ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

  • פותח הנושא AK1
  • פורסם בתאריך

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
האם elevation של כלי הנגינה והקולות ניתנים לשמיעה? כנראה שכן.
Among the variety of audio configurations in use—from basic monophonic to complex multi-channel surround-sound systems—two-channel stereophonic (stere… https://search.app/qrZ7eVQGmsFt9r96A
לא היה ויכוח האם אפשר לשמוע גובה -- דומני שהייתה אפילו התייחסות לאיך משיגים את זה מעבר ללשבת על הריצפה, אבל לא התעניינתי בזה.

אין לי גישה למאמר השלם. במה שקראתי, הוא רק מדבר על זה שאפשרי להבחין במימד גובה -- אין ויכוח -- אבל לא על ייצוג שלו בהקלטה, דרכי הפקתו, לא על בדיקה האם אותו דבר קורה במספר מערכות hi-end שונות, וכד'.

האם מישהו שיש לו גישה יכול לפרסם את המאמר השלם?
 

RanMoyal

חבר משקיען
הודעות
1,200
מעורבות
1,146
נקודות
113
אם אני אבוא אליך(לא מציאותי) ואשמע שהזמרת שלך בגובה במבה אז גם אם תספר לי את כל הסיפורים שככה זה בהקלטה מבחינתי המערכת שלך מקולקלת!
מה קורה משה..

אני בהחלט מזדהה עם הדברים שלך בכל מה שקשור לחשיבות של גובה בבחינת התוצאה הסופית.
עם זאת, המושג "גובה", הוא קצת מטעה כי הוא תלוי לא מעט ב Preception שיש לנו כמאזינים.

מי כמוך יודע שאם נושיב 3 אודיופילים וותיקים מול מערכת ונבקש מהם לא לצייץ, לא לדבר, לא לחוות דיעה, אלא בסוף הקטע לרשום כל אחד את החוויות שלו, אז בסבירות עד גבוהה הפתקים ילמדו אותנו שכל אחד עבר חוויה מעט שונה..ולפעמים מאוד שונה..

יש כאן הרבה אלמנטים של טעם אישי, תפיסה של מהי תוצאה סופית "נכונה" וכמובן הרגלים מהבית .

לכן, אספקטים מסוימים של התחביב הזה נשענים על תפיסה מאוד אישית של המאזין.

גם העניין של גובה.

השליטה בגובה, היא לא טריוויאלית והיא קשורה עם העמדה של הרמקול ביחס לישיבה, הרמקול עצמו, היא משתנה באופן מוזר עם החלפה של כבל חשמל (אין לך מושג לפני כן..אם זה ישתנה לטוב או לרע), היא יכולה להשתנות בקטעי מוזיקה שונים וכמובן יכולה להשתנות גם עם אלקטרוניקה..

מה שהופך את המושג הזה של גובה למשהו קצת ערטילאי, משהו שקשה באמת לשלוט עליו אבסולוטית.

כל זאת בניגוד למשהו שהוא טריוויאלי יותר וקל יותר להסכים עליו, נגיד באס.

מנגנים קטע מסוים ומאתגר.
החלון רועד? סבבה, ניתן להסכים שכל המערכת הזאת שבורה לגמרי.
החלון לא רועד? ולא מעוניינים למדוד...?
אז, הגענו לשלב שיש בו אלמנטים אישיים/פסיכולוגיים.

הדיון, בשלב מסוים (לפני שהוא התפזר) בסך הכל התייחס לעובדה שהמימד הזה של גובה, לא נמצא במקור, הוא לא נמצא בהקלטה, הטכנאי לא קובע, במהלך המיקס שהכינור יהיה בגובה של מטר והזמרת תהיה בגובה של 1.7 מטר. זה פשוט לא קיים.

מה אתה אומר..?:)

רן
 

ilam

אוהב את התחום
הודעות
325
מעורבות
129
נקודות
43
לא היה ויכוח האם אפשר לשמוע גובה -- דומני שהייתה אפילו התייחסות לאיך משיגים את זה מעבר ללשבת על הריצפה, אבל לא התעניינתי בזה.

אין לי גישה למאמר השלם. במה שקראתי, הוא רק מדבר על זה שאפשרי להבחין במימד גובה -- אין ויכוח -- אבל לא על ייצוג שלו בהקלטה, דרכי הפקתו, לא על בדיקה האם אותו דבר קורה במספר מערכות hi-end שונות, וכד'.

האם מישהו שיש לו גישה יכול לפרסם את המאמר השלם?
אני אשלח לך בפרטי.
 

ilam

אוהב את התחום
הודעות
325
מעורבות
129
נקודות
43
מה קורה משה..

אני בהחלט מזדהה עם הדברים שלך בכל מה שקשור לחשיבות של גובה בבחינת התוצאה הסופית.
עם זאת, המושג "גובה", הוא קצת מטעה כי הוא תלוי לא מעט ב Preception שיש לנו כמאזינים.

מי כמוך יודע שאם נושיב 3 אודיופילים וותיקים מול מערכת ונבקש מהם לא לצייץ, לא לדבר, לא לחוות דיעה, אלא בסוף הקטע לרשום כל אחד את החוויות שלו, אז בסבירות עד גבוהה הפתקים ילמדו אותנו שכל אחד עבר חוויה מעט שונה..ולפעמים מאוד שונה..

יש כאן הרבה אלמנטים של טעם אישי, תפיסה של מהי תוצאה סופית "נכונה" וכמובן הרגלים מהבית .

לכן, אספקטים מסוימים של התחביב הזה נשענים על תפיסה מאוד אישית של המאזין.

גם העניין של גובה.

השליטה בגובה, היא לא טריוויאלית והיא קשורה עם העמדה של הרמקול ביחס לישיבה, הרמקול עצמו, היא משתנה באופן מוזר עם החלפה של כבל חשמל (אין לך מושג לפני כן..אם זה ישתנה לטוב או לרע), היא יכולה להשתנות בקטעי מוזיקה שונים וכמובן יכולה להשתנות גם עם אלקטרוניקה..

מה שהופך את המושג הזה של גובה למשהו קצת ערטילאי, משהו שקשה באמת לשלוט עליו אבסולוטית.

כל זאת בניגוד למשהו שהוא טריוויאלי יותר וקל יותר להסכים עליו, נגיד באס.

מנגנים קטע מסוים ומאתגר.
החלון רועד? סבבה, ניתן להסכים שכל המערכת הזאת שבורה לגמרי.
החלון לא רועד? ולא מעוניינים למדוד...?
אז, הגענו לשלב שיש בו אלמנטים אישיים/פסיכולוגיים.

הדיון, בשלב מסוים (לפני שהוא התפזר) בסך הכל התייחס לעובדה שהמימד הזה של גובה, לא נמצא במקור, הוא לא נמצא בהקלטה, הטכנאי לא קובע, במהלך המיקס שהכינור יהיה בגובה של מטר והזמרת תהיה בגובה של 1.7 מטר. זה פשוט לא קיים.

מה אתה אומר..?:)

רן
האפקט של הגובה הוא לא פשוט להסבר, אבל הוא חלק מההדמיה ה 3D של הסאונד ומאד תלוי באיכות הסאונד וההקלטה. חלק מאפקט הוא אכן פסיכולוגי ותלוי בנסיון שלנו. ברור שהאינפורמציה של הגובה לא נמצאת בצורה טריויאלית בהקלטה, אבל רמזים לגובה נכנסים כנראה להקלטה בעיקר כהידהודים מקירות ומהריצפה. המוח שלנו משתמש ברמזים האלו כדי לבנות את הבמה התלת מימדית.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
האפקט של הגובה הוא לא פשוט להסבר, אבל הוא חלק מההדמיה ה 3D של הסאונד ומאד תלוי באיכות הסאונד וההקלטה. חלק מאפקט הוא אכן פסיכולוגי ותלוי בנסיון שלנו. ברור שהאינפורמציה של הגובה לא נמצאת בצורה טריויאלית בהקלטה, אבל רמזים לגובה נכנסים כנראה להקלטה בעיקר כהידהודים מקירות ומהריצפה. המוח שלנו משתמש ברמזים האלו כדי לבנות את הבמה התלת מימדית.
אבל המיקרופונים הם מלמעלה, קרוב לכלים או בתוכם, אין משמעות מיוחדת להדהודים מהקירות ומהרצפה -- הייתה להם משמעות רק אם המיקורפונים היו בחזית הנגנים, כמוה מהאולם, אבל הם כמעט אף פעם לא. וגם במקרים שבהם מקליטים אינפורמצית גובה, צריך רמקולים נוספים כדי לשחזר אותה. בהקלטה אין במה תלת מימדית, ואין כאן שום דבר מסתורי או בלתי ידוע או קסם.
 

ilam

אוהב את התחום
הודעות
325
מעורבות
129
נקודות
43
אבל המיקרופונים הם מלמעלה, קרוב לכלים או בתוכם, אין משמעות מיוחדת להדהודים מהקירות ומהרצפה -- הייתה להם משמעות רק אם המיקורפונים היו בחזית הנגנים, כמוה מהאולם, אבל הם כמעט אף פעם לא. וגם במקרים שבהם מקליטים אינפורמצית גובה, צריך רמקולים נוספים כדי לשחזר אותה. בהקלטה אין במה תלת מימדית, ואין כאן שום דבר מסתורי או בלתי ידוע או קסם.
אני לא חשוב שחשוב איפה המיקרופונים נמצאים. הdelay של ההחזרים תלוי במיקום הכלים יחסית לקירות. אין לי הסבר אחר מלבד אפקטים פסיכולוגיים.
 

moshe625

חבר משקיען
הודעות
1,096
מעורבות
345
נקודות
83
מה קורה משה..

אני בהחלט מזדהה עם הדברים שלך בכל מה שקשור לחשיבות של גובה בבחינת התוצאה הסופית.
עם זאת, המושג "גובה", הוא קצת מטעה כי הוא תלוי לא מעט ב Preception שיש לנו כמאזינים.

מי כמוך יודע שאם נושיב 3 אודיופילים וותיקים מול מערכת ונבקש מהם לא לצייץ, לא לדבר, לא לחוות דיעה, אלא בסוף הקטע לרשום כל אחד את החוויות שלו, אז בסבירות עד גבוהה הפתקים ילמדו אותנו שכל אחד עבר חוויה מעט שונה..ולפעמים מאוד שונה..

יש כאן הרבה אלמנטים של טעם אישי, תפיסה של מהי תוצאה סופית "נכונה" וכמובן הרגלים מהבית .

לכן, אספקטים מסוימים של התחביב הזה נשענים על תפיסה מאוד אישית של המאזין.

גם העניין של גובה.

השליטה בגובה, היא לא טריוויאלית והיא קשורה עם העמדה של הרמקול ביחס לישיבה, הרמקול עצמו, היא משתנה באופן מוזר עם החלפה של כבל חשמל (אין לך מושג לפני כן..אם זה ישתנה לטוב או לרע), היא יכולה להשתנות בקטעי מוזיקה שונים וכמובן יכולה להשתנות גם עם אלקטרוניקה..

מה שהופך את המושג הזה של גובה למשהו קצת ערטילאי, משהו שקשה באמת לשלוט עליו אבסולוטית.

כל זאת בניגוד למשהו שהוא טריוויאלי יותר וקל יותר להסכים עליו, נגיד באס.

מנגנים קטע מסוים ומאתגר.
החלון רועד? סבבה, ניתן להסכים שכל המערכת הזאת שבורה לגמרי.
החלון לא רועד? ולא מעוניינים למדוד...?
אז, הגענו לשלב שיש בו אלמנטים אישיים/פסיכולוגיים.

הדיון, בשלב מסוים (לפני שהוא התפזר) בסך הכל התייחס לעובדה שהמימד הזה של גובה, לא נמצא במקור, הוא לא נמצא בהקלטה, הטכנאי לא קובע, במהלך המיקס שהכינור יהיה בגובה של מטר והזמרת תהיה בגובה של 1.7 מטר. זה פשוט לא קיים.

מה אתה אומר..?:)

רן
הי רן.
נתחיל בזה שיש בעיה לאנשים להבין בכלל מה הכוונה למימד גובה להבדיל כשאתה אומר במה גדולה , רחבה .
לי אישית לא מסתדר לראות טלויזיה כמו בשנות השמונים כשניסו לעבור מתמונה ברוחב 4:3 ל 16:9 והתמונה לא הסתדרה כמו היום אלה קיבלה חוסר פרופורציה והאנשים יצאו מעווותים.

לכן היום כשאני מקשיב לסאונד ממש לא מעניין אותי מה התכוון העורך ,המקליטים והיכן מיקמו את המקרופונים,
מעניין אותי שההדמיה של הבמה תהיה בפרופורציה נכונה גובה רוחב.זה אני ואם למישהו אחר מתאים שהכינור ינגן על התיקרה שיהיה לו בכיף.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,099
מעורבות
3,100
נקודות
113
א. זה לא רק אלגוריתם, אתה מפשט מציאות מסובכת, כמו ידידך.
ב. לא סתר שום דבר.
המציאות לא מסובכת, יש אנשים מתוסבכים, רשמת בהודעה #952 ״כי המדע לא עוסק בחקר טענות בקשר לדברים שאינם מוגדרים״

הראיתי לך שלא כך הדברים. ממש, לא חסרים תחומי מדע ומחקרים העוסקים בדברים שאינם מוגדרים.
במקום להודות בטעות הדברים שרשמת, אתה מכלה את זמנך הקצוב בנסיונות התנצחות מיותרים, במקום להקשיב וללמוד משהו חדש. אבל כנראה שזה מעל ליכולתך.

אאוטש, אתה לא מבחין בין דעת/טעם רוב לבין אובייקטיביות. לך תחפור קצת ב-AI, אולי יסבירו לך את הבסיס להבנה אלמנטרית של מונחים אלמנטאריים שאתה זורק בלי להבין.
הערכת איכות הצליל שתיארתי משתמשת בשיטה שמטרתה להפחית את הסובייקטיביות ולהשיג תוצאות אובייקטיביות יותר, והיא משמשת גם בתחומים אחרים כמו מחקרי שוק, טעימה, ניסויים קליניים עיוורים, השוואת ביצועי חומרה ותוכנה, איכות שירותים, והשפעות סביבתיות.

הבעיה היא ביזבוז הזמן והטעיית אחרים. הזמן שלך לא באמת מעניין.
כמה יומרנות יש באגו שלך. ממתי אתה אחראי על הזמן של אחרים? אני ממליץ לך להתחיל להתרכז בזמן הקצר שלך.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
אני לא חשוב שחשוב איפה המיקרופונים נמצאים. הdelay של ההחזרים תלוי במיקום הכלים יחסית לקירות. אין לי הסבר אחר מלבד אפקטים פסיכולוגיים.
ה-delays מהרצפה והקירות תלויים לגמרי במיקום המיקרופונים -- והם שונים לחלוטין אם המיקרופון באולם או מעל הכלי או לידו, ובטח אם בתוכו. גם המרחקים וגם הזוויות של ההחזרים שונים לגמרי.

מה שאתה מתאר זה כמו לצלם תמונה מעל הנגנים, ואז לנסות לפי זה לנחש איך נראים הפרצופים של הנגנים כשמסתכלים מהאולם.

אני לא חושב שזה "פסיכולוגי". כששומעים בבית, זה תלוי בגובה של הטוויטרים ובעוד דברים, והמוח מפענח מזה משהו שמתפרש כגובה גם אם בצליל אין אף cue של גובה.

(עניתי למה שכתבת לי בפרטי)

הי רן.
נתחיל בזה שיש בעיה לאנשים להבין בכלל מה הכוונה למימד גובה להבדיל כשאתה אומר במה גדולה , רחבה .
כרגע אני שומע את אחד הדיסקים החדשים -- היחיד שהוא CD -- ושמתי לב שהכל בגובה האוזניים, אולי אפילו יותר. לא שזה משנה לי במשהו.


לכן היום כשאני מקשיב לסאונד ממש לא מעניין אותי מה התכוון העורך ,המקליטים והיכן מיקמו את המקרופונים,
מעניין אותי שההדמיה של הבמה תהיה בפרופורציה נכונה גובה רוחב.זה אני ואם למישהו אחר מתאים שהכינור ינגן על התיקרה שיהיה לו בכיף.
אתה לא מתעניין בכך שמה שאתה מצפה לו אינו קיים, ואם זה מגיע, זה טוב, ואם לא, מבחינתך זה מקולקל, הגיוני.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
המציאות לא מסובכת, יש אנשים מתוסבכים, רשמת בהודעה #952 ״כי המדע לא עוסק בחקר טענות בקשר לדברים שאינם מוגדרים״

הראיתי לך שלא כך הדברים, ממש, לא חסרים תחומי מדע ומחקרים העוסקים בדברים שאינם מוגדרים.
במקום להודות בטעות הדברים שרשמת, אתה מכלה את זמנך הקצוב בנסיונות התנצחות מיותרים, במקום להקשיב וללמוד משהו חדש. אבל כנראה שזה מעל ליכולתך.
מה אתה מקשקש? הדברים בדוגמאות שהבאת מספיק מוגדרים כדי שאפשר יהיה להתייחס להם, לעומת המצב עם הכבלים. זה שלא הבנת את ההסבר זו בעייה שלך. אל תפיל את הבעיות שלך עלי.


הערכת איכות הצליל שתיארתי משתמשת בשיטה שמטרתה להפחית את הסובייקטיביות ולהשיג תוצאות אובייקטיביות יותר, והיא משמשת גם בתחומים אחרים כמו מחקרי שוק, טעימה, ניסויים קליניים עיוורים, השוואת ביצועי חומרה ותוכנה, איכות שירותים, והשפעות סביבתיות.
זה לא בדיוק אובייקטיבי יותר, אלא העדפת הרוב. בכל מה שציינת, מחקרי שוק, טעימה, ניסויים קליניים עיוורים, השוואת ביצועי חומרה ותוכנה, איכות שירותים, והשפעות סביבתיות, לא מעניין מה אובייקטיבי, מעניין מה הרוב חווה. אבל אתה לא מבחין ביניהם.

הרי טריוויאלי שטעם, למשל, זה הכי סובייקטיבי שיש. ואם תבדוק את הטעם של 1000 איש, לא תגיע לשום רמה של אובייקטיביות. תקבל התפלגויות סביב העדפות דומות, ואז אם יש לך מוצרים למכור, כך תדע מה כדאי ליצר ומה לא. גם אם 999 מתוך ה-1000 אוהבים וניל, זה לא אומר שאובייקטיבית וניל יותר טעים.

צריך לחזור שוב לשילר...
 

ilam

אוהב את התחום
הודעות
325
מעורבות
129
נקודות
43
ה-delays מהרצפה והקירות תלויים לגמרי במיקום המיקרופונים -- והם שונים לחלוטין אם המיקרופון באולם או מעל הכלי או לידו, ובטח אם בתוכו. גם המרחקים וגם הזוויות של ההחזרים שונים לגמרי.

מה שאתה מתאר זה כמו לצלם תמונה מעל הנגנים, ואז לנסות לפי זה לנחש איך נראים הפרצופים של הנגנים כשמסתכלים מהאולם.

אני לא חושב שזה "פסיכולוגי". כששומעים בבית, זה תלוי בגובה של הטוויטרים ובעוד דברים, והמוח מפענח מזה משהו שמתפרש כגובה גם אם בצליל אין אף cue של גובה.

(עניתי למה שכתבת לי בפרטי)


כרגע אני שומע את אחד הדיסקים החדשים -- היחיד שהוא CD -- ושמתי לב שהכל בגובה האוזניים, אולי אפילו יותר. לא שזה משנה לי במשהו.



אתה לא מתעניין בכך שמה שאתה מצפה לו אינו קיים, ואם זה מגיע, זה טוב, ואם לא, מבחינתך זה מקולקל, הגיוני.
ה delay כמבון תלוי בהרבה גורמים, כולל בכיווניות של המיקרופונים, אבל העיכוב בזמן של ההד ממקור הקול שבא מהרצפה יהיה תלוי בעיקר במרחק של מקור הקול מהרצפה. הdelay האבסולוטי לקול ולהד שלו תלוי בעיקר במרחק של המקור מהמיקרופון, ומשך הזמן הזה לא רלוונטי, אלא אם כן ישנו יותר ממקור קול אחד. דרך אגב במאמר ששלחתי לך המחבר משער שנושא ההחזרות הוא הגורם לאשלית הגובה. כפי שטענתי מהתחלה.
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,099
מעורבות
3,100
נקודות
113
מה אתה מקשקש? הדברים בדוגמאות שהבאת מספיק מוגדרים כדי שאפשר יהיה להתייחס להם, לעומת המצב עם הכבלים. זה שלא הבנת את ההסבר זו בעייה שלך. אל תפיל את הבעיות שלך עלי.

להלן הציטוט המלא עם התיחסות לתגובתי

הדיון ביני לבין דן הוא על כך שמדידות לא יכולות לקבוע אם כבל אחד יישמע טוב יותר מכבל אחר. מחקרים מדעיים לא הצליחו להוכיח באופן חד משמעי מדוע כבלים מסוימים נשמעים שונה או טוב יותר מכבלים אחרים.
הוא כבר ענה לך, במילים אחרות, שמה "נשמע" יותר טוב זה לא דבר מוגדר -- אותה תוצאה תישמע לאנשים שונים בצורה אחרת. אתה ממשיך לדבר על "נשמע" כדבר אבסולוטי, במנותק מהשומעים, אבל אין דבר כזה "נשמע" אבסולוטי.

לא נראה לי שיש מחקרים מדעיים שיחקרו את העניין הזה, כי המדע לא עוסק בחקר טענות בקשר לדברים שאינם מוגדרים.

לא רק שקיימים מספר תחומי מדע העוסקים בחקר טענות לדברים שאינם מוגדרים, אתה גם מנסה לסלף את דבריך כדי לצאת כאילו צודק, ...לא רק דן אריאלי נחשד ברשלנות


זה לא בדיוק אובייקטיבי יותר, אלא העדפת הרוב. בכל מה שציינת, מחקרי שוק, טעימה, ניסויים קליניים עיוורים, השוואת ביצועי חומרה ותוכנה, איכות שירותים, והשפעות סביבתיות, לא מעניין מה אובייקטיבי, מעניין מה הרוב חווה. אבל אתה לא מבחין ביניהם.

הרי טריוויאלי שטעם, למשל, זה הכי סובייקטיבי שיש. ואם תבדוק את הטעם של 1000 איש, לא תגיע לשום רמה של אובייקטיביות. תקבל התפלגויות סביב העדפות דומות, ואז אם יש לך מוצרים למכור, כך תדע מה כדאי ליצר ומה לא. גם אם 999 מתוך ה-1000 אוהבים וניל, זה לא אומר שאובייקטיבית וניל יותר טעים.
המבחן שהוצע מקטין מאוד את ההשפעה הסובייקטיבית וקירב אותנו מספיק למבחן אובייקטיבי.

אם מתעקשים, אין בעיה להפוך את המבחן המוצע למבחן t מלא (מבחן סטטיסטי דוגמת מבחן t נחשב למבחן אובייקטיבי) כזה שיעניק לו בסיס סטטיסטי חזק יותר. להלן כמה דרכים אפשריות:
  1. הגדרת השערות סטטיסטיות: ניתן להגדיר השערת אפס והשערה חלופית לגבי איכות הצליל של הכבלים. למשל, ההשערה האפסית יכולה להיות שאין הבדל באיכות הצליל בין הכבלים, והשערה חלופית שיש הבדל.

  2. חישוב סטטיסטי של המבחן: לאחר איסוף הנתונים מהנבחנים, ניתן לחשב את סטטיסטי המבחן t על בסיס הממוצעים והשונויות של הדירוגים שניתנו לכל כבל.

  3. קביעת רמת המובהקות: יש לקבוע את רמת המובהקות המקובלת (לרוב 0.05 או 0.01) ולהשוות את ערך סטטיסטי המבחן לערכי הקריטיים של התפלגות t עם מספר דרגות החופש המתאים.

  4. קבלה או דחייה של ההשערה: על בסיס ההשוואה בין סטטיסטי המבחן לערכים הקריטיים, ניתן לקבל או לדחות את ההשערה האפסית בהתאם לכללי מבחן t.

  5. דיווח התוצאות: יש לדווח את ערכי סטטיסטי המבחן, רמת המובהקות, מספר דרגות החופש, והמסקנה הסטטיסטית לגבי קבלה או דחייה של ההשערה האפסית.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
ה delay כמבון תלוי בהרבה גורמים, כולל בכיווניות של המיקרופונים, אבל העיכוב בזמן של ההד ממקור הקול שבא מהרצפה יהיה תלוי בעיקר במרחק של מקור הקול מהרצפה. הdelay האבסולוטי לקול ולהד שלו תלוי בעיקר במרחק של המקור מהמיקרופון, ומשך הזמן הזה לא רלוונטי, אלא אם כן ישנו יותר ממקור קול אחד. דרך אגב במאמר ששלחתי לך המחבר משער שנושא ההחזרות הוא הגורם לאשלית הגובה. כפי שטענתי מהתחלה.
ניסיתי לצייר משהו סכמטי, במצב שבו הבמה גבוהה מהמאזין, שכולם יהיו מבסוטים, זמרת, מיקרופון מלמעלה וקצת קדימה, ומאזין באולם. הקווים עם רקע צהוב הם הצלילים הישירים, ובכתום ההחזר מהרצפה.

ZZ.jpg


אני לא רואה שום קשר/יחס בין מידות העיכוב של ההחזרים שהמיקרופון קולט (שתלויים במיקומו וגובהו) לבין מידת העיכוב שמאזין מהאולם היה קולט.
 
נערך לאחרונה ב:

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,668
מעורבות
1,164
נקודות
113
יש דבר כזה - נשמע מדויק .
יש דבר כזה -נשמע נכון.
כמובן שהגובה הוא פרמטר שלא קשור לזה - אלא משהו אישי.
לעומת העומק והפירוט שמאוד ברורים ומוגדרים ובאיזון טונאלי נכון וחדר לא מהדהד למוות ובהינתן שיש לרמקול את היכולות הדינמיות וכו וכו- יהיו שם והם פרמטר אבוסלוטי.

וכמובן שיש כאלה שלא אוהבים מדויק ולא אוהבים נכון וזה בסדר.(וזה גם משתנה עם הזמן)
אבל יש דבר כזה
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
להלן הציטוט המלא עם התיחסות לתגובתי


הוא כבר ענה לך, במילים אחרות, שמה "נשמע" יותר טוב זה לא דבר מוגדר -- אותה תוצאה תישמע לאנשים שונים בצורה אחרת. אתה ממשיך לדבר על "נשמע" כדבר אבסולוטי, במנותק מהשומעים, אבל אין דבר כזה "נשמע" אבסולוטי.

לא נראה לי שיש מחקרים מדעיים שיחקרו את העניין הזה, כי המדע לא עוסק בחקר טענות בקשר לדברים שאינם מוגדרים.

לא רק שקיימים מספר תחומי מדע העוסקים בחקר טענות לדברים שאינם מוגדרים, אתה גם מנסה לסלף את דבריך כדי לצאת כאילו צודק, ...לא רק דן אריאלי נחשד ברשלנות
נו באמת, אתה מצטט חלק מהנאמר ומשמיט את מה שלא נוח לך איתו, ואחר כך שאשים אותי באותיות ענק ב-bold ברשלנות. נו באמת.

זה מה שעניתי לך בנדון
כל אלה מוגדרים טוב יותר מהעדפתה מהשפעת כבל, שתלויה במה שיש משני צדדיו, בשאר רכיבי המערכת, באקוסטיקה ובטעם האישי.



המבחן שהוצע מקטין מאוד את ההשפעה הסובייקטיבית וקירב אותנו מספיק למבחן אובייקטיבי.
זה מקטין את ההשפעה של הטעם האישי של האדם הבודד, אבל לא הופך מה שאינהרנטית סובייקטיבי לאובייקטיבי.


אם מתעקשים, אין בעיה להפוך את המבחן המוצע למבחן t מלא (מבחן סטטיסטי דוגמת מבחן t נחשב למבחן אובייקטיבי) כזה שיעניק לו בסיס סטטיסטי חזק יותר. להלן כמה דרכים אפשריות:
  1. הגדרת השערות סטטיסטיות: ניתן להגדיר השערת אפס והשערה חלופית לגבי איכות הצליל של הכבלים. למשל, ההשערה האפסית יכולה להיות שאין הבדל באיכות הצליל בין הכבלים, והשערה חלופית שיש הבדל.
אבל לא זה היה הוויכוח. אף אחד לא טען שאין הבדלים. דובר בהאם מדידות יכולות לנבא מה נשמע יותר טוב, אבל מה נשמע יותר טוב הוא משהו סובייקטיבי, וגם, כפי שהוכחתי בהסבר עם הכבל האידיאלי, אי אפשר לנבא, נקודה. אין צורך בניסוי.

אם תעשה ניסוי תוכל לקבל את התפלגות הטעמים לגבי מה נשמע טוב יותר לכל אחד בנפרד -- בקונסטלציות שתבדוק -- אבל לא תוכל להפוך את ההעדפה של מה נשמע טוב יותר לאובייקטיבית. זה עניין של טעם. שוב, אם רוב האנשים מעדיפים וניל על שוקולד, זה לא אומר שוניל אובייקטיבית טעים יותר משוקולד, אלא רק שווניל הוא העדפת הרוב.

כמה פעמים יהיה צורך להסביר לך כדי להגיע למסקנה שאין טעם להסביר שוב כי ממילא לא תבין ותחזור שוב למשבצת הראשונה?
 

RanMoyal

חבר משקיען
הודעות
1,200
מעורבות
1,146
נקודות
113
הי רן.
נתחיל בזה שיש בעיה לאנשים להבין בכלל מה הכוונה למימד גובה להבדיל כשאתה אומר במה גדולה , רחבה .
לי אישית לא מסתדר לראות טלויזיה כמו בשנות השמונים כשניסו לעבור מתמונה ברוחב 4:3 ל 16:9 והתמונה לא הסתדרה כמו היום אלה קיבלה חוסר פרופורציה והאנשים יצאו מעווותים.

לכן היום כשאני מקשיב לסאונד ממש לא מעניין אותי מה התכוון העורך ,המקליטים והיכן מיקמו את המקרופונים,
מעניין אותי שההדמיה של הבמה תהיה בפרופורציה נכונה גובה רוחב.זה אני ואם למישהו אחר מתאים שהכינור ינגן על התיקרה שיהיה לו בכיף.
אם לאנשים יש בעיה להבין מהו בכלל מימד של גובה, זו אכן בעיה...

עם זאת, אני לא חושב שיש בעיה כזו, כולם כאן מבינים שצריך להיות גם גובה הגיוני כשמקשיבים למערכת כלשהי, רק נשאלת השאלה מה בעצם "נכון" בהקשר הזה..?

ברור שאם הגובה הנחזה דבוק לתקרה או צמוד לרצפה, אז יש כאן בעיה.

מעבר לשני מצבי קיצון הנ"ל, כל גובה נחזה אחר, הוא בבחינת תשובה נכונה...

מי אומר שגובה של 1.0 פחות טוב מ 1.8 וכיוצ"ב..?
במיוחד כאשר שלושה אנשים שונים יחזו את הגובה מעט שונה, אחד יגיד שהזמרת בגובה הרמקול, השני יגיד שהיא נמצאת בערך באמצע הרמקול והשלישי יגיד שהיא בגובה של חצי מטר מעל הרמקול..

אז מי בעצם צודק?

זה מימד ברור, חשוב, אבל הוא כולו מבוסס על תפיסה מאוד אישית ולאו דווקא נכון או לא נכון...
כל זאת בניגוד לאלמנטים אחרים בסאונד.

רן
 

ilam

אוהב את התחום
הודעות
325
מעורבות
129
נקודות
43
ניסיתי לצייר משהו סכמטי, במצב שבו הבמה גבוהה מהמאזין, שכולם יהיו מבסוטים, זמרת, מיקרופון מלמעלה וקצת קדימה, ומאזין באולם. הקווים עם רקע צהוב הם הצלילים הישירים, ובכתום ההחזר מהרצפה.

צפה בקובץ המצורף 65831

אני לא רואה שום קשר/יחס בין מידות העיכוב של ההחזרים שהמיקרופון קולט (שתלויים במיקומו וגובהו) לבין מידת העיכוב שמאזין מהאולם היה קולט.
בהקלטה אין מאזין. מה שחשוב שיש החזרים בעיכובים שונים לכלים שונים הנמצאים בגבהים שונים. אני מסכים איתך שאי אפשר לשחזר לגמרי את החוויה של המאזין במצב טיבעי. בכל מקרה גם בהופעות יש רמקולים כך שהסכמה שציירת אינה רלוונטית. האיור נכון רק להופעה אקוסטית ללא הגברה.
 

moshe625

חבר משקיען
הודעות
1,096
מעורבות
345
נקודות
83
אם לאנשים יש בעיה להבין מהו בכלל מימד של גובה, זו אכן בעיה...

עם זאת, אני לא חושב שיש בעיה כזו, כולם כאן מבינים שצריך להיות גם גובה הגיוני כשמקשיבים למערכת כלשהי, רק נשאלת השאלה מה בעצם "נכון" בהקשר הזה..?

ברור שאם הגובה הנחזה דבוק לתקרה או צמוד לרצפה, אז יש כאן בעיה.

מעבר לשני מצבי קיצון הנ"ל, כל גובה נחזה אחר, הוא בבחינת תשובה נכונה...

מי אומר שגובה של 1.0 פחות טוב מ 1.8 וכיוצ"ב..?
במיוחד כאשר שלושה אנשים שונים יחזו את הגובה מעט שונה, אחד יגיד שהזמרת בגובה הרמקול, השני יגיד שהיא נמצאת בערך באמצע הרמקול והשלישי יגיד שהיא בגובה של חצי מטר מעל הרמקול..

אז מי בעצם צודק?

זה מימד ברור, חשוב, אבל הוא כולו מבוסס על תפיסה מאוד אישית ולאו דווקא נכון או לא נכון...
כל זאת בניגוד לאלמנטים אחרים בסאונד.

רן
אין פה מי צודק...
אמרתי שלטעמי אני אדאג שהזמרת לא תשמע שרה מתחת לספסל.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,926
מעורבות
2,941
נקודות
113
בהקלטה אין מאזין. מה שחשוב שיש החזרים בעיכובים שונים לכלים שונים הנמצאים בגבהים שונים. אני מסכים איתך שאי אפשר לשחזר לגמרי את החוויה של המאזין במצב טיבעי. בכל מקרה גם בהופעות יש רמקולים כך שהסכמה שציירת אינה רלוונטית. האיור נכון רק להופעה אקוסטית ללא הגברה.
אבל ההחזרים שכן מוקלטים לא ניתנים לשימוש ע"י המוח כדי לדמות מצב שהמאזין להקלטה יושב מול המבצעים וחווה הפרשי גובה ביניהם.

אם יש רמקולים בהופעה אז המקורות לצליל אינם הקולות והכלים, אלא הרמקולים, שאז אפילו אינפורמצית הרוחב והעומק מעוותת לגמרי, וגם עצם הצליל אינו הצליל הנכון.

==================

קראתי את המאמר ששלחת לי:

אני חושש שהמאמר הזה הוא מדעי יותר מבחינת הצורה והשפה מאשר מבחינת התוכן.

לא מצאתי שם הסברים על הסיבות לתחושת גובה (elevation). יש כמה משפטים על זה, כמו:


"In view of the preceding discussion, a recording that captures both an instrument’s direct sound and its delayed reflection from the floor ought to convey elevation. The microphone must have a wide polar response to capture ambient reflections and be far enough so that the direct intensity doesn’t overwhelm the reflection and the delay is not excessive (otherwise the brain won’t mistake it for a ‘shoulder reflection’)."
...
"It should be clear that for a recording to naturally capture and convey 3D spatialization, each microphone (preferably just two or few) needs to pick up sounds from all the instruments as well as the reverberation and other classes of reflected sound. For this, the microphones need to be far back so as to have a complete ‘view’ of the musical performance space. Typical popular recordings are recorded with microphones in close (<0.5 m) proximity to each instrument, recording the instruments one at a time on separate tracks that are mixed at a later time. Such a recording will not inherently capture a natural sense of space; instead, it may employ artificially added delays, reverberation, etc. to create spatial effects."
...
"Auditory elevation-localization models that include temporal/spectral mechanisms due to torso and shoulder reflections, in addition to the HRTF-spectral mechanism, explain why height differentiation might be perceived in purist recordings that have not been artificially manipulated."


זה במתאם מלא למה שכתבתי, כולל זה שההקלטה צריכה להיות ממרחק ולא מלמעלה, והקלטות עם מיקרופונים קרובים לא מייצרות תחושות מרחביות, אלא הכל מיוצר באולפן.

הניסוי היה כזה:
1. לקח להם חודשים (ברבים) למצוא מקום אופטימלי לרמקולים, למאזין, ולגובה האוזן.
2. הם השמיעו לכל אחד מ-29 המשתתפים פעם אחת הקלטה אחת, שהוקלטה בשני מיקרופונים, שהיו בה כמה כלים כולל חצוצרה ובנג'ו, והם התבקשו לומר מה גבוה יותר, החצוצרה או הבנג'ו.
3. 28 מתוך ה-29 אמרו שהחצוצרה.
4. הם בדקו עם חברת ההקלטות, ואכן החצוצרה הייתה גבוהה יותר בזמן ההקלטה.

המסקנה שלהם מזה היא שמערכת סטריאו מכוונת היטב יכולה לצייר לא רק עומק ורוחב אלא גם גובה, מהקלטות מתאימות.

זו הסקת מסקנות מאוד כללית ממקרה סופר ספציפי:
1. מערכת ספציפית אחת.
2. לא בקונפיגורציה "רגילה" אלא כזו שלקח חודשים למצוא אותה, כולל גובה האוזניים.
3. הקלטה ספציפית אחת.
4. מקרה נדיר יחסית של שני מיקרופונים.
5. בדיקה של רק שני כלים מתוך כל אלה שהשתתפו.
6. לא שאלו מה מה הגובה של כל כל, או מה הפרש הגובה, רק מי יותר גבוה.
7. מי שמכיר כלים מראש יחשוב שבחצוצרה מנגנים בגובה הפה ובבנג'ו בגובה המותניים, כך שייתכן שהיו כאן ניחושים, שזו הטיה של המחקר.
וכנראה שיש פגמים נוספים שלא חשבתי עליהם.

ככל שהמסקנה רחבה יותר, כדי לתת לה תוקף, יש צורך בבדיקות נרחבות יותר, ללא או בנטרול הטיות. פה זה כל כך רחוק מלהיות המצב, שאני לא חושב שיש לזה בכלל משמעות סטטיסטית או מדעית כלשהי.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,668
מעורבות
1,164
נקודות
113
חברים בניגוד לתפיסה הרוחבית שלנו שהיא דומה - הגובה שאנשים שומעים תלוי גם במבנה האוזן שלהם
אין פה מי צודק...
אמרתי שלטעמי אני אדאג שהזמרת לא תשמע שרה מתחת לספסל.
שאלה,

מה זה גובה נכון בשבילך ?
גובה טוויטר ? נניח 90-100 ס"מ או קצת פחות.

או שאתה מצפה להרבה יותר?
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור