נראה שיש בדיון בלבול בין התערבות פיזיקלית במובן האקוסטי-פסיבי, אספקת חשמל בצורה המיטבית, והמכני (שיכוכים) לבין התערבות אלקטרונית בסיגנל.
מי שבוחר בדרך הראשונה קורא לעצמו פיוריסט ודי בצדק בכך שאינו משנה את הבסיס, ושמיעה באוזניות כרפרנס היא מוצדקת לשם כך.
תאמר שהחלפת אינטרקונקט גם היא התערבות אלקטרונית בסיגנל אבל תמיד יש מזה דרך חזרה והשוואה למקור כפי שנשמע עם אוזניות, ברגע שהמקור עצמו נתון לפירוק והרכבה מחדש ע"י אלקטרוניקה זו כבר בעיה לטעמי.
גם תאמר שכל אנלוג סטייג' בממיר, ראש בפטיפון הוא התערבות\פרשנות בסיגנל המקורי ואי אפשר בעצם לדעת מהו בגלל כך ופה כן יש חשיבות להתנסות רבת שנים בהאזנה למוזיקה לייב.
ואם בלייב עסקינן מושקעים מיליונים באקוסטיקה של אולמות קונצרטים ואופרה והס מלהזכיר אפילו הגברה מינימלית וזאת כדי לא לשנות את המקור אלא להביאו בצורה הכי טבעית ולא מופרעת לכל כסא באולם הרי תמיד אפשר לתקן עם הגברה דיסקרטית בפינות בעייתיות באולם ע"י הרמקולים ההיקפיים שנמצאים ברוב האולמות.
עשית קצת סלט.
ראשית, תעשה אבחנה בבקשה בין אביזרים טיפשים הכוללים משחקים עם שיכוך, אינטרקונקטים, כבילה, משחקים ברשת החשמל הישראלית, הרמה של הכבלים מהרצפה לבין אקוסטיקה.
אין קשר בין שניהם וזה יהיה מצער לשמוע אם מישהו חושב שיש כאן סוג של "תחרות" ו/או שמדובר בתרופה שונה למחלה דומה.
באשר לאביזרים הטיפשים הללו והמשחקים האין סופיים איתם:
אני משחק עם האביזרים הללו כבר 25 שנה ומאוד נהנה מזה, זה כיף.
ואפשר גם על הדרך לצייר את זה בהמון צבעים ולהוסיף להם המון מילים גבוהות כמו: מיטבי, נקי, חף מהשראות, סינרגיה, המוןןן שקט, מרים לי את התופים בצד ימין ולא עושה שום דבר אחר, הכבל הפך לי את המערכת והווילסונים הקטנים שלי הפכו פתאום להיות XVX, אתם חייביםםםם לשמוע ועוד ועוד ועוד.
למותר לציין כי במערכות טובות ושקופות כל אביזר כזה ישפיע ולעיתים באופן מאוד חיובי ואפילו דרמטי, אבל בפועל, מדובר במשחקים בחשיכה מבלי לדעת מה הם עשו, איך הם עשו, איזה נזק הם עשו וכמובן, ההכרה שאין שום קורלציה בין מחיר לתוצאה.
ללא שום קשר, בשום צורה, יש את עניין האקוסטיקה שתפקידה בכלל להתמודד עם הרעות שמציב כל חדר באשר הוא, כל זאת ברגע שהמערכת נכנסה אליו.
שום אביזר טיפש, בשום מחיר, לא מסוגל, לא יכול ובעיקר לא נועד, לפתור בעיות אקוסטיות.
העובדה שחלקנו, חושב שנותנים לאקוסטיקה משקל יתר ובכלל צריך להשקיע בשקעי חשמל במקום, זה סבבה ונחמד, אבל לו היינו יוצאים מהריבוע הקטן ומשקיעים ממש מעט זמן ואנרגיה במדידות ו/או קצת קריאה של החומר ופחות בכתיבה, היינו מבינים שהסיפור הזה בעשרות מונים דרמטי יותר מכל שקע חשמל...ושם צריך לרכז את האנרגיה והידע, על מנת להגיע למיקסום הציוד שנמצא ברשותנו.
(אגב, זו לא איזו דיעה מיוחדת, אזוטרית ושונה, מספיק לפתוח ספר הקשור על אודיו, או לקרוא מחקרים בעניין ולהבין שזו "דיעה" , בדיוק כמו "הדיעה" שכדור הארץ הוא עגול...וכל דיעה אחרת...אין לה שום סימוכין, בשום מקום ובשום צורה.)
בהחלט אפשר להבין את הרתיעה של חלק מהאנשים משימוש באמצעים אלקטרונים. השנים לימדו אותי שהרתיעה בבסיסה היא אך ורק פסיכולוגית וזה גם בסדר.
הרי בפועל לא יקרה שום אסון אם מישהו ינסה, אבל עצם המחשבה מציקה ללא מעט אנשים וזה בסדר גמור. המחשבה שמא זה יעבוד טוב יותר.. מטרידה...
הרי איך יגיד בעל הפטיפון לחבר שלו שהוא משלב דירק באנאלוג?
הרי זה מוגדר כפשע, טריפה והבחור המסכן יזכה לטונה של ביקורת ולעג וזאת מבלי שהלועג בכלל שמע...או אפילו יטרח לשמוע..
מה שמביא אותנו לאקוסטיקה פאסיבית.
חשוב להבין שזה לא פתרון טריוויאלי, האקוסטיקאים הכנים יספרו לכם על חדרים שהם נאלצו לפרק, לשנות, לשבור, להחליף, הכל בגלל שהתוצאה הסופית לא הייתה טובה, למרות הגרפים המדהימים.
אקוסטיקה פסיבית לעולם לא תתן לנו את הדיוק והגמישות של תיקון דיגיטלי, עם זאת, היא תהיה מסוגלת לטפל בבעיות שנכון להיום, האמצעים הדיגיטלים מתקשים לעשות.
לפיכך, בעולם מושלם, האידיאל צריך לכלול את 2 התרופות לאותה המחלה: הדיגיטלי וההשלמה של הפסיבי, כל זאת במידה והדיגיטלי לא יהיה מסוגל להתמודד עם כל הרעות של החדר הספציפי.
ההערה האחרונה, אחרי החפירה הארוכה הזאת נוגעת למושג המצחיק: "משחקים או שינוי הסיגנל".
לכולנו בשלב זה אמור להיות ברור שזו אמירה שאין מאחוריה כלום והיא חסרת כל חשיבות וזאת למה?
הרי החדר משחק לנו בסיגנל, מעוות אותו, לועס אותו, משנה אותו, כל פעם באופן שונה.
כל כבל באשר הוא משחק לנו בסיגנל
כל אביזר, כל וילון, כל מדף, כל רזונטור משחק לנו בסיגנל ומשנה אותו מבלי שתהיה לנו שום שליטה ו/או ידע על כך.
כולם, ללא יוצא מן הכלל, הפכו את הסאונד מ X ל Y, הרי זה מה שכולנו טוענים בפוסטים ארוכים ומתלהבים על האביזר הספציפי שרכשנו...
ומה זה משנה בעצם?
הרי כל מה שחשוב לכולנו, גם אם אנחנו לא מסכימים על כלום ושום דבר זו התוצאה.
כולנו שואפים לתוצאה הכי טובה עם הציוד הקיים ולכן, לא ממש ברור לי מה זה משנה אם הגענו אליו באמצעים דיגיטלים סופר מתוחכמים, אשר לצורך הדיון בלבד (וזה כמובן לא המצב, אלא הפוך..) עיוותו את הסיגנל, פירקו אותו, ניתחו אותו, פצעו אותו, הרכיבו אותו מחדש, הכל בזמן שתופרים וחובשים את הסיגנל המסכן והאומלל מכל הכיוונים, בגלל הטראומה שהוא עבר...
שומעים מצוין?
זה העיקר, כל השאר בראש....
רן