ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

  • פותח הנושא AK1
  • פורסם בתאריך

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
אישית אני אומר לך שמחליפים כבלים רואים את ההבדלים בגרף - בדקתי את זה מספר פעמים.המדידה מראה את זה .
אין בעיה עם זה שאתה רואה הבדל בגרף, אך האם לפי גרף תוכל לומר בוודאות איזה מבין שני כבלים ישמע טוב יותר ?
לא אמרתי לרכוש לפי מדידות -אמרתי לסנן - מפני שיש המון המון המון חברות שמשקיעות בהכל חוץ מהנדסה וזה ניכר במדידות שלהן.המון שכבות לאקה - אפס סאונד.
:אצבע מורמת

לא תוכל ליצור רמקול מאותם חומרים בדיוק שנמדד אותו דבר.
הדברים שהבאתי טוענים אחרת, היות ולשנינו אין תואר בהנדסת חומרים ואקוסטיקה, נאלץ לסמוך על תשובת ה-AI.
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
מה זה משנה (נכון ל 2024) הפוטנציאל? מה שרלוונטי הוא הטווח הדינמי שבפועל צרוב על המדיה.

המדיה היא היצור שאנחנו מנגנים בבית בסופו של דבר, לכן התוכן שלה הוא מקור המידע היחיד שרלוונטי (בקונטקסט של הדיון על טווחים דינאמים של פורמטים)
אני לא בטוח שהבנתי את ההסתייגות.

הדיון כאן היה על המגבלות של המדיה/פורמטים. ברור שבסופו של דבר מה שאנחנו שומעים מהמדיה (כולל קבצים וסטרימינג) תלוי בכמה גורמים. השאלה היא האם הטווח הדינמי שעל המדיה הוא כפי שהוא בגלל ש:
  1. זה הטווח הדינמי של המוזיקה עצמה כפי שנוגנה.
  2. זו בחירה של העורך, למשל לצמצם את הטווח כדי שיתאים יותר להאזנה ביתית בלי gain riding.
  3. זה אילוץ של הפורמט.
  4. זה אילוץ של הנגנים של הפורמט. למשל, אולי אפשר לחתוך תקליט עם טווח דינמי של 70dB, אבל חלק מהראשים שאצל הלקוחות לא יצליחו לעקוב אחרי התוצאה.
  5. זה אילוץ של סביבת ההשמעה, למשל בסטרימינג: השוואת ווליומים בין קטעים, בלי בהכרח לצמצם את הטווח הדינמי, ו/או מגבלה על הטווח הדינמי המותר.
  6. זו בחירה עקב ה-loudness war.
אנשים שונים מקבלים את הסיבות השונות להקטנת הטווח הדינמי במידה משתנה של אהבה. למשל:
  1. יש כאלה שיתרעמו על כל הקטנה של הטווח.
  2. יש כאלה שיאהבו התאמה להאזנה ביתית.
  3. חובבי ויניל ירצו לחשוב שנדיר מאוד שצריך לצמצם את הטווח בוויניל, ושבפועל הוא גדול יותר על ויניל.
  4. חובבי דיגיטל ירצו לחשוב שכמעט תמיד חייבים לצמצם את הטווח בוויניל, ושבפועל הוא כמעט תמיד גדול יותר בדיגיטל.
  5. חלק מחובבי הוויניל מתייחסים לקימפרוסי ה-loudness war ו/או הסטרימינג כמגבלות של דיגיטל.
וכו' וכו'.
 
נערך לאחרונה ב:

RB68

חבר משקיען
הודעות
716
מעורבות
587
נקודות
93
הדברים שהבאתי טוענים אחרת, היות ולשנינו אין תואר בהנדסת חומרים ואקוסטיקה, נאלץ לסמוך על תשובת ה-AI.
מה אתה רציני עכשיו?
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
אין בעיה עם זה שאתה רואה הבדל בגרף, אך האם לפי גרף תוכל לומר בוודאות איזה מבין שני כבלים ישמע טוב יותר ?
ישמע טוב למי ?
לך ?
לי ?
לסמי בכיכר ?

גם אתה וגם אני היינו במספיק מבחנים של כבלים כדי להבין שאין אף פעם מנצח ברור .
זה הדובדבן שבקצפת - לא מעבר .
הדברים שהבאתי טוענים אחרת, היות ולשנינו אין תואר בהנדסת חומרים ואקוסטיקה, נאלץ לסמוך על תשובת ה-AI.
אתה לא רציני …
ואם כן - שאל את יאיר ופרסם את תשובתו פה .
או שפשוט תכנס לכל ביקורת של רמקולים ותראה לדוגמא hi fi news או סטריאוטיפ וחפש את זוג הרמקולים שאין בהם סטיה .כמובן שאין דבר כזה .
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
ישמע טוב למי ?
לך ?
לי ?
לסמי בכיכר ?
זו בעייה קבועה עם @exupgh12 -- אי אפשר לעבור איתו את המחסום המנטאלי של ההבחנה בין "נשמע לו -- ולאחרים עם טעם דומה" לבין "נשמע" כאמת אבסולוטית יחידה. בזבזתי על זה הרבה פוסטים. לא נקלט. שום דבר לא משתנה. הוא תקוע עם זה, אולי לנצח.
 

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
חברים בואו נעזוב את האישי ונתרכז באודיו .
עזבו את זה
סופש רגוע לכולם ובשורות טובות לעם ישראל
 

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
אני לא בטוח שהבנתי את ההסתייגות.

הדיון כאן היה על המגבלות של המדיה/פורמטים. ברור שבסופו של דבר מה שאנחנו שומעים מהמדיה (כולל קבצים וסטרימינג) תלוי בכמה גורמים. השאלה היא האם הטווח הדינמי שעל המדיה הוא כפי שהוא בגלל ש:
  1. זה הטווח הדינמי של המוזיקה עצמה כפי שנוגנה.
  2. זו בחירה של העורך, למשל לצמצם את הטווח כדי שיתאים יותר להאזנה ביתית בלי gain riding.
  3. זה אילוץ של הפורמט.
  4. זה אילוץ של הנגנים של הפורמט. למשל, אולי אפשר לחתוך תקליט עם טווח דינמי של 70dB, אבל חלק מהראשים שאצל הלקוחות לא יצליחו לעקוב אחרי התוצאה.
  5. זה אילוץ של סביבת ההשמעה, למשל בסטרימינג: השוואת ווליומים בין קטעים, בלי בהכרח לצמצם את הטווח הדינמי, ו/או מגבלה על הטווח הדינמי המותר.
  6. זו בחירה עקב ה-loudness war.
אנשים שונים מקבלים את הסיבות השונות להקטנת הטווח הדינמי במידה משתנה של אהבה. למשל:
  1. יש כאלה שיתרעמו על כל הקטנה של הטווח.
  2. יש כאלה שיאהבו התאמה להאזנה ביתית.
  3. חובבי ויניל ירצו לחשוב שנדיר מאוד שצריך לצמצם את הטווח בוויניל, ושבפועל הוא גדול יותר על ויניל.
  4. חובבי דיגיטל ירצו לחשוב שכמעט תמיד חייבים לצמצם את הטווח בוויניל, ושבפועל הוא כמעט תמיד גדול יותר בדיגיטל.
  5. חלק מחובבי הוויניל מתייחסים לקימפרוסי ה-loudness war ו/או הסטרימינג כמגבלות של דיגיטל.
וכו' וכו'.
התייחסתי בעיקר למה שליאור כתב, וקישר מהתאוריה אל הפרקטיקה דרך אלמנט רצפת הרעש דווקא, מה שמרמז שללא רצפת הרעש היינו שומעים במדיה טווח דינמי של 80db.

אוהו.. חתיכת תיבת פנדורה יש כאן. אבל בוא נדרוך על המוקש בכיף, מקסימום לא נסכים.. לתקליט יש טווח דינמי מקסימלי של 70DB (משמעותית פחות בד"כ). לאורגן יש טווח דינמי של למעלה מ 80DB. פסנתרים יכולים להגיע ע 50DB. תזמורת פילהרמונית, באולם קונצרטים מעולה, יכולה להגיע ל70+. איך שאתה לא הופך את זה, ל-DSD (או אפילו CD) יש פוטנציאל לבטא את זה ולתקליט פחות. עדיין טכנאי אולפן מעולה יודע לדחוס את הטווח הדינמי בצורה שלא יותר מדי תפריע או תורגש. אם אתה חובב ג'זז כמו שנדמה לי, אז זה לא יותר מדי משנה לך. תקליט יכול לבטא טווח דינמי של הרכבי ג'ז בצורה פנטסטית.
תבוא ותזכיר את הפיל שבחדר, שבסביבה עירונית יש רצפת רעש של 40DB ואפילו במושב אנו על 30DB.. אז בוא נירגע..
אבל בוא נעסוק בפוטנציאל. גם יצרני רמקולים טוענים לטווח דינמי של מאל 100DB. וכך גם יצרני מגברים, סטרימרים וכו..
אם זה מיותר כאן, אז זה בטח מיותר גם שם.
אני לא עוסק בפער שבין התיאורתי למעשי (או חוויתי) כי מזה לא נצא.

מה שכן בתאוריה זה באמת נכון, אילולא רצפת הרעש כנראה על המדיה היה תוכן פחות מקומפרס.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
התייחסתי בעיקר למה שליאור כתב, וקישר מהתאוריה אל הפרקטיקה דרך אלמנט רצפת הרעש דווקא, מה שמרמז שללא רצפת הרעש היינו שומעים במדיה טווח דינמי של 80db.

מה שכן בתאוריה זה באמת נכון, אילולא רצפת הרעש כנראה על המדיה היה תוכן פחות מקומפרס.
כתבתי על זה כשדיברתי על התאמה להאזנה ביתית, שרצוי שיהיה ווליום שבו המאזין שומע את הקטעים החזקים בעוצמה שמתאימה לו, בלי שהחלשים ייבלעו ברעש הסביבתי, אחרת צריך להגביר ולהחליש (gain riding).
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
ישמע טוב למי ?
לך ?
לי ?
לסמי בכיכר ?

גם אתה וגם אני היינו במספיק מבחנים של כבלים כדי להבין שאין אף פעם מנצח ברור .
זה הדובדבן שבקצפת - לא מעבר .
אתה מסכים עם הטענה שלא ניתן לדעת על פי מדידה בין שני כבלים מי ישמע טוב יותר.
מדידות טכניות אובייקטיביות (התנגדות, קיבול וכדומה) אינן יכולות לכסות את כל ההיבטים כגון: אופי הצליל ואיזון התדרים.
אתה לא רציני …
ואם כן - שאל את יאיר ופרסם את תשובתו פה .
או שפשוט תכנס לכל ביקורת של רמקולים ותראה לדוגמא hi fi news או סטריאוטיפ וחפש את זוג הרמקולים שאין בהם סטיה .כמובן שאין דבר כזה .
אומנם אין לי תואר בהנדסה אבל למדתי 3 שנים חוזק חומרים ומכניקה וזכור לי שניתן להגיע לתכונות דומות בחומרים שונים באמצעות תכנון נכון.

לשאלה האם ניתן ליצור רמקולים מחומרים ודרייברים שונים שימדדו באופן זהה, מוזמן להעמיק כאן:

 

נערך לאחרונה ב:

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
זו בעייה קבועה עם @exupgh12 -- אי אפשר לעבור איתו את המחסום המנטאלי של ההבחנה בין "נשמע לו -- ולאחרים עם טעם דומה" לבין "נשמע" כאמת אבסולוטית יחידה. בזבזתי על זה הרבה פוסטים. לא נקלט. שום דבר לא משתנה. הוא תקוע עם זה, אולי לנצח.
הדיון ביני לבין דן הוא על כך שמדידות לא יכולות לקבוע אם כבל אחד יישמע טוב יותר מכבל אחר. מחקרים מדעיים לא הצליחו להוכיח באופן חד משמעי מדוע כבלים מסוימים נשמעים שונה או טוב יותר מכבלים אחרים.

אם יש לך משהו חיובי לתרום לדיון, נשמח לשמוע. אבל אם הכוונה שלך היא להמשיך בגישה האישית...
 

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
הדיון ביני לבין דן הוא על כך שמדידות לא יכולות לקבוע אם כבל אחד יישמע טוב יותר מכבל אחר. מחקרים מדעיים לא הצליחו להוכיח באופן חד משמעי מדוע כבלים מסוימים נשמעים שונה או טוב יותר מכבלים אחרים.
הוא כבר ענה לך, במילים אחרות, שמה "נשמע" יותר טוב זה לא דבר מוגדר -- אותה תוצאה תישמע לאנשים שונים בצורה אחרת. אתה ממשיך לדבר על "נשמע" כדבר אבסולוטי, במנותק מהשומעים, אבל אין דבר כזה "נשמע" אבסולוטי.

לא נראה לי שיש מחקרים מדעיים שיחקרו את העניין הזה, כי המדע לא עוסק בחקר טענות בקשר לדברים שאינם מוגדרים.

אם יש לך משהו חיובי לתרום לדיון, נשמח לשמוע.
נראה לי שהתרומה המשמעותית ביותר בקשר לתת-דיון הזה אינה "חיובית" (או "שלילית"), אלא תזכורת לכך שכבל לעולם אינו חי בזכות עצמו. הוא מחבר בין שני צדדים, והשפעתו, לחיוב ו/או לשלילה, תלויה בשני הדברים שבשני צדדיו, ולא בהכרח רק, וכאמור, גם בטעם האישי. בהרבה מקרים משתמשים בכבל כפילטר "טיפש", שיכול במידה מסוימת לעזור, למשל להוריד חריפות או להוסיף ברק וכיו"ב, גם לגבי רכיב שאינו מחובר אליו ישירות, או בכלל בגלל האקוסטיקה. כך שלא מדובר על האם כבל ספציפי הוא הטוב ביותר בכל המצבים האפשריים, אלא רק על איזה כבל מתאים היכן ולמי.

גם לא ברור לי העיסוק בשאלה האם כן/לא אפשרי ליצר משהו מחומרים שונים ושיימדד בכל האספקטים אותו דבר. מה זה משנה?
 

exupgh12

חבר משקיען
הודעות
5,071
מעורבות
3,078
נקודות
113
לא נראה לי שיש מחקרים מדעיים שיחקרו את העניין הזה, כי המדע לא עוסק בחקר טענות בקשר לדברים שאינם מוגדרים.
רשימה קצרה של מקצועות מדעים העוסקים בחקר טענות ותופעות שאינן מוגדרות או ממוקדות.
  • מדעי ההתנהגות והחברה: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה.
  • פילוסופיה: עוסקת בשאלות על קיום וידע.
  • מחקרי שוק וצרכנות: בוחנים העדפות ודפוסי התנהגות של צרכנים.
  • מחקרי תרבות ואמנות: פרשנויות וחוויות הקשורות לאמנות ותרבות.

נראה לי שהתרומה המשמעותית ביותר בקשר לתת-דיון הזה אינה "חיובית" (או "שלילית"), אלא תזכורת לכך שכבל לעולם אינו חי בזכות עצמו. הוא מחבר בין שני צדדים, והשפעתו, לחיוב ו/או לשלילה, תלויה בשני הדברים שבשני צדדיו, ולא בהכרח רק, וכאמור, גם בטעם האישי. בהרבה מקרים משתמשים בכבל כפילטר "טיפש", שיכול במידה מסוימת לעזור, למשל להוריד חריפות או להוסיף ברק וכיו"ב, גם לגבי רכיב שאינו מחובר אליו ישירות, או בכלל בגלל האקוסטיקה. כך שלא מדובר על האם כבל ספציפי הוא הטוב ביותר בכל המצבים האפשריים, אלא רק על איזה כבל מתאים היכן ולמי.
הדיון אינו מתמקד בשאלה איזה כבל הוא הטוב ביותר בכל מצב, אלא האם ניתן לקבוע באמצעות מדידה מי מבין שני כבלים נתונים יהיה טוב יותר. מכיוון שהתשובה שלילית, גם מהסיבות שציינת, הדבר מחזק את הטענה שמדידות אובייקטיביות אינן מספקות תמונה מלאה. מבחינתי, מיצינו את הנושא.
גם לא ברור לי העיסוק בשאלה האם כן/לא אפשרי ליצר משהו מחומרים שונים ושיימדד בכל האספקטים אותו דבר. מה זה משנה?
מדובר בדיון פילוסופי הטוען שגם אם רמקולים נמדדים באופן דומה, הם עדיין יכולים להישמע שונה.
 

ליאור

חבר משקיען
הודעות
636
מעורבות
409
נקודות
63
מה זה משנה (נכון ל 2024) הפוטנציאל? מה שרלוונטי הוא הטווח הדינמי שבפועל צרוב על המדיה.

המדיה היא היצור שאנחנו מנגנים בבית בסופו של דבר, לכן התוכן שלה הוא מקור המידע היחיד שרלוונטי (בקונטקסט של הדיון על טווחים דינאמים של פורמטים)

נו.. כן, זה מה שאני טוען. על מדיית ויניל "צורבים" (שואל את הביטוי שלך) מאסטר שמתאים לה, ועל DSD מה שמתאים לו.
וזו לא רק רצפת רעש. ממש לא. הרגע סיימתי סשן אצל חבר שגר במושב לידי, עם חדר האזנה תת קרקעי, שמבודד רעש ברמה מקצועית.
דוגמא הכי פשוטה: אם אתה מכין מאסטר דיגיטלי ורוצה לפנק בטווח דינמי נאה, נאמר 90+ (אני לא מתווכח כרגע עם מי שמכיר הפקות בהן מרמים את הלקוחות), ואתה לוקח את המאסטר הזה כמו שהוא ומכין ממנו תקליט, אז מה שעשוי לקרות זה שהמחת של הלקוחות המאושרים תקפוץ מחוץ לחריץ. ככה זה. יש גבול לכמה עמוק אתה יכול לחרוץ את החריצים...
אז בהמרה דיגיטלית של הקלטות קלאסיות שמלכתחילה הוכנו עם מאסטר בהתאם למגבלות ויניל (כפי ש @exupgh12 מחבב), זו לא בעיה, כי המאסטר יהיה דומה, ותוצאה תהיה קרובה למה שהמאזין רגיל רק "משופצת" יותר. אבל בהפקות מודרניות, עם מיקסים שמנצלים את הפוטנציאל (סליחה על הביטוי..) של המדיה הדיגיטלית, אתה תיאלץ להכין מאסטר דיגיטלי ואנלוגי נפרדים ו"לצרוב על המדיה" משהו שאין שום טעם להשוות אותו לדיגיטל ולהתדיין ב"מה נשמע יותר טוב" כיוון שמלכתחילה המקור פשוט שונה.

אפשר להמשיך ולעסוק גם ב "טווח דינמי אפקטיבי", כיוון שבפועל, גם חלק גדול מאוד מה CD לא עובר את ה 70 ובד"כ גם פחות מ 60..,
ומצד שני להביא סאונדטרקים של סרטים (לאחרונה אפילו של משחקי מחשב..), כמו חלק מההפקות של האנס זימר, שבאבואה מגיעות לטווח מחוץ ליכולת תיאורתית של ויניל, ולהוסיף כדוגמה סדרות מיוחדות כמו HRx של 'רפרנס רקורדינגס', שמגיעות לטווח דינמי של מעל 90 ועוד ועוד..

בסופו של דבר, עם הקלות היחסית של הפקה בימינו (כאמור, רוב הויניל היום מגיע אחרי שלב דיגיטלי כלשהו בהפקה..), התוכנות כל כך טובות שטכנאים מסוגלים להכין במאמץ 'סביר' ביותר 'מאסטר תואם פוטנציאל'.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
רשימה קצרה של מקצועות מדעים העוסקים בחקר טענות ותופעות שאינן מוגדרות או ממוקדות.
  • מדעי ההתנהגות והחברה: פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה.
  • פילוסופיה: עוסקת בשאלות על קיום וידע.
  • מחקרי שוק וצרכנות: בוחנים העדפות ודפוסי התנהגות של צרכנים.
  • מחקרי תרבות ואמנות: פרשנויות וחוויות הקשורות לאמנות ותרבות
שוב AI? :)

כל אלה מוגדרים טוב יותר מהעדפתה מהשפעת כבל, שתלויה במה שיש משני צדדיו, בשאר רכיבי המערכת, באקוסטיקה ובטעם האישי.

ולפעמים כבל נבחר לא בגלל שהוא חסר השפעה (שזה הכבל האידאלי), אלא דווקא בגלל השפעתו כפילטר.

הדיון אינו מתמקד בשאלה איזה כבל הוא הטוב ביותר בכל מצב, אלא האם ניתן לקבוע באמצעות מדידה מי מבין שני כבלים נתונים יהיה טוב יותר.
אבל לא מוגדר מה "טוב" יותר מבחינת שמיעה, גם בלי מדידה, בגלל הסיבות האמורות, אלא אם אתה מתכוון לטבו יותר טכנולוגית == מינימום השפעה ליחידת אורך.


מכיוון שהתשובה שלילית, גם מהסיבות שציינת, הדבר מחזק את הטענה שמדידות אובייקטיביות אינן מספקות תמונה מלאה. מבחינתי, מיצינו את הנושא.
אפילו דן לא טען את זה, הוא דיבר על משהו כמו 80%, וזאת בעיקר בהקשר של וידוא איכות לצורך סינון מוקדם, שלא יהיו נפילות כשיתגלו המאפיינים האמיתיים של הרמקול שאינם נתפסים בהאזנה מוגבלת מראש, בטח לא במערכת/אקוסטיקה אחרת. בסוף מה שקובע זה האוזן, גם לטענת דן. כך שעוד פעם בזבזת זמן וטרחה שלך ושל כולם להפרכת טענה שלא נטענה ושמראש אינה הגיונית.


מדובר בדיון פילוסופי הטוען שגם אם רמקולים נמדדים באופן דומה, הם עדיין יכולים להישמע שונה.
ראה למעלה.
 

נערך לאחרונה ב:

shushu

חבר משקיען
הודעות
1,340
מעורבות
851
נקודות
113
נו.. כן, זה מה שאני טוען. על מדיית ויניל "צורבים" (שואל את הביטוי שלך) מאסטר שמתאים לה, ועל DSD מה שמתאים לו.
וזו לא רק רצפת רעש. ממש לא. הרגע סיימתי סשן אצל חבר שגר במושב לידי, עם חדר האזנה תת קרקעי, שמבודד רעש ברמה מקצועית.
דוגמא הכי פשוטה: אם אתה מכין מאסטר דיגיטלי ורוצה לפנק בטווח דינמי נאה, נאמר 90+ (אני לא מתווכח כרגע עם מי שמכיר הפקות בהן מרמים את הלקוחות), ואתה לוקח את המאסטר הזה כמו שהוא ומכין ממנו תקליט, אז מה שעשוי לקרות זה שהמחת של הלקוחות המאושרים תקפוץ מחוץ לחריץ. ככה זה. יש גבול לכמה עמוק אתה יכול לחרוץ את החריצים...
אז בהמרה דיגיטלית של הקלטות קלאסיות שמלכתחילה הוכנו עם מאסטר בהתאם למגבלות ויניל (כפי ש @exupgh12 מחבב), זו לא בעיה, כי המאסטר יהיה דומה, ותוצאה תהיה קרובה למה שהמאזין רגיל רק "משופצת" יותר. אבל בהפקות מודרניות, עם מיקסים שמנצלים את הפוטנציאל (סליחה על הביטוי..) של המדיה הדיגיטלית, אתה תיאלץ להכין מאסטר דיגיטלי ואנלוגי נפרדים ו"לצרוב על המדיה" משהו שאין שום טעם להשוות אותו לדיגיטל ולהתדיין ב"מה נשמע יותר טוב" כיוון שמלכתחילה המקור פשוט שונה.

אפשר להמשיך ולעסוק גם ב "טווח דינמי אפקטיבי", כיוון שבפועל, גם חלק גדול מאוד מה CD לא עובר את ה 70 ובד"כ גם פחות מ 60..,
ומצד שני להביא סאונדטרקים של סרטים (לאחרונה אפילו של משחקי מחשב..), כמו חלק מההפקות של האנס זימר, שבאבואה מגיעות לטווח מחוץ ליכולת תיאורתית של ויניל, ולהוסיף כדוגמה סדרות מיוחדות כמו HRx של 'רפרנס רקורדינגס', שמגיעות לטווח דינמי של מעל 90 ועוד ועוד..

בסופו של דבר, עם הקלות היחסית של הפקה בימינו (כאמור, רוב הויניל היום מגיע אחרי שלב דיגיטלי כלשהו בהפקה..), התוכנות כל כך טובות שטכנאים מסוגלים להכין במאמץ 'סביר' ביותר 'מאסטר תואם פוטנציאל'.
אשמח לנתונים מאומתים של תוכן עם DR במספרים שציינת. לא מצאתי נתוני DR קונקרטים לגבי התוכן שהזכרת, פרט לזה שהפורמט הוא היי רז.

99% מהמוזיקה הצרובה על מדיה ביקום לא מתקרבת למספרים האילה.
 

arb

אוהב את התחום
הודעות
361
מעורבות
131
נקודות
43
הוא כבר ענה לך, במילים אחרות, שמה "נשמע" יותר טוב זה לא דבר מוגדר -- אותה תוצאה תישמע לאנשים שונים בצורה אחרת. אתה ממשיך לדבר על "נשמע" כדבר אבסולוטי, במנותק מהשומעים, אבל אין דבר כזה "נשמע" אבסולוטי.

אם נתחיל מהסוף להתחלה, טעם אישי הוא לרוב תולדה של ברירת מחדל. מכאן שנשמע יותר טוב, יותר מקיים.
לדוגמה אם נחזור לאפשרות שצלילי הכינור
א. בוקעים בגובה הריצפה
ב. מפרפרים להם בתיקרה
הרוב המוחלט יעדיפו לשמוע אותם באפשרות,
ג. בגובה טבעי.

מקרה שקרה לפני מספר ימים אצל חבר טוב, שמנו תקליט של מאיר אריאל, כשעברנו להזרמה הוא והליווי שלו וכל השאר נשמעו מעווטים, שבורים מה שתבחרו, וזאת ביחס למדיה האנלוגית. עניין של טעם לא הייתי אומר שהיה כאן. בהחלפת כבלים זה קורה לא פעם.
נראה לי שהתרומה המשמעותית ביותר בקשר לתת-דיון הזה אינה "חיובית" (או "שלילית"), אלא תזכורת לכך שכבל לעולם אינו חי בזכות עצמו.
כנ"ל הגברה מקורות ושו"ת אז מיותר להזכיר זאת.
הוא מחבר בין שני צדדים, והשפעתו, לחיוב ו/או לשלילה, תלויה בשני הדברים שבשני צדדיו, ולא בהכרח רק, וכאמור, גם בטעם האישי.
מה שאני טוען ולא רק לעיל.
בהרבה מקרים משתמשים בכבל כפילטר "טיפש", שיכול במידה מסוימת לעזור, למשל להוריד חריפות או להוסיף ברק וכיו"ב, גם לגבי רכיב שאינו מחובר אליו ישירות, או בכלל בגלל האקוסטיקה.
טיפש, ושוב פעם טיפש, (לא רק אתה נסחפת ) אממה סופר מכריע, ובלעדיו כלום ושום דבר.
כך שלא מדובר על האם כבל ספציפי הוא הטוב ביותר בכל המצבים האפשריים, אלא רק על איזה כבל מתאים היכן ולמי.
למצוא לכבל ספציפי את המקום שבו הוא נשמע במייטבו זה חלק מהאניגמה והקסם, ולא לכולם זה ברור.
גם לא ברור לי העיסוק בשאלה האם כן/לא אפשרי ליצר משהו מחומרים שונים ושיימדד בכל האספקטים אותו דבר. מה זה משנה?
חומרים שונים זה כל הסיפור על רגל אחת.
 
נערך לאחרונה ב:

AK1

חבר משקיען
הודעות
11,908
מעורבות
2,930
נקודות
113
אם נתחיל מהסוף להתחלה, טעם אישי הוא לרוב תולדה של ברירת מחדל. מכאן שנשמע יותר טוב, יותר מקיים.
לא הבנתי את ההתפלספות התורנית. בכל נושא שהוא יש אנשים עם טעמים שונים עד הפוכים, אז מה "ברירת המחדל" בכל נושא כזה? -- האופציה שנראית לך הכי סבירה?


לדוגמה אם נחזור לאפשרות שצלילי הכינור
א. בוקעים בגובה הריצפה
ב. מפרפרים להם בתיקרה
הרוב המוחלט יעדיפו לשמוע אותם באפשרות,
ג. בגובה טבעי.
  1. לא מוגדר מהו הגובה ה"טבעי" -- ע"ע אולם מדורג
  2. עוד פחות מוגדר עניין הגובה כשהמיקרופונים "מסתכלים" מלמעלה, ליד או בתוך הכלי.
  3. עוד פחות מוגדר אחרי שמערבלים הכל באולפן.
  4. אין בהקלטות רגילות שום אינפורמצית גובה. רק בהקלטות/השמעות רב-ערוציות שבהן הוקלטה או מחושבת אינפורמצית גובה, שצריכה להיות מושמעת ע"י רמקולים נוספים בגבהים המתאימים.
כל זה נאמר מספר רב של פעמים, ועדיין לא נקלט... :(

כך שבכל מקרה, ממש משנה מה מעדיפים, ולא משנה בעקבות איזו התפלספות: מקבלים את מה שיש (מה שהמערכת/אקוסטיקה/שמיעה מייצרים מתוך ההקלטה בתלות בפרספציה האישית).


מקרה שקרה לפני מספר ימים אצל חבר טוב, שמנו תקליט של מאיר אריאל, כשעברנו להזרמה הוא והליווי שלו וכל השאר נשמעו מעווטים, שבורים מה שתבחרו, וזאת ביחס למדיה האנלוגית. עניין של טעם לא הייתי אומר שהיה כאן. בהחלפת כבלים זה קורה לא פעם.
אתה מעוות באופן עקבי את המילה "עיוות". זה ב-ת'.

זה עניין של טעם כי לא בטוח שכולם ישמעו את אותו דבר באותה צורה, וכן בטוח שזה לא מעניין/מפריע/חשוב לכל האחרים באותה מידה.

אני לא מבין את הצורך של חלק מהאנשים כאן, החל באוהבי הוויניל וכלה בטרול, להתייחס להעדפותיהם ולמה שהם שומעים כאל אמיתות אבסולוטיות.


כנ"ל הגברה מקורות ושו"ת אז מיותר להזכיר זאת.
זה לא מיותר אם מקיימים דיון שלם על הנושא ושוכחים שהנקודות האלה מנטרלות את כל משמעותו.


מה שאני טוען ולא רק לעיל.
אז מה?


טיפש, ושוב פעם טיפש, (לא רק אתה נסחפת ) אממה סופר מכריע, ובלעדיו כלום ושום דבר.
"טיפש" הוא מונח טכני, במקור מתחום המחשבים, שמשמעותו משהו שאין לו כוח עיבוד בפני עצמו. ראה הגדרה 8 כאן, זה לא נאמר לשלילה או לחיוב, אלא תיאור מאפיין. אין כאן שום "היסחפות".


למצוא לכבל ספציפי את המקום שבו הוא נשמע במייטבו זה חלק מהאניגמה והקסם, ולא לכולם זה ברור.
מה שברור שזה לא רק עבורך אלא להרבה מאוד אודיופילים, ברמת קלישאה. אין טעם להזכיר זאת :)


חומרים שונים זה כל הסיפור על רגל אחת.
זה כל הסיפור שאתה מספר. הסיפור המלא מכיל אוסף אדיר של דברים. זה שהידע שלך מצומצם לזה, זו בעייה שלך.
 

נערך לאחרונה ב:

arb

אוהב את התחום
הודעות
361
מעורבות
131
נקודות
43
לא הבנתי את ההתפלספות התורנית. בכל נושא שהוא יש אנשים עם טעמים שונים עד הפוכים, אז מה "ברירת המחדל" בכל נושא כזה? :(



  1. לא מוגדר מהו הגובה ה"טבעי" -- ע"ע אולם מדורג
  2. עוד פחות מוגדר עניין הגובה כשהמיקרופונים "מסתכלים" מלמעלה, ליד או בתוך הכלי
  3. אין בהקלטות רגילות שום אינפורמצית גובה. רק בהקלטות/השמעות רב-ערוציות שבהן הוקלטה או מחושבת אינפורמצית גובה, שצריכה להיות מושמעת ע"י רמקולים נוספים בגבהים המתאימים.
כל זה נאמר מספר רב של פעמים, ועדיין לא נקלט... :(

כך שבכל מקרה, ממש משנה מה מעדיפים, ולא משנה בעקבות איזו התפלספות: מקבלים את מה שיש (מה שהמערכת/אקוסטיקה/שמיעה מייצרים מתוך ההקלטה בתלות בפרספציה האישית).



אתה מעוות באופן עקבי את המילה "עיוות". זה ב-ת'.

זה עניין של טעם כי לא בטוח שכולם ישמעו את אותו דבר באותה צורה, וכן בטוח שזה לא מעניין/מפריע/חשוב לכל האחרים באותה מידה.

אני לא מבין את הצורך של חלק מהאנשים כאן, החל באוהבי הוויניל וכלה בטרול, להתייחס להעדפותיהם ולמה שהם שומעים כאל אמיתות אבסולוטיות.



זה לא מיותר אם מקיימים דיון שלם על הנושא ושוכחים שהנקודות האלה מנטרלות את כל משמעותו.



אז מה?



"טיפש" הוא מונח טכני, במקור מתחום המחשבים, שמשמעותו משהו שאין לו כוח עיבוד בפני עצמו. ראה הגדרה 8 כאן, זה לא נאמר לשלילה או לחיוב, אלא תיאור מאפיין. אין כאן שום "היסחפות".



מה שברור שזה לא רק עבורך אלא להרבה מאוד אודיופילים, ברמת קלישאה. אין טעם להזכיר זאת :)



זה כל הסיפור שאתה מספר. הסיפור המלא מכיל אוסף אדיר של דברים. זה שהידע שלך מצומצם לזה, זו בעייה שלך.
כל פעם שמישהו מעז שלא להסכים בלשון המעטה עם הפרספציה שלך, אתה ישר מכנה זאת התפלספות, או שאתה קושר זאת לשרלטנות. לבסוף אתה מרחיק לכת כשאתה טוען שיש מי שלא מצליח לעבור את המחסום המנטאלי בנוגע להבחנות כלשהן. מנגד ובאותו ההקשר, מעניין שאתה כמעט תמיד נתפס לתפל כאילו מצאת שלל רב, בלי שאתה מעלה רציונל אחד ראוי.
דוגמה קטנה גובה טבעי. הרי ברור לך שמול צלילי כינור שרובצים על הריצפה או מרצדים בתיקרה, המצב הטבעי הוא פחות או יותר גובה האוזניים שלנו. אז אם אתה חושב לעצמך שכולם כאן מטומטמים, ואישית עוד צריך לבוא ולהגדיר לך דבר בסיסי כזה, אז תמשיך בשלך.
נ.ב
ראשית כתבתי כל הסיפור על רגל אחת, ואף פעם לא טענתי שהסיפור המלא איננו מכיל אוסף אדיר של דברים, נהפוכו, וזה נגזר גם ממה שאני כותב. שנית, מי שטוען לדוגמה שכבל הוא פילטר טיפש, ועוד מיני הבחנות יצירתיות שלקוחות מעולמות תוכן אחרים, וזאת ללא קשר לנדון, מתרחק שנות אור מההבחנה שאתה עצמך טוען לעיל.
 
נערך לאחרונה ב:

Dan-Cinemart

עוסק בתחום
הודעות
1,641
מעורבות
1,151
נקודות
113
חברים כל הדיון הזה על גובה "נכון" משוחזר בבית -הוא פשוט דמיון .
אין גובה בסטריאו .כנסו לפורומים של MIXING וכו -= זה פשוט לא קיים.
הוסבר איך אפשר לייצר גובה למי שאוהבוזה בסדר אם מישהו אוהב.

אבל להגיד שהגובה צריךלהיות כך וכך וזה הגובה הנכון -שלא ישמעו אתכם אנשי MIX
 

למעלה
תצוגת צבעים באתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה
+ 100% -
סגור