זה בהחלט רלוונטי. תמחור המוצר הוא חלק מהגורמים המשפיעים על הטיית המאזין, גם אם אין למתחמרים-גבוה כל כוונה רעה לנצל זאת והם באמת מאמינים באיכויות המוצר האקזוטי.לא רלוונטי לדיון. יש הבדל מהותי בין עיקרון ובין תמחור מוצר.
איזה מין עיוותים? זרם חשמלי אפשר למדוד. היכן העיוותים האלה נוצרים ולאן הם מגיעים? כיצד הם זולגים לאות השמע? כאשר יצרן מייצר ספק כוח, הוא רואה שמוצא ספק הכוח ישר ומיוצב. גודל האדווה נמדד, ומחושב מקדם הגליות (לינק) של המייצב. מכל וכל, אין שום סיבה שעיוותים שמקורם פה או שם - לא ירוסנו ע"י מעגל היישור. לא מעניין אותו מה מקור עיוותי הזרם, הם בחזקת נתון בשבילו. כבל החשמל אינו משפיע על מקדם הגליות. אין שום ביסוס חשמלי לטענותיך.קשקוש טוטלי. איש לא טען זאת. זהוי דמגוגיה של קורס מבוא לדמגוגים (שנה א', שיעור 2). הטענה היא פשוטה: זרם החשמל המגיע למכשיר יוצר סוג של עיוותים הרלוונטיים לאודיו אך לא נמדדו – מכיוון שאין להם משמעות שם – בתחומים כמו כבלי קומקום.
אתה עושה מעצמך צחוק. הסיבה היא שסוללות מספקות מלכתחילה זרם ישר DC, ולא AC. אין צורך במעגל יישור, אין צורך בשנאי, שהוא התקן המכיל סלילים שמנים, וכתוצאה מהם - שדה מגנטי אימתני בסדרי גודל בהשוואה לכל EMI/RFI אחר בסביבה. אין בכלל אותות משתנים בזמן במעגל אספקת הכוח ומכאן שלא תהיה כל השראה אל"מ ממעגל האספקה ליתר המערכות. מנגנון הייצוב הרבה יותר פשוט ואינו צריך לספוג קפיצות עצומות. סוללת DC תמיד מספקת קוטב שלילי, שתפקידו כהארקה (בניגוד למערכות חשמליות ירודות רבות שמונעות ב-AC ללא Ground ואינן "מחייבות" חיבור הארקה - ונקודת הפתיחה שלהן בתחרות זו ירודה מלכתחילה).אם מה שמגיע לספק הכוח "מלוכלך", דהיינו יוצר עיוותים, זה החשמל שיש לספק הכוח. הנה מידגע אודיופילי: חשבת מדוע למוצרים עם ספקי סוללות יש יתרון ברמת השקט?
לכל אלה אין שום קשר לטיב כבל הקומקום המעביר את אות ה-AC מרשת החשמל. במערכות כאלה, אות ה-AC קיים ממילא וסובל מתנודתיות רשת החשמל, ונדרשים מעגלי AC-DC הכוללים ספק מיישר ומייצב.
איזו בעיה? וכיצד הוא מטפל בה? נעזוב לרגע את "איך הוא עושה את זה". ונשאל: מה בכלל עליו לעשות? כל עיוות שנוצר לפני המטר האחרון גדול בסדרי גודל מכל עיוות שכבל חשמל יכול לרסן. בקיצור, בלתי נכון בעליל.עניין המטר האחרון הוא לא העניין. מה שקובע הוא הגורם שנמצא בין החשמל של הרשת ובין מה שמגיע לספק. אם יש מישהו שמטפל בעניין – בהינתן הטענה כי יש בעיה והמישהו הזה מתיימר לטפל בה – האורך לא רלוונטי.
אתה מעוות ומסלף את כל השיטה המדעית. הסברתי את זה בדיוק בתגובתי מס' 57 (לינק). כלל הברווז שנתת נופל בכשל אישור הסוגר (לינק).אין צורך להוכיח את זה אמפירית. 1. זוהי תופעה מדווחת; 2. היא אינה סותרת, עקרונית, את עקרונות המדע; 3. היא אינה סותרת, עקרונית, את הידע בתחום; 4. היא מתיישבת עם תופעות דומות, שנדחו באותו אופן ולאחר מכן נמצאו להן הסברים (כבלים, למשל); 5. נסה את מקסוול; 6. חשוב על RF; 7. היזכר בכלל "אם זה עף כמו ברווז, נשמע כמו ברווזף נראה כמו ברווז – זה ברווז. 8. לא מספיק "מדעי" עבורך? זה בדיוק "התער של אוקהם"; 9. לא נראה לך? חזור למשבצת א'.
מכיוון שאיני יודע ואיני יודע... מה יהיה, יואל? פתאום השיטה המדעית אינה תקפה בכל ענפי המדע?מנגד, החיבור בין עניינים אלו לבין הסברים המתייחסים "לראשם של הטוענים" הוא שגיאה מהותית. העובדה כי קיימת הטיה מסוג כזה ואחר אינה יכולה להיות טיעון כל שהוא כל עוד לא הוכחת כי קיים קשר חד/חד-ערכי בין השניים. לא רק שלא הוכחת, עצם הטיעון הזה הוא במהותו מן הסוג הדתי/אמוני. או שתישאר בתחום הרלוונטי, או שתנסה להסביר הטיה במקום שברור שאינה קיימת.
מכיוון שאינך יודע מה המשמעות של מעבר בין תחומי דיון, מכיוון שאינך יודע ענייני הכלה של מחקרים במדעי החברה – ולא, אין להם תוקף כמו לחוקים במדעי הטבע – אתה טועה באופן חמור.
אין שום צורך להציג קשר חד-חד ערכי כזה במדעי הקוגניציה. זה כמו להגיד שע"מ לקבוע סכיזופרניה, נצטרך ליצור את ההזיות איכשהו באופן מלאכותי, ממשי, ולבדוק האם הסכיזופרן מבחין בהן. כן, זה סותר את משמעותה ומהותה של הסכיזופרניה.
הקנטה מיותרת שלא לכבודי להתייחס אליה.טוב, כאן עמיר התבלבל וחשב לתומו שהדיון הוא על אודיו. אתה, כמובן, מדבר על עניין מסוג שונה לגמרי (ועושה זאת באופן מעוות, ראה להלן) - ואין לזה כל קשר למה שעמיר כתב ולטענה המהותית שהעלה. אין כל קשר בין הבנת מושג כמו "רוחב במה", שהוא תוצר אקוסטי (הדומה לראייה תלת-ממדית של תמונה) והתנסות בו ולבעיות התפישתיות שמציגה "הפיזיקה של המאה ה-20" (מן הסתם קוואנטים, קווארקים עם ספין כפול וכיו"ב).
עוד הקנטה."טיעונים מופשטים כגון "רוחב במה", "אימאג'" ו"דינאמיות" (במובן המופשט של דינאמיות)"
ראשית, אלו אינם טיעונים. אלו מושגים. אתה לא יודע מה ההבדל? שוב, למשבצת א'.
כתבתי שהשימוש במושגים הללו הוא לגיטימי. מה יהיה עם ההקנטות, יואל? אתה מנסה ללמד אותי איך שומעים מוסיקה? או איך מודדים תחום דינאמי? אין צורך.לגבי התוכן: דינמיות זה הפער בין עוצמות. זה עניין מדיד. רוחב במה? בוא אלי, ותוכל לדעת את גבולותיה בהאזנה ראשונה (זה קל, כי יש תקליטים וספרים מאחור ואפשר לדעת בדיוק). אתה לא מכיר את זה? זה דווקא סביר, אבל זה סתם עניין של חוסר התנסות. מי שמדבר על "מדע" ולא מכיר "התנסות", כדאי שיחזור למשבצת א'.
אמרתי שההתנסות אינה קיימת? קראת מה כתבתי? אתה מנסה לקחת את הטענות שלי לאקסטרים וליצור איזושהי דיכוטומיה מוגזמת, ובקונטקסט שונה.אין מאפיינים מדידים בתכנון ובמדידה לרוחב במה. זה אומר שההתנסות הזאת אינה קיימת? כאשר תבין שהמאזינים הם אלו המובילים את המבצעים, תעשה צעד חשוב בהבנה שלך.
אם היית מבין בחשמל, היית יודע שכל השראות, כל רעש, תדרים נוספים והרמוניות - כל אלה באים לידי ביטוי באות המתח.שוב טעויות. אתה תקוע במתח, ולא לוקח בחשבון אלמנטים אחרים, כאלו שלא רלוונטיים לכבל קונמקום, כן רלוונטיים להפרעות הנוספות המגיעות לספק: השראות, תדרים נוספים, הרמוניות, רעש.
מבחינה אובייקטיבית, זה מעולם לא הוכח, רק הופרך (במבחני ABX).לגבי ההשפעה: אם מה שמגיע לספק א' שונה ממה שמגיע לספק ב' בגלל שבמקרה השני יש פחות מכל אותן הפרעות, הביצוע יהיה טוב יותר (בס, דינמיות).
מבחינה חשמלית, כל המטען החשמלי (הזרם) שמתעוות בדרך מיושר ומיוצב ממילא ע"י מעגלי היישור. המתח החשמלי נאגר בקבלים ואינו זוכר מאין בא. תופעה שמחזקת טענה זו היא הדוגמה שנתתי בהודעתי מס' 437 (לינק) על מגבר שממשיך להגביר מעט אחרי הכיבוי.
נסיון בריוני אופייני לסלף את דבריי.אה, אז יש הבדל. וכמו שאמר ברנרד שואו "הסכמנו על העיקרון, עכשיו זה רק עניין של מחיר". כלומר, זה לא רק עמידה בהעברת 220 וולט ב-50 הרץ. כמה עולה סיכוך טוב? כמה עולה ייצור של כבל שמוגבל רק לקבוצת צרכנים אחת? איזה מתח רווחים נדרש בתחום המוגבל לצינורות שיווק מסוימים? מה לתמחור מוצר ולדיון העקרוני "המדעי"?
וודאי שיש הבדל בחסינות כבל קומקום להפרעות, אבל זה בא לידי ביטוי בכך שהפרעות אלה לא יושרו להתקני/כבלי אודיו שכנים. אין לזה כל קשר ל"עומק במה" או "אימאג'". גם אם הייתי אומר לך שיש הבדל מבחינת עמידות בטמפרטורה, היית קופץ ומקניט אותי באותן מילים?
אין שום הצדקה לקנות כבל קומקום בסכומים גבוהים כ"כ.
יותר ממה, יואל? איזה הפרעות? איך הן משפיעות?עוד פעם נתקעת עם התקנים. מה לכבל קומקום ולצורך בטיפול בהפרעות אחרות? הלא זה כל העניין: כבל קומקום נועד למטרה מסוימת והתקנים הם בהתאם. צריך יותר במקום אחר? התקן והכבל לא מטפלים בכך.
חובת ההוכחה על הטוענים להבדל, לא עלי. כל הזמן טיעונים בלי שום הסבר טכני.לא ראית – אתה לא ראית. זה ממצה רק את תמונת הידע שלך. הייתי ממליץ על קורס צניעות.
אין שום הוכחה לטענה זו בהתנסות.יש טענה. ההוכחה, כמו בפודינג היא בהתנסות. התנסית? לא. אז מאיפה החוצפה?
בתקופת ציידי המכשפות, כתבו ראשי הכנסיה שנתגלו כ"כ הרבה מקרים בכל רחבי אירופה, עד כי "חוצפה היא לטעון שאין בכך אמת".
יש הפרכה, והיא מבחני ABX.
העברת לי חומר פרסומי ונושאים שכמו שאמרתי, הם אינם קשורים בעליל, כמו Skin Effect.יש הסברים, העברתי לך כמה, סרבת להתייחס אליהם.
אף אחד לא טען שהבדלים בתולדות ה-CD לא מדידים.זה בדיוק הארגון שטען תריסר טענות דומות, ולאחר זמן ודרישות מצא הסברים להבדלים שטען שאינם קיימים "כי הם לא מדידים". בעלי האוזניים הם אלו שגרמו לבעלי הסקופים לחפש – ולמצוא – את הנתונים והמדידות הרלוונטיים. גם על כך כתבתי לך, הבאתי דוגמאות - וכרגיל, כמו אצל מאמין, לא התייחסת.
מה עם הצגת התמונה בכללותה? כשיצא ה-CD המלעיזים הקניטו את המהנדסים על-כך שאין שום סיכוי שסיביות שעוביין מיקרון ייקראו כשורה שהרי כל לכלוך או שריטה ימיתו את המדיה.
אתה פה ה"מאמין", לא אני. המדע טעה ויטעה, ואולי טועה גם עכשיו. מנגנון הביקורת העצמית של המדע הוא נוקשה ובלתי-נסלח. במדע, כל תיאוריה ניתנת להפרכה, ומרגע שהופרכה, יש צורך למצוא תיאוריה אחרת שמסבירה את התצפיות. אולם הבדל שמיע בין כבלים אינו בגדר "תצפית", אלא הטענה להבדל כזה. מכיוון שמבחנים עיוורים רק מפריכים כל טענה להבדל שמיע בין כבלי חשמל, הקביעה שהכל בראש היא ההסבר היחיד והפשוט ביותר (עפ"י תערו של אוקאם) הקיים בינתיים.
לשיטתך הפרדיגמטית, קיומם של הבדלים הם בגדר "עובדה". נתתי לך אנלוגיות מהפיסיקה של המאה העשרים ובחרת להקניט אותי על כך, אז לא לכבודי להתייחס לזה.
הסובייקטיבסטיים שבויים בדוקטרינה שלהם בצורה דוגמתית כמו דת, אובססיבית לגמרי. חובת ההוכחה עליהם.
נערך לאחרונה ב: