בעקבות איש השנה

[AK1]

אצל רן זה אחרת, אבל ההסברים היו מדוייקים או כמעט מדוייקים
זה די ברור, יש גיין אופטימלי שבו
1. רגישות הכניסה במגבר קטנה ומצליחה לקבל מתח גבוה יותר מהטרינוב
2. בשל כך
א. הטרינוב מתרחק מרצפת הרעש שלו כמו שדן כתב

אבל רצפת הרעש שלו נמוכה בהרבה ממה ששמיע, גם לאחר ההגברה, ראה מה שכתבתי קודם.

ב. לא נדרש להוריד יותר מידי ביטים מהסיגנל המקורי. (למרות שזה אידיוטי להגיד כי בשל הרום קורקשן אין זכר לסיגנל המקורי, מצד שני חייב להפריד משתנים)
ג. צריך לבדוק כמה ביטים יש בתוך הדאק של הטרינוב. לא מדבר על חישובי rc אלא על שבב הדאק עצמו. אם הוא פחות מ 64 ביט, אז תחשב עד מחר ב 64, בסוף לפני ההמרה צריך לרדת לכמות הביטים שהחומרה מכתיבה. במצב עניינים כזה לא טוב גיין גבוה עם ווליום נמוך מידי

24 ביט, שגם אם אתה מוריד 8 מתוכם, שזה כ-48dB, אתה עדיין נשאר עם איכות מספיק טובה לכל דבר ועניין, אבל ההורדה/העלאה בגיין היא בהרבה פחות מ-12dB, אז אין שום אובדן איכות שמיע. אפס. נאדה. כלום.

כל אילו יחד, ושילוב סיבות שלהם כזה או אחר כמראה מסבירים את התופעה, ולא בהכרח גורם יחיד.

רגע, ומהצד השני, הורדת גיין גבוה יותר מידי גם לא טובה, כי אתה פוגע בדינמיות וכו.

איזו פגיעה בדינמיות? הרי לאחר ההורדה והעלאה אתה מקבל את אותה דינמיות כמו במקור, אין מה שיקטין אותה.

אז כן יש נקודת אופטימום משני הצדדים. זה שמיע.

זה שמיע, אבל ההסברים לא מספקים כלל, מהסיבות האמורות, וכולם כבר הוזכרו, נדונו ונפסלו, בלי שנימוקי הפסילה הופרכו.

אם לא נחה דעתך, זה בסדר, מקווה בגלגול הבא להיות אלקטרון במערכת של רן ואז אדע יותר איפה המסלול הנקי שם בתוך האלקטרוניקה שלו

 

[shushu]

לא נו, אתה מוריד עוד ביטים כי לא במקסימום הווליום, וזה תלוי אם השיר המתנגן הוא היי רז או לא.
לגבי הטווח הדינמי (התכוונתי לטווח לא לדינמיות), דיברתי על הקצה השני התיאורטי שבו הורדת גיין יותר מידי ואתה בתת כח מול הרמקולים, כדי לטעון שיש אופטימום

 

[AK1]

לא נו, אתה מוריד עוד ביטים כי לא במקסימום הווליום, וזה תלוי אם השיר המתנגן הוא היי רז או לא.

לא, זה לא תלוי ברזולוציה של הקלט כי הטרינוב מעביר הכל ל-24/96 ומשם ל-64 bit float כדי לעשות את החישובים של ה-RC, ואז מעביר ל-24/96 חזרה עבור ה-DAC. לא מורידים יותר ביטים ממה שצריך כדי להקטין את הווליום בשיעור הרצוי, וההורדה היא מ-24 ביט, כאמור ללא תלות בקלט.

לגבי הטווח הדינמי (התכוונתי לטווח לא לדינמיות), דיברתי על הקצה השני התיאורטי שבו הורדת גיין יותר מידי ואתה בתת כח מול הרמקולים, כדי לטעון שיש אופטימום

הבנתי שהתכוונת לטווח, אבל כאמור, מורידים ומעלים כך שהסיגנל המתקבל הוא בדיוק באותה עוצמה שמגיעה לאוזן, ובכל מקרה הרחק ממגבלות המכשירים. מדובר ב-dBs בודדים, בכל מקרה פחות מ-12dB למעלה/למטה. אז אין מה שיגביל את הטווח, אלא אולי אם שומעים בעוצמות ממש גבוהות, רחוק מרמקולים שאינם נצילים.

 

[AK1]

הרעיון הוא פשוט ופירטתי אותו בעבר: בשל אי התאמת הגיין עם מגברי ההספק הטרינוב אצלי לא מביא תוצאות משביעות רצון במוסיקה קלאסית (סימפוניות, קונצ׳רטו לכלים שונים, מוסיקה קאמרית, אופרות ומוסיקה קולית) ומכיוון שמוסיקה קלאסית חשובה לי מאוד, בערך כשני שליש מכלל ההאזנה שלי, בחרתי להפריד בין המערכות באופן המפורט כאן. אני שומע סטריאו ללא טרינוב וללא רום קורקשן ורב ערוצי (ארבעה רמקולים וסאב) עם טרינוב שעבר רום קורקשן בידי אדם פלץ ושיפורים לכיול של פלץ שנעשו בידי רן מויאל. יותר מזה - יש לי כסא מנהלים מתגלגל משום שמקום הישיבה שלי בהאזנת סטריאו הוא במרחק קרוב יותר לרמקולים הקדמיים, ומקום הישיבה שלי בהאזנה רב ערוצית מוסיקה וקולנוע ביתי הוא רחוק הרבה יותר מהרמקולים הקדמיים וקרוב הרבה יותר לרמקולים האחוריים. חיי כאודיופיל אינם פשוטים, ופתרון בעיות מחייב לעיתים פתרונות מורכבים.

אני אולי לא אמור להציע הצעות, אז אתה יכול לגמרי להתעלם ממה שאני כותב. זו רק צורת החשיבה הפרטית שלי, לא "האמת" בנושא:

נראה לי ממש עצוב שיש לך טרינוב ואתה לא משתמש בו עבור עיקר ההאזנה שלך ומה שבאמת חשוב לך.
ברור שלטעמך, המונובלוקים שלך לא מפיקים את המיטב מהטרינוב. אני מבין שהם מגברים מעולים לכשעצמם, אבל, טובים ככל שיהיו, אני חושב שההבדל לטובה בשימוש בטרינוב גובר -- עם מגברים מתאימים, לאו דווקא טובים/יקרים יותר -- על מה שתורמים מגברים טובים בלעדיו.

כך שנראה לי הגיוני להחליף את המונובלוקים. ממש אין הכרח לקנות דווקא את המגבר היקר שרן קנה או בכלל להשתגע עם הוצאות. כדאי לחפש הגברה עם רגישות כניסה קרובה ככל האפשר ל-6.16V (שזה 18dBu) -- אל תחפש גיין 19, זה לא יפתור את הבעיה!! -- אם ביד שניה, או אולי מגבר של טרינוב אם המחיר לא מפוצץ ואתה לא צריך להוסיף יותר מדי.

אני בטוח שתיהנה הרבה יותר!

אתה ממש לא חייב להגיב להצעה, ואתה לא צריך להסביר האם ולמה אתה כן או לא מקבל אותה, ואתה ממש לא חייב לי דין וחשבון בשום רמה. זה רק רעיון שנראה לי שיכול לתרום הרבה להנאתך, אבל יתכן שאני טועה. כאמור, ה"אמת" בנושא לא אצלי בכיס.

 

[רן לוי]

אני אולי לא אמור להציע הצעות, אז אתה יכול לגמרי להתעלם ממה שאני כותב. זו רק צורת החשיבה הפרטית שלי, לא "האמת" בנושא:

נראה לי ממש עצוב שיש לך טרינוב ואתה לא משתמש בו עבור עיקר ההאזנה שלך ומה שבאמת חשוב לך.
ברור שלטעמך, המונובלוקים שלך לא מפיקים את המיטב מהטרינוב. אני מבין שהם מגברים מעולים לכשעצמם, אבל, טובים ככל שיהיו, אני חושב שההבדל לטובה בשימוש בטרינוב גובר -- עם מגברים מתאימים, לאו דווקא טובים/יקרים יותר -- על מה שתורמים מגברים טובים בלעדיו.

כך שנראה לי הגיוני להחליף את המונובלוקים. ממש אין הכרח לקנות דווקא את המגבר היקר שרן קנה או בכלל להשתגע עם הוצאות. כדאי לחפש הגברה עם רגישות כניסה קרובה ככל האפשר ל-6.16V (שזה 18dBu) -- אל תחפש גיין 19, זה לא יפתור את הבעיה!! -- אם ביד שניה, או אולי מגבר של טרינוב אם המחיר לא מפוצץ ואתה לא צריך להוסיף יותר מדי.

אני בטוח שתיהנה הרבה יותר!

אתה ממש לא חייב להגיב להצעה, ואתה לא צריך להסביר האם ולמה אתה כן או לא מקבל אותה, ואתה ממש לא חייב לי דין וחשבון בשום רמה. זה רק רעיון שנראה לי שיכול לתרום הרבה להנאתך, אבל יתכן שאני טועה. כאמור, ה"אמת" בנושא לא אצלי בכיס.

אל תהיה עצוב. זו הדרך שבה בחרתי, ושני המונובלוקים נרכשו לפני הטרינוב. אגב קיימת עוד אפשרות, יש גם לפראסאונד מגבר הספק סטריאו עם מתג רגישות גיין משתנה בכל אחד משני הערוצים.

 

[capten]

מבין אותך, מצטער.

עד שלא אתקל בהסבר שאני יכול להבין אותו, ללא סתירות, לא אוכל להיות לגמרי שקט בעניין, אבל לא נראה שזה הולך לקרות בשלב זה...

ההסבר די פשוט.
שינוי גיין במגבר עובד בדרך כלל על שינוי המשוב השלילי בתוך יחידת ההגברה, מה שגורם לשינוי תכונות המגבר ולקבלת מגבר "שונה".
שינוי ווליום אינו משנה את תכונות המגבר .
לכן בשינוי גיין עשוי להתקבל צליל שונה שיכול להתפרש עי המאזין כטוב יותר או פחות.
סימוכין: אלקטרוניקה מוכללת מילמן והלקיאס. התנך של הגברה לינארית.

 

[AK1]

ההסבר די פשוט.
שינוי גיין במגבר עובד בדרך כלל על שינוי המשוב השלילי בתוך יחידת ההגברה, מה שגורם לשינוי תכונות המגבר ולקבלת מגבר "שונה".
שינוי ווליום אינו משנה את תכונות המגבר .
לכן בשינוי גיין עשוי להתקבל צליל שונה שיכול להתפרש עי המאזין כטוב יותר או פחות.
סימוכין: אלקטרוניקה מוכללת מילמן והלקיאס. התנך של הגברה לינארית.

שינוי משוב יכול לגרום להבדלים של 24dB בגיין? (±12)

ולמה יש נקודה באמצע שנשמעת טוב יותר מאשר מתחתיה או מעליה?
(הבנתי שזה סובייקטיבי, ובכל זאת מוזר)

 

[AK1]

אל תהיה עצוב. זו הדרך שבה בחרתי, ושני המונובלוקים נרכשו לפני הטרינוב. אגב קיימת עוד אפשרות, יש גם לפראסאונד מגבר הספק סטריאו עם מתג רגישות גיין משתנה בכל אחד משני הערוצים.

אני מבין שהמונובלוקים נרכשו לפני הטרינוב, ואז הם התאימו.
בעקבות רכישת הטרינוב הם מתאימים פחות, לטעמך, וזו הסיבה שבגללה אולי כדאי לשקול להחליף אותם בכאלה שכן מתאימים.

דרך אגב, המימון למגבר/ים אחרים יכול לבוא לא רק ממכירת המונובלוקים אלא גם הפרה. לא תצטרך פרה עם הטרינוב, לא לסטריאו ולא לרב ערוצי. כנראה שיהיו presets שונים לסטריאו ולרב ערוצי, אם כי יכול להיות שתוכל להשתמש באותו preset אם תשב באותו מקום, ותקבל את מלוא האיכות של הקדמיים גם בסראונד. תוכל גם לחגוג עם מוזיקה קלאסית רב-ערוצית -- כייף אמיתי.

מכשירי פאראסאונד שתוכננו ע"י John Curl הם מצויינים -- היו לי מונובלוקים שלהם לפני שעברתי למנורות.
אם אתה הולך על פאראסאונד, רק כדאי לוודא שהוא המתכנן (נראה לי שכל סידרת JC היא בתיכנונו, אבל כבר מזמן לא עקבתי).
ולא חשוב אם הרגישות משתנה, רק חשוב שהיא תהיה קרובה ככל האפשר ל-6.16V (שזה 18dBu).

אבל כשהצצתי באתר של פאראסאונד, ראיתי רק מגברים עם רגישות כניסה של 1V, לא כתוב אם זה עבור הגיין הנמוך או הגבוה, אבל לא סביר שההבדל יהיה מ-1 ל-6+, כך שכנראה אלה שראיתי אינם מתאימים
אולי אתה רואה אחד אחר שכן מתאים (לא גיין 19 אלא רגישות כניסה כאמור).

 

[capten]

שינוי משוב יכול לגרום להבדלים של 24dB בגיין? (±12)

ולמה יש נקודה באמצע שנשמעת טוב יותר מאשר מתחתיה או מעליה?
(הבנתי שזה סובייקטיבי, ובכל זאת מוזר)

כן. תאורטית אפשר לעשות משוב שלילי של 100% ואז למגבר לא יהיה הגברה בכלל. הוא ישמש כחוצץ בלבד. משתמשים בישום זה לתאום עכבות, הפיכת פאזה באפרינג ועוד.

 

[capten]

שינוי משוב יכול לגרום להבדלים של 24dB בגיין? (±12)

ולמה יש נקודה באמצע שנשמעת טוב יותר מאשר מתחתיה או מעליה?
(הבנתי שזה סובייקטיבי, ובכל זאת מוזר)

כמו כל דבר בפיזיקה גם בהגברה לינארית טרנזיסטורית ושפורפרתית, יש נקודות אופטימום. מעליה ומתחתיה חלק קטן מהתכונות טוב יותר ורוב התכונות פחות טובות.

 

[AK1]

כן. תאורטית אפשר לעשות משוב שלילי של 100% ואז למגבר לא יהיה הגברה בכלל. הוא ישמש כחוצץ בלבד. משתמשים בישום זה לתאום עכבות, הפיכת פאזה באפרינג ועוד.

כמו כל דבר בפיזיקה גם בהגברה לינארית טרנזיסטורית ושפורפרתית, יש נקודות אופטימום. מעליה ומתחתיה חלק קטן מהתכונות טוב יותר ורוב התכונות פחות טובות.

טוב, תודה. אני לא יודע מה לומר על זה. יתכן שזה ההסבר.

מעניין שנקודת האופטימום האמפירית היא דווקא כשיש התאמה בין המתח ביציאת הפרה לרגישות הכניסה.

 

[AK1]

ההסבר די פשוט.
שינוי גיין במגבר עובד בדרך כלל על שינוי המשוב השלילי בתוך יחידת ההגברה, מה שגורם לשינוי תכונות המגבר ולקבלת מגבר "שונה".
שינוי ווליום אינו משנה את תכונות המגבר .
לכן בשינוי גיין עשוי להתקבל צליל שונה שיכול להתפרש עי המאזין כטוב יותר או פחות.
סימוכין: אלקטרוניקה מוכללת מילמן והלקיאס. התנך של הגברה לינארית.

אז לא, זה לא ההסבר: במגבר של רן (CH Precision M1.1) אפשר לשנות את הגיין ב-±12dB ובנפרד באופן בלתי תלוי את הפידבק הגלובאלי בין 0% ל-100% בקפיצות של 10% (המקור כאן):

 

[shushu]

יש גם הגברה לטרינוב שמתאימה חשמלית למכשיר

 

[capten]

אז לא, זה לא ההסבר: במגבר של רן (CH Precision M1.1) אפשר לשנות את הגיין ב-±12dB ובנפרד באופן בלתי תלוי את הפידבק הגלובאלי בין 0% ל-100% בקפיצות של 10% (המקור כאן):

צפה בקובץ המצורף 59862

אדרבה ואדרבה. כל אחד מאילו ישנו את הסאונד.

 

[רן לוי]

אני מבין שהמונובלוקים נרכשו לפני הטרינוב, ואז הם התאימו.
בעקבות רכישת הטרינוב הם מתאימים פחות, לטעמך, וזו הסיבה שבגללה אולי כדאי לשקול להחליף אותם בכאלה שכן מתאימים.

דרך אגב, המימון למגבר/ים אחרים יכול לבוא לא רק ממכירת המונובלוקים אלא גם הפרה. לא תצטרך פרה עם הטרינוב, לא לסטריאו ולא לרב ערוצי. כנראה שיהיו presets שונים לסטריאו ולרב ערוצי, אם כי יכול להיות שתוכל להשתמש באותו preset אם תשב באותו מקום, ותקבל את מלוא האיכות של הקדמיים גם בסראונד. תוכל גם לחגוג עם מוזיקה קלאסית רב-ערוצית -- כייף אמיתי.

מכשירי פאראסאונד שתוכננו ע"י John Curl הם מצויינים -- היו לי מונובלוקים שלהם לפני שעברתי למנורות.
אם אתה הולך על פאראסאונד, רק כדאי לוודא שהוא המתכנן (נראה לי שכל סידרת JC היא בתיכנונו, אבל כבר מזמן לא עקבתי).
ולא חשוב אם הרגישות משתנה, רק חשוב שהיא תהיה קרובה ככל האפשר ל-6.16V (שזה 18dBu).

אבל כשהצצתי באתר של פאראסאונד, ראיתי רק מגברים עם רגישות כניסה של 1V, לא כתוב אם זה עבור הגיין הנמוך או הגבוה, אבל לא סביר שההבדל יהיה מ-1 ל-6+, כך שכנראה אלה שראיתי אינם מתאימים
אולי אתה רואה אחד אחר שכן מתאים (לא גיין 19 אלא רגישות כניסה כאמור).

תודה על התווית הדרך והעצות. אקח זאת לתשומת ליבי. הראשון שהפנה את תשומת ליבי לעניין אי תיאום הגיין היה כמובן רן מויאל. כי במשך שנתיים וחצי שברתי את הראש למה עם כל הכיולים החוזרים שביצע רן מויאל הטרינוב עדיין נשמע לי לא טוב במוסיקה קלאסית. התחלנו לבדוק את העניין בעקבות החלפת הרמקולים שלו שגררה גם את החלפת הגברת ההספק. רן מויאל הגיע לפתרון של סי אייץ׳ פרסיז׳ן ובפעם הראשונה בחודש מאי האחרון שמעתי אצל רן מויאל מוסיקה קלאסית ואמרתי שהבעייה נפתרה והטרינוב יכול לשמש כפרה/פרוססור מעולה גם עבור מוסיקה קלאסית.

אני לא יכול להרשות לעצמי את הפתרון שבו בחר רן מויאל כי מחיר המינימום של מגבר הספק של סי אייץ׳ הוא 37500 פרנק שוויצרי לדגם A1.5. ואז התחלתי לבדוק ברשת אילו דגמים של מגברי הספק מציעים גיין כניסה משתנה, או גיין כניסה קבוע, אבל כזה שכמובן מתאים בול לטרינוב. בגזרת הגיין המשתנה יש את המונובלוקים של SPL הגרמנית, שהיו בבחינה אצל רן מויאל, והרשימו אותו בהחלט (הגיין המשתנה שלהם מגיע עד 20.5 די בי יו), יש דגם אחד של פאראסאונד שלא בדקתי אותו לעומק כי כרגע נושא היבוא הרשמי של פאראסאונד לישראל עומד בסימן שאלה. יש דגם אחד של NAD כאמור, M23 שאחד ממצבי מתג הגיין המשתנה שלו מגיע ל-19 די בי יו. עד כאן כל המועמדים בגזרת הגיין המשתנה. בגזרת הגיין הקבוע יש שני דגמי מגברי הספק רב ערוציים (שמונה ערוצים) של טרינוב מסדרת אמפליטוד 8 שטרינוב עצמה מציינת שהם מתאימים באופן מושלם לגיין היציאה של הפרוססורים מדגמי אלטיטיוד 16 ו-32. וזה, כך העלו חיפושי ברשת כל מה שמתאים מבחינת הגיין לפרוססורים של טרינוב. אשמח לשמוע על מועמדים נוספים, אם ישנם כאלה בנמצא.

 

[yarino]

אם כך למה לא ללכת על ה SPL שלטעמי נשמעו אצל רן טוב יותר מהנאגרה?

 

[רן לוי]

אם כך למה לא ללכת על ה SPL שלטעמי נשמעו אצל רן טוב יותר מהנאגרה?

קובי, לצערי פיספסתי את ההזדמנות לשמוע אצל רן מויאל את ה -SPL משום שבאותן שבועות שהמונובלוקים היו אצלו הייתי מרותק לבית כמעט שלושה שבועות בעקבות איזו מגפה שמטלטלת את העולם. מה שמרתיע אותי ב-SPL היא גמישות גיין הכניסה של המונובלוקים. בורר הגיין שלהם מתחיל ב-26 די בי יו ומגיע רק עד 20.5 די בי יו. כאמור, נתון רגישות גיין היציאה של הטרינוב הוא 19 די בי יו.

 

[yarino]

האם בפאראסאונד יש יותר גמישות?

 

[AK1]

תודה על התווית הדרך והעצות. אקח זאת לתשומת ליבי. הראשון שהפנה את תשומת ליבי לעניין אי תיאום הגיין היה כמובן רן מויאל. כי במשך שנתיים וחצי שברתי את הראש למה עם כל הכיולים החוזרים שביצע רן מויאל הטרינוב עדיין נשמע לי לא טוב במוסיקה קלאסית. התחלנו לבדוק את העניין בעקבות החלפת הרמקולים שלו שגררה גם את החלפת הגברת ההספק. רן מויאל הגיע לפתרון של סי אייץ׳ פרסיז׳ן ובפעם הראשונה בחודש מאי האחרון שמעתי אצל רן מויאל מוסיקה קלאסית ואמרתי שהבעייה נפתרה והטרינוב יכול לשמש כפרה/פרוססור מעולה גם עבור מוסיקה קלאסית.

אני לא יכול להרשות לעצמי את הפתרון שבו בחר רן מויאל כי מחיר המינימום של מגבר הספק של סי אייץ׳ הוא 37500 פרנק שוויצרי לדגם A1.5. ואז התחלתי לבדוק ברשת אילו דגמים של מגברי הספק מציעים גיין כניסה משתנה, או גיין כניסה קבוע, אבל כזה שכמובן מתאים בול לטרינוב. בגזרת הגיין המשתנה יש את המונובלוקים של SPL הגרמנית, שהיו בבחינה אצל רן מויאל, והרשימו אותו בהחלט (הגיין המשתנה שלהם מגיע עד 20.5 די בי יו), יש דגם אחד של פאראסאונד שלא בדקתי אותו לעומק כי כרגע נושא היבוא הרשמי של פאראסאונד לישראל עומד בסימן שאלה. יש דגם אחד של NAD כאמור, M23 שאחד ממצבי מתג הגיין המשתנה שלו מגיע ל-19 די בי יו. עד כאן כל המועמדים בגזרת הגיין המשתנה. בגזרת הגיין הקבוע יש שני דגמי מגברי הספק רב ערוציים (שמונה ערוצים) של טרינוב מסדרת אמפליטוד 8 שטרינוב עצמה מציינת שהם מתאימים באופן מושלם לגיין היציאה של הפרוססורים מדגמי אלטיטיוד 16 ו-32. וזה, כך העלו חיפושי ברשת כל מה שמתאים מבחינת הגיין לפרוססורים של טרינוב. אשמח לשמוע על מועמדים נוספים, אם ישנם כאלה בנמצא.

אל תחפש גיין 19, ואל תחפש גמישות.

חפש רגישות כניסה קרובה ככל האפשר ל-6.16 וולט (שזה 18dBu).

אפילו ל-Amplitude 16 של Trinnov אין גיין 19, אבל יש רגישות כניסה 6.16V וולט.

 

[רן לוי]

אל תחפש גיין 19.

חפש רגישות כניסה קרובה ככל האפשר ל-6.16 וולט (שזה 18dBu).

אפילו ל-Amplitude 16 של Trinnov אין גיין 19, אבל יש רגישות כניסה 6.16V וולט.

בדקתי את העניין לעומק באתר של טרינוב ואלו הנתונים הנכונים והבדוקים:
לפרוססור אלטיטיוד 16 יש כפי שטרינוב מנסחים זאת בעצמם ״בן לוויה מושלם - פרפקטלי קומפניון״ יחיד ומיוחד, אחד בלבד, וזהו מגבר ההספק הרב ערוצי דגם אמפליטוד 8 אם. רגישות גיין הכניסה של האמפליטוד 8 אם מוגדרת במפורש 19 די בי יו.

לגבי הפרוססור אלטיטיוד 32 (שבו השרשור הזה לא עוסק, כי לשלושתנו, אתה, רן מויאל, ואנוכי אין אותו, יש לנו אלטיטיוד 16) ההתאמה המושלמת - או כפי שטרינוב מנסחים זאת ״וי פרפקטלי מצ׳ד״ הוא מגבר ההספק החזק יותר דגם אמפליטוד 8 הרגיל, ללא תוספת הסיומת אם. לאמפליטוד 8 הרגיל יש רגישות גיין כניסה של 18 די בי יו, ולגביו אתה בהחלט צודק. רק שהוא איננו מתאים לאלטיטיוד 16, אלא רק לאלטיטיוד 32. מוזרים מאוד הצרפתים האלה. אבל מה נלין על אומה שבה מילים רבות נכתבות עם שתי אותיות מיותרות לפחות (קוראים למכונית רנוט אבל מבטאים רנו).