

בכבוד - וזה בסדר לא להסכים .
לילה טוב
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
247
מעורבות
90
נקודות
28
לא .
ודאי שאני לא יכול .

יש לי חבר שאני מאוד נהנה אצלו - שאלו אותי מה דעתי על הרמקול .

אמרתי שאין לי מושג .
אני רק יודע שאצלו אני נהנה .

אבל אני לא יודע האם אהנה בסאטאפ אחר שכולל את הרמקול הזה או בחדר אחר .

אצלך זה תחביב .
אצלי זה מקצןע ( וגם תחביב ) ואני צריך עקביות וודאות .

ההיסטוריה של כל אודיןפיל רצופה במקריות - אם רק תנבור בה .

בכבוד - וזה בסדר לא להסכים .
לילה טוב
אתה הולך לכיוון של "ישמע אחרת בסט אחר או חדר אחר" - זה ברור, אבל זה לא הדיון ולא השאלה.
השאלה היא האם כמה אנשים שונים יכולים לשמוע מוצרים שונים (לאו דווקא רמקולים) וכל אחד יאהב משהו אחר? וזה בהנחה שכל המוצרים ברמה גבוהה. כי ברור שיש יותר מממיר אחד טוב ויותר ממגבר אחד טוב ויותר מרמקול אחד טוב אבל כולם נשמעים שונה, וכאן נכנסות העדפות המאזין וטעמו האישי.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אתה הולך לכיוון של "ישמע אחרת בסט אחר או חדר אחר" - זה ברור, אבל זה לא הדיון ולא השאלה.
השאלה היא האם כמה אנשים שונים יכולים לשמוע מוצרים שונים (לאו דווקא רמקולים) וכל אחד יאהב משהו אחר? וזה בהנחה שכל המוצרים ברמה גבוהה. כי ברור שיש יותר מממיר אחד טוב ויותר ממגבר אחד טוב ויותר מרמקול אחד טוב אבל כולם נשמעים שונה, וכאן נכנסות העדפות המאזין וטעמו האישי.
זה תמיד מה שקורה , לא ?
זה משתנה אצל אותו אדם - לפי ימים /שנים .

בהתייחסות שלי :
מה אתה מגדיר ברמה גבוהה ?
רמה גבוהה - עבורי זה נאמן למקור . דבר מדיד.

במסגרת אותו נאמן למקור - יש ״ טעמים״ - בסדר , לגיטימי וזה הכיף עבורי לפחות בתחביב והחלק הלא טכני .

לדוגמא יהיו שני רמקולים עם עקומה זהה - אחד מתמודד טוב יותר עם ווליום ופחות דחוס . ( אחוזי עיוות נמוכים יותר ) - הוא ישמע שונה אבל עדיין שניהם נכונים .

אבל כדי שטעם יכנס ( עבורי ) אני צריך קודם שיהיה כפי שהגדרת - בנאמנות גבוהה .

אפשר להיות נאמן למקור ולהישמע שונה , אך נכון .

אי אפשר להיות לא נאמן למקור ולהישמע נכון - וזה לא עניין של טעם .
זה פשוט לא נכון .

במסגרת המחקרים - הוכח , מעבר לכל צל של ספק - שאנשים אוהבים ( ללא שום הבנה מוקדמת ) סאונד נכון שהוא גם סאונד נאמן למקור = טבעי .

איפה הבעיה ?

ועכשיו אני אסבך את זה עוד יותר - אנחנו שומעים הבדלים ושינויים של 1 די בי - בתדרים מסוימים שאני רגישים אליהם ( נניח מיד) - מה תגיד על זה שרוב הרמקולים מגיעים עם סטיה של יותר מ 1 די בי בין זוג שמגיע מהיצרן ? ממש לא קשה למצוא 1.7 די בי הפרשים
גם ברמקולים יקרים להחריד .
ויש כאלה שנופלים על 0.5 או על 0.7 .

אז כשאתה שומע….. צריך ידע .
ידע לא נמצא בביקורות .
הוא נמצא ב pdf שחור לבן שישעמם את רוב האנשים .
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
247
מעורבות
90
נקודות
28
זה תמיד מה שקורה , לא ?
זה משתנה אצל אותו אדם - לפי ימים /שנים .

בהתייחסות שלי :
מה אתה מגדיר ברמה גבוהה ?
רמה גבוהה - עבורי זה נאמן למקור . דבר מדיד.

במסגרת אותו נאמן למקור - יש ״ טעמים״ - בסדר , לגיטימי וזה הכיף עבורי לפחות בתחביב והחלק הלא טכני .

לדוגמא יהיו שני רמקולים עם עקומה זהה - אחד מתמודד טוב יותר עם ווליום ופחות דחוס . ( אחוזי עיוות נמוכים יותר ) - הוא ישמע שונה אבל עדיין שניהם נכונים .

אבל כדי שטעם יכנס ( עבורי ) אני צריך קודם שיהיה כפי שהגדרת - בנאמנות גבוהה .

אפשר להיות נאמן למקור ולהישמע שונה , אך נכון .

אי אפשר להיות לא נאמן למקור ולהישמע נכון - וזה לא עניין של טעם .
זה פשוט לא נכון .

במסגרת המחקרים - הוכח , מעבר לכל צל של ספק - שאנשים אוהבים ( ללא שום הבנה מוקדמת ) סאונד נכון שהוא גם סאונד נאמן למקור = טבעי .

איפה הבעיה ?

ועכשיו אני אסבך את זה עוד יותר - אנחנו שומעים הבדלים ושינויים של 1 די בי - בתדרים מסוימים שאני רגישים אליהם ( נניח מיד) - מה תגיד על זה שרוב הרמקולים מגיעים עם סטיה של יותר מ 1 די בי בין זוג שמגיע מהיצרן ? ממש לא קשה למצוא 1.7 די בי הפרשים
גם ברמקולים יקרים להחריד .
ויש כאלה שנופלים על 0.5 או על 0.7 .

אז כשאתה שומע….. צריך ידע .
ידע לא נמצא בביקורות .
הוא נמצא ב pdf שחור לבן שישעמם את רוב האנשים .
נאמן למקור זה לא דבר מדיד, נאמן למקור זו תחושה אישית שיכולה להשתנות ממאזין למאזין.
כאשר אותו המקור הוא כלי נגינה (לא אלקטרוני, לזה אין רפרנס) והרפרנס הוא הכלי עצמו. תחושה נטו כי גם אף אחד לא יודע איך בדיוק נשמע הכלי שהקליטו (כל גיטרה נשמעת שונה) פלוס החלל שבו זה הוקלט פלוס מיקסינג ותהליכים נוספים.
אז כשאתה אומר נאמן למקור, לאיזה מקור אתה מתכוון?
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אם נאמן למקור זו תחושה אישית .
מה אני יכול להוסיף ?
או המדע ?
או העובדות ?
או ההנדסה ?

אני חושב שמיצינו ובכבוד רב - נעצור כאן .
לילה טוב ושקט
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
247
מעורבות
90
נקודות
28
אם נאמן למקור זו תחושה אישית .
מה אני יכול להוסיף ?
או המדע ?
או העובדות ?
או ההנדסה ?

אני חושב שמיצינו ובכבוד רב - נעצור כאן .
לילה טוב ושקט
בוא תסביר מה זה נאמן למקור, תמיד זה טוב ללמוד משהו חדש.
 

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
״נאמן למקור״ זה נאמן לסיגנל שהרמקול מקבל בכניסה, ז״א שלא יעוות.
אחוז עיוותים באלק׳ טרנזיסטורית חצה את רף השמיעה האנושית בעקרון, ונותר לבחור מגבר שיצליח לדחוף את הרמקולים בהתאם לנצילות שלהם , מרחק ההאזנה , עוצמת ההאזנה יכו.
ברמקולים, אחוז העיוותים גבוה יותר, באזור 3% או משהו עד כמה שזוכר, פלוס הברדק המתרחש בתוך החדר, פלוס דרייברים הממוקמים במרחק אחד מהשני (אידיאלי זה point source).
לכן מדידת הפיזור היא חשובה ומאפשרת להבין כמה הרמקול ״נאמן לסיגנל שמקבל בכניסה״ ביחס לזווית שאתה נמצא לידו בזמן האזנה.
זה לא אומר שתאהב רמקול בעל פיזור מוצלח יותר מאחר, אבל זה כן מצביע על הנדסה טובה, לפחות באספקט הזה.
 

shokroun

חבר משקיען
הודעות
1,442
מעורבות
710
נקודות
113
״נאמן למקור״ זה נאמן לסיגנל שהרמקול מקבל בכניסה, ז״א שלא יעוות.
אחוז עיוותים באלק׳ טרנזיסטורית חצה את רף השמיעה האנושית בעקרון, ונותר לבחור מגבר שיצליח לדחוף את הרמקולים בהתאם לנצילות שלהם , מרחק ההאזנה , עוצמת ההאזנה יכו.
ברמקולים, אחוז העיוותים גבוה יותר, באזור 3% או משהו עד כמה שזוכר, פלוס הברדק המתרחש בתוך החדר, פלוס דרייברים הממוקמים במרחק אחד מהשני (אידיאלי זה point source).
לכן מדידת הפיזור היא חשובה ומאפשרת להבין כמה הרמקול ״נאמן לסיגנל שמקבל בכניסה״ ביחס לזווית שאתה נמצא לידו בזמן האזנה.
זה לא אומר שתאהב רמקול בעל פיזור מוצלח יותר מאחר, אבל זה כן מצביע על הנדסה טובה, לפחות באספקט הזה.
אחד הטובים שלך שושו. באמת. ואתמצת את האמת שלך למשפט אחד- היכולת לשחזר סיגנל שהתקבל ולהעביר אותו קדימה בצורה מהימנה.
נותרנו עם השאלה של המקור עצמו ונאמנותו למה שהוקלט עליו. בתקליט זה קל כי בצורה גסה ולשם הדגמה, רעשי הפצפצים והחריקות מחט הם תוצר של המדיה וברור שלא נמצאים בהקלטה. אבל יש כנראה הנאות אחרות מהמדיה שמחפות. ככה גם בחדרים בהם יש בומיות והדיהודים מובחנים.
שמעתי לאחרונה מערכת מאוד יקרה וטובה. מאוד. אחת הטובות ששמעתי. ורצועה שאני רגיל לשמוע נשמעה לי שונה בקצה העליון, אז אני צריך להבין האם זה עיוות וחוסר נאמנות אצלי בחדר, או שזה בהקלטה ומשהו עדייו היה חסר ביוקרה, נאמנות לדוגמא ... רוב הסיכויים שהמערכת הצנועה שלי היא ה" אשמה" , ועדיין, אלך לגוף שלישי רפרנס שאני מכיר, שם החדר הוא לעילא ואבדוק שם. המוסיקליות והיכולת לערב ולייצר אינטימיות היא גם משהו שנמצא בהקלטה באיכות החומר וגם בשחזור, אבל לא יודענאם זה פרמטר מדיד. למרות שהוא הכי משפיע לטעמי.

הניסיון וההעמקה מבחינתי זה השלב שאתה מצליח להבחין בין גודל לבין פרופורציות ועומקים לדוגמא. מחפש את הנינוחות וחוסר המאמץ והיכולת להאזין למשך שעות בלי הרצון להנמיך או להגביר ולשחק כל הזמן ( זה האחרון פרמטר נזיל, כי המדיות הדיגיטליות המקובצות והמוזרמות והקפיצה בין רצועה לרצועה באלבומים שונים גוררת קושי רב במציאת נקודת האיזון , ברמה האובייקטיבית ) . אגב, אני אוהב להגביר הרבה פעמים. כל עוד אני מסוגל לנהל שיחה עם זה שמאזין לידי בנחת בלי לצעוק הכל בסדר. סתם מדד שכזה שירשתי ממי שירשתי.

ובגלל שהסברת יפה מאוד שושומ שלמעשה היום ההבדלים הולכים ומצטמצמים כי ההנדסה והרכיבים מצויים בשפע, נותרנו עם פקטור ההנאה הצרופה האנושית שהיא עפ"ר פחות מדידה , בכלים חיצוניים.
מה שכן, בשמיעה צריך להפעיל אינטלגנציה מסויימת כדי לנסות להבין מה האומן ניסה להעביר בהפקה ומה כנראה סדר הדברים ההגיוני ולמה כאן הזמר צעק ולמה זעק ולמה החריש. וזמרות רקע הם בד"כ ברקע ולא מקדימה בקו עם הזמר. סתם דוגמאות שקפצו לי לראש.
בקשר לניסיון, לא כל מי שאוכל בחוץ הרבה יכול להיות מבקר מסעדות, אבל כנראה שמבקר מסעדות חייב לאכול הרבה בחוץ. ומי שסקרן ואוהב לשאול את עצמו שאלות ולהיות כן עם עצמו, ויש לו תכונות אנינות מסויימות ויכולת הבחנה , ורצון להבחין (שזה הרצון בפני עצמו הוא אולי החצי השני של המשפט שמתאר מהו אודיופיל או למעשה כל חובב בעל תחביב ), כמה שיישמע ויתנסה אותו אדם עם תכונות מקדימות ככה יוכל לחדד לעצמו מה הוא אוהב. ומה הוא מחשיב כרפרנס.

בקיצור, עולם האודיו מתקדם קדימה, רק לא כל מרכיביו מתקדמים באותה מהירות, והיכולת לשלב היא מה שיפה בתחום והופכת אותו למעניין, כמו גם הקשר ההדוק בין כל מערכת לחלל ההאזנה שלה שקשה לי לחשוב על עוד תחום כזה בו יש השפעה כזאת הדוקה בין המוצג לבין החלל שהם נהפכים לגוף אחד וקריטיים להנאה. ברמה ההנדסית וברמת התחושה האסתטית אנושית.
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
247
מעורבות
90
נקודות
28
״נאמן למקור״ זה נאמן לסיגנל שהרמקול מקבל בכניסה, ז״א שלא יעוות.
אחוז עיוותים באלק׳ טרנזיסטורית חצה את רף השמיעה האנושית בעקרון, ונותר לבחור מגבר שיצליח לדחוף את הרמקולים בהתאם לנצילות שלהם , מרחק ההאזנה , עוצמת ההאזנה יכו.
ברמקולים, אחוז העיוותים גבוה יותר, באזור 3% או משהו עד כמה שזוכר, פלוס הברדק המתרחש בתוך החדר, פלוס דרייברים הממוקמים במרחק אחד מהשני (אידיאלי זה point source).
לכן מדידת הפיזור היא חשובה ומאפשרת להבין כמה הרמקול ״נאמן לסיגנל שמקבל בכניסה״ ביחס לזווית שאתה נמצא לידו בזמן האזנה.
זה לא אומר שתאהב רמקול בעל פיזור מוצלח יותר מאחר, אבל זה כן מצביע על הנדסה טובה, לפחות באספקט הזה.
אוקיי הבנתי, נאמנות למקור לא בהאזנה אלא במדידה. בכלל, יש תחושה כללית שהאזנה למוצרים היא דבר מיותר, הרי המחקר אומר שאתה מעדיף טבעי, וטבעי זה דבר מדיד, אזי ניתן להסיק שמישהו חירש לחלוטין שמתמצא בקריאת גרפים יכול לבנות מערכת יותר טוב מכל אודיופיל שלא יודע לקרוא את אותם הגרפים.
יש אתר כזה ASR שם אותו "מדע" החליט שהממיר שיש ברשותי זה הממיר הגרוע ביותר EVER וSMSL מסויים זה הדבר הכי טוב שקיים על הפלנטה, כנ"ל הם עושים שם לכל ציוד האודיו. אודיופיליה אין שם, מדע יש בשפע. אני קורא לפורום הזה גרפולוגיה.
בוא נתקדם רגע הלאה, אם אחוז העיוותים בהרבה מהציודים היום היא מתחת לסף השמיעה האנושית, אז 2 מגברים עם נתונים זהים נניח אמורים להישמע אותו הדבר?
גם ממירים שנמדדים ויוצאים עם אחוזי עיוות אפסיים, גם הם ישמעו אותו הדבר?
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אוקיי הבנתי, נאמנות למקור לא בהאזנה אלא במדידה. בכלל, יש תחושה כללית שהאזנה למוצרים היא דבר מיותר, הרי המחקר אומר שאתה מעדיף טבעי, וטבעי זה דבר מדיד, אזי ניתן להסיק שמישהו חירש לחלוטין שמתמצא בקריאת גרפים יכול לבנות מערכת יותר טוב מכל אודיופיל שלא יודע לקרוא את אותם הגרפים.
זו תחושה אישית שלך .
מדוע אתה מרגיש כך ?

כפי שנאמר עשרות אלפי פעמים - טבעי זה בהחלט מדיד .מה לעשות .
ולא טבעי - זה דבר מדיד .

בתוך כל אילו - יש עוד הרבה פרמטרים שמפיעים על הסאונד - חלקם מדידים בצורה פשוטה וחלקם בצוה מאוד מורכבת.
בכל אופן - אין קיצורי דרך.
יצרנים ב 2024 צריכים לחלוק אינורפמציה אוביקטיבית . כמו בתעשיה המקצועית.
והם גם צריכים לבצע מבחני האזנה לצד מצוינות טכנית.

המון פעמים במדידה הכל נראה פיקס - אבל נשמע פחות. יצרן טוב - לא משחק בחושך - הוא מאתר את הבעיה שהוא כשל לאתר גרפית בצורה מדידה וחוזר שוב למבחני האזנה. זה שילוב בין אומנות למדע מדויק,כאשר בקצע שלו - המדע המדויק הוא אומנות לכל דבר.


ש אתר כזה ASR שם אותו "מדע" החליט שהממיר שיש ברשותי זה הממיר הגרוע ביותר EVER וSMSL מסויים זה הדבר הכי טוב שקיים על הפלנטה, כנ"ל הם עושים שם לכל ציוד האודיו. אודיופיליה אין שם, מדע יש בשפע. אני קורא לפורום הזה גרפולוגיה.

הם במקום הקיצוני . אבל אתה תזכרה לראות ביקורות על דברים שנמדדו פחות טוב ונשמעו טוב (וזה מצוין שם ).
למי שרוצה ידע טכני - יש שם המון .

בוא נתקדם רגע הלאה, אם אחוז העיוותים בהרבה מהציודים היום היא מתחת לסף השמיעה האנושית, אז 2 מגברים עם נתונים זהים נניח אמורים להישמע אותו הדבר?
לא .
כי יש עוד עשרות פרמטרים נוספים חוץ מאחוזי עיוות . עשרות.
גם ממירים שנמדדים ויוצאים עם אחוזי עיוות אפסיים, גם הם ישמעו אותו הדבר?
לא.
כי יש עוד עשרות פרמטרים חוץ מאחוזי עיוות.
לדוגמא - פילטרים
 

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
לגבי מגברים, מאוד קרוב אחד לשני כן. בתנאי שיש להם את ההספק ו headroom לדחוף את הרמקולים בחלל, ובתאי שמדובר באותו spl.

שניצל העביר אותי מבחן עוור כזה לפני כמה חודשים, מגברי מונובלוק קלאס a, מגברים קלאס די ומגברי מנורות... כולם על רמקול מאוד נציל, כך שאין לאף אחד מהם בעיית הספק לדחוף את הרמקולים בחלל.

לכאורה הם אמורים להשמע שונה לחלוטין... אין לך מושג כמה היה לי קשה להבדיל, בסופו של דבר הצלחתי כי עבדתי בשיטה ספציפית!

אבל המסקנה המעניינת מבחינתי מהניסוי היא שההבדלים ממש לא היו דרמטיים. צריך אוזן מיומנת ושיטה כדי להקשיב לאספקטים מסוימים מאוד על מנת לבין מה ששומעים לאחר החלפה. וגם עם כל זה ההבדלים לא היו דרמטים.
 


למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור