עזוב, גתה זה מעולם תוכן אחר...
אין לבלבל בין מה ששומעים ישירות עם האוזניים במציאות, לבין מה ששומעים בבית בתיווך מיקרופונים, מיקסינג, מערכת ואקוסטיקה.
במציאות, לפי ה-cues (רמזים? אני לא יודע איך תרגמים) של אם הצליל חזק יותר באוזן אחת או מגיע מוקדם יותר לאוזן אחת, אנחנו יודעים מאיזה כיוון הוא מגיע. בהקלטה, המיקרופונים לא ממוקמים כמו אוזני מאזין, ולכן לא קולטים את ה-cues של כיווניות כפי שמאזין היה קולט, ומעבר לזה, המיקס מערבל הכל, כך שלא נותר שום רמז ל-cues המקוריים, וכל הכיווניות שאנחנו שומעים -- הבמה -- היא סינתטית ומיוצרת באולפן.
במציאות, מבנה האפרכסת של האוזניים שלנו מאפשר לנו לזהות את הגובה של מקור צליל, אבל למיקרופונים אין אפרכסת כזו, וגם הם לא ממוקמים במקום שבו מאזנין אמור להימצא, אלא מעל, מול, או בתוך הכלים והקולות, כך ששום אינפורמצית גובה אינה נכללת בהקלטה, וגם במיקס מערבל הכל. כדי שבבית נוכל לשמוע גובה -- מוקלט בנפרד או מחושב -- יש צורך ברמקולים בגבהים הרלוונטיים, נמוכים ו/או גבוהים, ואז גם האפשרכסת שלנו מאפשרת לזהות גובה. אבל במערכת סטריאו אין לא את האינפורמציה ולא את הדרכים להפקתה.
אז אין מה לבלבל בין המציאות למה שקורה בבית בהקשר זה.