אוקי.
אז ככה אני חושב.
1- אין אפשרות לחזות דבר שטרם נישמע אך יש אפשרות לבצע רכישה עיוורת מושכלת.
מה הכוונה?
רכישה עיוורת מושכלת היא בסיגנון הרכישה של הרמקול האישי שלי שהוא בעצם היחיד בארץ, הקשבתי לשלושה דגמים קטנים יותר ומיד זיהיתי שככל שעולים בתקציב כך מקבלים יותר, לכן הסכמתי להביא את ההרמוני בידיעה שיש סיכוי שלא אתפעל ממנו, ואם לא יהיה מספיק טוב אז לא קרה כלום, נחליף אותו במשהו אחר. זוהי רכישה עיוורת מושכלת כל עוד הכל מסוכם עם היבואן טרם ההזמנה.
2- אין אפשרות לחזות איכות והתאמה של מוצר כזה או אחר טרם שמעת אותו במו אזנייך, אך יש אפשרות לקבל חוות דעת מאנשים שהערכתך המיקצועית אליהם גדולה דיה על מנת להיסתכן ברכישה עיוורת, וגם אז החלל שונה, ואולי רכיב או כבל שעלול לשנות את ההיתרשמות שלך לעומת נותן חוות הדעת.
מה שקורה כאן הוא דבר פשוט שנקרא סיכון, אנו לוקחים אותם באופן רציף במהלך היום בין אם זה לחצות את דיזינגוף במרכז תל אביב בהנחה שיכול להיות שנמצא את על האספלט בוהים בחלק התחתון של מיצובישי לבין להזמין מגבר ולהיתאכזב מהצליל, היתרון באופציה השניה הוא שזה לא כואב פיסית ואפשר לחיות גם אחרי אכזבה מוסיקלית.
אינני רואה בעיה ברכישה עיוורת כל עוד היא מושכלת ונעשת תוך כדי ידיעה שגם עלולים להיתאכזב - אין דבר בטוח ב-100% .
כאן מתווכחים שני חברים עם גישה שונה בתכלית ולא אנתח אף אחד מכם. אבל ... ויש אבל.
הפוסט הזה בשלב מסויים הפסיק ליצר מידע מיקצועי ועבר למידע אישי , אדם זר ילמד יותר על גידי ואילן וחייהם האישיים מאשר כיצד להתאים מגבר לרמקול ומהי האג'נדה של כל אחד.
הוא נישען על ה"בעיות האודיופיליות" של של כל אחד מהם אך שכח את המהות.
האודיופיליה היא תורה אך גם לתורה יש את דרך הארץ שהיא קודמת לה באופן חד משמעי ואף מבחינתי חשובה ממנה כפליים.
בואו נהיה פילוסופים לרגע.
הרי הדרך הטובה ללמד וללמוד היא בדרך נעימה, פעם ראיתם שני מורים מתווכחים מול כל הכיתה? הרי אם זה יקרה מיד משרד החינוך ישלח אותם לשנת שבתון בת נצח. זוהי אינה למידה אלה תחרות שבתוכה יש המון תוכן אך התוכן החל להיתגמד בשני העמודים האחרונים והפך למשני ... מדוע?
בכדי שחברי הפורום ישכילו מהמידע שרץ כאן עלינו להידיין בצורה תרבותית ומלמדת, עלינו לפתח אינטלגנציה ריגשית למול הקורא ולגרום לו להיסחף לתוך הפוסט, ברגע שזה לא קורא מבחינתי זוהי בעיה חמורה מפני שאותו פוסט בעל פוטנציאל אודיופילי אדיר מאבד כל טעם מלהמשיך והופך לויכוח בין שני אנשים מכובדים שדעתם צריכה להישמע.
לכן.
כיוון שאני מאוד מעוניין שהפוסט הזה ימשיך אבקש מכם לגלות מיקצוענות ולא מיקצועיות {יש הבדל עצום}. באם השירשור ימשיך לזרום לכיוון האישי אין בו טעם מפני שמבחינתי הוא הפסיק ללמד את הקורא וזה יהיה חבל.
עכשיו חברים יקרים בואו נמשיך את הפוסט בנועם, בכייף ובכבוד. כלום כאן אינו עיניין של חיים ומוות, איננו דנים על איכות התרופות לחולים סופניים, ואיננו דנים על החזרת השבויים הביתה, אנו דנים על תחביב ועל אהבה לכן עשו זאת בחביבות לבבית תודה רבה ואני מעריך מראש את היתייחסותכם לכתוב ואשמח לראות את הפוסט הזה כחומר לימודי, אודיופילי ומיקצועני כמו שאתם יודעים לתת.