ANA[DIA]LOG -- קשקשן צמרת

[AK1]

התמלול מיוצר ע״י Youtube לטקסט

איך מייצרים את התמלול מסרטון ביוטיוב?

 

[Juiced]

איך מייצרים את התמלול מסרטון ביוטיוב?

בתיאור סירטון --> תלחץ More --> תלחץ על הכפתור Show Transcript ---> עם העכבר תלחץ על הטסקט, תגלול ותגרור שיסומן

קליק ימני ״העתק״ ..

תשמור לקובץ וורד או PDF,
תעלה ל Chatgpt ותשאל שאלות

 

[AK1]

בתיאור סירטון --> תלחץ More --> תלחץ על הכפתור Show Transcript ---> עם העכבר תלחץ על הטסקט, תגלול ותגרור שיסומן

קליק ימני ״העתק״ ..

תשמור לקובץ וורד או PDF,
תעלה ל Chatgpt ותשאל שאלות

תודה רבה!!

אפשר להוריד את השורות עם התזמונים בעזרת ++Notepad בעזרת regular expression שמחליף "^[0-9]*:[0-9]+\r\n" (זה מוצג הפוך, אבל copy/paste מעתיק את זה נכון) למחרוזת ריקה.

 

[arb]

לטעמי המסר העיקרי הוא שדיגיטל אכן לא נשמע פחות טוב מויניל - לשניהם יש יתרונות וחסרונות כמו שאכן ציינת. הבעיה הגדולה בדיגיטל היא המאסטרינג ולא המדיום.

הי al3813
יש מסרים ותאוריות, ויש מציאות. אתמול במקרה האזנתי למערכת היי הנד מושקעת של חבר לאותו חומר פעם בהזרמה ופעם דרך הפטפון.לבחור גם יש סט CD יוקרתי של איזוטריק, אז ללכת יחף הוא לא הולך.
מי שחושב שמדובר בהבדלים מינוריים, בחסרונות או יתרונות פשוט לא בכיוון. כבר אמרתי מזמן כמו מתנוש, אם ימצא דיגיטל איכותי במחיר סביר, שייתן לי את הצלילות, את האוויר, השכבות והראלסטיות שניתן לקבל באמצעות תקליט אני עובר לשם עכשיו. מי שמסכם בהקשר לפטפון את הצליל שלו "כחם" עושה עוול למדיה האנלוגית. על אותו המשקל אפשר לחשוב שדיגיטל מתאפיין אך ורק בצליל קר.
הערה קטנה לסיום לגבי הרעיון שהועלה כאן, בניגוד לנאמר בו, הרבה מחובבי האנלוג פחות מתחברים להפקות העכשוויות מהטעם שהן נשמעות להם סינטטיות, ואין לזה שום קשר להעדפה כלשהי אלא לאיכות התוצאה גופא.

 

[Audiofile]

הי al3813
יש מסרים ותאוריות, ויש מציאות. אתמול במקרה האזנתי למערכת היי הנד מושקעת של חבר לאותו חומר פעם בהזרמה ופעם דרך פטפון.לבחור גם יש סט CD יוקרתי של איזוטריק, אז ללכת יחף הוא לא הולך.
מי שחושב שמדובר בהבדלים מינוריים, בחסרונות או יתרונות פשוט לא בכיוון. כבר אמרתי מזמן כמו מתנוש, אם ימצא דיגיטל איכותי במחיר סביר, שייתן לי את הצלילות, את האוויר, השכבות והראלסטיות שניתן לקבל באמצעות תקליט אני עובר לשם עכשיו. מי שמסכם בהקשר לפטפון את הצליל שלו "כחם" עושה עוול למדיה האנלוגית. על אותו המשקל אפשר לחשוב שדיגיטל מתאפיין אך ורק בצליל קר.
הערה קטנה לסיום לגבי הרעיון שהועלה כאן, בניגוד לנאמר בו, הרבה מחובבי האנלוג לא סובלים את ההפקות העכשוויות מהטעם שהן נשמעות להם סינטטיות, ואין לזה שום קשר להעדפה כלשהי אלא לאיכות התוצאה גופא.

כל המאסטרים שנוצרים היום אם לא ב20 שנה האחרונות הם דיגיטל ממילא
אז כל הדמיונות כאילו ויניל יותר טוב מיותרות
דבר שני תקנה דיגיטל תוסיף לו אקולייזר והוא ישמע כמו אנלוג רק בלי הפופים והרעשים המיותרים של הפורמט הזה

 

[arb]

הי al3813
יש מסרים ותאוריות, ויש מציאות. אתמול במקרה האזנתי למערכת היי הנד מושקעת של חבר לאותו חומר פעם בהזרמה ופעם דרך פטפון.לבחור גם יש סט CD יוקרתי של איזוטריק, אז ללכת יחף הוא לא הולך.
מי שחושב שמדובר בהבדלים מינוריים, בחסרונות או יתרונות פשוט לא בכיוון. כבר אמרתי מזמן כמו מתנוש, אם ימצא דיגיטל איכותי במחיר סביר, שייתן לי את הצלילות, את האוויר, השכבות והראלסטיות שניתן לקבל באמצעות תקליט אני עובר לשם עכשיו. מי שמסכם בהקשר לפטפון את הצליל שלו "כחם" עושה עוול למדיה האנלוגית. על אותו המשקל אפשר לחשוב שדיגיטל מתאפיין אך ורק בצליל קר.
הערה קטנה לסיום לגבי הרעיון שהועלה כאן, בניגוד לנאמר בו, הרבה מחובבי האנלוג לא סובלים את ההפקות העכשוויות מהטעם שהן נשמעות להם סינטטיות, ואין לזה שום קשר להעדפה כלשהי אלא לאיכות התוצאה גופא.

נ.ב
ללא קשר לאמור לעיל, דיגיטל עדיין יכול להישמע נפלא ומרגש.

 

[arb]

כל המאסטרים שנוצרים היום אם לא ב20 שנה האחרונות הם דיגיטל ממילא
אז כל הדמיונות כאילו ויניל יותר טוב מיותרות
דבר שני תקנה דיגיטל תוסיף לו אקולייזר והוא ישמע כמו אנלוג רק בלי הפופים והרעשים המיותרים של הפורמט הזה

תודה על ההמלצה והפתרון המקורי.

 

[al2813]

הי al3813
יש מסרים ותאוריות, ויש מציאות. אתמול במקרה האזנתי למערכת היי הנד מושקעת של חבר לאותו חומר פעם בהזרמה ופעם דרך פטפון.לבחור גם יש סט CD יוקרתי של איזוטריק, אז ללכת יחף הוא לא הולך.
מי שחושב שמדובר בהבדלים מינוריים, בחסרונות או יתרונות פשוט לא בכיוון. כבר אמרתי מזמן כמו מתנוש, אם ימצא דיגיטל איכותי במחיר סביר, שייתן לי את הצלילות, את האוויר, השכבות והראלסטיות שניתן לקבל באמצעות תקליט אני עובר לשם עכשיו. מי שמסכם בהקשר לפטפון את הצליל שלו "כחם" עושה עוול למדיה האנלוגית. על אותו המשקל אפשר לחשוב שדיגיטל מתאפיין אך ורק בצליל קר.
הערה קטנה לסיום לגבי הרעיון שהועלה כאן, בניגוד לנאמר בו, הרבה מחובבי האנלוג לא סובלים את ההפקות העכשוויות מהטעם שהן נשמעות להם סינטטיות, ואין לזה שום קשר להעדפה כלשהי אלא לאיכות התוצאה גופא.

אני רוב הזמן מקשיב לויניל בדיוק מהסיבה הזאת….אבל עם CD שקיבל את טיפול המאסטרינג הנכון אפשר להגיע די רחוק.

 

[arb]

אני רוב הזמן מקשיב לויניל בדיוק מהסיבה הזאת….אבל עם CD שקיבל את טיפול המאסטרינג הנכון אפשר להגיע די רחוק.

מכאן שציינתי שבהחלט ניתן להנות מהמדיה הדיגיטלית ואף מעבר.

 

[matanoosh]

תלוי למה אתה מתכוון ב"פחות טוב". למשל אם למגבר אחד יש 0.0001% THD ולשני 0.1%, האם תפסול את השני עקב כך? 0.1% שמיע בקושי למישהו מאוד trained בסינוס טהור בתנאי מעבדה, ובמוזיקה זה בלתי שמיע לחלוטין.

פחות טוב = תחום דינמי קטן יותר, slew rate נמוך יותר, damping factor שמתבטא בין השאר בשליטה על הבס נמוך יותר וכו'.
אני לא פוסל מגבר על סמך מפרט טכני, ברור שלא, אבל לא אקנה ביודעין מגבר שהוא פחות טוב כי הוא נשמע לי יותר טוב, אלא אם כן יש שיקולים נוספים.

אני לא בדיוק מבין מה בדיוק לא בהלימה עם הניסיון שלך ושל אחרים. האם שמעת את אותה הקלטה בתוספת אחוזי עיוות לעומת בלי, או עם קומפרסיה משמעותית לעומת בלעדיה, או לאחר סיכום באס למונו ובלעדיו, וכך הלאה, זה לצד זה, באותו ווליום (ורצוי בהשוואה עיוורת אם מסתדר) והתוצאות היו שונות?

אתה מדבר לפי מה שנראה לך אינטואיטיבית, לא מדובר בעובדות. הכל בהשוואות בין מה ששומעים לבין מה שנדמה לשומעים שצריך להישמע, בלי שיש להם שום רפרנס להשוואה מיידית מול המקור באותו ווליום. אנשים יכולים לקפוץ שוב עם הטיעון שהם יודעים איך נשמע קלרינט, אבל זה נשמע קלרינט בכל הפורמטים, ויש קלרינטים שונים זה מזה במידה גדולה יותר מההבדלים בין הרבה מערכות, אז איך תקבע מה מבין כולם הוא הנכון, מבלי שהיית שם, ואפילו אם היית, זה לא באותו מיקום ומרחק כמו המיקרופון, כך שאתה שומע משהו אחר ממה שהוקלט גם בהופעה חיה שהוקלטה.

שוב, אתה מדבר לפי מה שנראה לך. לא שמעת את אותה הקלטה עם ובלי קומפרסיה, ואתה לא יודע מה הטווח הדינמי של הקלטה כשאתה מאזין לה (לא שזה רלוונטי), ולא את מה שכן רלוונטי: באיזו מידה הרעשים הנוספים שאתה שומע בוויניל ופחות בדיגיטל הם חלשים יחסית לעוצמה המרבית, וגם לא מה היחס הנכון והמדויק ביניהם לבין השאר, כך שאין לך מושג ירוק, ורוד או אחר מה מדויק יותר.

כמוכן לא התייחסת לכך שאת הפירוט הנוסף לא שומעים במציאות, כך שלא בטוח שכן לשמוע אותם זה בעקבות תוספת דיוק.

עמיר, יקירי, אתה שוב נכנס פה ללהגת חוגרת ואתה יוצא מפוקוס ויורה בכל הכיוונים במקביל. אסכם את הטיעון שלך במשפט: "לא השווית אף פעם תפוחים לתפוחים אז אתה לא באמת יודע עם אנלוג עדיף", ואשיב: לדעתי אתה טועה.
המבחן הוא פשוט:
לוקחים מספר אלבומים, עותקי דיגיטל הכי טובים שאפשר למצוא מול האנלוגים, ומשווים את החוויה. בחלק גדול אין הבדל לטובה, זה פשוט נשמע אחרת. בחלק קטן מהמקרים, הדיגיטל לוקח, בחלק קצת יותר גדול מהמקרים, האנלוג לוקח. פשוט. פירוק החוויה הזאת לגורמים הטכניים שלה לא רלוונטי בדיוק כמו שלא רלוונטי לבדוק את הוקטור והמהירות של כל מולקולת מים בכוס כדי לחשב את הטמפרטורה של המים.

לכן, עצם השימוש במילה "מדויקת"" בקשר לבמה הוא מופרך מהיסוד. אולי אם הייתה לך אפשרות להשוות את הבמה כפי שהיא נשמעה במציאות יחסית לתוצאת הנגינה בוויניל, לעומת התוצאה בדיגיטל, מיידית זה ליד זה, היית יכול לדבר מי מדויק יותר, אם בכלל. אבל הבמה הסינתטית? יחסית למה אתה קובע את מידת הדיוק??

ממש לא מופרך. אני קובע את מידת הדיוק על סמך כמה קל לי למקם כלים במרחב האשלייתי שהמערכת יוצרת לי , שהטכנאי ייצר. לא על סמך איפה נראה לי הנגנים עמדו בחדר ההקלטה.
ההשוואה מתבצעת על אותו אלבום, ולעיתים אותו מסטרינג: באנלוג קל לי מאד להבין איפה הזמר - בדיוק באמצע. ובדיגיטל הוא מרוח על השליש האמצעי. זה לא קשור לטכניקות הקלטה. זה קשור לשיחזור הבמה שרצה הטכנאי לייצר, אצלי בבית, בציוד שלי ספציפי.

אני מבין שאתה לא מתלהב שאוהבים פטיפון בגלל העיוותים, אבל יש לזה תקדים מאוד ברור -- מגברי מנורות -- כך שזה לא מופרך אפריורית, ואין שום דבר שיסתור משהו מטיעוני לגבי הצליל חוץ מדיעות אינטואיטיביות ללא ביסוס מציאותי.

אתה צודק פעמיים: 1. אני לא מתלהב כלל מההצהרה הזאת, ו- 2 אתה צודק שילדים מתלהבים שקונים תקליטים כי זה מגניב, נהנים מהעיוות והצליל ה"אנלוגי". אבל בשלב כלשהו במסע השדרוגים הדברים האלה יוצאים מהמשחק ואתה נשאר עם צליל איכותי, שהוא חמקמק הרבה יותר בפטיפון מאשר בדיגיטל, אבל כשמשיגים אותו, לדיגיטל קשה להתחרות ברמות מחיר סבירות.

ההצהרה הזאת נכונה גם למגברי מנורות וגם לרמקולים מלטפים ונעימים. אני תמיד אעדיף את המדוייקים.


בקיצור, הפער בין המחנות הוא שאתה טוען שהאהבה לסאונד האנלוגי מקורה *רק* בעיוותים שהוא מציע כי הוא נחות. ואני טוען, שבמבחן התוצאה בבית, הוא לא.

האם הייתי קונה היום פטיפון? לא.
האם אמכור את שלי? לא.

האם אפשר להסתפק בדיגיטל? אני יכול.

האם זה אומר שאנלוג הוא גימיק? ממש, ממש לא. לא ברמות שלנו.

 

[matanoosh]

כמעט בטוח ש-DAC ב-3000$ יהיה "מדוייק" יותר גם מפטיפון של 1,000,000$,
עם זאת, אנחנו עדיין בני אדם (לא רובוטים שקוראים ומדברים בינארית כשפת אם) אלא כאילו שמורכבים בשינויים פיזיולוגיים וניורולוגיים,
האוזן רגישה לניואנסים שמתורגמים ברגש ובתחושות בין אם הן פסיכולוגיות או לא, זה כבר נושא לפורום פסיכולוגיה (בגרוש) ולא לאודיו דו ערוצי,

התחום הזה לפחות לחלקינו ואני נמנע שם,
הוא ראשית! הנאה ממוזיקה והיכולת להגשים ו-"להחיות" אותה במימדים ריאליים (במה/אינסטרומנטים/אווירה/פורפורציות ובעיקר חוויה!) בסלון/חדר/חלל האזנה שלנו,
אותה הנאה שמתפרשת מתבססת על רגשות ואומוציות שחווים ומה גורם לנו להרגיש, שימוש כמעט בכל החושים ולא רק חוש הראיה (קריאת נתונים) ובטח לא מלכות בשוט (יודעים שנשמע רע וסובלים, ובכל זאת מפצירים שזה אמנם מתבטא ונשמע רע לאוזן, אבל זה "נכון" יותר בנתונים.)

אתה משחק לידי התולעת. אתה בעצם אומר - "זכותנו לאהוב עיוותים". אני חולק עלייך.
אם היינו פשוט נהנים מהעיוותים, למה לא לקנות פטיפון וינטאג' ב- 1000 ש"ח עם ראש בעוד 1000, ולשמוע מוסיקה כמו טינאייג'ר ולהנות מהעיוותים? הרי 90% מהאודיופילים ששומעים אנלוגי, לא שם תוך שנה. אז למה הם מתקדמים?

 

[AK1]

יש מסרים ותאוריות, ויש מציאות. אתמול במקרה האזנתי למערכת היי הנד מושקעת של חבר לאותו חומר פעם בהזרמה ופעם דרך הפטפון.לבחור גם יש סט CD יוקרתי של איזוטריק, אז ללכת יחף הוא לא הולך.

הזרמה דרך איזה אתר? לא כולם שווים.

מי שחושב שמדובר בהבדלים מינוריים, בחסרונות או יתרונות פשוט לא בכיוון.

מי שחושב שכל העולם חושב כמוהו, ואוהב את אותם דברים באותה מידה כמוהו, ממש לא בכיוון. גם אם אנלוג נשמע לך במערכת הזו טוב לאין שיעור, יכול היה מישהו אחר לשבת באותה נקודה שבה ישבת, מיד אחריך, לשמוע בדיוק את מה ששמעת, ולהעדיף את הדיגיטל לאין שיעור. אני יודע שקשה לך להאמין, אבל לא כולם אוהבים אותם דברים.

במשך חלק ניכר מהמסלול האודיופילי שלי הייתי בעניין של דיוק וריאליזם, במידה שהקריטריון העיקרי שלי לקנית ציוד היה דמיון או זהות לזה שיש באולפני הקלטות של מוזיקה קלאסית, כמו EMM ו-B&W. לשמוע ויניל תמיד עיצבן ותיסכל אותי, כי "שיפור המציאות" צרם לי, הרגשתי מרומה, ולא אהבתי את זה בכלל, ממש לא. קראתי לזה "היפר-ריאליזם", מצב שבו הדברים נשמעים יותר "ריאליסטיים" ממה שאפשרי וקורה במציאות. המציאות הצילית הרבה יותר פשוטה מהתמונה המיופייפת שנותן ויניל (וגם הקלטות דיגיטליות מסוימות).

לקח לי שנים להשתחרר מזה, להבין שהמרדף אחרי הדיוק והריאליזם הוא חסר שחר, כי ההקלטות אינן משמרות מציאות, ולכן ההשמעות אינן יכולות לשחזר מציאות שלא הייתה, וטיפשי לרוץ אחרי מה שהטכנאי שמע דרך הציוד הנחות שהיה לו באקוסטיקה לא ידועה.

היה לי קשה לוותר על זה ש"שיפור המציאות" הוא משהו לא בסדר ורמאות, ולהתחיל להתייחס להקלטות ולאודיו לא כניסיונות כושלים לשחזר מציאות כלשהי, אלא כצורת אמנות בפני עצמה, שהשימוש היחיד שלה הוא לעשות כייף, ואז אין בעיה עם "שיפורים" ו"ייפיופים".

כך שאם האני הקודם שלי היה יושב באותו מקום שישבת, מיד אחריך, ושומע בדיוק את מה ששמעת, הייתי מהעדיף את הדיגיטל לאין שיעור.
האני של היום לא היה אוטומטית מעדיף את הוויניל, אלא כל מקרה לגופו, בתלות בהקלטה, בהעברה למדיה/קובץ ובפורמט, בהאם יש גרסת סראונד, ובעוד גורמים. יש מקומות שיש לדיגיטל יתרונות שאין בוויניל, כמו סראונד, שאינם ישימים בסטרימינג ובנגני CD..

כבר אמרתי מזמן כמו מתנוש, אם ימצא דיגיטל איכותי במחיר סביר, שייתן לי את הצלילות, את האוויר, השכבות והראלסטיות שניתן לקבל באמצעות תקליט

שוב, כל ה"האוויר, השכבות והראלסטיות" לכאורה של ויניל לא נשמעים כך במציאות. מה שאתה מקבל בוויניל הוא "שיפור" של המציאות. גם רכיב הצלילות, שכולל פירוט (יתר), לא נשמע באותה צורה במציאות. ואני לא מדבר רק/בעיקר על המערכת שלי, אלא על כל המערכות הוויניליות ששמעתי, ולא מעטות ולא רעות בכלל, עם ובלי השוואה מיידית לדיגיטל.

אני עובר לשם עכשיו. מי שמסכם בהקשר לפטפון את הצליל שלו "כחם" עושה עוול למדיה האנלוגית. על אותו המשקל אפשר לחשוב שדיגיטל מתאפיין אך ורק בצליל קר.

זה לא שמסכמים את הוויניל כ"חם". "חום" הוא רק אחת מצורות "שיפור" המציאות של ויניל.

הערה קטנה לסיום לגבי הרעיון שהועלה כאן, בניגוד לנאמר בו, הרבה מחובבי האנלוג פחות מתחברים להפקות העכשוויות מהטעם שהן נשמעות להם סינטטיות, ואין לזה שום קשר להעדפה כלשהי אלא לאיכות התוצאה גופא.

אני מעריך שתלוי באיה הפקות מדובר. למשל reissues של Analogue Productions ממש לא סינתטיות, וייתכן שיש תקליטים חדשים שגם הם מקומפרסים למוות ברוח התקופה.

 

[matanoosh]

כל המאסטרים שנוצרים היום אם לא ב20 שנה האחרונות הם דיגיטל ממילא
אז כל הדמיונות כאילו ויניל יותר טוב מיותרות
דבר שני תקנה דיגיטל תוסיף לו אקולייזר והוא ישמע כמו אנלוג רק בלי הפופים והרעשים המיותרים של הפורמט הזה

חד משמעית כל המאסטרים הם דיגיטליים, ובוא נזרום איתך ונלך עוד עשור אחורה: אמצע שנות ה- 90. זה לא אומר *כלום* על איכות המדיה בבית. אין צורך בשרשרת אנלוגית שלמה כדי שתקליט ויניל ישמע טוב.

 

[viamusic]

דיגיטל נשמע מכני גם עם ממיר של 100000 שח
(כן , שמעתי)
פה כל העניין

 

[itay123]

אתה משחק לידי התולעת. אתה בעצם אומר - "זכותנו לאהוב עיוותים". אני חולק עלייך.
אם היינו פשוט נהנים מהעיוותים, למה לא לקנות פטיפון וינטאג' ב- 1000 ש"ח עם ראש בעוד 1000, ולשמוע מוסיקה כמו טינאייג'ר ולהנות מהעיוותים? הרי 90% מהאודיופילים ששומעים אנלוגי, לא שם תוך שנה. אז למה הם מתקדמים?

לא
לא אמרתי זאת ולא רמזתי לזאת,

אני פחות נכנס כמוכם לטכני,
שופט ולמעשה אכפת לי רק מה אני שומע תכלס.

"העיוותים" שצויינו, כאשר אני שומע, מורגש ומוקסם, אני לא מחפש, חופר ומודד,
גם אם פטיפון לא מדוייק (ככ) ונותן הרבה יותר לתוצאה הסופית שמתפרשת כהנאה ממוזיקה, זה "קונה" אותי, כנל דיגיטל (מקור דיגיטלי + תהליך ההמרה לאנאלוג).

לגבי ציוד זול ונחות מאוד כפי שציינת- אין טעם לדבר עליו ולהתייחס לזה, שם זה לא עיוות, פשוט רמה נחותה מאוד שמתפרשת בצליל הסופי, אי אפשר לברוח משם, נחות זה נחות.

כמה פעמים דברנו על רמקולים שנמדדים פרפקטו ונשמעים פח.
וכמה פעמים דברנו על רמקולים שנמדדים בסדר וגם לא וואו ובטח לא מושלם אבל תכלס מנגנים ?

 

[AK1]

פחות טוב = תחום דינמי קטן יותר, slew rate נמוך יותר, damping factor שמתבטא בין השאר בשליטה על הבס נמוך יותר וכו'.
אני לא פוסל מגבר על סמך מפרט טכני, ברור שלא, אבל לא אקנה ביודעין מגבר שהוא פחות טוב כי הוא נשמע לי יותר טוב, אלא אם כן יש שיקולים נוספים.

מה זה "תחום דינמי"? אני לא מכיר spec כזה.
לרוב המגברים לא מספקים את הנתון של slew rate, וגם לא תמיד יש מתאם בין נתון ב-SR לבין התוצאה הנשמעת.
לא תמיד יש מתאם בין ה-damping factor לבין איכות הבאס הנשמעת, כך שזה ממש לא ערובה לבאס טוב יותר.

ולא ברור לי איזה שיקולים נוספים יש מעבר לאיכות סאונד לפי טעמך. אולי מחיר או מראה חיצוני?

עמיר, יקירי, אתה שוב נכנס פה ללהגת חוגרת ואתה יוצא מפוקוס ויורה בכל הכיוונים במקביל. אסכם את הטיעון שלך במשפט: "לא השווית אף פעם תפוחים לתפוחים אז אתה לא באמת יודע עם אנלוג עדיף", ואשיב: לדעתי אתה טועה.

מה? איפה אמרתי משהו כזה??

ואתה לגמרי יודע שאנלוג עדיף מבחינת הטעם האישי שלך. אתה מסרב לדעת בכמה אנלוג נחות טכנולוגית.

המבחן הוא פשוט:
לוקחים מספר אלבומים, עותקי דיגיטל הכי טובים שאפשר למצוא מול האנלוגים, ומשווים את החוויה. בחלק גדול אין הבדל לטובה, זה פשוט נשמע אחרת. בחלק קטן מהמקרים, הדיגיטל לוקח, בחלק קצת יותר גדול מהמקרים, האנלוג לוקח. פשוט. פירוק החוויה הזאת לגורמים הטכניים שלה לא רלוונטי בדיוק כמו שלא רלוונטי לבדוק את הוקטור והמהירות של כל מולקולת מים בכוס כדי לחשב את הטמפרטורה שלה.

לא הבנתי, ובכל מקרה אני כל הזמן טוען ששכנולוגיה עדיפה לא מתבטאת בסאונד עדיף לטעמו של המאזין. לא באנלוג/דיגיטל ולא עם/בלי RC.

ממש לא מופרך. אני קובע את מידת הדיוק על סמך כמה קל לי למקם כלים במרחב האשלייתי שהמערכת יוצרת לי , שהטכנאי ייצר. לא על סמך איפה נראה לי הנגנים עמדו בחדר ההקלטה.
ההשוואה מתבצעת על אותו אלבום, ולעיתים אותו מסטרינג: באנלוג קל לי מאד להבין איפה הזמר - בדיוק באמצע. ובדיגיטל הוא מרוח על השליש האמצעי. זה לא קשור לטכניקות הקלטה. זה קשור לשיחזור הבמה שרצה הטכנאי לייצר, אצלי בבית, בציוד שלי ספציפי.

אתה משווה איזו במה ברורה לך או עדיפה עבורך באיזה אספקט שתרצה, אבל אין כאן עניין של דיוק. לפחות לא בהגדרה של דיוק שאני מכיר.

אתה יכול לצייר קו עקום סגור ולטעון שהוא מדויק כי זה בדיוק מה שהתכוונת, ואף אחד לא יוכל לסתור אותך, אבל אין לזה הרבה משמעות. אם תטען שזה עיגול מדויק, יש משמעות לדיוק -- עד כמה כל הנקודות בקו שציירת מרוחקות במידה זהה מהמרכז.

אתה צודק פעמיים: 1. אני לא מתלהב כלל מההצהרה הזאת, ו- 2 אתה צודק שילדים מתלהבים שקונים תקליטים כי זה מגניב, נהנים מהעיוות והצליל ה"אנלוגי". אבל בשלב כלשהו במסע השדרוגים הדברים האלה יוצאים מהמשחק ואתה נשאר עם צליל איכותי, שהוא חמקמק הרבה יותר בפטיפון מאשר בדיגיטל, אבל כשמשיגים אותו, לדיגיטל קשה להתחרות ברמות מחיר סבירות.

כמו exupgh12 , גם אתה מבלבל בין איכות טכנולוגית לאיכות הסאונד כפי שהוא נשמע לך. זה בעולמות שונים שאין מיתאם ביניהם.

ההצהרה הזאת נכונה גם למגברי מנורות וגם לרמקולים מלטפים ונעימים. אני תמיד אעדיף את המדוייקים.

אתה מתכוון שתעדיף את אלה ש*נשמעים* לך מדוייקים, לא את אלה שבאמת מדוייקים, שייתכן שאתה לא יודע מהם בלי שמדדת.

בקיצור, הפער בין המחנות הוא שאתה טוען שהאהבה לסאונד האנלוגי מקורה *רק* בעיוותים שהוא מציע כי הוא נחות. ואני טוען, שבמבחן התוצאה בבית, הוא לא.

התוצאה מבחינתך היא באיזה מידה זה נשמע לך טוב על פי הקריטריונים והטעם שלך, ולא על פי מידת הדמיון בין הסאונד המתקבל לסאונד המיוצג ע"י הביטים או התעלות של הוויניל, שזה עניין טכנולוגי, ואתה לא יודע לפי האוזן מהי התוצאה של בדיקת מידת הדמיון הזו.

עכשיו התברר שגם Kevin Gray טוען את אותה טענה שטענתי -- מה שאוהבים בוויניל זה את ה-artifacts שלו == עיוותים. אולי הוא לא מספיק מומחה בנדון.

האמת הייתי קונה היום פטיפון? לא.
האם אמכור את שלי? לא.

האם אפשר להסתפק בדיגיטל? אני יכול.

האם זה אומר שאנלוג הוא גימיק? ממש, ממש לא. לא ברמות שלנו.

מי טען שאנלוג הוא גימיק??

 

[itay123]

דיגיטל נשמע מכני גם עם ממיר של 100000 שח
(כן , שמעתי)
פה כל העניין

ומה היה מחובר לאותו ממיר (שהיה נשמע מכני) ?

אני כן שמעתי ממירים יקרים שנשמעו בינוני עד רע,
מחיר לא ערובה לאיכות בפעם האלף...
ובטח לא מראה לשפיטת ציוד ופורמטים ככלל.

 

[AK1]

אתה משחק לידי התולעת. אתה בעצם אומר - "זכותנו לאהוב עיוותים". אני חולק עלייך.
אם היינו פשוט נהנים מהעיוותים, למה לא לקנות פטיפון וינטאג' ב- 1000 ש"ח עם ראש בעוד 1000, ולשמוע מוסיקה כמו טינאייג'ר ולהנות מהעיוותים? הרי 90% מהאודיופילים ששומעים אנלוגי, לא שם תוך שנה. אז למה הם מתקדמים?

מדובר רק בסוגים ספציפיים של עיוותים, ובכמות מוגבלת, לא כל עיוות באשר הוא!

 

[AK1]

דיגיטל נשמע מכני גם עם ממיר של 100000 שח
(כן , שמעתי)
פה כל העניין

אתה מדבר על "נשמע" כעל עובדה אובייקטיבית. זו לא עובדה ולא אובייקטיבית, כי בעליל יש כאלה החושבים אחרת, ואין סיבה להעדיף את דעתך/טעמך על זה של כל האחרים. זה סובייקטיבי לגמרי.

 

[ליאור]

והעדפה של סאונד חם(שאגב ניתן להעתיק בדיגיטל בקלות עם קצת אקולייזר )

אתה משחק לידי התולעת. אתה בעצם אומר - "זכותנו לאהוב עיוותים". אני חולק עלייך.

"העיוותים" שצויינו, כאשר אני שומע, מורגש ומוקסם, אני לא מחפש, חופר ומודד,

לגבי "עיוותים" ו"צליל חם" כיוצ"ב..
אין צורך מיוחד לשרוט תקליט, לחבל בכיול הפטיפון, להפעיל אקולייזר ולרכוש רמקולים עם אלמנטים מקרטון. כל זה קיים כמוצר מדף, כיוון שגם המהנדסים יודעים שיש קהל שזה מדבר אליו. ו.. גם זה היום זמין דיגיטלית, נו מה?..
שמענו על הביטלס, פינק פלויד? שמענו על אולפני אבי רואד? יפה. ישנם חברים המעורים בתחביב כבר עשורים, שיודעים לספר בשבחם של תוצרי האולפנים והתקופה בכלל. אז למי שמעוניין, יש את כל רכיבי המסלול האנלוגי של האולפנים, זמינים למערכת מיקסינג דיגיטלית הקרובה לאולפנך.
קומפרסור? איקולייזר? מאסטר לויניל? הכל יש.
אז בהחלט מכניסים ארטיפקטים כאלה גם בהפקות דיגיטליות פרופר, ו..יש (ועוד איך יש, זה הרבה יותר נפוץ בהפקות אנאלוגיות ממה שנדמה לרובנו) שמכניסים ארטיפקטים כאלה בשלב המאסטרינג האנלוגי, כולל בהוצאות מיוחדות אודיופיליות שמביאות את הפיוריסט להתענג על הצליל האסלי.

האם זה "עיוותים"? האם זה "צליל חם"?.. וואלה שכל אחד יגדיר לפי הבנתו (ככל שזה משנה בכלל).