הבדלים בטעם


omi

חבר משקיען
הודעות
885
מעורבות
423
נקודות
63
אוקיי הבנתי, נאמנות למקור לא בהאזנה אלא במדידה. בכלל, יש תחושה כללית שהאזנה למוצרים היא דבר מיותר, הרי המחקר אומר שאתה מעדיף טבעי, וטבעי זה דבר מדיד, אזי ניתן להסיק שמישהו חירש לחלוטין שמתמצא בקריאת גרפים יכול לבנות מערכת יותר טוב מכל אודיופיל שלא יודע לקרוא את אותם הגרפים.
יש אתר כזה ASR שם אותו "מדע" החליט שהממיר שיש ברשותי זה הממיר הגרוע ביותר EVER וSMSL מסויים זה הדבר הכי טוב שקיים על הפלנטה, כנ"ל הם עושים שם לכל ציוד האודיו. אודיופיליה אין שם, מדע יש בשפע. אני קורא לפורום הזה גרפולוגיה.
בוא נתקדם רגע הלאה, אם אחוז העיוותים בהרבה מהציודים היום היא מתחת לסף השמיעה האנושית, אז 2 מגברים עם נתונים זהים נניח אמורים להישמע אותו הדבר?
גם ממירים שנמדדים ויוצאים עם אחוזי עיוות אפסיים, גם הם ישמעו אותו הדבר?
בדיוק כך. ASR זה חיפוש מטבע מתחת לפנס. מהנדסי אלקטרוניקה מחליטים מה חשוב ומודדים את זה.
מתי מישהו מדבר שם על פסיכואקוסטיקה? איך נמדדת במה? על חוסר הטעם במדידות של עיוות במינוס 120db? הממירים מדורגים שם לפי זה, והממיר המסכן עם מינוס 115db מדורג בתחתית, כשבחדר האזנה מקשיבים ב 90db נניח עם רעש סביבה של 30db!! חוץ מזה מודדים עיוות על גל סינוס נקי. ואם הממיר דווקא מתקשה לנגן הרבה גלי סינוס במקביל?
כי מה הבעיה - יצרני הממירים כבר מכירים את ASR, אז הם מכוונים ומייצרים את המכשירים שייתנו מדידה טובה לגל סינוס בודד, ולעזאזל התזמורת.

ברור שמדע ומדידות נחוצים ועוזרים. ואם הם מגיעים עם אוזן מיומנת אז הכי טוב. אבל להפוך מדידה מסוימת לתנאי הכרחי - בואו קודם תחקרו ותגיע למסקנה מה גורם לנו בראש להאמין שצליל מסוים משוחזר וצליל אחר אמיתי. לא יותר חשוב?
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
246
מעורבות
90
נקודות
28
זו תחושה אישית שלך .
מדוע אתה מרגיש כך ?

כפי שנאמר עשרות אלפי פעמים - טבעי זה בהחלט מדיד .מה לעשות .
ולא טבעי - זה דבר מדיד .
חחח זו ממש לא התחושה שלי, זו מסקנה שאפשר להסיק מהמילים שלך.

שושו - בהחלט מעניין מה שאתה כותב! מפה באמת אפשר להתקדם כי אתה כבר מדבר על מבחן האזנה . אני חוויתי הבדלים הרבה יותר גדולים בין מגברים שונים, על מספר סטאפים שונים.
אבל בוא נמשיך לעוד שאלה, האם בסוף המבחן היתה לך בחירה חד משמעית?
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
חחח זו ממש לא התחושה שלי, זו מסקנה שאפשר להסיק מהמילים שלך.

איך הבנת את זה ?

אמרתי שיש תנאי סף לאודיו טוב . כולם מדידים.
יש מינימום נדרש - ומדד לביצועים טובים ברמה אוביקטיבית . לאחר מכן הכל כשר.
אבל הבסיסיהמינמלאי חייב להיות.
ולצערי הוא לא ככה בהמון מוצרים כולל יקרים מאוד.

לדעתי פשוט כשהמילה מדידות עולה - זה מעורר תחושת חמיצות מסוימת. לא מבין למה אבל שיהיה.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אבל להפוך מדידה מסוימת לתנאי הכרחי - בואו קודם תחקרו ותגיע למסקנה מה גורם לנו בראש להאמין שצליל מסוים משוחזר וצליל אחר אמיתי. לא יותר חשוב?

את זה כבר יודעים משנות ה 80 .

למה אתה חושב שטידל משתמשים בטוויטר גדול יותר שנמצא מאוד קרוב לוופר ?
למה קף משתמשים ב יוני קיו ?
למה הרמקול של רונן חתוך ב 2000 ולא ב 2500 והוופר שלו שנכנס לברייק רק ב 5K חתוך ג ב 2000 ?

אנחנו כבר לא שם מזמן .זה כבר יודע עוד בעידן ש E.T היה סרט פגז ומלהיב.

היום מדברים על BEAMFORMING, ACTIVE COILES, שליטה בזמני הדהוד וכו.

וכן אם הרמקול נמדד בתנאים אנאקואים(לא בחדר) פלוס מינוס 5 דיבי - זאת אומרת סטיות של 10 דיבי- זה לא טבעי וזה לא תקין . והמחקרים הראו שאנשים שלא יודעים מה שהם שמעים - לא אוהבים את זה.

אתה יודע כמה חברות היי אנד יש לך שזה מה שיש להם להציע ?
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
587
נקודות
93
בדיוק כך. ASR זה חיפוש מטבע מתחת לפנס. מהנדסי אלקטרוניקה מחליטים מה חשוב ומודדים את זה.
מתי מישהו מדבר שם על פסיכואקוסטיקה? איך נמדדת במה? על חוסר הטעם במדידות של עיוות במינוס 120db? הממירים מדורגים שם לפי זה, והממיר המסכן עם מינוס 115db מדורג בתחתית, כשבחדר האזנה מקשיבים ב 90db נניח עם רעש סביבה של 30db!! חוץ מזה מודדים עיוות על גל סינוס נקי. ואם הממיר דווקא מתקשה לנגן הרבה גלי סינוס במקביל?
כי מה הבעיה - יצרני הממירים כבר מכירים את ASR, אז הם מכוונים ומייצרים את המכשירים שייתנו מדידה טובה לגל סינוס בודד, ולעזאזל התזמורת.

ברור שמדע ומדידות נחוצים ועוזרים. ואם הם מגיעים עם אוזן מיומנת אז הכי טוב. אבל להפוך מדידה מסוימת לתנאי הכרחי - בואו קודם תחקרו ותגיע למסקנה מה גורם לנו בראש להאמין שצליל מסוים משוחזר וצליל אחר אמיתי. לא יותר חשוב?
אומר לך את זה באהבה עומר, אתה לא מכיר את ASR אלא משקף קלישאות שגויות שאודיופילים חושבים על ASR...

* מוזר לך שמהנדסי אלקטרוניקה "מחליטים מה חשוב למדוד"? גם כשמנסים לענות על שאלות בתחום החשמל? זכותך כמובן לחשוב שהשאלות האלה מיותרות ושהתשובות אינן מענינות אותך אבל בוא, למי היית נותן לבדוק ביצועים חשמלים של מגבר? לצייר דיוקנאות (מנוסה כמובן!)? למרצה לעניני מגדר? אולי נעשה משאל עם?

* מדברים שם על פסיכואקוסטיקה. המון. כל הזמן. יש תת פורומים שמוקדשים לזה וחברה כמו פלויד טול, שון אוליב ועוד דמויות מובילות במחקר הרלוונטי מתארחות שם באופן קבוע. יש שם חומר מרתק על פסיכואקוסטיקה.

* מזכירים שם כל הזמן שאין הרבה משמעות לאחוזי עיוות אולטרה נמוכים. כמעט אין מבחן שאחד המגיבים לא מזכיר את זה לטובת הפרופורציות (ובד"כ מסכימים איתו).

* לא מודדים רק סינוס יחיד! מודדים מולטי טון, מודדים תחת עומס, מודדים intermodulation distortion ועוד. יש דיון קבוע וחי בעניין מהו "פאנל" המדידות הנחוץ והוא מאוד מעניין.

* מאזינים בASR. תתפלא לשמוע. גם המטרה של מי שמשתמש בכלים מדעיים/הנדסיים כדי לנתח "בעייה" היא בסופו של יום להנות ממוסיקה באיכות גבוהה, יש שם תשוקה והשקעה לא פחותה בתחביב (גם אם היא מתנהלת ע"פ עקרונות אחרים) מאשר במחוזות האודיופיליה הסובייקטיביסטית.

* בגדול - מטילים ספק! בעצמם, אחד בשני, כל הזמן. יש שיח ער סביב הספקות והוא ברמה גבוהה מאוד. למשל, המשפט הבא: "If you think you have an exact idea of a headphone performance, you are likely wrong!" (סייג של אמיר לגבי מסקנות נחרצות מדי בהסתמך על מדידת אוזניות בכללי) הוא מאוד אופייני.
לעיתים נדרש ידע רב רק כדי להכנס לעובי הקורה בחלק מהדיונים וכן, זה עשוי להיות מתסכל. זה בפירוש לא מתאים לכל אחד.

אל תתבלבל - ה"ציונים" של ASR הם עיסוק "ספורטיבי" משעשע והם נגזרים מהצבעת קוראים לאחר קריאת רוויו. הציון לא מאוד חשוב, מה שחשוב הוא עצם קיום המדידות והנגשתם - נתונים שהיו צריכים להמסר ע"י התעשייה ולהמדד בנוסף ע"י צדדים שלישים עם אספירציות לספק מידע אובייקטיבי לצרכן (אני מקווה שזה לא מקלקל את הרומנטיקה לראות באודיו מימד צרכני...).

על הסיפא שלך אענה בהמשך.. חייב לזוז
ר.
 

omi

חבר משקיען
הודעות
885
מעורבות
423
נקודות
63
את זה כבר יודעים משנות ה 80 .

למה אתה חושב שטידל משתמשים בטוויטר גדול יותר שנמצא מאוד קרוב לוופר ?
למה קף משתמשים ב יוני קיו ?
למה הרמקול של רונן חתוך ב 2000 ולא ב 2500 והוופר שלו שנכנס לברייק רק ב 5K חתוך ג ב 2000 ?

אנחנו כבר לא שם מזמן .זה כבר יודע עוד בעידן ש E.T היה סרט פגז ומלהיב.

היום מדברים על BEAMFORMING, ACTIVE COILES, שליטה בזמני הדהוד וכו.

וכן אם הרמקול נמדד בתנאים אנאקואים(לא בחדר) פלוס מינוס 5 דיבי - זאת אומרת סטיות של 10 דיבי- זה לא טבעי וזה לא תקין . והמחקרים הראו שאנשים שלא יודעים מה שהם שמעים - לא אוהבים את זה.

אתה יודע כמה חברות היי אנד יש לך שזה מה שיש להם להציע ?
הי דן
מה שכתבת כאן צודק.
אבל להגיד שאנחנו יודעים למדוד בדיוק מה טבעי ומה לא זו לדעתי מעט אופטימיות, כל עוד לא ידוע יותר על מנגנוני השמיעה. יכולות הפרדה של האוזן, מה משפיע עליהן. איך גל של כלי נגינה באולם נראה על ציר הזמן לעומת גל של פלייבק בחדר לא אנקואי.
מצד שני אולי אני לגמרי לא מעודכן ופענחו הכל, זה לא נאמר בציניות.
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
246
מעורבות
90
נקודות
28
איך הבנת את זה ?

אמרתי שיש תנאי סף לאודיו טוב . כולם מדידים.
יש מינימום נדרש - ומדד לביצועים טובים ברמה אוביקטיבית . לאחר מכן הכל כשר.
אבל הבסיסיהמינמלאי חייב להיות.
ולצערי הוא לא ככה בהמון מוצרים כולל יקרים מאוד.

לדעתי פשוט כשהמילה מדידות עולה - זה מעורר תחושת חמיצות מסוימת. לא מבין למה אבל שיהיה.
דן, אתה לא בכיוון אחי, שום חמיצות ושום כלום.
אין בעיה לדבר על מדידות (אותי אישית זה פחות מעניין, אבל יש כאלה שכן וזה אחלה), אבל מפה ועד כמעט לבטל העדפות וטעם אישי וביטול של יכולת להעמדת מערכת סטריאו למי שלא בקיא בגרפים?
היכולת להעמיד מערכת היא לדעתי בעיקר אנינות טעם ונסיון, לא צריך לדעת לקרוא שום מדידות, פה המחלוקת שלנו. אין לי שום חמיצות כשמזכירים מדידות, מי שרוצה שימדוד ויקרא כל היום. האם זה יביא אותו ליכולת להעמיד מערכת טובה? אני לא בטוח. דעתי.
אנחנו בסוף מחפשים חוויה, אותה קשה למדוד והיא ניתנת לפרשנות שונה, כמו ממש עכשיו בפוסט שפותח את השרשור הזה, 2 אנשים שונים שתי מערכות שונות, כל אחד מעדיף משהו אחר, כי סאונד זה דבר אמוציונלי, זה לא דבר שכלי.
עכשיו דווקא עולה לי שאלה, נניח כמו הדוגמא שנתת, שישבת אצל חבר שלך ואתה נהנה, עוד לא מדדת ולא כלום, עכשיו אותו חבר מחליף לרמקול אחר, שגם את המדידות שלו אתה לא מכיר, אבל אתה פחות נהנה. ואחרי זה חושפים לפניך את המדידות של כל אחד המרמקולים ואתה מגלה לתהמדתך שהרמקול שהסב לך יותר הנאה הוא דווקא זה שנמדד פחות טוב.
סיטואציה שמעלה לי 2 שאלות:
האם בכלל לדעתך הסיטואציה יכולה להתרחש?
אם כן,איזה רמקול היית קונה?
 

Juiced

חבר משקיען
הודעות
1,086
מעורבות
358
נקודות
83
ASR זה בית שימוש,
חבורה של יומרנים.

אם יש לכם כוח תעיינו באשכול ביקורת הזה על ה Weiss 501 על המדידות כביכול ״תקלה״ שהאמיר הזה מצא.

Daniel Weiss עונה לו בכמה פוסטים עם מדידות
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
246
מעורבות
90
נקודות
28
ASR זה בית שימוש,
חבורה של יומרנים.

אם יש לכם כוח תעיינו באשכול ביקורת הזה על ה Weiss 501 על המדידות כביכול ״תקלה״ שהאמיר הזה מצא.

Daniel Weiss עונה לו בכמה פוסטים עם מדידות
חחח כן חבר'ה חזקים שם.
הם בקושי מאזינים שם לציוד.
סקירות לחירשים.
 

נערך לאחרונה ב:

omi

חבר משקיען
הודעות
885
מעורבות
423
נקודות
63
אומר לך את זה באהבה עומר, אתה לא מכיר את ASR אלא משקף קלישאות שגויות שאודיופילים חושבים על ASR...

* מוזר לך שמהנדסי אלקטרוניקה "מחליטים מה חשוב למדוד"? גם כשמנסים לענות על שאלות בתחום החשמל? זכותך כמובן לחשוב שהשאלות האלה מיותרות ושהתשובות אינן מענינות אותך אבל בוא, למי היית נותן לבדוק ביצועים חשמלים של מגבר? לצייר דיוקנאות (מנוסה כמובן!)? למרצה לעניני מגדר? אולי נעשה משאל עם?

* מדברים שם על פסיכואקוסטיקה. המון. כל הזמן. יש תת פורומים שמוקדשים לזה וחברה כמו פלויד טול, שון אוליב ועוד דמויות מובילות במחקר הרלוונטי מתארחות שם באופן קבוע. יש שם חומר מרתק על פסיכואקוסטיקה.

* מזכירים שם כל הזמן שאין הרבה משמעות לאחוזי עיוות אולטרה נמוכים. כמעט אין מבחן שאחד המגיבים לא מזכיר את זה לטובת הפרופורציות (ובד"כ מסכימים איתו).

* לא מודדים רק סינוס יחיד! מודדים מולטי טון, מודדים תחת עומס, מודדים intermodulation distortion ועוד. יש דיון קבוע וחי בעניין מהו "פאנל" המדידות הנחוץ והוא מאוד מעניין.

* מאזינים בASR. תתפלא לשמוע. גם המטרה של מי שמשתמש בכלים מדעיים/הנדסיים כדי לנתח "בעייה" היא בסופו של יום להנות ממוסיקה באיכות גבוהה, יש שם תשוקה והשקעה לא פחותה בתחביב (גם אם היא מתנהלת ע"פ עקרונות אחרים) מאשר במחוזות האודיופיליה הסובייקטיביסטית.

* בגדול - מטילים ספק! בעצמם, אחד בשני, כל הזמן. יש שיח ער סביב הספקות והוא ברמה גבוהה מאוד. למשל, המשפט הבא: "If you think you have an exact idea of a headphone performance, you are likely wrong!" (סייג של אמיר לגבי מסקנות נחרצות מדי בהסתמך על מדידת אוזניות בכללי) הוא מאוד אופייני.
לעיתים נדרש ידע רב רק כדי להכנס לעובי הקורה בחלק מהדיונים וכן, זה עשוי להיות מתסכל. זה בפירוש לא מתאים לכל אחד.

אל תתבלבל - ה"ציונים" של ASR הם עיסוק "ספורטיבי" משעשע והם נגזרים מהצבעת קוראים לאחר קריאת רוויו. הציון לא מאוד חשוב, מה שחשוב הוא עצם קיום המדידות והנגשתם - נתונים שהיו צריכים להמסר ע"י התעשייה ולהמדד בנוסף ע"י צדדים שלישים עם אספירציות לספק מידע אובייקטיבי לצרכן (אני מקווה שזה לא מקלקל את הרומנטיקה לראות באודיו מימד צרכני...).

על הסיפא שלך אענה בהמשך.. חייב לזוז
ר.
@Dan-Cinemart
גם אני קצת באמצע :)
צודק, לגבי האתר. לא הייתי מודע לפורום של הפסיכואקוסטיקה, מודה ועוזב וכו'..., אני קורא רק את השרשורים של אמיר, לפעמים. השאלה היא היא כמה מתחשבים בפסיכואקוסטיקה בסקירות הראשיות האלו שהן מבחינתי חלון הראווה של האתר ואולי בכך טעותי.

בסקירות של ציוד אלקטרוני הוא בקושי מאזין לציוד. אני חושב שבד"כ הוא לא מאזין כלל. DAC, PRE, מגברים.

חיפשתי ומצאתי את הפוסט הבא, לא ב ASR, שקראתי פעם וגרם לי לפקפק במדידות כחזות הכל (או הרוב)
זהו פוסט מזמן, בטח כבר התקדמו מאז, אבל העיקרון חשוב וסליחה שאני חוזר על דברים. ציוד שנמדד יותר טוב לעומת ציוד שנשמע יותר טוב, כי הפרמטר של המדידה צר מדי ולא משקף מצב אמיתי. לפני מדידה של פרמטר הגיוני לתקף שזה פרמטר נחוץ, מה המשמעות שלו עבור מערכת שמנגנת מוזיקה בחדר.
לא צייר דיוקנאות, אלא מהנדס עם תפיסה או לפחות התייחסות למה אומרת כל מדידה לגבי השמיעה שלנו. אחרת זה משחק של איזה ציוד נמדד טוב יותר, שזה בטח לא דבר רע, אבל לא הדבר היחיד. ועם צניעות מסוימת לא להעמיד פנים שמה שמדדתי כאן הוא מראָה לכיצד הציוד נשמע. אגב באמת אמיר יותר צנוע מאשר חלק מהמעריצים שלו שמגיבים אליו.

ועדיין בסקירות של DACים יש מדידה של THD, עם הדירוג של ה DAC-ים, עם ההתלהבות של אמיר כשמגיע דאק חדש שמגיע למינוס 123DB...
 
נערך לאחרונה ב:

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
587
נקודות
93
@Dan-Cinemart
גם אני קצת באמצע :)
צודק, לגבי האתר. לא הייתי מודע לפורום של הפסיכואקוסטיקה, מודה ועוזב וכו'..., אני קורא רק את השרשורים של אמיר, לפעמים. השאלה היא היא כמה מתחשבים בפסיכואקוסטיקה בסקירות הראשיות האלו שהן מבחינתי חלון הראווה של האתר ואולי בכך טעותי.
ראשית יפה שהלכת לקרוא שם קצת... לא בציניות, באמת מעריך את הגישה שלך (ורד). קרא עוד, בנחת, לאורך זמן ותווכח שהם לא אויבי העם.
האם מתחשבים בפסיכואקוסטיקה בסקירות? - בהחלט. מאוד. זה פשוט נמצא בהבנת ההקשרים והנחות העבודה ולא במס שפתים כזה או אחר. דוגמאות? כאשר בודקים היענות לעקומת-מטרה - זוהי פסיכואקוסטיקה פאר אקסלאנס (העקומה הגיע ממחקר פסיכואקוסטי). כאשר מדברים על אחוז עיווותים שמיע - זה מדד שחולץ ממחקר פסיכואקוסטי. כאשר דואגים למתודולוגיה של השוואת עוצמות בהאזנה - זה על תשתית פסיכואקוסטית (פלטשר-מונסון). צריך קצת להבין את ההקשר של עריכת מדידות - זה מעשה טכני, מתודולוגי, חותר לעקביות ויכולת שחזור המדידה באמצעים ג'נרים (לעתים יקרים, מה לעשות). זה אינו המקום לפתוח מחדש (מדי פעם כן פותחים) את המחקר המדעי בנושא. זה לא מעשי ולא המנדט של המדידה.
בסקירות של ציוד אלקטרוני הוא בקושי מאזין לציוד. אני חושב שבד"כ הוא לא מאזין כלל. DAC, PRE, מגברים.
לחלקם. תלוי. לשיטתך צריך "להאזין לציוד" - לא אתפוס אותך במילה במובן זה שאי אפשר להאזין לחלק מהשרשרת אלא רק לסטאפ שלם (ברור לי שאתה מודע לזה), רק אציין ש"מאזינים לציוד" יש בשפע ואילו את הנתונים שניתן למדוד - לא ניתן להפיק מהאזנה. גם כאשר אמיר (או אחרים שם) מדווחים על ההאזנה (למשל מגברי אוזניות מחוברים בד"כ לאוזניות תובעניות מבחינת זרם או מבחינת גיין) - הלשון כללית ולקונית בהרבה מהמקובל באתרים המקדשים את הדיווח הסובייקטיבי. מה שמעניין שם זה הדאטה! פשוט כי היא חשובה ולא זמינה מספיק! בשביל לקרוא רוויו מבוסס האזנה אני לא צריך אותם - מעדיף מישהו כמו נמר (או קומץ, באמת קומץ אחרים). אה, וגם הדיונים הטכנים מעניינים את מי שהם מענינים (אותי נגיד) ואת מי שלא - לא (ואף אחד לא צריך להפגע מזה).
לרמקולים ואוזניות הוא מאזין כמובן והשוס בכך אינו סביב האם אני "סומך על האוזן שלו" אלא על ההזדמנות המאלפת לקשור בין תופעה שמיעה עם השלכה חוויתית (נגיד "צליל סתום") אל המציאות ברת המדידה.
חיפשתי ומצאתי את הפוסט הבא, לא ב ASR, שקראתי פעם וגרם לי לפקפק במדידות
זהו פוסט מזמן, בטח כבר התקדמו מאז, אבל העיקרון חשוב וסליחה שאני חוזר על דברים. ציוד שנמדד יותר טוב לעומת ציוד שנשמע יותר טוב, כי הפרמטר של המדידה צר מדי ולא משקף מצב אמיתי.
כן, העיקרון חשוב. כמה לדעתך זה קורה? אל תקח את זה קשה עומר (ואל תהרגו אותי כולם), אבל הקייס של "נמדד חרא ונשמע נהדר" - שכיח בהרבה כנושא ויכוח אודיופילי מאשר במציאות. וכשזה כן קורה, נניח - מה זה מוכיח לדעתך מלבד שמישהו פיספס משהו (במדידה, בהאזנה או בהבנה)?
עוד משהו - כדי לאתגר ברצינות מסקנות מדידה העומדות בסתירה לחווית ההאזנה - צריך לשים את ההאזנה על אותו מישור של תקפות - זה אומר ניסוי, גדול מספיק, דאבל בליינדד - ארוך, טרחני, יקר, לא נגיש לרובנו.
לפני מדידה של פרמטר הגיוני לתקף שזה פרמטר נחוץ, מה המשמעות שלו עבור מערכת שמנגנת מוזיקה בחדר.
לא צייר דיוקנאות, אלא מהנדס עם תפיסה או לפחות התייחסות למה אומרת כל מדידה לגבי השמיעה שלנו. אחרת זה משחק של איזה ציוד נמדד טוב יותר, שזה בטח לא דבר רע, אבל לא הדבר היחיד.
נכון. אלא שהפרמטרים אכן מתוקפים :) - עם לא מעט overlap (שנצבר בגלל ביקורתיות בריאה).
מדידה והאזנה אינן פעולות שקולות. מדידה עונה על שאלה המנוסחת במונחים פיזיקלים - לא יותר, לא פחות. היא בראש ובראשונה עונה על השאלה האם ואיך המכשיר עושה את מה שהוא אמור לעשות - כאשר הדרישה מהמכשיר גם היא הוגדרה באותם מונחים.
מדידה (כמו שצריך) של רמקולים מאפשרת משהו שכמעט אף פעם לא ניתן לבצע בהאזנה - לשער איך הם יתנהגו בחללים אחרים, עוצמות אחרות ועוד (דן הרחיב על זה בעבר).
ועם צניעות מסוימת לא להעמיד פנים שמה שמדדתי כאן הוא מראָה לכיצד הציוד נשמע. אגב באמת אמיר יותר צנוע מאשר חלק מהמעריצים שלו שמגיבים אליו.
בוא נדבר שניה על צניעות. מה אתה צריך כדי "לסמוך" על דיווח סובייקטיבי של האזנה? מה יחשב בעינך ל-"נשמע מצויין" באופן מתוקף? מבין לאיפה אני הולך עם זה?
ועדיין בסקירות של DACים יש מדידה של THD, עם הדירוג של ה DAC-ים, עם ההתלהבות של אמיר כשמגיע דאק חדש שמגיע למינוס 123DB...
גיקים מתלהבים מכל מיני שטויות. תראה ממה אנחנו מתלהבים... אבל יש את כל שאר הנתונים. פשוט דגתם (תראה מה גרמת לי לעשות - להגיד "אתם" כמו בסכסוכים השבטיים המיסרים אותנו מחוץ לאתר...) את הTHD.
אגב, יש בכל זאת משהו מועיל בלשמוע שהTHD של מוצר הוא סנסציוני לטובה, יהיה לי קצת קשה להעביר את זה: הנתון הזה נוטה לאסוף את כל השיט שאפשר ליפול בו בדיזיין - רעש מפה, השראה משם, היט-סינק רזה, קונקטור מצ'וקמק ועוד ועוד מרעין בישין במונחי התכנון שכולם יתנקזו אליו. במידה מסויימת זו אינדיקציה למצויינות בתכנון - ברור שהיא לא בהכרח נחוצה פרקטית - רק אינדיקציה להיותו של מוצר state of the art מהזווית של תכנון חשמלי.
 

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
חחח זו ממש לא התחושה שלי, זו מסקנה שאפשר להסיק מהמילים שלך.

שושו - בהחלט מעניין מה שאתה כותב! מפה באמת אפשר להתקדם כי אתה כבר מדבר על מבחן האזנה . אני חוויתי הבדלים הרבה יותר גדולים בין מגברים שונים, על מספר סטאפים שונים.
אבל בוא נמשיך לעוד שאלה, האם בסוף המבחן היתה לך בחירה חד משמעית?
בחירה של מה אני מעדיף? כן הייתה, אהבתי את
המנורות אחריהם הקלאס a. אבל הייתי חי עם כל אחת מההגברות בכיף, ההבדלים לא היו דרמטים.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
דן, אתה לא בכיוון אחי, שום חמיצות ושום כלום.
אין בעיה לדבר על מדידות (אותי אישית זה פחות מעניין, אבל יש כאלה שכן וזה אחלה), אבל מפה ועד כמעט לבטל העדפות וטעם אישי וביטול של יכולת להעמדת מערכת סטריאו למי שלא בקיא בגרפים?
היכולת להעמיד מערכת היא לדעתי בעיקר אנינות טעם ונסיון, לא צריך לדעת לקרוא שום מדידות, פה המחלוקת שלנו. אין לי שום חמיצות כשמזכירים מדידות, מי שרוצה שימדוד ויקרא כל היום. האם זה יביא אותו ליכולת להעמיד מערכת טובה? אני לא בטוח. דעתי.
אנחנו בסוף מחפשים חוויה, אותה קשה למדוד והיא ניתנת לפרשנות שונה, כמו ממש עכשיו בפוסט שפותח את השרשור הזה, 2 אנשים שונים שתי מערכות שונות, כל אחד מעדיף משהו אחר, כי סאונד זה דבר אמוציונלי, זה לא דבר שכלי.
עכשיו דווקא עולה לי שאלה, נניח כמו הדוגמא שנתת, שישבת אצל חבר שלך ואתה נהנה, עוד לא מדדת ולא כלום, עכשיו אותו חבר מחליף לרמקול אחר, שגם את המדידות שלו אתה לא מכיר, אבל אתה פחות נהנה. ואחרי זה חושפים לפניך את המדידות של כל אחד המרמקולים ואתה מגלה לתהמדתך שהרמקול שהסב לך יותר הנאה הוא דווקא זה שנמדד פחות טוב.
סיטואציה שמעלה לי 2 שאלות:
האם בכלל לדעתך הסיטואציה יכולה להתרחש?
אם כן,איזה רמקול היית קונה?
אני לא מסכים,בכבוד רב, עם מילה שאתה אומר.

מדידות יתנו לאודיופיל את הכלי היעיל ביותר בהפרש של 100 מכל דבר אחר לעניין של מיצוי יכולות מערכת.
בוא נניח לרגע את בחירת הציוד בצד ונתרכז במערכת.

אני זוכר את עצמי בתור אודיופיל מחוץ לעולם המדידות -גם אז הבנתי מהר מאוד את החשיבות של אקוסטיקה - בגיל 21 כבר היה לי את אחד מספרי האקוסטיקה הטובים שיש - קיר מצופה ספוגים ,קרטונים של ביצים ומה לא.

אבל זה היה כמו לירות באפילה . המון החלפות, נסיונות ,מהפך של החדר וכו וכו .
כשאתה מודד חדר,גם בתור חובב, הבעיה קופצת לך בפרצוף - שם,בתוך המקדש שלנו - הבעיות נעות מגרוע למכת מוות - אין חדר מושלם .פשוט אין. יש רק פחות גרוע.

אז אני כמו רועי, אומר -לא חייב להבין כלום במדידות כדי להינות מהתחביב - אבל האם זה הדבר הכי משפיע- חד משמעית כן וכל יצרן ישר יגיד לך את זה.

נמשיך לשאלתך הספיציפית:

יש פה איזה עניין עם "ראית את המדידיות של הרמקול " .- צריך לפרק את זה לגורמים על מנת שאולי אצליח לגרום לך להבין .

1.המדידות של הרמקול - הם סט ממש רחב של הרבה מאוד פרמטרים במישור הזמן והאמפליטודה וכו וכו- זה לא דבר אחד.

2.צריך לתת את המשקל הנכון לכל פרמטר ולתת משקל גדול יותר לפרמטר שהם "כשל" .ז"א עדיף שיהיו הרבה פרמטרים עם ציון 8 מאשר כולם 10 ואחד 4.

3.דוגמא למצב שיכול לקרות ,כתשובה לשאלתך - זה שרמקול אחד נמדד מצוין בהכל למעט מבחן דחיסה - שם הוא גרוע - זו תופעה שכיחה מאוד(טווח דינמי ) לעומת זאת הרמקול השני סביר בהכל. אז בפועל - סביר מאוד שלא אבחר בזה שנמדד טוב יותר בציון המשוקלל או שאשקלל אותו אחרת . את הדחיסה אשמע - כי זה משהו שאני אישית מאוד רגיש אליו והוא מדיר שינה מאזני רוב הזמן.

4.ואני חוזר למה שרשמתי כבר כמה פעמים - צריך לעבור רף מסוים - רף שמראה שאין כשלים בולטים . לאחר מכן- הכל הולך ונכנס הטעם.

5.מעולם לא נתקלתי ברמקול שנמדד ממש גרוע שניצח רמקול שנמדד ממש טוב. וברוך ה' אנו מוצבים ברמקולים שנמדדים ממש ממש גרוע. מפני שהם מכוונים למשהו "יחודי"( או שפשוט לא מכוונים לכלום -דרייברים פגז/לקה -ויאללה לשוק) , לאופי ,לצבע -עבורי זו לא אופציה . אני מיד שומע את זה ולרוב גם יודע להגיד איפה הבעיה , כי יש לי המון הקבלות בין מדידה לשמיעה.
רמקולים מסוג זה תמיד תמיד תמיד - ישמעו דומה וידביקו על כל הקלטה את השוני שלהם - אני מחפש שהרמקול יאפשר להקלטה להגיע אלי ולהפתיע אותי כל פעם מחדש . אני לא מחפש שכל ההקלטות ישמעו אותו דבר למרות שזה אופנתי מאוד.

אז לשאלתך שוב , אנו לא במצב בו מדרגים זה נמדד טוב - השני נמדד טוב יותר. אנו במצב בו שמים את הטובים באותה קטגוריה מפני שיש כל כך הרבה גרועים וזה משמח לראות אחד טוב.
 

omi

חבר משקיען
הודעות
885
מעורבות
423
נקודות
63
ראשית יפה שהלכת לקרוא שם קצת... לא בציניות, באמת מעריך את הגישה שלך (ורד). קרא עוד, בנחת, לאורך זמן ותווכח שהם לא אויבי העם.
האם מתחשבים בפסיכואקוסטיקה בסקירות? - בהחלט. מאוד. זה פשוט נמצא בהבנת ההקשרים והנחות העבודה ולא במס שפתים כזה או אחר. דוגמאות? כאשר בודקים היענות לעקומת-מטרה - זוהי פסיכואקוסטיקה פאר אקסלאנס (העקומה הגיע ממחקר פסיכואקוסטי). כאשר מדברים על אחוז עיווותים שמיע - זה מדד שחולץ ממחקר פסיכואקוסטי. כאשר דואגים למתודולוגיה של השוואת עוצמות בהאזנה - זה על תשתית פסיכואקוסטית (פלטשר-מונסון). צריך קצת להבין את ההקשר של עריכת מדידות - זה מעשה טכני, מתודולוגי, חותר לעקביות ויכולת שחזור המדידה באמצעים ג'נרים (לעתים יקרים, מה לעשות). זה אינו המקום לפתוח מחדש (מדי פעם כן פותחים) את המחקר המדעי בנושא. זה לא מעשי ולא המנדט של המדידה.
יפה. להבנתי זהו רק קצה הקרחון של הקשר מדידה חשמלית - פסיכואקוסטיקה. פיזור הצליל בחלל - מתי הוא נתפס לנו טבעי ומתי לא, חשיבות הפאזות בחוית השמיעה (ובאופן כללי איך אנחנו חווים את מה שקורה בקרוסאובר), איך מתפזר הצליל כשפסנתר או אבוב מנגנים לעומת ההקלטה לעומת מה ששומעים בבית (קצת יומרני אבל עדיין שאלה), השפעה של קפיצה חדה אך צרה בגרף העוצמה/תדר לעומת קפיצה מתונה אך שטוחה יותר (נגיד שהאינטגרל של שתיהן דומה), דחיסת תחום דינמי שנשמע לנו יותר טוב מהמקור, איך החומרים של ממברנה באים לידי ביטוי בחויית השמיעה, שאלה פשוטה למה הבדלים בין כבלי רמקולים הם שמיעים ונשמעים לנו חשובים אם הם בחלקיקי DB, למה מערכת נחותה לפעמים נשמעת יותר חיה, תפקיד הדינמיות בחווית השמיעה ומה משפיע עליה, ועוד ועוד, סתם זרקתי מהראש. וההקשר של כל השאלות האלה הוא מה גורם למערכת אחת להשמיע חליל קצת מבולבל, ומערכת אחרת מחיה אותו.
לחלקם. תלוי. לשיטתך צריך "להאזין לציוד" - לא אתפוס אותך במילה במובן זה שאי אפשר להאזין לחלק מהשרשרת אלא רק לסטאפ שלם (ברור לי שאתה מודע לזה), רק אציין ש"מאזינים לציוד" יש בשפע ואילו את הנתונים שניתן למדוד - לא ניתן להפיק מהאזנה. גם כאשר אמיר (או אחרים שם) מדווחים על ההאזנה (למשל מגברי אוזניות מחוברים בד"כ לאוזניות תובעניות מבחינת זרם או מבחינת גיין) - הלשון כללית ולקונית בהרבה מהמקובל באתרים המקדשים את הדיווח הסובייקטיבי. מה שמעניין שם זה הדאטה! פשוט כי היא חשובה ולא זמינה מספיק! בשביל לקרוא רוויו מבוסס האזנה אני לא צריך אותם - מעדיף מישהו כמו נמר (או קומץ, באמת קומץ אחרים). אה, וגם הדיונים הטכנים מעניינים את מי שהם מענינים (אותי נגיד) ואת מי שלא - לא (ואף אחד לא צריך להפגע מזה).
לרמקולים ואוזניות הוא מאזין כמובן והשוס בכך אינו סביב האם אני "סומך על האוזן שלו" אלא על ההזדמנות המאלפת לקשור בין תופעה שמיעה עם השלכה חוויתית (נגיד "צליל סתום") אל המציאות ברת המדידה.

כן, העיקרון חשוב. כמה לדעתך זה קורה? אל תקח את זה קשה עומר (ואל תהרגו אותי כולם), אבל הקייס של "נמדד חרא ונשמע נהדר" - שכיח בהרבה כנושא ויכוח אודיופילי מאשר במציאות. וכשזה כן קורה, נניח - מה זה מוכיח לדעתך מלבד שמישהו פיספס משהו (במדידה, בהאזנה או בהבנה)?
אף אחד לא חייב לפספס כלום במדידה או בהאזנה. הפספוס הוא בתפיסה שאנחנו יודעים הכל על הקשר מדידה/האזנה.
עוד משהו - כדי לאתגר ברצינות מסקנות מדידה העומדות בסתירה לחווית ההאזנה - צריך לשים את ההאזנה על אותו מישור של תקפות - זה אומר ניסוי, גדול מספיק, דאבל בליינדד - ארוך, טרחני, יקר, לא נגיש לרובנו.

נכון. אלא שהפרמטרים אכן מתוקפים :) - עם לא מעט overlap (שנצבר בגלל ביקורתיות בריאה).
מדידה והאזנה אינן פעולות שקולות. מדידה עונה על שאלה המנוסחת במונחים פיזיקלים - לא יותר, לא פחות. היא בראש ובראשונה עונה על השאלה האם ואיך המכשיר עושה את מה שהוא אמור לעשות - כאשר הדרישה מהמכשיר גם היא הוגדרה באותם מונחים.
מדידה (כמו שצריך) של רמקולים מאפשרת משהו שכמעט אף פעם לא ניתן לבצע בהאזנה - לשער איך הם יתנהגו בחללים אחרים, עוצמות אחרות ועוד (דן הרחיב על זה בעבר).

בוא נדבר שניה על צניעות. מה אתה צריך כדי "לסמוך" על דיווח סובייקטיבי של האזנה? מה יחשב בעינך ל-"נשמע מצויין" באופן מתוקף? מבין לאיפה אני הולך עם זה?
האזנה מהגדרתה היא סובייקטיבית. אני יכול להאמין לסוקר שמדווח שהרמקול צעקני כי אני מכיר סקירות שלו. בדרך כלל זה חומר קריאה מהנה, ושימושי רק להבין כיוון. אף אחד לא תופס אף סוקר שהבטיח שהבמה בגודל X ולמעשה בבית היא בגודל Y.
גיקים מתלהבים מכל מיני שטויות. תראה ממה אנחנו מתלהבים... אבל יש את כל שאר הנתונים. פשוט דגתם (תראה מה גרמת לי לעשות - להגיד "אתם" כמו בסכסוכים השבטיים המיסרים אותנו מחוץ לאתר...) את הTHD.
אגב, יש בכל זאת משהו מועיל בלשמוע שהTHD של מוצר הוא סנסציוני לטובה, יהיה לי קצת קשה להעביר את זה: הנתון הזה נוטה לאסוף את כל השיט שאפשר ליפול בו בדיזיין - רעש מפה, השראה משם, היט-סינק רזה, קונקטור מצ'וקמק ועוד ועוד מרעין בישין במונחי התכנון שכולם יתנקזו אליו. במידה מסויימת זו אינדיקציה למצויינות בתכנון - ברור שהיא לא בהכרח נחוצה פרקטית - רק אינדיקציה להיותו של מוצר state of the art מהזווית של תכנון חשמלי.
מצויינות בתכנון מזווית מסוימת, אך אם יש עוד אלמנטים בתכנון/בניה שבינתיים נעלמים מאיתנו, או בעלי חשיבות פחותה, אז ההשקעה הזו בפרמטר הזניח, עם כל הרווח השולי שאתה מדבר עליו, עשויה להחליף דרכים אחרות להערכה של המוצר.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
חברה מעולה צריכה מצוינות גם במדידות וגם בהאזנה .
מהנדסים טובים לא מפסיקים לשמוע במספר מקומות עם הרבה משתמשים וחדרים ולא מפסיקים לחזור שוב למעבדה .

אבל אתה הבייס ליין תמיד כבר יש .
אילו דברים ידועים .

עד רמה שאתה כבר יכול לסמלץ את ההקרנה של הסאונד אל תוך החלל האקוסטי ובהתאם לזה להבין מה תצטרך לעשות כדי לטפל בחדר בצורה מאוד מדויקת ומה תהיה התוצאה הצפויה .

כל רמקול מצריך טיפול אחר ולכל רמקול גם יתאים גרף אחר של תיקון .ויש כאלה שאי אפשר להושיע . אבל את הנתונים אתה חייב לדעת לפני כן - או שאתה פשוט באפילה .
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
246
מעורבות
90
נקודות
28
אני לא מסכים,בכבוד רב, עם מילה שאתה אומר.
הכל טוב, כבר הסכמנו שאנחנו לא מסכימים, לא מחפש הסכמות.(ורד)
4.ואני חוזר למה שרשמתי כבר כמה פעמים - צריך לעבור רף מסוים - רף שמראה שאין כשלים בולטים . לאחר מכן- הכל הולך ונכנס הטעם.
אז אחרי שמספר רמקולים עברו את מבחן המדידות, אתה בוחר לפי טעמך?
יכול להיות שמישהו אחר יבחר רמקול אחר? (גם מהרשימה שעברה את מבחן המדידות)
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
הכל טוב, כבר הסכמנו שאנחנו לא מסכימים, לא מחפש הסכמות.(ורד)

אז אחרי שמספר רמקולים עברו את מבחן המדידות, אתה בוחר לפי טעמך?
יכול להיות שמישהו אחר יבחר רמקול אחר? (גם מהרשימה שעברה את מבחן המדידות)
לא .
לא יכול להיות.

כולם יבחרו את הרמקול שאני בחרתי שעברו את מבחן המדידות .

עד כה בדקתי מעל 9 מליון איש וכולם בחרו אותו דבר.

אני חושב לעבור לארצות הברית לראות איך זה יעבוד עם מספר גדול יותר
 

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
587
נקודות
93
יפה. להבנתי זהו רק קצה הקרחון של הקשר מדידה חשמלית - פסיכואקוסטיקה. פיזור הצליל בחלל - מתי הוא נתפס לנו טבעי ומתי לא, חשיבות הפאזות בחוית השמיעה (ובאופן כללי איך אנחנו חווים את מה שקורה בקרוסאובר), איך מתפזר הצליל כשפסנתר או אבוב מנגנים לעומת ההקלטה לעומת מה ששומעים בבית (קצת יומרני אבל עדיין שאלה), השפעה של קפיצה חדה אך צרה בגרף העוצמה/תדר לעומת קפיצה מתונה אך שטוחה יותר (נגיד שהאינטגרל של שתיהן דומה), דחיסת תחום דינמי שנשמע לנו יותר טוב מהמקור, איך החומרים של ממברנה באים לידי ביטוי בחויית השמיעה, שאלה פשוטה למה הבדלים בין כבלי רמקולים הם שמיעים ונשמעים לנו חשובים אם הם בחלקיקי DB, למה מערכת נחותה לפעמים נשמעת יותר חיה, תפקיד הדינמיות בחווית השמיעה ומה משפיע עליה, ועוד ועוד, סתם זרקתי מהראש. וההקשר של כל השאלות האלה הוא מה גורם למערכת אחת להשמיע חליל קצת מבולבל, ומערכת אחרת מחיה אותו.

אף אחד לא חייב לפספס כלום במדידה או בהאזנה. הפספוס הוא בתפיסה שאנחנו יודעים הכל על הקשר מדידה/האזנה.

האזנה מהגדרתה היא סובייקטיבית. אני יכול להאמין לסוקר שמדווח שהרמקול צעקני כי אני מכיר סקירות שלו. בדרך כלל זה חומר קריאה מהנה, ושימושי רק להבין כיוון. אף אחד לא תופס אף סוקר שהבטיח שהבמה בגודל X ולמעשה בבית היא בגודל Y.

מצויינות בתכנון מזווית מסוימת, אך אם יש עוד אלמנטים בתכנון/בניה שבינתיים נעלמים מאיתנו, או בעלי חשיבות פחותה, אז ההשקעה הזו בפרמטר הזניח, עם כל הרווח השולי שאתה מדבר עליו, עשויה להחליף דרכים אחרות להערכה של המוצר.
הרבה שאלות. על חלקן אפשר לענות (למשל על חשיבות הפאזות) ולא בטוח שתאהב את התשובה. האם תשובה מדעית (במובן שהתוקף שלה נשען על מתודולוגיה של מחקר מדעי) תספק אותך? אתה מבין שמנקודת מבט כזו (נמאס לי לכתוב "מדעית") - זה שמישהו אמר ששמע כך והבחין אחרת זה רעש חסר משמעות עד שנבדקו הרבה מישואים בניסוי מסודר? יש הרבה חברה בתחביב שלא מקבלים את זה, אמירות מדעיות לא מענינות אותם והם עדיין נהנים מאוד.
למה אתה כל כך בטוח אגב, שבלי לענות על כל השאלות האלה, אי אפשר להגיד האם מגבר (למשל) הוא מוצלח יותר או פחות? זה סוג של ווטאבוטיזם לטעון שעד שלא פוזר כל המסתורין אי אפשר להגיד שום דבר ברור.
בשביל הספורט, בוא נתכנן ביחד מגבר דמיוני - נתחלק במשימה: אתה תגדיר לי בדיוק (במונחים טכנים) מה אתה רוצה שהמגבר יעשה ואני אגיד לך איזה סט מדידות נדרש כדי לוודא שהוא עושה את זה בפועל וכמה הוא מוצלח (אה, אבקש ממך גם הגדרה ל"מוצלח" - גם במונחים טכנים). צריך לצאת מהסרט שכל מיני מותגים מחזיקים בידע עלום וקנייני בפסיכואקוסטיקה שרק המוצר שלהם יודע להטמיע בדיזיין ולרגש בדרך המסויימת שלו. ואיכשהו הידע הזה לא קיים באף מוסד אקדמי או באף אכסניה פתוחה ולא נתמך בשום מחקר שהתפרסם.

לגבי זה: "הפספוס הוא בתפיסה שאנחנו יודעים הכל על הקשר מדידה/האזנה" -
* לא יודע מי מחזיק בתפיסה הזו
* לעולם לא נדע הכל על הקשר בין מדידה להאזנה וזה גם בילבול גדול לטעון שמישהו מנסה לדעת הכל - הלו, אנחנו מדברים פה על מדידה של מוצרים מסחריים - פה ושם יש מחקרים שמהווים מעין קרוסאובר בין הדומיין האקדמי שחוקר פסיכואקוסטיקה/מוח/שמיעה כמדע לבין המסחרי וההנדסי. בדיוק בגלל זה חשיבות העבודה של טול, אוליב וקומץ אחרים כל כך גדולה.
* לא צריך לדעת הכל על הקשר בין מדידה להאזנה (והקשר הזה לא מתקיים באותה צורה כשמדברים על אלקטרוניקה לעומת רמקולים). תמיד נחמד ומועיל לדעת עוד.

נראה לי שתהנה מאוד מכמה חומרי קריאה :). אני על זה...
 

אהרון66554

אוהב את התחום
הודעות
246
מעורבות
90
נקודות
28
לא .
לא יכול להיות.

כולם יבחרו את הרמקול שאני בחרתי שעברו את מבחן המדידות .

עד כה בדקתי מעל 9 מליון איש וכולם בחרו אותו דבר.

אני חושב לעבור לארצות הברית לראות איך זה יעבוד עם מספר גדול יותר
דן, אין צורך לענות בצורה כזו. (ורד)
אז בסוף יש פקטור של טעם אישי, כי זה דבר לא אבסולוטי, כל אחד אוהב משהו מעט שונה או הרבה שונה.
פשוט אצלך יש סינון לפי נתונים מדידים ואצלי אין.
אבל בסוף שנינו נבחר את הרמקול שהכי קלע לטעמנו.
או שלא הבנתי נכון.
בכל אופן עלה והצלח(ורד)
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
דן, אין צורך לענות בצורה כזו. (ורד)
אז בסוף יש פקטור של טעם אישי, כי זה דבר לא אבסולוטי, כל אחד אוהב משהו מעט שונה או הרבה שונה.
פשוט אצלך יש סינון לפי נתונים מדידים ואצלי אין.
אבל בסוף שנינו נבחר את הרמקול שהכי קלע לטעמנו.
או שלא הבנתי נכון.
בכל אופן עלה והצלח(ורד)
היי,
רשמתי ממש פה - רק בפוסט הזה שיש פקטור של טעם .
העניין שאתה בוחר רמקול לשנים ( בשאיפה ) - והזמן שלך מוגבל מאוד באולם התצוגה שבו אתה שומע את הרמקול .

אין לך שמץ של מושג איך הוא ישמע אצלך בבית בחדר שלך .

האם לא יהיה נכון - לבודד פרמטרים כדי ליצור הבטחה הרבה יותר גבוהה לפני רכישה ?

רמקולים שבנויים נכון - לא ממש משנים את אופיים מחדר לחדר מעבר לתדרי המעבר .נניח מ 350 הרץ ומעלה .

אז כן יש עניין של טעם .
וכן - חובה עבורי להבין מה אתה קונה לפני שאתה קונה כי אתה מסתמך על שמיעה במקום מסוים עם מערכת מסוימת שאין שום קשר לאיך שזה ישמע אצלך .

זה הגיוני בעיניך ?
אני מבין שזה מה ש90 אחוז עושים ואולי אני יוצא פה לא פוליטקלי קורקט אבל זה מה יש .

תמיד האמת הייתה חשובה לי יותר ממחיאות כפיים .
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור